מעמדו ותפקידו של החלום בספרות חז"ל: היבטים תרבותיים
מאת: ד"ר חיים וייס
Subject: The Role of Dreams in Rabbinic Literature: Cultural Aspects
המאמר מבוסס על התכנית לעבודת הדוקטורט בספרות עברית בהדרכת: פרופ' גלית חזן-רוקם , האוניברסיטה העברית.
מבוא
1. הבעיות העיקריות שיש כוונה לטפל בהן
החלום כתופעה אנושית לא רצונית, שתכניה לעתים אניגמטיים או סמליים ותכליתה אינה ברורה, הציב בפני חז"ל אתגר פרשני, תרבותי ותיאולוגי מורכב. התמודדותם של חז"ל עם אתגר זה החל מתקופת המשנה ועד למדרשים המאוחרים, באה לידי ביטוי בעשרות רבות של מאמרים, סיפורים ודיונים תיאולוגיים הקשורים לפעולת החלימה.[1]
מטרת עבודה זו היא להעמיד תמונה כוללת הבוחנת את תופעת החלום בספרות חז"ל על כל שלביה,
החל מפעילויות טרום חלימתיות, עבור דרך סיפור החלום עצמו וכלה בכלים שנוצרו לצורך תיווך בין החלום ומשמעותו. בנוסף לכך, העבודה תבחן את מערכת הזיקות הקיימת בין היחס לחלום כפי שהוא משתקף בספרות חז"ל ובין התרבויות עמן חז"ל באו במגע ובעיקר התרבות ההלניסטית. נקודת המוצא להשוואה זו היא שלחלום - עקב אופיו האישי, תכניו הפסיכולוגיים והיכולת המועטה לשלוט בו ובתכניו - ישנה ניידות תרבותית רבה מאוד המאפשרת מעבר בין-תרבותי חופשי יחסית של מערכות הסמלה וטכניקות פתרון.
במרכזה של העבודה תעמוד אסופת הסיפורים והמאמרים אודות החלום המופיעה במסכת ברכות החל מדף נ"ה ע"א ועד לדף נ"ז ע"ב. אסופה זו, אף שלא ברור אם ניתן לראות בה יחידה טקסטואלית אחידה, היא הדיון המקיף והארוך ביותר בספרות חז"ל אודות תופעת החלום. בנוסף לאסופה זו, תתבסס העבודה על עשרות רבות של דיונים וסיפורים אחרים אודות תופעת החלום המופיעים בתלמודים ובמדרשים.
ארבעה מישורי בחינה יעמדו במרכז העבודה:
1. עקרוני – עמדותיהם של חכמים ביחס לתופעת החלום.
2. מתודולוגי – הכלים השונים שחז"ל העמידו לצורך פתרון חלומות.
3. תימאטי - הנושאים בהם עוסקים החלומות המופיעים בספרות חז"ל, והזיקות הקיימות בין מערכות הסמלה ובין משמעויות.
4. מעשי (פרקטי) – סוגיות הנוגעות לסיטואציה של תהליך פתרון החלום.[2]
עמדותיהם של חז"ל בכל אחד מן המישורים הללו נמצאו בדיאלוג עם תפיסות שרווחו בתרבויות עמן הם באו במגע. בידינו עדויות רבות לתשומת הלב שהוקדשה לתופעת החלום במזרח הקדום בתקופה המקראית ומאוחר יותר, בתקופה הבתר-מקראית, בתרבות היוונית, הרומית והפרסית. לפיכך, הקריאה הבין-תרבותית תתפוס מקום מרכזי בעבודה. קריאה זו תתמקד בעיקר בתרבות ההלניסטית, שהשפעתה על עיצוב עולמם של חז"ל הייתה עצומה בתחומים רבים ומגוונים. היוונים והרומים העמידו קורפוס נרחב של חיבורים העוסקים, בין בהרחבה בין בקצרה, בתופעת החלום ובסמליו. הגדול והמשמעותי מבין חיבורים אלו הוא "אוניירוקריטיקה" (The Interpretation of Dreams) שנכתב על ידי ארטמידורוס מדאלדיס, יווני פגאני בן המאה השניה לספירה. חיבור זה, שתורגם לשפות רבות, הוא הארוך ביותר שחובר בעת העתיקה וללא ספק אחד מספרי פתרון החלומות החשובים והמוכרים ביותר בתרבות המערב.[3]
העבודה תעסוק, אם כן, הן בקריאה פנים תרבותית והן בניסיון ליצור זיקות בין-תרבותיות בהבנת מעמדו של החלום בעולמם של חז"ל.
2. תיאור מצב המחקר
מספר עבודות ומחקרים נכתבו אודות תופעת החלום בספרות חז"ל. עם זאת, עדיין לא נכתב מחקר מקיף הנותן תמונה רחבה של תפיסת החלום אצל חז"ל תוך כדי בחינת ההקשרים הבין-תרבותיים של תופעה זו.
החלוץ בתחום זה היה אלכסנדר קריסטיאנפולר ((Alexander Kristianpoller שבשנת 1923 פרסם אסופה המכילה את כל הטקסטים התלמודיים והמדרשיים העוסקים בחלימה.[4] אסופה זו בנויה על פי חתכי נושאים ומופיעים בה זה לצד זה המקור ותרגומו לגרמנית.
שאול ליברמן בדק את הקשר שבין פרקטיקות הלימוד המדרשיות (מידות) ובין פרקטיקות של פתרון חלומות בספרות חז"ל, תוך כדי התייחסות למקובל בעולם ההלניסטי.[5]
פיליפ אלכסנדר (Philip S. Alexander) התמקד באסופה המופיעה במסכת ברכות ומיין על פי קטגוריות אנליטיות שונות את החומר המופיע בה. נקודת המוצא המחקרית שלו היא כי אסופה זו היא אחידה בעריכתה ומשום כך יש להתייחס אליה כאל "ספר חלומות"[6].
גלית חזן-רוקם בחנה במספר מאמרים את סיפורי החלום המופיעים בספרות חז"ל דרך הקשרם העממי[7] או דרך תימה חלומית ספציפית.[8]
מארן ניהוף ((Maren Niehoff בדקה את הקשר שבין חלום לטקסט נראטיבי, וכן את הקשר שבין פעולת פתרון החלום לפעולת הקריאה. היא התמקדה בעיקר בחלומות מקראיים (כפי שהם מופיעים במקרא או כפי שהם מופיעים בספרות חז"ל) ובהשוואתם למגילת פשר חבקוק.[9]
אביגדור שנאן סקר את הגישות השונות בתוך ספרות חז"ל ביחס למעמדו התרבותי של החלום.[10] יצחק פחה התמקד בהיבטים ההלכתיים של תופעת החלום[11]. יצחק אפיק דן באספקטים הלשוניים והטקסטואליים של תופעת החלום אצל חז"ל תוך התייחסויות בודדות בלבד להיבטים תרבותיים[12] יצחק לוין בחן את ההיבטים הפסיכולוגיים של ספרות החלום המדרשית[13]. מאיר יעקב קיסטר בחן ספר פתרון חלומות מוסלמי קדום שממנו עולות הקבלות רבות בין תפיסת החלום המוסלמית לזו המדרשית.[14] זיוה קוסופסקי עסקה בעבודת המוסמך שלה בסוגה מסוימת של חלום (אקרוייה בחלמיה)[15].
מחקרים נוספים עוסקים בתפיסת החלום בתקופה שקדמה לספרות חז"ל: בספרות המקראית, בספרות המזרח הקדום ובספרות הבתר-מקראית. המחקר המקיף ביותר אודות תפיסת החלום במזרח הקדום נעשה על ידי ליאו אופנהיים (A. L. Oppenheim) בשנות החמישים. מחקר זה פורס תמונה רחבה של הגישות השונות לחלום במזרח הקדום כמו גם השיטות השונות לפתרון ולתיווך בין החולם, החלום והפתרון.[16]
רות פידלר תארה בעבודת הדוקטור שלה ובשלושה מאמרים נוספים את תופעת החלום ההתגלות בספרות המקראית תוך כדי בחינת הזיקות בין החלום המקראי לספרות המזרח הקדום.[17] יאיר זקוביץ בדק את הזיקות בין החלום לפשרו בסיפור חלומו של המדייני (שופטים ז' יג-טו)[18]. אשר לספרות היהודית הבתר מקראית יש להזכיר את ספרו של גנוז (R. K. Gnuse) אודות החלומות בכתביו של יוספוס פלביוס.[19]
לחקר החלימה בעולם ההלניסטי הוקדשו מחקרים רבים. הבולטים שבהם הם מחקריה של פטרישה קוקס-מילר (Patricia Cox-Miller) שהקדישה ספר ומספר מאמרים לבחינת החלום בעולם היווני-רומי. כחלק ממחקרה היא מיפתה וארגנה את הספרות הראשונית בתחום.[20]
מחקריו של אריק דודס (Eric R. Dodds) מתמקדים בחקר האי-רציונלי בתרבות ההלניסטית ותוך כך נוגעים בהרחבה גם בחלום.[21]
זיגמונד פרויד ((Sigmund Freud, בפרק הראשון לספרו "פשר החלומות" סוקר בקווים כללים וחלקיים את תפיסת החלום בתרבות ההלניסטית.[22]
דיוויד גאלופ (David Gallop) מתייחס להבנת תפיסת החלום אצל אריסטו ואפלטון.[23] הוברט קנציק (Hubert Cancik) וגלן באוורסוק (Glen W. Bowersock) דנו בתיאוריות החלימה בתרבות
ג'ון הנסון ((John S. Hanson נגע בממשק שבין התרבות היוונית רומית וראשית הנצרות.[26] גדליה סטרומזה סוקר את היחס לחלום בנצרות הקדומה.[27] אביעד קליינברג תרגם את יומנה של פרפטואה לעברית ואגב כך דן בחזיונות הנבואיים שאותם היא מתארת.[28]
מחקרים רבים מוקדשים להבנת תופעת החלום בתרבות ההלניסטית דרך קריאה בחיבורו של ארטמידורוס. הבולטים שבהם הם מחקריו של רוג'ר פק (Roger Pack)[29] שהקדיש מספר רב של מאמרים המתמקדים בהיבטים היסטוריים, טקסטואליים ולשוניים של החיבור. קלאס בלום (Claes Blum) כתב עבודת דוקטור המתמקדת בחיבורו של ארטמידורוס.[30] פרייס (Price) התמקד בזיקות בין תפיסותיו של ארטמידורוס ובין תאוריות חלימה מודרניות בעיקר זו הפסיכואנליטית.[31] ראסל גיר (Russel M. Geer) ולותר מרטין Luther H. Martin)) בחנו את חיבורו של ארטמידורוס ביחס לתיאוריות חלימה אחרות מן העת העתיקה[32]. מישל פוקו (Michel Foucault) התמקד בחלומות המיניים המוזכרים בחיבורו של ארטמידורוס, ודרכם ניסה לחשוף את המנגנונים החברתיים שעמדו בבסיס הנורמות המיניות בנות התקופה.[33]
3. דרך ביצוע העבודה:
סוג המקורות והנתונים שיהוו בסיס לעבודה:
במרכז העבודה יעמדו הטקסטים המופיעים במסכת ברכות, החל מדף נ"ה עמוד א' ועד לדף נ"ז עמוד ב'. דפים אלו מוקדשים לשיח מקיף אודות היבטים שונים של תופעת החלום: הלכתיים, תרבותיים ופסיכולוגיים. אף שיש לייחס חשיבות לעובדה שהעורך התלמודי העמיד רצף שלם בעל סטיות תמאטיות מועטות, המתאר עולם מגוון ועשיר של חלומות, לא ברור אם אפשר לראות באסופה זו יחידה טקסטואלית אחת. לפיכך, ההתייחסות לאסופה זו כיחידה טקסטואלית שלמה תעשה בזהירות רבה ועיקר תשומת הלב תופנה לדיון בכל מאמר לגופו (וגם בו יובאו בחשבון חילופי נוסח שיש להם השפעה על משמעותו).[34]
בנוסף ליחידה הספרותית המוגדרת המופיעה במסכת ברכות, פזורות במקורות חז"ל השונים, החל מהספרות התנאית ועד למדרשים המאוחרים, עוד עשרות רבות של התייחסויות לתופעת החלום. יחידות אלו, למעט מקרים בודדים, אינן מופיעות כחלק מרצפים משמעותיים אודות תופעת החלימה, וגם כאשר ישנה התייחסות רציפה היא מופיעה לרוב כיחידה סיפורית תחומה ולא כדיון מורכב שנושאו הוא הגורם המאחד אותו.[35] שאר ההתייחסויות המופיעות הן לרוב קצרות ומופיעות אגב דיון בנושאים אחרים.
הדיון בטקסטים של חז"ל יתקיים תוך כדי הקבלה מתמדת לטקסטים העוסקים בחלימה ובחלומות, הלקוחים מתרבויות עמן באה החברה היהודית במגע בעת העתיקה. ההשוואה תתמקד בעיקר בספרות ההלניסטית הענפה שעסקה בהבנת תופעת החלום, בתיאור חלומות, בבניית מערכות אנאליטיות לפתרון חלומות ובמיסוד קריטריונים ליצירת הקשר בין החולם לדמות הממונה על פתרון החלום. כאמור לעיל, עיקר תשומת הלב תופנה לחיבורו של ארטמידורוס מדאלדיס, "אוניירוקריטיקה" ((The Interpretation of Dreams. החיבור מחולק לחמישה ספרים – שלושת הראשונים עוסקים בפתרון חלומות על פי חתכי נושאים שונים (גוף, מיניות, מזון, טבע, ענפי ספורט וכדומה) ואילו שני האחרונים עוסקים בהגדרת תפקידו של פותר החלומות.
תיאור שיטת החקירה
כאמור, בחינתם של הטקסטים תעשה בארבעה מישורים:
하나. עקרוני – בירור יחסם העקרוני של חז"ל למעמדו התרבותי והדתי של החלום.
חלק ניכר מן האמירות המופיעות במסכת ברכות ובמקומות נוספים בתלמודים ובמדרשים מוקדש להתייחסויות עקרוניות לתופעת החלום ולמעמדה התרבותי והדתי. התייחסויות אלה נוגעות לשני הנושאים שלהלן:
א1. מעמדו של החלום ככלי לחיזוי העתיד - חז"ל מעמידים קשת רחבה ומגוונת של התייחסויות תרבותיות לחלום. לרבגוניות זו של התייחסויות ישנם שורשים כבר בספרות המקראית. בקצה האחד עומדת גישה המבטלת לחלוטין את חשיבותו של החלום ורואה בו תעתוע של הדמיון שאין לייחס לו משמעות. הביטוי הבולט ביותר לעמדה זו הוא המימרות המסתמכות על הפסוק המקראי "וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרו" (זכריה י' 2)ּ[36] וכן השימוש בביטוי "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין" וזאת מחוץ להקשרים ההלכתיים המובהקים של אמירה זו שיצוינו בסעיף הבא.[37]
גישות אחרות אינן מבטלות לחלוטין את משמעות החלום אך ממעיטות בערכו ככלי לניבוי העתיד. לקבוצה זו ניתן לשייך אמירות כגון "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, כשם שאי אפשר לבר בלא תבן - כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים"[38] או "אמר רבי ברכיה: חלום, אף על פי שמקצתו מתקיים - כולו אינו מתקיים".[39]
בקוטב המנוגד נמצאת גישה לפיה החלום והפרשנות הניתנת לו קובעים במדויק את העתיד להתרחש. המחזיקים בגישה זו רואים בחלום מעין פוטנציאל של משמעויות, שמימושן תלוי בטיב האינטראקציה בין החולם לפותר. כלומר, כל עוד לא פוענח החלום אין הוא משפיע על חיי החולם והסובבים אותו. כוחו הממשי נובע מהמשמעות שפותר החלום מעניק לו. לאחר שמשמעות הוענקה על ידי הפותר שוב לא ניתן לבטל אותה והיא עתידה להתגשם. הדוגמה הבולטת ביותר לגישה זו היא סיפור מפגשם של ר' אלעזר ותלמידיו עם אישה שחלמה כי קורת ביתה נבקעה. בסיפור זה מפורש אותו חלום בשני אופנים שונים ומנוגדים (מוות מול חיים) ושני הפתרונות מתממשים.[40] דוגמה נוספת לתפיסה זו הוא סיפור מפגשם של אביי ורבא עם בר הדיא פותר החלומות. סיפור זה מביא גישה זו עד לגבולה האבסורדי משום שמשמעותו של החלום נקבעת אך ורק על פי התשלום שמועבר או לא מועבר לפותר החלום.[41]
א2. מעמדו ההלכתי של החלום – האם לתוכנו של החלום יש מעמד הלכתי מחייב, בדומה להתרחשויות במציאות. בעניין זה ניתן לציין שתי אמירות הנמצאות בשני קטבים מנוגדים הממחישות את השאלה. מחד, ידועה קביעתם של חכמים בתוספתא ביחס לאדם שחלם כי אביו המת אמר לו היכן מונחים דמי מעשר שני "הרי אילו חולין [=המעות] שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין"[42] ומאידך ידועה גם קביעתם החד משמעית של חכמים כי על אדם המנודה בחלומו להתיר נידוי זה בפני עשרה.[43]
בנוסף לדיונים העוסקים במעמדו ההלכתי של החלום יש לעמוד גם על מעמדו של החלום ככלי בידיהם של חכמים במסגרת הוויכוח הפרשני וההלכתי. חכמים שונים משתמשים בנוסחה הלשונית "הא אקריוה לרב ... בחלמיה",[44] שמשמעותה היא שגורם עליון כלשהו הקריא או העביר מידע לחכם במהלך הלילה; מידע זה מאשר ומחזק את טיעוניו של החכם במסגרת הויכוח המתנהל בבית המדרש.
둘. מתודולוגי – השאלה הנשאלת היא אילו כלים העמידו חז"ל לצורך פתרון החלום ומה היא יכולתו של החולם או הקהילה עליה הוא נמנה לשלוט בפעולת החלימה עצמה, בתכניה ובתוצאותיה.
ישנם כמה כלים עיקריים שהעמידו חז"ל כאמצעי תיווך בין סמלי החלום והחולם.
שימוש בפסוקים – הפסוקים המקראיים משמשים מעין אמצעי פענוח של סמלים או נרטיבים חלומיים לא מובנים. הפתרון הנגזר מתוך הפסוק יכול להיות ברמה הלשונית- מצלולית[45] או דרך תוכנו של הפסוק היוצר זיקה לחלום[46]. הביטוי הקיצוני ביותר לשימוש בפסוקים בא לידי ביטוי בסדרת המימרות במסכת ברכות בהן לאותו חלום מתאימים שני פסוקים, האחד טוב והאחר רע ותוצאותיו של החלום ייקבעו על פי הפסוק הראשון שיאמר החולם.[47]
שימוש בכלים לשוניים – הבנת החלום נעשית באמצעות כלים לשוניים: משחקי מילים[48], שינויי הגייה[49], מצלול דומה ואסוציאציות לשוניות[50].
פתרון דתי או תרבותי – פתרונות חלום הנובעים מתוך הנורמות הדתיות או התרבותיות המקובלות בקהילה שעליה נמנה החולם. השימוש במסורת או בתרבות יכול להיעשות דרך סמלים מקובלים[51], דמויות מוכרות[52] או חיבורים מקודשים[53].
פתרון פסיכולוגי – הבנת סמלי החלום דרך ניתוח או תובנות הנוגעות לטבע האדם, משאלותיו הלא מודעות, רצונותיו המודחקים ועיבוד חומרים פסיכולוגיים מאיימים לכלל סמלים נטולי איום[54].
בנוסף על הכלים הפרשניים הללו חז"ל העמידו גם מערכת מורכבת של אמצעים לשליטה בתכני החלום[55] או בתוצאותיו לאחר היקיצה.[56]
셋. תימטי – חז"ל פתרו חלומות בעזרת מערכות הסמלה אוניברסליות היוצרות זיקות ישירות בין החלום ובין משמעותו. בגישה זו פותרי החלומות מתייחסים לביוגרפיה של החולם רק ברמה הפורמלית שלה: מקצוע, גיל, מין, מצב משפחתי וכלכלי. לביוגרפיה הרגשית של החולם המתייחסת לתחושותיו, לניסיון חייו ולמשמעות אותה הוא מייחס לחלום, אין כל תפקיד בתהליך הפתרון. לאור עמדה עקרונית זו בכוונתי לבדוק את טיב הזיקות בין המסמנים (נושאי או תכני החלומות) למסומנים השונים (הפתרונות הניתנים לחלום) על פי חתכים של נושאים הרווחים בספרות החלום המדרשית, כגון: גוף, מגדר, מיניות, טבע ובעלי חיים, מזון וענייני רפואה שונים.
넷. מעשי (פרקטי) – בעבודה אנסה לברר סוגיות הנוגעות למעמד פתרון החלום אצל חז"ל. כיצד התבצע תהליך הפתרון ומה הייתה האינטראקציה בין החולם לפותר: מהי הסיטואציה ומי נוכחים בה (האם תהליך הפתרון מתבצע בצנעה או בפומבי); מי מוסמך לפתור חלומות; מהם יחסי הכוחות הנבנים בין החולם לפותר; כיצד מתבצע תהליך פתרון החלום ומהן מגבלותיו של פותר החלום.
4. ראשי פרקים משוערים של העבודה
מבנה העבודה יישען על ארבעת סעיפי חקירת החלום כפי שצוינו בסעיף הקודם. כל סעיף יהווה פרק בפני עצמו.
כהקדמה לפרקים אלו יצורפו שני פרקים:
하나. פרק מבוא מקיף שיסקור את הגישות המרכזיות לתופעת החלום בתקופות קודמות לחז"ל. דגש יינתן לתרבויות ולטקסטים שלא יבואו לידי ביטוי בולט במסגרת הדיון בטקסט המדרשי. כוונתי היא בעיקר לטקסט המקראי, לטקסטים שונים מהמזרח הקרוב הקדום (מצריים ומסופוטמיים) ולטקסטים אירניים קדומים ובני הזמן של חז"ל. כמו כן תופיע בפרק זה סקירה כללית על גישות מרכזיות לתופעת החלום בספרות הבית השני בכלל ובספרות המגילות בפרט; בספרות היוונית, הרומית והנוצרית הקדומה (בעיקר כתבי אבות הכנסייה והספרות המרטירית) בתקופה הקודמת לספרות חז"ל ובתקופה המקבילה לה. מטרת פרק זה היא לעגן את הדיון בספרות המדרשית בתוך ההקשר הרחב שלו, הן בציר הדיאכרוני, הן בציר הסינכרוני.
둘. פרק שיוקדש לדיון במבנה הטקסטואלי של יחידת החלומות המופיעה במסכת ברכות בין הדפים נ"ה ע"א ועד נ"ז ע"ב. אף שמדובר ביחידה המוקדשת רובה ככולה לדיון בנושא החלומות והסטיות מנושא זה במהלך הדיון הן מועטות, אין להסיק מכך ביחס לאחדותה של היחידה. משום כך יתקיים דיון פילולוגי מקדים בעדי הנוסח של יחידה זו על מנת לעמוד על איכויותיה הטקסטואלית של היחידה, וכתוצאה מכך עד כמה ניתן לייחס לה פעילות עריכתית מכוונת ואחידה.
לבסוף, פרק הסיכום של העבודה יוקדש למסקנות כלליות אודות תפיסת החלום אצל חז"ל, ולדיון במשמעויות הבין-תרבותיות של העבודה, הן ביחס לטיב המפגש בין היהדות להלניזם בשלהי העת העתיקה, הן ביחס להשפעה שהייתה לספרות החלימה החז"לית על זו שנכתבה בימי הביניים.
5. תרומה מצופה לקידום המחקר:
לעבודה שתי תרומות עיקריות למחקר:
하나. נושא החלומות ופשרם בספרות חז"ל לא זכה עדיין להתייחסות מחקרית שיטתית וכוללת, ולמרות העבודות השונות שנעשו בעניין זה יש מקום להעמיד עבודה מחקרית מקיפה בנושא זה.
둘. לחלום, עקב אופיו האישי, תכניו הפסיכולוגיים והיכולת המועטה לשלוט בו ובתכניו, ישנה ניידות תרבותית רבה מאוד. לאור זאת אני סבור כי סיפורי חלומות, טכניקות של פתרון ופרקטיקות של תהליך הפתרון נעו בחופשיות יחסית בין תרבות לתרבות. משום כך, העבודה ההשוואתית שתיעשה בין ספרות חז"ל לספרות ההלניסטית תוכל לשמש ככלי יעיל לבדיקת הנחות מחקריות קיימות ביחס לשונה ולמשותף בין שתי התרבויות, כגון: תפיסת הגוף ומעמדו, הגדרות מיגדריות, היחס לאמנות הפלאסטית ותפיסת האלוהות.
6. ביבליוגרפיה
מקורות ראשוניים:
תלמוד בבלי וירושלמי
מדרשים
אפלטון, טימאוס, תרגום יוסף ג. ליבס, כרך שלישי הוצאת שוקן תש"ך.
יומנה של פרפטואה מתוך: אביעד קליינברג, רגל החזיר של האח ג'ינפרו, ת"א 2000, עמ' 66-101.
Assyrian Dream Book, Tr. A. L. Oppenheim, in ‘The Interpretation of Dreams in the Ancient Near East’, Transactions of the American Philosophical Society 46, 3 (1956).
Artemidorus, The Interpretation of Dreams, Tr. Robert J. White, New Jersey, Noyes Press, 1975.
Macrobius, Commentary on the Dream of Scipio, Tr. William Harris Stahl, Columbia University Press, 1966.
Philo, On Dreams that they are God-Sent, Tr. F. H. Colson & G. H. Whitaker, Harvard University Press, 1929.
Pliny, Naturalis Historia, Tr. H. Rackham, Harvard University Press, 1938-40.
The Greek Magical Papyri in Translation, Ed. Hans Dieter Betz, Chicago University Press, 1986.
Aristotle on Sleep and Dream, Tr. Gallop, David, Broadview Press 1990.
St. Augustine, The City of God: Against the Pagans, Tr. Henry Bettenson, Penguin Books, 1984.
Gregory of Nyssa: Ascetical Works, Tr. Virginia Woods Callahan, The Catholic University of America Press 1967.
Tertullianus, De anima, Ed. J. H. Waszink (with a commentary), Amsterdam 1947.
ספרות מחקרית:
ספרים:
יצחק אפיק, תפיסת החלום אצל חז"ל, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, בר-אילן 1991.
מרטין בובר, בחינות באנתרופולוגיה פילוסופית, (כתבים פילוסופיים, ספר שני), י-ם תשכ"ב, עמ' 156.
יצחק לוין, הפסיכולוגיה של החלום, תל-אביב 1980.
שאול ליברמן, יוונית ויוונות בארץ-ישראל, ירושלים תשמ"ד.
רות פידלר, חלום ההתגלות במקרא: מקומו בתולדות הספרות המקראית ובתולדות אמונת ישראל, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים 1996.
זיוה קוסופסקי, על חלומות טקסטואליים בתלמוד הבבלי: החלום כמדיום וכתבנית ופרשנית, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, ירושלים 1997.
אביעד קליינברג, רגל החזיר של האח ג'ינפרו, ת"א 2000.
Claes Blum, Studies in the Dream Book of Artemidorus, (Ph. D Thesis), Uppsala 1936.
G. W. Bowersock, Fiction as History, Berkeley 1994.
Sally A. L. Butler, Mesopotamian Conceptions of Dreams and Dream Rituals, Muenster 1998.
Patricia Cox-Miller, Dreams in Late Antiquity, Princeton 1994.
E. R. Dodds, The Greek and the Irrational, Berkeley 1966.
E. R. Dodds, Pagan and Christian in the Age of Anxiety, N.Y. 1970.
Wendy Doniger O’Flaherty, Dreams, Illusion, and Other Realities, Chicago 1984.
Michel Foucault, The Care of the Self: The History of Sexuality: Volume 3, Tran. Robert Hurley, UK, 1988.
Russel M. Geer, On the Theories of Dream Interpretation in Artemidorus, Chicago 1927.
R. K. Gnuse, Dreams and Dream Reports in the Writing of Josephus: a traditio-historical analysis, Leiden 1996.
W. R. Halliday Greek Divination: A Study of Its Methods and Principles London 1913.
M. Harris, Studies in Jewish Dream Interpretation, New Jersey 1994.
Harry Hunt, The Multiplicity of Dreams: Memory Imagination, and Consciousness, New Haven 1989.
A.H.M, Kessels, Studies on the Dream in Greek Literature, Utrecht 1978.
Alexander Kristianpoller, ‘Traum und Traumdeutung’, Monumenta Talmudica, Vol 4, Wien und Berlin 1923.
Naphtali Lewis, The Interpretation of Dreams And Portents, Toronto 1976.
Daniel Sperber, Magic and Folklore in Rabbinic Literature, Ramat-Gan 1994.
אסופות מחקריות:
Dream Cultures: Explorations in the Comparative History of Dreaming, Edited by David Shulman and Guy G. Stroumsa, N.Y. Oxford University Press, 1999.
Dreaming: Anthropological and Psychological Interpretation, Ed. Barbara Tedlock, New York 1987.
The Dream and the Human Societies, Ed. G. E. Von Grunebaum & Roger Caillois, Berkeley, 1966.
מאמרים:
בצלאל בר-כוכבא, " 'היהדות של משה' והיהדות של בית שני", תרביץ, שנה סו (חוברת ג) תשנ"ז, עמ' 297-336.
זקוביץ יאיר, "ממאכל יצא האכל – על חלום ושברו", מגוון דעות והשקפות על החלום בתרבות ישראל, 1995, עמ' 35-42.
גלית חזן-רוקם, "חלום הוא אחד מששים של נבואה – פעולת הגומלין בין הממסד הטקסטואלי ובין ההקשר העממי בפתרון חלומות בספרות חז"ל", התרבות העממית, תשנ"ו, עמ' 45-54.
גלית חזן-רוקם, 'ההקשר הפולקלוריסטי של סיפורי העם המדרש האגדה: סיפורי פתרון חלום', רקמת חיים: היצירה העממית בספרות חז"ל, הוצאת עם עובד, ת"א 1996, עמ' 101- 120.
לאה מזור, "העיצוב הספרותי של החלומות בסיפור יוסף (בראשית לז-נ)", על הפרק, 18 (תשס"ב) עמ' 78-82.
יצחק פחה, "דברי חלומות בהלכה", תחומין ה' (תשמ"ד), עמ' 402-428.
רות פידלר, "בין ה'תבן' ו'הבר': דו-ערכיות ביחס לחלום במקרא וזיקתה למזרח הקדום", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, יב (תש"ס), עמ' 145-164.
רות פידלר, "ההתגלות בשילה (שמואל א, ג) – עיון בתופעת התיאור הגבולי", דברי הקונגרס העולמי השנים עשר למדעי היהדות, כרך א' (תשנ"ט), עמ' 99-107.
רות פידלר, "חלום אבימלך (בראשית כ, 3-8) ומקומו במסורת 'אם האומה בסכנה'", טורא, ב (1992), עמ' 19-38.
שמואל קוטק, "על חלומות במקורות היהדות", קורות: שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, ז' (1978) עמ' 547-555.
שנאן אביגדור, "החלום במדרש ומדרש החלום", מגוון דעות והשקפות על החלום בתרבות ישראל, 1995, עמ' 43-61.
P. S. Alexander, “Bavli Berakhot 55a – 57b: The Talmudic Dream Book in Context”, Journal of Jewish Studies 46 (1995) pp. 230-248.
Yoram Bilu, “Dreams and Wishes of the Saint”, Jewish Viewed Within and from Without, Ed. Harvey Goldberg, Albany N. Y. 1986, pp. 285-313.
Yoram Bilu, “Sigmund Freud and Rabbi Yehudah: On a Jewish Mystical Tradition of ‘Psychological’ Dream Interpretation”, The Journal of Psychological Anthropology, 2 (1979), pp. 443-463.
Samuel Eitrem, “Dreams and Divination in Magical Ritual” Magica Hiera, Ed. Christopher A. Faraone & Dirk Obbin. N.Y. 1991 pp. 175-187.
John F. Priest, “Myth and Dream in Hebrew Scripture”, Myth, Dream, and Religion: Eleven Visions of Connection, Ed. Joseph Campbell, New-York 1970.
David Gallop, “Dreaming and Waking in Plato”, Essays in Ancient Greek Philosophy, Ed. John P. Anton & George L. Kustas, State University of New York Press 1971, pp. 187-194.
John S. Hanson, “Dreams and Visions in the Graeco-Roman World and Early Christianity”, Aufstieg und Niedergang der Römischen Welt, II: Principat, 23,2, pp. 1395-1427, Berlin 1980.
A.H.M, Kessels, “Ancient Systems of Dream Classification”, Mnemosyne, 22 (1969), pp. 389-424.
M. J. Kister, “The Interpretation of Dreams – An Unknown Manuscript of Ibn Qutayba’s ‘Ibarat al-Ruya’”, Israel Oriental Studies IV (1974) pp. 67-103.
. H. Lewy, “Zu dem Traumbuche des Artemidoros”, Rheinische Museum fur Philologie, Neue Folge 48 (1893), ss. 398-419.
S. Longdon, “A Babylonian Tablet on the Interpretation of Dreams”, Museum Journal of the University of Pennsylvania 8 (1917), pp. 116-122.
Luther H. Martin, “Artemidorus: Dream Theory in Late Antiquity”, The Second Century, Vol. 8 (1991), pp. 97-108.
Patricia Cox-Miller, “ ‘A Dubious Twilight’: Reflections on Dream in Patristic Writing”, Church History 55 (1986), pp. 153-164.
Patricia Cox-Miller, “ ‘All the Words Were Frightful’: Salvation by Dreams in the Shepherds of Hermes”, Vigiliae Christiana 42 (1987), pp. 327-338.
Patricia Cox-Miller, “Re-imagining the Self in Dreams”, Continuum 1 (1991), pp. 35-53.
Maren Niehoff ‘A Dream that is not Interpreted is Like a Letter that is not Read’, Journal of Jewish Studies 46 (1992) pp. 58-94.
Arthur S. Osley “Notes on Artemidorus’ Oneirocritica”, Classical Journal 59 (1963), pp. 65-70.
Roger Pack, “Artemidorus and his Waking World”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association 86 (1955), pp. 280-290.
Roger Pack, “Artemidorus and the Phsysiognomists”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association 72 (1941), pp. 321-334.
Roger Pack, “Textual Notes on Artemidorus Daldianus”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association (88) 1957, pp. 189-196.
Roger Pack, “Lexical and Textual Notes on Artemidorus”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association, (90) 1959, pp. 180-184.
Roger Pack, “Further Notes on Artemidorus”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association, (91) 1960, pp. 146-151.
Roger Pack, “Pascalis Romanus and the Text of Artemidorus”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association (96) 1965, pp. 291-295.
Roger Pack, “On Artemidorus and His Arabic Translator”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association, (98), 1967, pp. 313-326.
S.R.F. Price, “The future of Dreams: From Freud to Artemidorus”, Past & Present 113 (1986), pp. 3-37.
G. G. Stroumsa, “Dream and Magic among Pagans and Christians”, Barbarian Philosophy: The Religious Revolution of Early Christianity, Tübingen 1999, pp. 191-203.
G. G. Stroumsa, “Dreams and Visions in Early Christian Discourse” Barbarian Philosophy: The Religious Revolution of Early Christianity, Tübingen 1999, pp. 204-227.
Steven S. Tigner, “Plato’s Philological Uses of Dream Metaphor”, American Journal of Philosophy 91 (1970), pp. 204-212.
Salomon Zeitlin, ‘Dreams and their Interpretation from Biblical Period to Tannaitic Time: A Historical Study’, Jewish Quarterly Review 66 (1970) pp. 1-18.
[1] קריסטיאנפולר, שהוציא אסופה של כל ההתייחסויות החז"ליות לחלום מנה 217 טקסטים שונים, וראו Alexander Kristianpoller, ‘Traum und Traumdeutung’, Monumenta Talmudica, Vol 4, Wien und Berlin 1923.
[2] להסבר מלא של מישורים אלו ראו סעיף 3 להצעה.
[3] על מנת להכין את הצעת המחקר השתמשתי בתרגומו של White לאנגלית. במהלך כתיבת עבודת הדוקטור עצמה בכוונתי ללמוד יוונית על מנת שאוכל לגשת למקורות אלו ללא תיווך של תרגום. לתרגומו של White ראו Artemidorus, The Interpretation of Dreams, Tr. Robert J. White, New Jersey, Noyes Press, 1975.
[4] Alexander Kristianpoller, ‘Traum und Traumdeutung’, Monumenta Talmudica, Vol 4, Wien und Berlin 1923.
[5] שאול ליברמן, יוונית ויוונות בארץ ישראל, ירושלים תשמ"ד עמ' 202-209.
[6]P. S. Alexander, “Bavli Berakhot 55a – 57b: The Talmudic Dream Book in Context”, Journal of Jewish Studies 46 (1995) pp. 230-248. זוהי נקודת מוצא מחקרית בעייתית וזאת לאור עדי הנוסח לעמודים אלו המעידים על שינויים רבים שיש לקחת בחשבון.
[7] גלית חזן-רוקם, "חלום הוא אחד מששים של נבואה – פעולת הגומלין בין הממסד הטקסטואלי ובין ההקשר העממי בפתרון חלומות בספרות חז"ל", התרבות העממית, תשנ"ו, עמ' 45-54; 'ההקשר הפולקלוריסטי של סיפורי העם המדרש האגדה: סיפורי פתרון חלום', רקמת חיים: היצירה העממית בספרות חז"ל, הוצאת עם עובד, ת"א 1996, עמ' 101- 120
[8] Galit Hasan-Rokem, "Communication with the Dead in Jewish Dream Culture" Dream Cultures: Explorations in the Comparative History of Dreaming, Edited by David Shulman and Guy G. Stroumsa, N.Y. Oxford University Press, 1999.
[9] Maren Niehoff ‘A Dream that is not Interpreted is Like a Letter that is not Read’, Journal of Jewish Studies 46 (1992) pp. 58-94.
[10] אביגדור שנאן, "החלום במדרש ומדרש החלום", מגוון דעות והשקפות על החלום בתרבות ישראל, 1995, עמ' 43-61.
[11] יצחק פחה, "דברי חלומות בהלכה", תחומין ה' (תשמ"ד), עמ' 402-428.
[12] יצחק אפיק, תפיסת החלום אצל חז"ל, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, בר-אילן 1991.
[13] יצחק לוין, הפסיכולוגיה של החלום, תל-אביב 1980.
[14] M. J. Kister, “The Interpretation of Dreams – An Unknown Manuscript of Ibn Qutayba’s ‘Ibarat al-Ruya’ ”, Israel Oriental Studies IV (1974) pp. 67-103.
[15] זיוה קוסופסקי, על חלומות טקסטואליים בתלמוד הבבלי: החלום כמדיום וכתבנית ופרשנית, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, ירושלים 1997.
[16] Assyrian Dream Book, Tr. A. L. Oppenheim, in ‘The Interpretation of Dreams in the Ancient Near East’, Transactions of the American Philosophical Society 46, 3 (1956).
[17] רות פידלר, חלום ההתגלות במקרא: מקומו בתולדות הספרות המקראית ובתולדות אמונת ישראל, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים 1996; הנ"ל "בין ה'תבן' ו'הבר': דו-ערכיות ביחס לחלום במקרא וזיקתה למזרח הקדום", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, יב (תש"ס), עמ' 145-164; הנ"ל "ההתגלות בשילה (שמואל א, ג) – עיון בתופעת התיאור הגבולי", דברי הקונגרס העולמי השנים עשר למדעי היהדות, כרך א' (תשנ"ט), עמ' 99-107; הנ"ל "חלום אבימלך (בראשית כ, 3-8) ומקומו במסורת 'אם האומה בסכנה' ", טורא, ב (1992), עמ' 19-38.
[18] זקוביץ יאיר, "ממאכל יצא האכל – על חלום ושברו", מגוון דעות והשקפות על החלום בתרבות ישראל, 1995, עמ' 35-42.
[20] Patricia Cox-Miller, Dreams in Late Antiquity, Princeton 1994; “ ‘A Dubious Twilight’: Reflections on Dream in Patristic Writing”, Church History 55 (1986), pp. 153-164; “ ‘All the Words Were Frightful’: Salvation by Dreams in the Shepherd of Hermas”, Vigiliae Christianae 42 (1987), pp. 327-338; “Re-imagining the Self in Dreams”, Continuum 1 (1991), pp. 35-53.
[21] E. R. Dodds, The Greek and the Irrational, Berkeley 1966; Pagan and Christian in the Age of Anxiety, N.Y. 1970.
[22] זיגמונד פרויד, פשר החלומות, תרג' מ' ברכיהו, חלק א', תל-אביב ;1998, בעיקר עמ' 7-15. הסקירה אותה מציע פרויד היא שטחית ולא ממצה ולא ניתן לעמוד דרכה על תפיסות מרכזיות של תופעת החלימה בעת העתיקה (למשל פרויד מתעלם לחלוטין מספרות פתרון החלומות התלמודית). לדעתי, הדבר פוגם באיכותו של החיבור כולו ומונע ממנו לעמוד על השורשים התרבותיים של מאפיינים פסיכולוגיים אותם הוא מצא (כגון מנגנון מילוי המשאלה).
[23] David Gallop, “Dreaming and Waking in Plato”, Essays in Ancient Greek Philosophy, Ed. John P. Anton & George L. Kustas, SUNY Press 1971, pp. 187-194; Aristotle on Sleep and Dream, Tr. Gallop, David, Broadview Press 1990.בהקשר זה ראו גם Steven S. Tigner, “Plato’s Philosophical Uses of Dream Metaphor”, American Journal of Philosophy 91 (1970), pp. 204-212.
[24] Hubert Cancik “Idolum and Imago: Roman Dreams and Dream Theories”, Dream Cultures: Explorations in the Comparative History of Dreaming, Edited by David Shulman and Guy G. Stroumsa, N.Y. Oxford University Press, 1999; G. W. Bowersock “The Reality of Dreams”, Fiction as History, Berkeley 1994.
[25] בצלאל בר-כוכבא, " 'היהדות של משה' והיהדות של בית שני", תרביץ, שנה סו (חוברת ג) תשנ"ז, עמ' 297-336.
[26] John S. Hanson, “Dreams and Visions in the Graeco-Roman World and Early Christianity”, Aufstieg und Niedergang der Römischen Welt, II: Principat, 23,2, pp. 1395-1427, Berlin 1980.
[27] G. G. Stroumsa, “Dream and Magic among Pagans and Christians”, Barbarian Philosophy: The Religious Revolution of Early Christianity, Tübingen 1999, pp. 191-203; “Dream and Visions in Early Christian Discourse” Barbarian Philosophy: The Religious Revolution of Early Christianity, Tübingen 1999, pp. 204-227.
[28] אביעד קליינברג, רגל החזיר של האח ג'ינפרו, ת"א 2000, עמ' 66-101.
[29] Roger Pack, “Artemidorus and his Waking World”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association 86 (1955), pp. 280-290; “Artemidorus and the Phsysiognomists”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association 72 (1941), pp. 321-334; “Textual Notes on Artemidorus Daldianus”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association (88) 1957, pp. 189-196; “Lexical and Textual Notes on Artemidorus”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association, (90) 1959, pp. 180-184; “Further Notes on Artemidorus”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association, (91) 1960, pp. 146-151; “Pascalis Romanus and the Text of Artemidorus”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association (96) 1965, pp. 291-295; “On Artemidorus and His Arabic Translator”, Transactions and Proceedings of the American Philological Association, (98), 1967, pp. 313-326.
[30] Claes Blum, Studies in the Dream book of Artemidorus, (Ph. D Thesis), Uppsala 1936.
[31] S.R.F. Price, “The Future of Dreams: From Freud to Artemidorus”, Past & Present 113 (1986), pp. 3-37.
[32] Russel M. Geer, On the Theories of Dream Interpretation in Artemidorus, Chicago 1927; Luther H. Martin, “Artemidorus: Dream Theory in Late Antiquity”, The Second Century, Vol. 8 (1991), pp. 97-108.
[33] Michel Foucault, The Care of the Self: The History of Sexuality: Volume 3, Tr. Robert Hurley, UK, 1988, pp. 4-36.
[34] בדיון יובאו בחשבון כתבי היד המרכזיים לקטע, הכוללים את כתבי היד אליהם מתייחס בעל דקדוקי סופרים; כתבי היד הנמצאים במפעל המשנה; כתב יד °12404 (ספרד מאות יג – יד) שנמצא בבית הספרים הלאומי בירושלים ומתייחס לקטע שבין דף נ"ה ע"ב – נ"ו ע"א. כחלק מתהליך העבודה תיבנה מהדורה סינופטית לקטעים הרלוונטיים ממסכת ברכות וזאת על מנת לקיים דיון פילולוגי שיקדים את הדיון הפרשני בטקסט.
[35] ראו למשל תלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני פרק ד דף נה טור ב – ג; איכה רבה (בובר) פרשה א ד"ה [א] איכה ישבה. יחידות אלו ארוכות מאוד וכוללות אירועי פתרון חלומות רבים (ארבעה-עשר וששה–עשר בהתאמה), אך מהמבנה הצורני והלשוני שלהן עולה כי מדובר ביחידות ספרותיות הומוגניות.
[36] ראו למשל דבריו של שמואל בברכות נ"ה ע"ב.
[37] ראו למשל הסיפור אודות רבן גמליאל רבי נתן ור' מאיר הוריות דף יג עמוד ב.
[38] ברכות נ"ה ע"א.
[39] ברכות נ"ה ע"א.
[40] לסיפור זה מספר רב של נוסחאות וראו למשל בראשית רבה (וילנא) פרשה פט ד"ה ח ונספר לו; איכה רבה (וילנא) פרשה א ד"ה יח חדא אתתא.
[41] לסיפור המלא ראו ברכות נ"ו ע"א.
[42] מסכת מעשר שני (ליברמן) פרק ה הלכה ט. וכן ראו מקבילות תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ל עמוד א; תלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני פרק ד דף נה טור ב /ה"ו.
[43] תלמוד בבלי מסכת נדרים דף ח עמוד א. לדיון זה ניתן להוסיף גם את הדיונים ההלכתיים סביב מעמדם ההלכתי של גרי חלומות (תלמוד בבלי מסכת יבמות דף כד עמוד ב), כמו גם את הדיונים השונים סביב קרי לילה (למשל: תלמוד בבלי מסכת נדרים דף ח עמוד א; תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ג דף ו טור ג /ה"ד).
[44] תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פב עמוד ב. ביטוי זה יכול להופיע בצורות שונות כגון: "רבי יוחנן חזאי בחלום, מילתא מעלייתא אמינא" - תלמוד בבלי מסכת מנחות דף פד עמוד ב; "היינו דחזאי רב הונא בר אויא בחלמא" - תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קמג עמוד א.
[45] ראו למשל ברכות נ"ז ע"א "הרואה שעורים בחלום - סרו עונותיו, שנאמר "וסר עונך וחטאתך תכפר" (ישעיהו ו').
[46] ראו למשל ברכות נ"ז ע"א הרואה גפן טעונה בחלום - אין אשתו מפלת נפלים, שנאמר "אשתך כגפן פריה" (תהילים קכ"ח).
[47] ראו סדרת החלומות המופיעה בשם ר' יהושע בן לוי בברכות נ"ו ע"ב.
[48] למשל רשימת סימני החלום המופיעה בשם רבי זירא אשר ברור כי המכנה המשותף בין חלקיה הוא הדמיון המיצלולי "אמר רבי זירא: קרא, קורא, קירא, קניא - כולהו מעלו לחלמא" (ברכות נ"ו ע"ב).
[49] "הרואה חתול בחלום, באתרא דקרו ליה שונרא - נעשית לו שירה נאה, שינרא - נעשה לו שינוי רע". (ברכות נ"ו ע"ב).
[50] "הרואה פיל בחלום - פלאות נעשו לו, פילים - פלאי פלאות נעשו לו" (ברכות נ"ו ע"ב).
[51] למשל ברכות נ"ז ע"א "המניח תפילין בחלום - יצפה לגדולה".
[52] ראו קביעתם של רבנן בברכות נ"ז ע"ב "הרואה דוד בחלום - יצפה לחסידות, שלמה - יצפה לחכמה, אחאב - ידאג מן הפורענות".
[53] המשך דבריהם של רבנן בברכות נ"ז ע"ב מתייחס למי שרואה בחלומו ספרי מלכים, כתובים גדולים וכתובים קטנים.
[54] בצורה זו ניתן להבין את שני אופני הפתרון לחלומה של האישה שחלמה כי קורת ביתה נשברה (למקורות הסיפור ראו הערה 40). בצורה זו גם ניתן להתמודד עם סדרת החלומות המופיעה בברכות והנוגעת לאיסורי טאבו שונים (בא על אימו, אחותו, נערה המאורסה ואשת איש). הפתרונות החיוביים לחלומות אלו נועדו לנטרל את האיום הטמון בהם. דוגמה נוספת היא פתרונו של ר' ישמעאל למין שסיפר כי הוא חלם שהוא משקה עץ זית בשמן (ברכות נ"ו ע"ב).
[55] למשל נוסח התפילה המופיע בברכות דף ס ע"ב.
[56] בין אם זו הטבת חלום הנעשית בפני שלושה (ברכות נ"ה ע"ב) או נוסח תפילה אותו אומר החולם על מנת לשנות את תוכנו של החלום (ברכות נ"ה ע"ב ביחס למי שאינו בטוח בתכנו של החלום או ירושלמי מסכת ברכות פרק ה דף ט טור א /ה"א ביחס לתוכן מאיים של חלום) או תענית חלום (מסכת שבת דף יא עמוד א ובמקומות רבים נוספים).
