"נישואין בע"מ"
טיפול זוגי מגובה מחקר ורגיש לאמונה, תרבות ומוסר, במטרה לשמר נישואים.
מאת יששכר עשת
מטפל בטיפול נפשי משפחתי ערכי ברוח התרבות ומדע הרפואה.
פסיכולוג קליני ומדריך בטיפול משפחתי.
מנחה בתוכנית "פסיכולוגיה ביהדות" של ד"ר יאיר כספי.
מדריך ומורה במחלקה לרפואת משפחה, טכניון חיפה.
המאמר פורסם בעתון "פסיכולוגיה עברית"
א. מבוא
מחקרים רבים תומכים במחשבה שכדאי להיות חלק ממשפחה רב דורית, למצוא בת/בן זוג, להינשא ולהקים משפחה. "טובים השניים מן האחד" מכריז קהלת. קהלת מדגיש כי לעבודה בשותפות יש שכר טוב. אם ייפול אחד חברו יכול להקימו, הם גם יכולים "לחמם" זה את זה ברגעי קרה ולעמוד טוב יותר מול תוקפים. "טובים השניים מן האחד, אשר יש להם שכר טוב בעמלם. כי אם יפלו, האחד יקים את חברו ואילו האחד שייפול, ואין שני להקימו. גם אם ישכבו שניים וחם להם ולאחד איך יחם? ואם יתקפו האחד, השניים יעמדו נגדו..." (קהלת ד ט-י"ב)
וולר וחברים (1) מצביעים בספרם על כך שנישואין אכן משפרים את איכות החיים של כל אחד מבני הזוג ותורמים לבריאות הגוף ובריאות הנפש. אבל נישואין גם יכולים לפגוע באיכות החיים של בני הזוג. בספרם טוענים וולר וחבריו (1), כי נישואין תורמים לבריאות גוף ונפש רק אם בני הזוג משקיעים ביחד שלהם והיחד הוא חיובי.
איך בונים ושומרים על נישואין טובים? מחקרים רבים מציעים דרכים שונות, אך מתוך הספרות עולה שרב המשותף על השונה בין החוקרים השונים. מאמר זה סוקר מבחר מצומצם מתוך המחקר בתחום. מתוך מבחר זה, נגזרות מסקנות מעשיות לגבי המרכיבים המרכזיים של עבודת הזוגיות. בפרק ב' אנו לומדים על הגורמים המרכזיים המשפיעים על איכות הזוגיות. פרק ג' עוסק בשאלה כיצד להכין זוגות לחיים המשותפים. פרק ד' דן בהשפעת האמונות של בני הזוג על חיי הנישואין. פרק ה' מסכם את הנושאים המרכזיים שבני הזוג עסוקים בהם. בפרק ו' מובאת הצעה להסכם נישואין. ההצעה מבוססת על הנושאים שנסקרו ועל ניסיון טיפולי. בפרק ז' מובאת דוגמא טיפולית. פרק ח' דן בדוגמא הטיפולית ובגישה הדבקה בבירור העסקה הזוגית.
ב. גורמים מרכזיים המשפיעים על איכות הזוגיות
שרלין (2) חקר זוגות ישראלים שנשואים לפחות 25 שנים. גברים ונשים טוענים כי בבסיס הנישואין הטובים והממושכים עומדים יחסים טובים עם הוריהם בטרם נישואיהם, הערכת מידת הביטוי הרגשי של בן הזוג, אמון הדדי, נאמנות, אהבה, תמיכה הדדית, הערכה הדדית, כבוד הדדי, קבלת החלטות חשובות ביחד ומהימנות. ממצאי מחקר זה גם אוששו את הדעות הרווחות שנישואין ממושכים ומספקים, בנויים על התאמה בין בני הזוג ברקע, השכלה, אמונות ואמונות לגבי הווה ועתיד ולא לגבי העבר, ורצון עמוק לשמר קשר בגלל אהבה, הנאה מהיחד, ואי רצון בשינוי. ממחקר זה אנו לומדים, כי יש חשיבות רבה ליכולת בני הזוג לפתור בעיות ולקבל החלטות תוך כדי אמון, שותפות, חברות, כבוד ותמיכה הדדיים. חשובה ההתאמה בהשכלה ובתורת החיים אבל התאמות אלו יכולות להיבנות תוך כדי קבלת ההחלטות ופתרון הבעיות במשותף.
בסקירה לגבי השאלה מה גורם להמשכיות הנישואין באופן חיובי? בודדו גוטמן וסילבר (3) ארבע דרכי תקשורת הרסניים שמחבלים בתקשורת משמעותית בין בני/בנות זוג. הם גם מציעים במאמרם דרכי תקשורת חליפיים. א. במקום ביקורתיות הם מציעים להביע רצונות. ב. במקום זלזול, הבעת אי שביעות רצון. ג. במקום הגנתיות ונחישות להיות צודק, להיות נדיב ולעשות מעשי חסד לאחר. ד. במקום להיות ברוגז, לעבור לסדר היום, או לדרוש פיתרון. ממאמר זה עולה שהבעת רצונות או אי שביעות רצון אמורים להוביל את האחר לנדיבות ולתהליכי קבלת החלטות ופתרון בעיות.
שניווינד וחברים (4) בדקו משפחות אחרי חמש שנות של נישואין. מתברר שמרכיב האישיות בקשיי המשפחה זניח לעומת תקשורת ויחסים לקויים וחוסר יכולת לפתור בעיות. גם מאמר זה מדגיש את חשיבות היכולת לפתור בעיות על בסיס של יחסים טובים בין בני הזוג.
סוקולסקי והנדריק (5) שאלו בחיבורם מהם המשתנים שבהם כדאי להתרכז בטיפול שיכולים לסייע להגברת הסיפוק בנישואין? הם בחרו משתנים תוך אישיים, בין אישיים וסביבתיים, ובדקו קשר ביניהם לבין סיפוק בחיי היחד. הם מצאו שהמשתנים האישיים שתורמים לסיפוק מהנישואין אצל גברים ונשים הם: תשוקה, חברות, נדיבות, מחויבות וסיפוק מיני. משחקי אהבה לא נמצאו חשובים. המשתנים הבין אישיים שתורמים לסיפוק מהנישואין אצל גברים ונשים הם קירבה, תמיכה באחר, אינטימיות ושוויון וצדק. לנשים בניגוד לגברים חשוב שוויון בחובות הבית וזאת על רקע סקרים שמלמדים שעל אף הישגים במעמד האישה בבית, עדיין אין חלוקה שווה בין הגבר והאישה בנטל חובות המשפחה, אברמוביץ (6). גם לגברים וגם לנשים חשובה תמיכה חברתית. לחצים על המשפחה לא נמצאו כמשפיעים על רמת הסיפוק מהנישואין. בנפרד ממחקר זה, כאשר ביקשו מבני הזוג לדרג משתנים חשובים לסיפוק בנישואין, נמצאה התקשורת בין בני הזוג חשובה ביותר בעיניהם ובאופן שלא תואם את ממצאי המחקר הקודם. רוחניות ודת נמצאו חשובים בדרגה שנייה. מסקר מקיף זה עולה שוב שחברות, נדיבות, תמיכה, מחויבות, יחסים הגונים, וסיפוק מיני או במלים אחרות היכולת החברית להיענות באופן אינטימי לרצונות המיניים של האחר, חשובים לעבודה טיפולית כדי להגביר את הסיפוק בנישואין. התקשורת והמרכיב הרוחני/דתי מהווים בעיני בני הזוג, על פי סקר זה, תנאי ליצירת החברות. במרכיב הרוחני/דתי גלומה לעניות דעתי התשתית המוסרית למערכת היחסים בין בני הזוג.
דוהרטי (7) מניח שחוויה אנושית היא חוויה מוסרית ולכן למוסר יש מקום מרכזי בטיפול ובחיי בני הזוג. הטיפול לדבריו הוא גם מסע מוסרי. כולנו פועלים בתוך מסגרת מוסרית שבחלקה גם אינה מודעת, אך היא משפיעה על מהלכים טיפוליים. אחריות מוסרית קשורה ליחסים הגונים של בני הזוג זה עם זה. הוא מציע לפתח בטיפול רגישות מוסרית ככלי להבנת מרכיב חשוב של הפעילות האנושית לאור כללי מוסר. מוסר לדבריו משפיע על תהליכי קבלת החלטות ועל העולם הרגשי של האדם כלפי זולתו. מדברי דוהרטי ניתן להקיש על החשיבות הרבה שיש בזוגיות למרכיב ההוגנות ביחסים.
ג. הכנה לנישואים יציבים.
היות ואנשים אינם מכשירים עצמם למרכיבים שתוארו במחקר, נראה שיש חשיבות רבה להכין את בני הזוג לקראת החיים המורכבים של חיים משותפים. אחת הדרכים שנחשבת בחברות לא מסורתיות לדרך יעילה להכנה לקראת נישואין, היא מגורים ביחד. כאשר בדקו האם למגורים משותפים לפני הנישואין יש השפעה על יציבות המשפחה ושיעור הגירושים, התברר שהמצב הפוך. סקוט וחברים (8) מצאו שחיים משותפים לפני הנישואין, דווקא מעלה את אחוז הגירושים. החוקרים סוברים שחלק מהזוגות שחיים בחיים משותפים לפני הנישואין, מתחתן כבר לא מתוך בחירה, אלא מכוח ההרגל, על אף שלא אחת, חווית היחד בגיל צעיר מזמנת חוויה שלילית של זוגיות.
לעומת נתונים אלו, סילמין ושומן (9) בדקו תוכניות שונות של הכנה לנישואין. הם התרשמו שלתוכניות הללו הייתה השפעה מסוימת על הצלחה בנישואין וכן בהפחתת האלימות בין בני הזוג לפני הנישואין.
פיש (10) קוראת לצעירים לא להשקיע בחתונה אלא בנישואין. גם היא מציינת את המגורים המשותפים כתנאי לא מספק להצלחת הנישואין. פיש שהיא מומחית לענייני משפחה וירושה, מציעה לזוגות להשקיע יותר זמן בתכנון החיים המשותפים, מאשר בתכנון החתונה. ההמלצה שלה היא להצטרף לסדנאות הכנה לקראת הנישואין.
מן הנתונים הללו עולה שהכנה לנישואין תורמת יותר ליציבות החיים המשותפים מאשר רק מגורים משותפים.
ד. אמונות בני הזוג כגורם מסייע או מפריע ליציבות הנישואין
אחד הממדים שמטפלים קוגניטיביים התנהגותיים מדגישים בטיפול במשברי נישואין, הוא האמונות של כל אחד מבני הזוג, כפי שגם הדגישו סוקולסקי והנדריק (5) ואברמוביץ (6). דטיליו (11) ופרייברג (12) מצביעים על כך שהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי זוגי משפחתי, מטפל בהשפעות שיש לאמונות הללו על בניית דפוסי יחסים הדדיים. יחסים הדדים שאין בהם חברות, הוגנות ודרכים יעילות לקבלת החלטות ופתרון בעיות, מעוררים סבל רגשי רב. לטענתם ככל שהאמונות של אחד מבני הזוג מסתגלות יותר ונוקשות פחות, כך דפוסי הקשר נוחים יותר.
על פי גישה זו נראה שמטרת העימותים בין בני הזוג היא לכפות אמונות על האחר. וכמובן שדרך זו לא יכולה להוביל לנחת לא אצל הכופה ולא אצל הנכפה. הנכפה מרגיש כנוע ולא חופשי במסגרת הזוגית והכופה מרגיש אשמה ואי נוחות מהצייתנות שאין בה הבנה ושימחה.
כמובן שהדרך לשלוב בין אמונות בני הזוג היא להגיע ליכולת לראות שבכל אמונה של בן ובת הזוג יש מרכיבים מסתגלים לנוכח המציאות ויש מרכיבים בלתי מסתגלים לנוכח מגבלות המציאות. בני הזוג אמורים לנהל דו שיח משמעותי על אמונותיהם בתחומים משפחתיים מרכזיים ולאפשר לכל אמונה לבוא לידי ביטוי בחיים המשותפים.
כך מתבצעת מעין "פסיכותרפיה" של החיים המשותפים בין בני הזוג. כל אחד מתוך אהבת האחר, מחפש להעניק לשני מרחב לביטוי אמונותיו ביחד המשפחתי המתעצב. כתוצאה מתהליך זה, עוברים שני בני הזוג שינוי הדרגתי, כאשר כל אחד מסתגל לדרך האחר. כאשר התהליך הזה הדדי, שמחת בן הזוג היא לא רק ממילוי חלק ממשאלותיהם, אלא גם משמחת האחר האהוב הממלא חלק ממשאלותיו בתמיכתי.
יהלום (13) אחד ממיצגי הגישה הקיומית, סובר שאמונות צומחות, מתגבשות ומתקבעות גם מתוך ארבעת הדאגות הקיומיות המרכזיות המעסיקות את הפרט לאורך חייו. דאגות אלו הן, המוות הבלתי נמנע, חווית הבדידות הקיומית, חיפוש אחר משמעות ויעוד וחיפוש דרכים למימוש רצונות באופן חופשי. חלק מהטיפול מטרתו לסייע למטופל לזהות את אותן האמונות שבבסיסן מונחות דאגות קיומיות אלו. מטפלים שונים כגול דטליו (14) מציעים מודלים שונים של זיהוי אמונות בלתי מסתגלות וזיהוי היסודות הנכונים בהן. כך ניתן להפוך אמונות אלו למסתגלות ומותאמות יותר למציאות הבין אישית ולמציאות החי, הצומח והדומם. כך גם אמונות מתואמות אלו, מסייעות בהתמודדות עם ארבעת הדאגות הקיומיות שהביא יהלום.
ה. נושאים מרכזיים בחיי הנישואין
מתוך העבודות שהובאו, עולים המרכיבים החשובים בנישואים, המסייעים לשמירה על יציבות חיי הנישואין. א. חברות. ב. יחסים הגונים ג. דרכים יעילות לקבלת החלטות ופיתרון בעיות. ד. התפשרות בין בני הזוג על אמונות בתחומי חיים שונים.
נשאלת השאלה מהם הנושאים המרכזיים איתם מתמודדים בני הזוג? מעבודתי עם מאות זוגות, אבל ללא מחקר מבוקר, מצאתי עשרה נושאים שחוזרים על עצמם בתדירות גבוהה, שעליהם חלוקים בני הזוג: א. אינטימיות, חיבה, אהבה ותשוקה. ב. חברות בעת צרה. ג. נושאים כלכליים הכוללים: 1. הוצאות ביום יום 2. חסכונות וביטוחים. 3. השקעות והלוואות. ד. מספר ילדים והגישה החינוכית. ה. הקצאת זמן ומשאבים להתפתחות אישית. ו. חלוקת נטל החובות למשפחה שהם בעיקר: פרנסה, חובות היום יום והתחזוקה, השקעה בילדים, במשפחה מורחבת ובחיי החברה. מחשבה לפתרון בעיות, ודאגה לעתיד לבא. ז. בחירת מקום המגורים. ח. השקעה ותמיכה במשפחות המוצא. ט. אפשרות לביטוי אמונות רוחניות. י. ניהול חיי חברה ובילויים.
ו. הצעה לחוזה הנישואין
ניתן להגדיר על פי הנתונים שהובאו "חוזה נישואין" שיאפשר "עיסקה" הגונה בין בני הזוג כך שכל אחד יחווה את השותפות כמתגמלת מעבר לנתינה לאחר. גם מרטין בובר (15) במאמרו "אני ואתה" אינו נרתע מיחסי "אני לז" שהם היחסים ההגונים. לדבריו אנו חיים בעולם "הלזים" שהוא עולם העצמים, עולם החומר. זהו העולם שבו עלינו לחיות בנוחיות תוך כדי גירויים, ריגושים, מעשים והכרויות. על בסיס יחסי "אני לז" מתקיימים גם יחסי "אני אתה" שהם היחסים ההגונים והמוסריים שמכוונים אל האחר ועבור. לדבריו. בלי הלז האדם אינו יכול להתקיים, אבל כם מי שחי רק עמו בלבד הוא אינו אדם. וכך חוזה נישואין זה מכיל שילוב של יחסי "אני לז" ויחסי "אני אתה."
הנחות היסוד לעיצוב חוזה הנישואין.
א. נישואין הם עסקה/הסכמה: הסכמה היא הסכם שבא בעקבות סיכום.
ב. חובה, מצווה פרטית נובעת מן החוזה, ההתחייבות, הברית, הבטחה, שבועה, ואפילו נדר.
ג. הנאמנות היא לחוזה, לעצמי, לאחר.
ד. הפרות חוזה כוללות 1. בגידה. 2. אי עמידה בחלק מסעיפי החוזה. 3. פרשנות נתונה במחלוקת לחלק מהסעיפים, מבלי רצון להגיע להסכמה.
ה. מהות החוזה הזוגי היא בניית תא משפחתי ברוח אמונתית שמתעצבת על ידי שני בני הזוג. התא המשפחתי כולל: ילדים, רכוש משותף, עזרה בעת צרה, ויחסים אינטימיים גופניים, נפשיים ורוחניים בנושאים שונים.
ו. אהבת השונה והאחר מאפשרת השלמתי, תיקוני והתפתחותי באמצעותו. אני רואה בו את עצמי. התכונות שמפריעות לי בו מאפשרות הרחבת הסובלנות והעצמי. גופו השונה מעצב את גופי. ברבות הימים אנו נעשים דומים זה לזה לא באמצעות שינוי האחר אלא באמצעות שינוי עצמי.
ז. האישה תלד ילדים וחלק מן הנשים הכנסתן נמוכה משל הגבר. מכאן שמשמעות ה"כתובה" היא שהגבר והאישה משקיעים שווה בשווה בתוכניות פנסיה, ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה וחיסכון להתפתחות אישית. התוכניות הן שמיות או נמצאות בחשבון משותף.
ח. ניתן לא להסכים. ניתן ליישב מחלוקות, להבהיר סעיפים בחוזה באמצעות שיחה, גישור, פישור.
ט. פירוק הזוגיות תהיה למען המשכיות של כל אחד מהחלקים המפורקים, תוך שמירה על ילדנו ועלינו. במשפחה החדשה יהיו הסכמות חדשות שמכילות חלק מן הישן.
סעיפי החוזה העיסקי "נישואין בע"מ."
עלי להרגיש, לדעת ולחוות באופן מעשי:
1. אינטימיות, חיבה, אהבה ותשוקה תוך כדי יחסים אינטימיים, ויחסי אישות.
2. חברות ותמיכה זה בזה בעת צרה, בזמן מחלה פיזית ומשברים אישיים.
3. הסכמה על שלושת המרכיבים הכלכליים של חיינו: א. הוצאות ביום יום. ב. חסכונות פנסיה וביטוחים לעתיד לבא ולעת צרה. ג. השקעות והלוואות למען נכסים יקרים כגון דירה ורכב.
4. המשכיות לחיי כל אחד מאיתנו באמצעות מספר ילדים שכל אחד מאיתנו מרגיש/ה שעלינו לגדל. שיש לכל אחד מאיתנו השפעה על עיצוב חייהם באמצעות גישה חינוכית שגיבשנו ביחד.
5. הקצאת זמן ומשאבים שווים להתפתחות אישית של כל אחד מאיתנו.
6. זמן פנוי במידה שווה לכל אחד מאיתנו, ובמקביל כל אחד ממלא חובות למען המשפחה באופן שווה. החובות כוללים: פרנסה, חובות הבית השוטפים, תחזוקה, השקעה בילדים, במשפחה מורחבת ובחיי החברה. מחשבה לפתרון בעיות, דאגות בתחומים שונים.
7. מגורים במקום מתאים מבחינת סביבה, מדינה, קרוב או רחוק מההורים ומהעבודה.
8. השקעה ותמיכה במשפחות המוצא שלנו ועידוד הדדי לתמוך ולהשקיע במשפחות המוצא.
9. אפשרות לביטוי חופשי של אמונות רוחניות ותורת החיים של כל אחד מאיתנו במשפחה.
10. חיי חברה ובילויים מותאמים לשנינו.
ז. דוגמא טיפולית: "גם סכרים אינם עמידים לגלים קבועים של חוסר אמון."*
"אני לא אוהב אותה יותר. לכן אני מתכוון להתגרש ממנה". פותח נועם בקול רועם.
"אתה תעזור לנו שהילדים לא יפגעו." מבקשת ממני תמי בחוסר אונים.
"את לא מתכוונת להיאבק על הנישואין שלך?" אני שואל באופן חותך.
"זה לא עניינך." מתערב נועם באופן לא נעים.
"אני לא יכול שזה לא יהיה עניני... מה לעשות, אני בעד נישואין?"
"אבל הוא לא אוהב אותי..." מתעניינת תמי בהיסוס עצוב.
"זה לא עניין של אוהב אותו אוהב אותך, זה עניין של אם יש כאן חברות הגונה... היא תקבע את האהבה ביניכם " אני מעביר מיד את הנושא ל"עסקת הנישואין". כולם עוסקים באהבה, אותי מעניינת העסקה.
"מה הבדל?" כועס נועם.
"אתם מחפשים השתוקקות זה לזה כדי שתהיה לכם הוכחה לאהבה. אני מחפש אותה בנכסים שלכם." אני מאמין באהבה שנבנית תוך צבירת נכסים משותפים בתחומים רגשיים, חברתיים, משפחתיים וכלכליים.
"יש לנו כל כך הרבה... ילדים נהדרים, חברים, בית חמוד, חסכונות." מדווחת תמי בכאב על מצב העסק. הם כבר בני ארבעים ויותר. המשפחה שבנו היא "עסק" משגשג למדי לדבריהם. לא הורסים עסק מצליח.
"הכי חבל לי זה על ההורים שלי. כל כך טוב להם." מוסיף נועם באופן מרוכך.
"הם ממש כמו ההורים שלי... את שלי לא הכרתי. כל החיים גדלתי במוסדות... כל הזמן אני יתומה... אבל הכי היה לי טוב בכפר ילדים שם המדריכים היו כמו ההורים שלי."
"יש לך קשר איתם?"
תמי עונה בעצב: "היום כבר לא כל כך, אחרי מספר שנים הם עזבו. אחר כך הלכתי לצבא ואז התחתנתי עם נעם וההורים שלו היו ממש ממש..."
"עד היום?"
תמי בוכה בשקט. היתומה עומדת להתייתם שוב. האם זהו יעודה? האם היא שליחה עבורי, למען משפחות אחרות?
"אולי תתחילו לחפש את האהבה הנחבאת בנכסים."
"... היא מצאה אותה אצל החבר שלה." מוציא נועם את הסוד.
"אתה מתכוון להשתוקקות...?"
תמי בוכה אל תוכה, כמו ילדת מוסדות שבוכה בלילה בקול ואין איש שומע, ולבסוף היא לומדת לבכות לעצמה. נועם שותק, לא מתקרב. אינה מגלה את חטא הזלזול בנכסים. כל חייה חיפשה השתוקקות כעדות לכך שהיא נאהבת ואוהבת. הצורך העצום של ילדת מוסדות לגלות את סוד הביטחון בשייכות אינו יודע שובע. גם סכרים אינם עמידים לגלים קבועים של חוסר אמון. הניכור מתגבר. נעם היה השומר היציב והנאמן שלא הצליח לרגש אותה. שנים של ניכור לימדו אותה לצרוך התרגשויות בין רגליה כשיקוי אהבה.
אני מכיר את היציבים, הם מהסולחים. אני מכיר את המשתוקקים, פעם אחר פעם הם אומרים לי שגם אם יישארו בנישואים, ההשתוקקות לא תרפה מהם. אחד מבני הזוג יציב והוא הביטחון של המשתוקק, המשתוקק הוא הרוח החיה של היציב. הם חייבים לשמור כל אחד על השני עבור עצמו... פגשתי את אלו שהצליחו לעשות את המעבר מהשתוקקות לזוגיות. אינני יודע בדיוק איך עושים אותו. אבל יש כאלו שעשו. כנראה יש צורך בשילוב בין תקווה, עבודת זוגיות קשה, נדיבות, כנות, עימותים, גיוון ומציאת משמעות בחיים.
...אנו משוחחים על השפעות תהליך הגירושים על הילדים וההורים של בני הזוג. נועם מוכן לסלוח לה בתנאי. תמי מהססת אם היא זקוקה לסליחה. אני מציע להם לדבר גם על עצמם, ועל הנכסים המשפחתיים, החברתיים, והכלכליים שלהם. אני נותן בידם הנחיות למזעור הנזקים הרגשיים, חברתיים, משפחתיים וכלכליים הכתובות בתורה סדורה המצויה בידינו...
...תמי מבקשת בסודי סודות שאפגוש אותה עם המאהב שלה. אפילו פיית האהבה מעוותת את פניה בתיעוב. השטן דווקא די מרוצה. מרטין בובר המלאך הטוב הממונה על שיחת "אני אתה" רגישה לאחר שמתקיימת על בסיס מציאותי איתן, עומד לצידי כל הזמן.
"?"
"תגיד לי אם הוא יכול היות חבר נאמן."
"איך הוא יכול להיות חבר נאמן אם הוא בוגד באשתו?"
"אבל אנחנו אוהבים." היא מתחננת.
"יש לו מקצוע?"
"לא הוא עוד לא מצא את מה שהוא אוהב."
"בגיל ארבעים...? איך הוא יפרנס אותך."
"נסתדר כבר."
"איזה אבא הוא?"
"הוא אומר שלא מעניין אותו הילדים רק אני חשובה לו."
"אבל זה האבא שגם יגדל את ילדיך?"
"כשתפגוש אותו תבין איזה איש נפלא הוא."
"הוא ממש לא נשמע כזה... במה הוא מאמין?"
"הוא מאמין בחופש, בזרימה...
תמי לא יכולה לשאת את התהליך, והטיפול נפסק שלא מרצונו של נועם. אחרי כשנה מצלצל נועם לבשר לי שלא התגרשו... אלוהים מחבק כל אחד מאיתנו באופן שונה, אבל הפעם בעיקר את תמי האומללה. "הכנסת לה קצת שכל בראש." מציין נועם בסיפוק. לא אהבתי את הביטוי, אבל שמחתי על התוצאה.
"זו הייתה היכולת שלך לסלוח... לדעתי, הנדיבות שלך מאפשרת לך להצליח בעסקים." אני מחזק גם את חוכמתו וגם את נדיבותו.
"לפעמים היא הורגת אותי." משיב נועם בכאב. "על זה אני צריך לבוא אליך פעם לטיפול." הוא מוסיף בחולשה.
"ארץ הנדיבות היא ארץ שפע האפשרויות העסקיות... תבואו מדי פעם לדון בכך." אני מציע לנועם את הליווי העסקי. "...תמי תסכים?"
"כן, היא לא כועסת עליך... אמרתי לך, הכנסת לה קצת שכל בראש... עכשיו שוב אני אוהב את האישה המדהימה הזאת!" הוא מוסיף באופן מפתיע.
עוצמת ההשתוקקות בין בני זוג זקוקה לליווי קבוע של רואה חשבון על מנת לנהל חשבונות גלויים והגונים ביניהם. אצל אלו הטוענים "אצלנו לא עושים חשבונות", יש חשבונות מתחת לעלבונות, הרגשות קיפוח, ניצול ואמונה שאין לה ביסוס עובדתי שהשני חייב להבין לבד.
אחת לשנה נראה שיש לבצע הצהרת הון ודו"ח שנתי של רווח והפסד בזוגיות. "רואה החשבון" הוא אחד המלאכים שנשלח על ידי "רועה כל חשבון." על מנת לשמור על הזוגיות...
"...נו טוב... וגם על האהבה..." אני לוחש ונכנע ומתמסר לפיית האהבה שדווקא די מרוצה מההפשרה שבפשרה שלי.
ח. דיון
כמו זוגות רבים, גם נועם ותמי מדברים על אהבה. לכן נעם מצהיר: "אני לא אוהב אותה יותר. לכן אני מתכוון להתגרש ממנה". אני מגיב בדרך כלל בהפניית הנושא לכיוון החברות שתוביל אותנו "לעסקת הנישואין בע"מ": "...זה עניין של אם יש כאן חברות הגונה..."
מיד בתחילת הטיפול, על פי הצעתו של דוהרטי (7) אני מצהיר בגלוי על נאמנותי הערכית: "... אני בעד נישואין...". כל מטפל מצהיר על אמונות אחרות כגון: "...אני בעד חופש הבחירה...", "בלי אהבה אין זוגיות..." וכו'. מתוך מקום גלוי ערכי זה שקיים בכל אחד מאיתנו, יכולים בני הזוג לבחור אם הם רוצים לעבוד עם מטפל זה. מטפל המצהיר בגלוי על ערכיו, יכול כמו בכל תהליכי העברה נגדית, לשלוט יותר בשיפוטיות שלו כלפי ערכי בני הזוג ולסייע בהגמשת האמונות שלהם באופן חופשי כפי שמציעים דטיליו ופרייברג (11,12,14)
על פי הרעיונות המובאים במאמר זה, אני מכוון את דרך הטיפול אל דיון ב"עסקת הנישואין". "...אתם מחפשים השתוקקות זה לזה כדי שתהיה לכם הוכחה לאהבה. אני מחפש אותה בנכסים שלכם...". כשבני זוג נמצאים בזוגיות משבר, הם מתלוננים על חלק מהנושאים שהובאו ב"עסקת הנישואין". הם מתלוננים למשל על חוסר חברות, על יחסי מין לא מספקים, על חילוקי דעות חינוכיים, על מגורים במקום לא מתאים, על ניהול כלכלי כושל, על קשרים גרועים עם משפחות המוצא ועוד. מן הקשיים הללו, בני הזוג מסיקים בדרך כלל שאין עוד אהבה. במאמר זה ההצעה היא לכוון את הטיפול לדיון בשיקום סעיפי העסקה הכושלים. במקרה הנידון, תמי ונעם מציגים בפני "חברה משגשגת": "...יש לנו כל כך הרבה... ילדים נהדרים, חברים, בית חמוד, חסכונות". תמי שחווה עצמה כיתומה, אפילו זוכה בהורים. זהו נכס לא מבוטל בעולמה הבודד: "...התחתנתי עם נעם וההורים שלו היו ממש ממש..."
אני מציע את המסגרת הטיפולית שגם ניזונה כפי שצוין מעבודתו של בובר (15): "...אולי תתחילו לחפש את האהבה הנחבאת בנכסים." נועם בוחר לספר על תמי הבוגדנית: "...היא מצאה אותה אצל החבר שלה." מחסום הבגידה, אינו מאפשר לנבגד לדון באופן עניני על חייו. הוא עיוור מזעם ועלבון. והבוגד לפעמים מבוהל, שלא יזכה לסליחה, לפעמים מתקשה לוותר על האהבה.
ברגע זה נחשף אצל תמי חסך עמוק שעומד בבסיס חיפוש אהבה בלתי פוסק. נועם מתאר מה שתמי סיפרה לו על הצורך שלה כילדת מוסדות יתומה בביטחון ושייכות: "כל חייה חיפשה השתוקקות כעדות לכך שהיא נאהבת ואוהבת...". האמונה שעומדת בבסיס התנהגותה היא שהרגש ולא עובדות המציאות יקנו לה את הביטחון. זהו האתגר הטיפולי שלי במקרה זה. על פי הברור שאני מברר, נועם יסלח לתמי. אבל תמי במקום אחר ברגעים הללו, היא שוקלת את הקשר עם המאהב. לא ברור לי איך אני מסייע לה להיאחז במרכיבי הזוגיות כדי לחוש ביטחון ושייכות.
ההזדמנות נוצרת כשאני מבין שתמי מתכננת חיי ביטחון ושייכות עם המאהב שלה והיא מבקשת ממני לפגוש אותו ולאשר לה שהוא באמת הנבחר הנכון: "...תגיד לי אם הוא יכול להיות חבר נאמן". אני ממשיך להציע את הבירור העסקי גם עם המאהב. תמי חושבת שאני אוכל לחוש את בחיר ליבה החדש ולראות: "...איזה איש נפלא..." הוא. אני שואל על חלק מסעיפי עסקה עתידית ביניהם, על האפשרות שהוא חבר נאמן, על כושר ההתפרנסות שלו ועל יכולתו להיות אב חיובי לילדיה. תשובותיה אינן מספקות. הוא בוגדני, ללא מקצוע, חושב רק עליה ולא עליה ועל ילדיה ביחד ומאמין בחופש וזרימה. בעיני רוחי הוא כבר עוזב אותה בשם הזרימה, אחרי שיגלה שהיא נאמנה לילדיה ומחפשת יציבות כלכלית.
תמי אינה יכולה לשאת את התהליך הטיפולי והם עוזבים את הטיפול. התברר שהם לא התגרשו כשנועם מדווח לי ביוזמתו טלפונית: "הכנסת לה קצת שכל בראש"! יתכן שאני תורם להם לחשוב באופן שונה על הזוגיות שלהם ועל חייהם, לכן אני מציע לנועם שיבואו לבוא לבדיקת מצב העסק שלהם.
המסקנה המרכזית מסקירה זו היא שיחסי חברות הגונים וגיבוש אמונות משותפות בעשרת הנושאים שהובאו, מקדמת ומבססת את מוסד הנישואין לרווחת כל אחד מבני הזוג. יתכן וכך מתממש הפסוק ממסכת סוטה בתלמוד: "איש ואיש זכו - שכינה ביניהן..." כלומר, אם השכילו לבנות חברות הגונה, חייהם מחוברים בדבק המוסרי הנעלה שהיא עבורי האהבה. "...לא זכו, אש אוכלתן." ואם לא, אש המריבות הבלתי פוסקות אוכלת בהם ובאהבתם.
___________
*מפאת צנעת הפרט שונים הפרטים בדוגמא הטיפולית, כך שכל דמיון למציאות מוכרת למישהו, הוא מקרי בלבד.
*כתובת לתגובות אישיות: iseshet@bezeqint.net
*נושאים דומים מופיעים גם בפורום הפתוח "פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית", באתר "פסיכולוגיה עברית": http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=25
ספרות מצוטטת
1. Wall J., Browning D., Doherty W. J., & Post S., Marriage, Health and the Professions, Eerdmans Pub., 2002
2. Sharlin, S.A., Long-term successful marriages in Israel. Contemporary Family Therapy. 18(2), 225-242. 1996
3. Gottman J., Silver N., What makes marriage work? Psychology Today Mar/Apr 1994.
4. Schneewind K. A., Gerhard A. K., .Relationship personality, conflict resolution, and marital satisfaction in the first 5 years of marriage. Family Relations. : Jan 2002.Vol.51, Iss. 1; pg. 63, 9 pgs
5. Sokolski, D. M., & Hendrick, S. S.. Fostering marital satisfaction. Family Therapy, 26, 39-49. 1999.
6. אברמוביץ נ., בריאות הנפש בקרב נשים בישראל, אתר לה בריאות, אתר האגודה לקידום בריאות נשים בישראל, http://www.la-briut.org.il
7. Doherty W.J., Soul searching: Why psychotherapy must promote moral responsibility Basic books N.Y. 1995
8. Scott M Stanley M.S., Galena Kline Rhoades G.K., Howard J Markman H.J., Sliding Versus Deciding: Inertia and the Premarital Cohabitation Effect. Family Relations, Oct 2006.Vol.55, Iss. 4; pg. 499, 11 pgs
9. Silliman B., Schumm W.R., Marriage preparation programs: A literature review, Family Journal. Alexandria: Apr 2000.Vol.8, Iss. 2; pg. 133, 10 pgs
10. פיש נ., אל תשקיעו בחתונה, השקיעו בנישואין, הארץ, 2007.
11. Dattilio F.M., Cognitive-Behavior Family Therapy: Contemporary Myths and Misconceptions Contemporary Family Therapy Volume 23, Number 1 / March, 2001
12. Friedberg R.D., A Cognitive-Behavioral Approach to Family Therapy Journal of Contemporary Psychotherapy Volume 36, Number 4 / December, 2006.
13. Yahlom D., I.., Existential Psychotherapy, Basic Books, 1980.
14. Dattilio F. M., Restructuring Of Family Schemas:A Cognitive-Behavioral Perspective, J Marital Fam Ther. 2005 Jan;31(1):15-30
15. בובר מ., בסוד שיח, מוסד ביאליק, 1973
