לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
PCL-R - כלי לאבחון פסיכופתיהPCL-R - כלי לאבחון פסיכופתיה

סקירת PCL-R - כלי לאבחון פסיכופתיה

מאמרים | 20/6/2007 | 74,605

ה- PCL-R הוא כלי דיאגנוסטי המשמש להערכת פסיכופתיה במסגרות קליניות, מחקריות ומשפטיות. מאמר זה סוקר את ה-PCL-R וכן מספר מחקרים מעניינים שעשו שימוש בכלי זה. המשך

​​​​​​​Psychopathy Checklist-Revised (PCL-R)

כלי לאבחון פסיכופתיה

סקירה מאת רועי סמנה

 

 

ה- PCL-R הוא כלי דיאגנוסטי המשמש להערכת פסיכופתיה במסגרות קליניות, מחקריות ומשפטיות ((Samuels, O'driscoll & Bazaley, 2005. הוכח מחקרית כי כלי זה, שפותח ע"י R.D. Hare ב-1985,  הינו הכלי התקף והמהימן ביותר למדידת פסיכופתיה (Laurell & Daderman, 2007).

על-פי  (Hare, Clark, Grann and Thornton (2000 ברמה הבינאישית אנשים עם הפרעה פסיכופטית מתאפיינים בהתנהגות גרנדיוזית, יהירה, קשוחה, דומיננטית, שטחית ומניפולטיבית. ברמה הרגשית הם נוחים-להתרגז,  חסרי יכולת ליצור קשרים רגשיים חזקים עם הזולת ולוקים בחוסר באמפתיה, אשמה, חרטה או רגשות עמוקים. המאפיינים הבינאישיים והרגשיים הללו חוברים לסגנון התנהגות סוטה-חברתית שכולל התנהגות אימפולסיבית ובלתי-אחראית ונטייה להתעלם או להפר מוסכמות חברתיות ומוסריות. למרות שלא כל הפסיכופטים באים במגע עם רשויות החוק, מאפייניהם שמים אותם בסיכון גבוה לביצוע מעשי פשע ואלימות.

ה- PCL-R מתבסס על ראיון חצי-מובנה (שאורך בין 90 ל-120 דקות) ועל מידע אנמנסטי על מנת לדרג 20 פריטים על סולם של שלוש נקודות (0 = הפריט לא מתאים לנבדק, 1 = הפריט מתאים במידת-מה לנבדק, 2 = הפריט בהחלט מתאים לנבדק) כאשר כל פריט מייצג סימפטום או מאפיין שונה של פסיכופתים. הציון הכולל יכול לנוע מ-0 ל-40 והוא משקף את המידה בה הנבדק תואם את האבטיפוס של פסיכופתים;  ציון השווה או גדול מ-30 נחשב לרוב כמעיד על הימצאות פסיכופתיה, אך יש לציין כי מספר חוקרים הציעו נקודות חיתוך נמוכות יותר (Grann, Langstrom, Tengstrom & Stalenheim, 1998). סטיית התקן של הכלי שווה לכ-3 נקודות (Hare, 1998).

חשוב לציין כי הפריטים מוערכים על בסיס תיפקוד הנבדק לאורך חייו ולא רק על בסיס מצבו בהווה ומשמעות הדבר היא שלא ניתן למדוד בעזרת כלי זה שינויים בסימפטומים פסיכופתיים לאורך זמן (Esposito, 2005).


- פרסומת -

ממצאים אמפיריים מעידים כי באוכלוסיות עברייניות הפריטים ב PCL-R מודדים מבנה אחיד המורכב לרוב משני גורמים. גורם 1 מבטא את המאפיינים האפקטיביים והבינאישיים של פסיכופתיה והוא תוייג כ"שימוש אכזרי ואנוכי בזולת". הפריטים הקשורים בגורם זה מתייחסים לרשמים ומסקנות לגבי תהליכים בינאישיים ובד"כ ציונם מתבסס הן על מידע מתיקו האישי של הנבדק והן על רשמים שנוצרו במהלך הראיון.

גורם 2 מבטא התנהגויות הסוטות חברתית והוא תוייג כ"סגנון חיים בלתי-יציב ואנטי-חברתי כרוני". הפריטים הקשורים בגורם זה מסתמכים בעיקר על זיהוי התרחשותן של התנהגויות ספציפיות ובד"כ מידע זה מגיע מתיקו האישי של הנבדק (Hare, Clark, Grann and Thornton, 2000).

 

מרכיבי ה PCL-R - רשימת קריטריונים לאבחון פסיכופתים

 להלן הסבר קצר על הפריטים המרכיבים את ה-(PCL-R (O'connor, 2005 :

  1. קלות-לשון וקסם שטחי (גורם 1)- הנטיה להיות מקסים, כובש ובעל לשון חלקלקה. פסיכופתים אינם ביישנים או בעלי מודעות-עצמית.
  2. ערך עצמי גרנדיוזי (גורם 1)- הערכה מופרזת של יכולות ושל הערך העצמי. פסיכופתים הם אנשים יהירים המאמינים שהם בני אנוש נעלים.
  3. צורך בגירויים או נטיה לשיעמום (גורם 2)- צורך מוגזם בגירויים מלהיבים ומרגשים. פסיכופתים מתקשים להשלים משימות עד תומם או להחזיק במשרה קבועה משום שהם משתעממים בקלות.
  4.  שקרנות פתולוגית (גורם 1)- יכולה להיות מתונה או גבוהה; במקרה הראשון תתבטא בערמומיות ופיקחות, בצורה הקיצונית תתבטא במניפולטיביות, חוסר-מצפון וחוסר-יושר
  5. הונאה ומניפולטיביות (גורם 1)- השימוש במרמה כדי להונות את הזולת למטרת רווח אישי. פריט זה נבדל מפריט 4 במידה בה ניצול ואכזריות קיימים, כפי שהם מתבטאים בחוסר התייחסות לרגשות ולסבל של קורבנות הנבדק
  6. חוסר בחרטה או אשמה (גורם 1)- חוסר ברגשות או בהתייחסות ללאבדות, הכאב והסבל של הקורבנות והנטייה להיות חסר-אמפתיה וקר-לב. פריט זה מתבטא בד"כ בבוז שמפגין הנבדק לקורבנותיו.
  7. אפקט שטוח (גורם 1)- דלות רגשית או טווח או עומק רגשי מוגבל
  8. קשיחות וחוסר אמפתיה (גורם 1)- חוסר ברגשות כלפי אנשים באופן כללי
  9. סגנון חיים פרזיטי (גורם 2)- תלות פיננסית מכוונת, מניפולטיבית, אנוכית ונצלנית בזולת המשתקפת בחוסר מוטיבציה, משמעת-עצמית נמוכה וחוסר להתחיל או להשלים מחויבויות
  10. שליטה עצמית נמוכה (גורם 2)- תגובות של עצבנות, חוסר-סבלנות, איום, אגרסיביות ואלימות מילולית ושליטה בלתי מספקת על כעס
  11. התנהגות מינית בלתי-מובחנת - מגוון יחסים קצרים ושטחיים ובחירה בלתי מובחנת של פרטנרים מיניים; קיום מספר מערכות יחסים באותו זמן; היסטוריה של ניסיונות לאלץ אחרים לבצע פעילות מינית
  12. בעיות התנהגות מוקדמות (גורם 2)- מגוון התנהגויות לפני גיל 13 הכוללות שקרים, גניבות, ונדליזם, בריונות, פעילות מינית, הצתה, שימוש באלכוהול ובריחה מהבית
  13. חוסר במטרות ריאליסטיות ארוכות-טווח (גורם 2)- חוסר יכולת או כישלון מתמיד בפיתוח תוכניות ומטרות לטווח הרחוק; קיום נוודי וחסר כיוון
  14. אימפולסיביות (גורם 2)- ביצוע משעים ללא מחשבה מוקדמת וללא תיכנון; חוסר יכולת לדחות פיתויים ודחפים; התנהגות בלתי צפויה ונמהרת
  15. חוסר-אחריות (גורם 2)- כישלונות חוזרים לעמוד בהתחייבויות. לדוגמא: אי תשלום חשבונות, אי החזרת הלוואות, היעדרות או איחור לעבודה
  16. קושי לקחת אחריות על מעשים (גורם 1)- מתבטא במצפוניות נמוכה, חוסר צייתנות, התכחשות לאחריות ומאמץ לבצע מניפולציה בזולת ע"י התכחשות זו
  17. ריבוי קשרי נישואין קצרי-טווח- חוסר יכולת להתחייב לקשר ארוך טווח המשתקף בהתחייבויות בלתי עקביות ובלתי-מהימנות, כולל התחייבויות נישואין
  18. עבריינות נוער (גורם 2)- בעיות התנהגות בין גילאי 13-18; לרוב התהגויות שהן פשעים או שמערבות באופן ברור אנטגוניזם, ניצול או אגרסיביות
  19. הפרת תנאי שיחרור (גורם 2)
  20. ורסטיליות קרימינלית- מגוון סוגי עבירות פליליות; גאווה רבה על כך שהנבדק לא נתפס על ביצוע עבירות

 

מהימנות ה PCL-R

במחקר שערכו על מדגם של 925 אסירים מחמישה בתי-כלא שונים בצפון אמריקה מצאו Hare et al. (1990)  שהמהימנות בין שופטים נעה בין 0.78 ל-0.94 והמהימנות הפנימית נעה בין 0.87 ל-0.97. ממצאים אלו מעידים על כך שה-PCL-R   הוא מדד הומוגני וחד-מימדי.


- פרסומת -

מהימנות מבחן-חוזר של הPCL נמצאה גבוהה והינה שווה ל-0.89 (Schroeder, Schroeder, & Hare, 1983).

 

תוקף

תוקף ניבוי- נמצא כי הציונים ב-PCL-R מנבאים מגוון של התנהגויות אנטי-חברתיות הכולל פשיעה אלימה (Cooke & Michie, 1997), חזרה על התנהגות אלימה לאחר שיחרור מהכלא או מביה"ח (Harris, Rise & Quinsey, 1993) ותגובתיות טיפולית נמוכה לתוכניות טיפול שיקומיות (Ogloff, Wong, Greenwood, 1990).

תוקף תוכן- הפריטים המרכיבים את ה-PCL-R תואמים באופן כללי את ההשקפות המסורתיות והעכשוויות על תכונות האישיות וההתנהגויות המגדירות את המבנה של פסיכופטיות. דפוס הציונים הכוללים של ה-PCL-R תואם את התיאורים הקליניים של הפסיכופת כשטחי, קשוח, נצלן, אגוצנטרי, בעל אפקט שטוח, חסר-חרדה ונעדר סימפטומים פסיכוטיים (Esposito, 2005).

תוקף מבנה- ל-PCL-R  תוקף מבנה טוב.  Hart and Hare(1989) בדקו את המתאם בין פסיכופתיה להפרעות נפשיות אחרות ומצאו מתאם חיובי בין הציונים הכוללים של ה-PCL-R לבין הפרעות אישיות אנטי-חברתית, היסטריונית ונרקיסיסטית ומתאם שלילי בין ציוני PCL-R לבין הפרעת אישיות נמנעת.

תוקף מתכנס- התוקף המתכנס של ה-PCL-R הוכח ע"י הקשר החזק שלו (בין 0.7 ל-0.83) לאיבחון (על בסיס DSM) של הפרעת אישיות אנטי-חברתית (Hare, 1983).

תוקף מבחין- הקשרים בין פסיכופתיה למדדי ציר II ב-DSM, כפי שנמצאו במחקרם של & Hart  Hare מ-1989, היו נמוכים מספיק בכדי לתמוך בתוקף המבחין של ה- PCL-R (Esposito, 2005).

 

מספר מחקרים שהשתמשו ב-PCL-R

Richell et al. (2003) ביקשו לבדוק האם קיים ליקוי ביכולת של פסיכופתים להבין את המצבים המנטליים של זולתם (ליקוי ב"תיאוריה של התודעה") וזאת בעקבות הצעת חוקרים רבים כי הבנה לקויה של מצבים מנטליים יכולה להוביל להתנהגות אנטי-חברתית ואגרסיבית ולפסיכופתיה בשל העובדה כי הבנה תקינה של המתרחש בראשו של הזולת עשויה להיות תנאי-מוקדם לתגובה אמפטית.

בעזרת ה-PCL-R בדקו החוקרים קבוצת אסירים ואלו מהאסירים שציונם היה 30 ומעלה שויכו ל"קבוצת  הפסיכופתים". יתר האסירים שויכו ל"קבוצת הביקורת". האסירים ענו על מבחן  ("Reading the Mind in the Eyes" test) שבו הוצגו להם תמונות של איזור העיניים של בני-אדם ועל בסיס מידע זה בלבד היה עליהם לייחס מצב מנטלי מסוים (מתוך רשימה מצומצמת) לאדם בתמונה. במחקר לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצת הפסיכופתים לקבוצת הלא-פסיכופתים, דבר המלמד על כך שככלל אין לפסיכופתים ליקוי בכושר ה"תיאוריה של התודעה".

 

Herve, Hayes and Hare (2003) מאמינים כי הדרך שבה פסיכופתים מעבדים ומשתמשים בשפה מספקת רמזים בנוגע לטבעו של עולמם הקוגניטבי והרגשי ולכן הם בחרו לחקור את יכולתם של פסיכופתים להבין את המשמעויות המילוליות והרגשיות של מטאפורות ואת יכולתם להחליט החלטות על בסיס הערכיות הרגשית שלהן. לצורך המחקר פיתחו Herve et al. מטלת Q-Sort  שבה היה על הנבדקים להסביר את את המשמעות המילולית של 60 אמירות מטאפוריות ולאחר מכן למיינן לשש קבוצות ע"פ ערכיותן ועוצמתן הרגשית. החוקרים ניבאו כי פסיכופתים יבינו את המשמעות המילולית של האמירות אך יבצעו יותר טעויות במיון מאשר אנשים שאינם פסיכופתים. לצורך חלוקת המדגם ל-3 קבוצות (קבוצה גבוה במימד הפסיכופתיות, בינונית ונמוכה) השתמשו ב-PCR-L . פי שניבאו החוקרים, הממצאים מלמדים כי פסיכופתיה אינה קשורה עם בעיות בהבנה המילולית של מטפורות. עם זאת, נבדקים שציון ה- PCL-R שלהם היה גבוה הראו קושי משמעותי במיון האמירות על בסיס ערכיותן הרגשית. לדוגמא: מטפורות שדורגו ע"י אחרים כחיוביות מאוד (3+) מוינו על ידי פסיכופטים כשייכות לקוטב השלילי של הרצף (-3) ולהפך. החוקרים הסבירו ממצאים אלה בכך שיתכן כי פסיכופתים  מתמקדים במימד אחר מערכיות (למשל עוררות) כאשר הם מעריכים חומר רגשי. אפשרות אחרת היא שפסיכופתים מושפעים יותר מחוויות אידיוסינקרטיות מאשר ממשמעויות רגישות משותפות-תרבותית והדבר מוביל לטעויות שנראו במחקר.

 

Louth, Williamson, Alpert, Pouget, and Hare (1998) יצאו מההנחה כי היכולת להימנע מגילויים של עוררות רגשית תורמת ליכולת לשקר באופן "מוצלח". בעבר הוצע כי לפסיכופתים, שבד"כ נוטים להצליח מאוד בהולכת-שולל, יש השקעה רגשית מועטה מאוד במילים בהן הם משתמשים והחוקרים החליטו לבחון האם אמפליטודת הקול של פסיכופתים שונה מזו של אלו שאינם פסיכופתים, כאשר הנושא המדובר הוא רגשי במהותו. לצורך כך חילקו קבוצת אסירים לשתי קבוצות על בסיס ציונם ב-PCL-R וקיימו איתם ראיון בנושאים שונים, בחלקם רגשיים. הראיונות המוקלטים נותחו מבחינה קולית בעזרת מחשב.


- פרסומת -

החוקרים גילו כי פסיכופתים נוטים לדבר בקול נמוך יותר מאחרים, דבר שיכול להיות אפקטיבי בשיכנוע המאזין כי הדובר כנה בדבריו. כמו כן, התגלה כי בניגוד לקבוצת הביקורת, הפסיכופתים לא הראו הבדל ברמת הקול כאשר ביטאו מילים ניטרליות או מילים רגשיות, דבר המעיד על כך כי פסיכופתים אכן מתייחסים למילים רגשיות כאילו הן משוללות כל רגש.

 

 

ביבליוגרפיה

Cooke, D.J., & Michie, C. (1997). An item response theory analysis of the Hare Psychopathy Checklist-Revised. Psychological Assessment, 9 (1), 3-14.

Esposito, L. The Psychopathy Checklist - Revised (PCL-R). (2005). Retrieved May 10, 2007, from Swinburne University, Centre For Neuropsychology Website: http://www.swin.edu.au/victims/resources/assessment/personality/psychopathy_checklist.htm

Grann M., Langstrom N., Tengstrom A., & Stalenheim E. G. (1998). The reliability of file-based retrospective ratings of psychopathy with the PCL-R. Journal of Personality Assessment, 70, 416-426.

Hare, R.,D., (1983). Diagnosis of antisocial personality disorder in two prison populations. American Journal of Psychiatry, 140, 887-890.

Hart, S.D., & Hare, R.D. (1989). Discriminant Validity of the Psychopathy Checklist in a forensic psychiatric population. Psychological Assessment: Journal of Consulting and Clinical Psychology, 1 (3), 211-218.  

Hare, R.D., Harpur, T.J., Hakstian, A.R., Forth, A.E., Hart, S.D., & Newman, J.P. (1990). The Revised Psychopathy Checklist: Descriptive statistics, reliability, and factor structure. Psychological Assessment: A Journal of Consulting and Clinical Psychology, 2, 338-341.

Hare, R.D., (1998). The Hare PCL-R: Some issues concerning its use and misuse. Legal and Criminological Psychology. 3, 99-119.

Hare, R. D., Clark, D., Grann, M., & Thornton, D. (2000). Psychopathy and the predictive validity of the PCL-R: An international perspective. Behavioral Sciences and the Law, 18, 623–645.

Harris, G.T., Rice, M.E., & Quinsey, V.L. (1993). Violent recidivism of mentally disordered offenders: The development of a statistical prediction instrument. Criminal Justice and Behavior, 20, 315-335.

Herve, H., Hayes, J. P., & Hare, R. D. (2003). Psychopathy and sensitivity to the emotional polarity of emotional statements. Personality and Individual Differences, 35, 1497-1507.

Laurell, J., & Daderman, A.M. (2007). Psychopathy (PCL-R) in a forensic psychiatric sample of homicide offenders: Some reliability issues. International Journal of Law and Psychiatry, 30 (2), 127-135.

Louth, S.M., Williamson, S., Alpert, M., Pouget, E.R., & Hare, R.D. (1998). Acoustic distinctions in the speech of male psychopaths. Journal of Psycholinguistic Research, 27 (3), 165-174.

O'connor T. (2005). Antisocial  Personality, Sociopathy, and Psychopathy. Retrieved May 10, 2007, from North Carolina Wesleyan College Website: http://faculty.ncwc.edu/TOConnor/428/428lect16.htm

Ogloff, J., Wong, S., & Greenwood, A. (1990). Treating criminal psychopaths in a therapeutic community program. Behavioral Sciences & the Law, 8, 81-90.

Richell, R.A., Mitchell, D.G., Newman C., Leonard A., Baron-Cohen S. & Blair R.J. (2003). Theory of mind and psychopathy: can psychopathic individuals read the 'language of the eyes'? Neuropsychologia, 41 (5), 523-526.

 Samuel, A., O'Driscoll, C. & Bazaley M. (2005). Combining clinical and actuarial methods to assess and manage risk in a New South Wales forensic psychiatric setting. Australian Psychiatry, 13 (3), 285-290.

Schroeder, M.L., Schroeder, K.G., Hare, R.D. (1983). Generalizability of a Checklist for assessment of psychopathy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 51 (4), 511-516.

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: אבחון והערכה
עליזה ששון
עליזה ששון
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, ירושלים וסביבותיה
איתן מאירי
איתן מאירי
פסיכולוג
מורשה לעסוק בהיפנוזה
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, רמת גן והסביבה
גיא קליגמן
גיא קליגמן
פסיכולוג
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
נויה כהן צמח מרדכי
נויה כהן צמח מרדכי
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, תל אביב והסביבה, חולון והסביבה
חנה מן
חנה מן
פסיכולוגית
ירושלים וסביבותיה, קרית שמונה והסביבה
הילה חן
הילה חן
עובדת סוציאלית
מטפלת זוגית ומשפחתית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

משה זרטלמשה זרטל20/11/2018

וואו שיחה מרתקת.. אבל מוזר שבחרת לצטט את עבודתו של קלקלי כגיבוי לטענות שלך. אני חושב שאחת הבעיות המרכזיות עם העבודה שלו, מעבר לעובדה שהפרופיל שכתב הוא לא כלי אבחון, היא באמת כמו שרוברט הייר טוען, היא שזאת 'עבודה כל כך רחבה ומגוונת בתיאורים שלה כך שניתן למצוא בה תמיכה למגוון דעות שונות'.
כתבת ששאלון PCL-R נשען על התנהגויות אנטי-חברתיות, מה שבאמת זכה לביקורת בשנים האחרונות, אבל התנהגות שכזאת היא גם חלק מרכזי מעבודתו של קלקלי, כי כל המטופלים שלו הראו היסטוריה ארוכה של התנהגות אנטי-חברתית, תקיפה, רמאות, חוסר אחריות וכו' אז זה בהחלט לא משהו שהייר שלף מהמותן.
המחקר שהצגת על הדירוג השונה בין מדרגים שונים הוא חשוב, אבל דבר חשוב אף יותר הוא לגלות אמפתיה והבנה כלפי נבדקים כך שיהיה ניתן להימנע מטעויות כאלה בקידוד המבחן.
כאן אפשר לשמוע את קנט קיהל מדבר על זה בקצרה: https://scottbarrykaufm...t/kent-kiehl/
בקצרה, הוא מתאר כמה זה חשוב לא לתת להתנהגות שלילית אחת של הפרט לצבוע את כל תהליך האבחנה באור שלילי.

Psychopathy as a Clinical and Empirical Construct
Robert D. Hare and Craig S. Neumann
Annual Review of Clinical Psychology 2008 4:1, 217-246

אני פסיכו-לוגיתאני פסיכו-לוגית24/3/2018

אני חושבת שאת צודקת. אני מנסה להחליט מה נכון או לא נכון ולפעול לפי זה. אני חושבת שמצפון זה לא אותו דבר כמו מצפן מוסרי. אנשים מספרים לי שזה משהו חזק יותר מזה, והם למעשה יכולים להרגיש אם הם עושים משהו טוב או משהו רע.
אני לפעמים מתייאשת שאני רואה כמה אנשים חיים את החיים שאני חייתי בעבר, ועדיין נמשכת אליהם באופן טבעי, והתגובה המיידית שלי תהיה 'זה טיפשי. אני לא יכולה לעשות את זה יותר.' אז יכול להיות שאני נראית שיפוטית לפעמים. אולי יש גם קורטוב של קנאה בגלל שהם עושים משהו שאני לא יכולה לעשות יותר. אני חושבת שזה מה שהוביל אותי לעבודה בעסקים בגלל ששם אני מרגישה קרובה יותר אל מי שאני באמת.
אבל יש התנהגויות שקשה לי לתקן. פעם ראיתי מישהו נופל מהקומה הרביעית והוא נראה לי כמו סמרטוט שמישהו זרק על הרצפה, התחת שלו יצא מהמכנסיים, וחשבתי שהבכי שלו היה ממש כמו זה של ילד כי הוא היה פראי ופתטי בו זמנית – לא הייתי יכולה שלא להתפרץ בצחוק.
התגובה שלי לדברים האלה גורמת לאנשים מסביבי להסתכל עלי בבהלה. זאת תגובה מיידית עבורי, ולא משהו שאני מקבלת הזדמנות לחשוב עליו בדרך כלל. כנראה שזה לא אותו דבר כמו מצפון, כי למיטב הבנתי, מצפון יכול לגרום לך לעשות דברים והוא גם יכול לגרום לך להרגיש משהו בתוך הגוף אם את פועלת נגדו.
למדתי ממך, גברת לינדה ווד. את אישה נחמדה. בואי נדבר עוד בכתובת המייל שלי. שלחתי לך אותה בהודעה פרטית.

לינדה וודלינדה ווד24/3/2018

"אין לי מצפן מוסרי". - אני לא מסכימה. בשיחה שלך עם מאור אמרת שאם בת הזוג שלך תבגוד בך, את תראי אותה כבת אדם חסרת אמון. זה שיפוט מוסרי. שאר התגובות שלך כאן גם מעידות על כך. את שופטת אנשים בגלל הדרך בה הם חיים את החיים שלהם. כאילו את שמה את הרף על איך הם צריכים לחיות את החיים שלהם.
מה הטעם בכלל לשפוט את הדרך בה אנשים חיים את החיים שלהם? החיים של כולם הם שונים אז כפי שאני רואה את זה אין בכלל טעם לשפוט דברים כנכונים או לא נכונים.

אני פסיכו-לוגיתאני פסיכו-לוגית23/3/2018

התכוונתי להגיב לך לפני, אבל שכחתי.
אין לי מצפן מוסרי. זה לא נובע מצורך פנימי, פשוט מהיגיון. חלק מההתנהגויות שלי יעילות עבורי, וחלקן אני יודעת שיכולות לגרום לי לבעיות. לא צריך להיות מדען בשביל להבין את זה.
כשהתחלתי לעבוד הבנתי שאם אני רוצה סגנון חיים שכולל את הדברים שאני רוצה, אז אני צריכה להסדיר את ההתנהגות שלי בשביל לשמור על מקום העבודה שלי.
אני פשוט לא אוהבת את המחשבה שיש משהו ששולט בי. זה כולל פסיכופתיה.
אבל אני אובחנתי לפני הרבה שנים. אני חושבת שהסימפטומים שלי היום יהיו מוגדרים כתת-קליניים בשביל האבחנה של פסיכופתיה. אם אני אלך לפסיכולוג היום, מה הוא יגיד? אינטליגנטית, דיכאונית, קווים נרקיסיסטים.

לינדה וודלינדה ווד17/3/2018

עבור "אלינור". מהשיחה שלך זה נראה כאילו יש לך סטנדרטים מוסריים גבוהים, אבל את עדיין טוענת שאת פסיכופתית. פסיכופתיה היא מצב שנמשך ומשפיע על פסיכופתים אחרים במשך כל החיים, אז למה זה לא נכון לגבייך?
לפסיכופתים אין מצפון מוסרי. האם פיתחת אחד בשביל שיעזור לך לשלוט על ההפרעה שלך?
זה פשוט לא הגיוני כיצד הפסקת להיות פסיכופתית, ואת עדיין טוענת שאת כזאת.

מאור אלבקמאור אלבק31/12/2017

שיחה עם פסיכופתית.
אוקי, לפני מספר ימים יצא לי לדבר עם 'אני פסיכו-לוגית' במייל. אני לא בדיוק יודע מה הניע אותה לכתוב באתר אבל מסתבר שזה היה שעמום.
רציתי לפרסם את השיחה איתה כמאמר באתר משום שחשבתי שהיא הייתה מרתקת במיוחד אבל עורכי האתר חשבו שאין לה מקום.
רוב השיחה שלי איתה התנהלה באנגלית אבל לצורך פרסום באתר החלטתי לתרגם אותה ולפרסם אותה כאן.
היא הסבירה לי הרבה על פסיכופתיה ולמיטב הבנתי יש מחלוקת בין הבית ספר הנוירולוגי לבית הספר הפסיכאטרי בכל הקשור להפרעה הזו. אלינור הוא שם בדוי שלה.

אלינור: מה אתה רוצה ממני?
מאור: היי, תודה שהשבת לי. לא ציפתי לתשובה.
אני מצטער אם אני מפריע אבל אני באמת סקרן לדעת משהו. כתבת באתר Hebpsy.net וכשאמרתי שאת פסיכופתית באחת התגובות במאמר על PCL-R של רועי סמנה, את פשוט אמרת שזה לא מענייני. אני חושב שרוב האנשים היו מכחישים האשמה כל-כך חמורה. האם את פסיכולוגית?
אלינור: למה זה מעניין אותך? תכתוב באנגלית.
מאור: כי אם את באמת פסיכופתית... נו, מאוד היית רוצה לדבר איתך. אני לא פסיכולוג וגם לא קרימינולוג אבל אני חושב שההפרעה הזו מאוד מרתקת. אני קורא הרבה מידע באינטרנט על פסיכופתים באתרים כמו Psychology Today, אבל כמובן שאף פעם לא דיברתי עם פסיכופת. זה יהיה מעניין לשמוע דברים מהצד שלך.
אלינור: יש לך מזל – יש לי קצת זמן לשרוף ואני מספיק משועממת בשביל לדבר איתך. איבחנו אותי כפסיכופתית לפני מספר שנים.
מאור: !!
ידעתי שמשהו חשוד בך אבל אני חושב שאם לא היית בוחרת בכינוי כל כך מחשיד בחיים לא הייתי מנחש.
אז למה בחרת לעצמך כינוי כזה 'אני פסיכו-לוגית'? האם היית רוצה להיות פסיכולוגית?
אלינור: אני חושבת שזה היה יכול להיות מגניב – אנשים תמיד נפתחים בפניי. אבל האם הייתי רוצה להיות פסיכולוגית? בהחלט לא. זה נשמע מאוד משעמם ואני בטוחה שאתעצבן ואאבד את הסבלנות שלי מהר.
מאור: הממ... אז... תגידי, איזה סוג של פסיכופתית את? רשמת הרבה על שיטות אבחון בתגובות, אז איך איבחנו אותך?
אלינור: איבחנו אותי עם PCL:SV, מבדק MMPI, מבדקים נוירופסיכטאריים וסריקות fMRI עם Emotive Imaging. פעם אחת גם אבחנתי את עצמי עם PCL-R. בז'ארגון הפסיכיאטרי האבחנה שלי נקראת הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית עם תכונות מפקטור 1, שזה נחשב סוג רגוע יותר של פסיכופתיה.
מאור: לא הבנתי חצי מזה. מה זה fMRI? או Emotive Imaging?
אלינור: סריקות מוחיות. פסיכופתים נולדים עם מבנה מוחי שונה.
Emotive Imaging? הושיבו אותי על כיסא, חיברו לי דברים לקרקפת וניגנו תמונות, סרטונים וסאונד כדי למדוד את רמת הפעילות במוח שלי. השתמשו בזה בשביל לבדוק תגובות נוירולוגיות לתמונות לא נוחות.
מאור: זה מאוד מעניין אבל חשבתי שפסיכופתים עוברים ילדות קשה?
אלינור: אתה מתבלבל בין פסיכופתיה משנית (סוציופתים) לבין פסיכופתיה ראשונית. לי הייתה ילדות רגילה לחלוטין, קצת לא עקבית, אבל הורים מאוד סבלניים – הם עשו כל מה שהיו יכולים לעשות עם ילדה מאוד מאתגרת. בזכות הערכים שהם לימדו אותי אני היום איפה שאני היום ולא בכלא.
מאור: יש לי מלא שאלות... אני מקווה שלא אכפת לך? מה זאת אומרת מבנה מוחי שונה? איך שונה?
אלינור: אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה, מאור. אל דאגה. האמיגדלה שלי פחות פונקציונאלית ב 17-18%, יש לי נזק בקליפת המוח הארובתית-מצחית, באיזור שנקרא vmPFC, ובאינסולה שנמצאת עמוק בתוך קליפת המוח.
זוהו גם המון גנים שקשורים לפסיכופתיה כמו MAOA-L 2R, 3R, 4R, DRD2, DRD4, 5-HTTLPR ועוד. אתה צריך להריץ חיפוש בגוגל – יש מספיק מחקרים שמוכיחים באמצעות אפיגנטיקה שפסיכופתיה היא בסך הכל וריאציה נוירוביולוגית של המוח אך אירועים סביבתיים יכולים להשפיע על מידת האלימות אותה הפסיכופת יציג. פסיכופתיה היא מצב מאוד לא מובן ושנוי במחלוקת כבר המון שנים אבל בשנים האחרונות המחקרים צוברים תאוצה והולכים לכיוון הנכון.
אם אתה מסוגל לקבל את העובדה שאוטיסטים נולדים עם מוח שונה מהרגיל, לא צריכה להיות לך בעיה לקבל גם את זו.
מאור: אפרופו שנוי במחלוקת, לפי התגובות באתר פסיכולוגיה עברית אני משער שאת לא אוהבת את רוברט הייר, הייתי אומר אפילו שונאת אותו.
אלינור: אכפת לי ממנו כמו שאכפת לי מילד אפריקאי גוסס, זאת אומרת – בכלל לא. שנאה היא רגש עוצמתי, רגש שדורש השקעה רגשית, ולכן גם רגש שנמצא מעבר ליכולת הרגשית שלי. במקרה הטוב, אני חושבת שהוא קצת מאוס, אבל לא יותר מזה.
מאור: טוב... זה מספיק על רוברט הייר. אז למה בכלל ביקרת באתר? רק בשביל הדיון הזה?
אלינור: כי היה לי משעמם. בנוסף למדתי דבר או שתיים על פסיכולוגיה מהכותבים באתר – אני חושבת שהביקור שלי שם היה מאוד מועיל עבורי.
מאור: ...האם תשתמשי במה שלמדת שם בשביל לפגוע באנשים?
אלינור: לא הייתי צריכה את המידע הזה בשביל זה. אני אולי מתמרנת אנשים, אבל אני לא פוגעת באנשים. איך אני מתמרנת והשביל שאני משאירה אחריי, זה מה שמשנה. אפשר לעשות את זה בדרך יעילה, או בדרך רעילה.
מאור: או-קיי, אבל תגידי, מה אם הרגשות של מישהו נפגעות בגלל מניפולציה שעשית?
אלינור: אנשים פוגעים באנשים אחרים כל יום. אני לא חושבת שזה ישנה אם אדם יבין שלא באמת הייתי מעוניינת בו, אלא רק במה שיש לו להציע.
מאור: כן אוקיי אבל מה אם למישהו יש קשר רגשי עם אותו דבר שלקחת ממנו? את לא מבינה את זה בכלל? את יכולה לגרום לו לכאב רגשי, וכאב רגשי הוא הרבה יותר כואב מכאב פיזי... טוב, תלוי איזה סוג של כאב פיזי.
אלינור: אני לא מתמרנת אנשים בדרך שלילית, והם אף פעם לא נותנים לי דברים שהם לא רוצים לתת לי.
מאור: מה עם מוסריות? האם המונח הזה לא קיים עבורך?
אלינור: מוסריות היא סובייקטיבית, ומעשה ידי אדם. לי יש בחירות לוגיות שאני עושה.
מאור: אני חושב שלכולם יש כאלה... את יכולה להרחיב? למה בדיוק את מתכוונת?
אלינור: בגידה לדוגמה. אני לא אקבל את זה מבת הזוג שלי. נאמנות היא מאוד חשובה עבורי, לכן אם אני מצפה לזה, אני צריכה לתת את זה. אם בת הזוג שלי תבגוד בי אני אראה אותה בתור אדם חסרת אמון, ואני כבר לא אוכל לסמוך על השיפוט שלה.
לכן, באופן לוגי, אני לא יכולה להרשות לעצמי לעשות לה את אותו הדבר. יש אנשים שהיו קוראים לזה 'מוסריות'. בשבילי זו בחירה הגיונית.
זה באמת מאוד פשוט. אם אתה לא רוצה שירצחו אותך בזמן שאתה יושן, אל תרצח אחרים בזמן שהם יושנים.
מאור: אני חייב לומר את רואה את העולם בדרך מאוד מעניינת.. מה עוד נמצא בתוך כל הבחירות לוגיות שלך?
אלינור: גניבה, רצח, התעללות בבעלי חיים. אני לא מתכוונת לפרט את הכל.
מאור: מה אם אי פעם מישהו היה תוקף אותך? האם היית עוברת על החוקים?
אלינור: אם החיים שלי היו בסכנת מוות אז הייתי עושה כל מה שהייתי צריכה לעשות בשביל להישאר בחיים.
מאור: ומה אם החיים שלך לא בסכנה? האם את שוברת את החוקים?
אלינור: מה הטעם? בסיטואציה בה כבר יש לי את מה שאני רוצה, או בסיטואציה בה אני יכולה להשיג את מה שאני רוצה ללא דאגה להישרדות שלי, אז למה לי לסכן את הנוחות שלי?
מאור: את נשמעת מאוד שונה מכל הדמויות הפסיכופתיות שראיתי בסרטים...
אלינור: אין דמויות פסיכופתיות בסרטים. יש רק סטריאוטיפים.
מאור: מה עם דקסטר, או חניבעל לקטר?
אלינור: הם שחקנים טובים בסיפורי מעשייה מוצלחים. לחניבעל לקטר יש קווי אישיות סכיזואידים-פרנואידיים ולא פסיכופתיים. דקסטר מורגן מציג סימנים של הפרעת דה-פרסונליזציה. הוא מרגיש רגשות עזות, עובר בגרות מינית באמצע החיים, ומשום מה מעולם לא הסתבך עם החוק בנערות בגלל שהיה סופר גאון. Go figure.
מאור: האם את בעצם אומרת שכל הפסיכופתים הם פושעים במהלך הנעורים?
אלינור: אני אומרת שזה בלתי סביר עבור 99% מהפסיכופתים או סוציופתים לא לעבור על החוקים במהלך הנעורים. זה יכול להיות מינורי או מז'ורי.
מאור: אוקיי, לגבי רגשות, האם את יכולה להרגיש את כולם?
אלינור: אמפתיה, חרטה, אשמה, פחד, ייסורי מצפון, או בושה הם כולם רגשות שאני לא יכולה להרגיש אבל יכולה לזייף ביעילות. את כל השאר אני מרגישה בעצימות נמוכה – אנלוגיה טובה היא מדד ווליום. אין ספק שהרגש הכי חזק אצלי הוא שעמום. הוא תמיד נמצא שם. אני יכולה לשכוח ממנו לכמה זמן אבל הוא תמיד יישאר שם. זו אחת הסיבות שאני עושה המון דברים בו זמנית – כמו לדבר איתך לדוגמה. בזמן שאני משועממת, כך גדול יותר הסיכוי שאני אעשה דברים אימפולסיביים.
מאור: אז מה יש במקום פחד? או במקום חרטה? אני בכלל לא יכול לדמיין את הדברים שאת מספרת לי. ואיזה דברים אימפולסיביים?
אלינור: במקום פחד אני מרגישה אדרנלין וערנות מוגברת. יש מחקרים שמראים שהמוח שלי מעבד פחד אבל הוא אף פעם לא יוצא 'החוצה' בגלל שהנתיב המוחי שלו חסום אז הוא לא מצליח להגיע אל מערכת העצבים הסימפתטית שלי. אשמה היא ביוש עצמי כי אתה יודע שעשית משהו לא בסדר, חרטה היא משאלה לנסות ולשנות את העבר, ייסורי מצפון זה כשאתה מגלה שהשפעת על אחרים לרעה, בושה זה משהו שקורה שאנשים מגלים אותך ולא מסכימים עם המעשים שלך.
האם אתה מכיר את המשפט, 'אני מרגיש רע היום בגלל שנכשלתי במבחן'? זה בעצם שילוב של כל הרגשות האלו. אני אף פעם לא מרגישה רע עם עצמי.
מאור: וואו... אוקיי... אז מה מחליף את כל הרגשות האלו? ואם את לא מרגישה את הרגשות האלה, אז איך את יודעת את כל זה?
אלינור: הנאה, סיפוק, עצבים, חוסר סבלנות, שאננות, זעם, חוסר עניין. תלוי בסיטואציה. אני מכירה הרבה אנשים רגילים. וגם את החולשות שלהם.
מאור: מה איתך? יש לך חולשות?
אלינור: כמו לכולם.
מאור: איך זעם נראה?
אלינור: הוא רגש נדיר יותר אבל הוא קר שקט, וטורפני. רוב האנשים לא מסוגלים להתמודד איתי במצב הזה.
מאור: אז מה את תרגישי אם לא יתנו לך את מה שאת רוצה?
אלינור: Oh man! אם לא יתנו לי מה שאני רוצה..... אני אצא למסע ירי בכל רחבי ארה'ב.
במציאות אם זה משהו שאני ממש רוצה, ועשיתי כל מה שאני יכולה ולא הצלחתי להשיג אותו אז, נו טוב. החיים ממשיכים וכך גם אני.
מאור: אז את מארה'ב?
אלינור: כן.
מאור: איפה?
אלינור: תתעסק בעניינים שלך.
מאור: אוקיי, אוקיי. תגידי, מתי הבנת שאת שונה מאחרים? אני משער שזה היה בגיל מאוד צעיר.
אלינור: בגיל 4 בערך היה הרמז הראשון.
מאור: את יכולה לספר לי?
אלינור: היה מוות במשפחה והמון אנשים הגיעו לנחם את אבא שלי שנפל לדיכאון. היו הרבה צרחות, דמעות, וכאב בעיניים של כולם, אבל כל מה שאני רציתי לעשות זה שיסיעו אותי לשחק בפארק שעשועים.
הרבה אנשים ניסו לדבר איתי כי הם חשבו שאני לא יודעת מה זה מוות. אבל אני ידעתי. אמא שלי כבר הסבירה לי את הכל לפני שכולם הגיעו.
אז חשבתי שאם אני רוצה שיסיעו אותי לפארק שעשועים... אולי כדאי לי להתנהג כמו כולם.
מאור: מדהים... האם לקחו אותך לפארק בסופו של דבר...?
אלינור: לא, אבל כן ברחתי מהבית באמצע הלילה בשביל להגיע לשם. חשבתי שזה היה מאוד מעייף לזייף כל כך הרבה רגשות, ובאותו הזמן לא הצלחתי לעשות את זה ביעילות. נשארתי בפארק כמה שעות עד שעברה ניידת ליד המקום. זו גם הייתה הפעם הראשונה בה פגשתי את המשטרה.
מאור: וואו מה?? מה אם היה קורה לך משהו בדרך??
אלינור: איזה ביש מזל זה היה.
מאור: מה לעזאזל...
מאור: אז האם באמת לא מצאת עניין בכאב או בעצבות של אחרים?
אלינור: לא. לא הבנתי למה הם בוכים – הוא מת. על מה יש לבכות? תנו לי לשחק.
מאור: אבל... אולי אנשים אחרים בוכים על אחרים בגלל שהם מתגעגעים אליהם, ובגלל שהם חושבים שאין להם תחליף?
אלינור: אני לא מבינה את זה בגלל שהמוח שלי לא מעבד אוקסיטוצין כמו מוח רגיל אז אין לי את היכולת הנוירוביולוגית לפתח קשר רגשי עם אנשים אחרים. קשר בשבילי מבוסס על קוגניציה בלבד; אז אם אני 'מתגעגעת' למישהו זה באמת מתוך סיבות אנוכיות לחלוטין, ובגלל מה שאותו אדם יכול לעשות עבורי.
אני אהיה בסדר אם האדם הזה יהיה לידי, ואני גם אהיה בסדר גם אם הוא לא יהיה לידי. כל עוד הם שווים יותר מכל בעיה שהם עלולים לגרום זה בסדר לשמור עליהם. כל שאני יכולה לעשות אחרי שהם מתו זה לכבד את הזיכרון שלהם, ולהתחזות שאכפת לי. למה אכפת לך מאנשים מתים?
מאור: למה אכפת לי מאנשים מתים...? אני באמת לא בטוח איך להתחיל להסביר לך את זה.
אני לא מסתכל על מערכות היחסים בחיים שלי באותה הדרך בה את מסתכלת על שלך. שלי מבוססות על רגשות... ושלך?
אלינור: על מעשיות.
מאור: האם את אנוכית לחלוטין? אין שום מקום לאלטרואיזם בכלל?
אלינור: יש. יש לי מספר אנשי סוד. אנשים מאוד קרובים אלי שמאוד אכפת לי מהם בדרך שלי.
מאור: אוקיי... מה המעשה הכי אלטרואיסטי שעשית?
אלינור: הצלתי חיים של בן אדם.
מאור: איך עשית את זה?
אלינור: הייתי בטיול בגרמניה ויצאתי לרכב על אופניים באחד ההרים. פגשתי בדרך כמה רוכבים והחלטנו להמשיך את המסלול ביחד.
אחד מהם התרסק ושורש של עץ חדר את החלק הפנימי של הירך שלו אז חבשתי את הרגל שלו עם הגופייה שלי בזמן שקיוויתי שאף אחד לא יתרסק בנו. לא רציתי ש-200 פאונד יפגעו בנו במהירות של 20mph.
מאור: 200 פאונד? למה את מתכוונת? האם התקשרת לאמבולנס?
אלינור: 200 פאונד או 90 ק'ג זה המשקל הממוצע של רוכב הרים בתאוצה. ברור שהתקשרתי לאמבולנס, עצירת הדימום על ידי חבישה בלבד היא לא מספיקה, וחוץ מזה אני לא יודעת לחבוש, רק לאלתר. זה היה מספיק בשביל לעצור את הדימום שהיה לו עד שתגיע עזרה אמיתית.
מאור: אז מה הרגשת באותו הזמן?
אלינור: היה זרם של אדרנלין למשך מספר שניות, אבל אז הכל חזר להיות נורמלי וניגשתי לבעיה כמו אל כל בעיה.
לאחר מכן הרגשתי את אותה תחושה מוכרת של הישג. כמו זו שאתה מרגיש שאתה פותר בעיה כי זה כל מה שזה היה עבורי – בעיה שהייתי יכולה לפתור.
מאור: אבל איך זו הייתה הבעיה שלך? זה לא מסתדר לי עם כל מה שאמרת עד עכשיו.
אלינור: הייתי יכולה להיעלם מהמקום מבלי טיפה של דמעות אבל נשארתי. הסיטואציה הייתה מאוד מסוכנת, וככל שהסיטואציה מסוכנת יותר, כך יותר טוב עבורי. אני מאוד אוהבת את הריגוש שאני מקבלת בסיטואציות כאלה, ולהציל את החיים שלו נתן לי חתיכת ריגוש.
הייתי גם מאוד סקרנית.
מאור: סקרנית לגבי מה?
אלינור: רציתי לראות אם הוא ימות. הוא שרד בסוף.
מאור: הרגשת טוב עם עצמך אחר כך? עשית משהו טוב, לא כדאי להמשיך לעשות את זה?
אלינור: הרגשתי את אותה תחושה מוכרת של הישג אבל היא לא נמשכה הרבה זמן. המשמעות המוסרית של פעולה כל שהיא טובה או רעה היא חסרת כל ערך עבורי.
מאור: נראה לי שזה פייר לשאול כי שאלתי כבר על האלטרואיזם שלך... מה המעשה הכי גרוע שעשית?
אלינור: לפי דעתי או לפי דעתם של אחרים?
מאור: מה ההבדל?
אלינור: לפי דעתי עשיתי את המעשים שעשיתי והיום הם חסרי כל ערך.
מאור: ולפי דעתם של אחרים?
אלינור: לפי דעתם של אחרים עשיתי הרבה מעשים גרועים; מעשים נוראיים, מעשים חסרי טעם, מעשים מרושעים, מעשים שאף אחד אחר לא היה חושב לעשות. עד גיל 19 הסתבכתי המון עם החוק והיו לי הרבה אנשי קשר ברשויות חוק שונות. מגיל 3 נכנסתי ויצאתי מחדרים של פסיכולוגים ופסיכיאטרים בגלל המעשים שעשיתי. רוב האנשים לא יצליחו להבין למה אני לא מרגישה רע לגבי הדברים האלו, או למה אני מדברת על הדברים האלו בגאווה וצחוק מתפרץ. אני מרגישה מוצדקת במעשים שלי, אני לא מתנצלת על אף אחד מהם, ואני לא מציעה פרטים.
מאור: אז איך את יודעת שהם היו רעים?
אלינור: ברגע שתבין איזה דברים עשיתי, אתה גם תבין למה אנשים לא נותנים לי את האפשרות לשכוח מהם. אנשים נוטים לזכור אירועים טראומטיים ממש—ממש טוב.
מאור: האם הרגת פעם חיות?
אלינור: אף פעם. אני אפילו חושבת שאני יכולה להעריך את הפרימיטיביות הסימפליסטית דרכה הם רואים את החיים. חיות לא מסוגלות להגן על עצמם ביעילות והם לא מבינות אותך. אין איתם אתגר, ולפגוע בהם זה מאוד משעמם.
מאור: ...אז איפה יש אתגר? עם בני אדם? למה עשית את כל הדברים האלה?
אלינור: מתוך סקרנות, עצבים, ובגלל שרציתי דברים.
מאור: ...היום את לא עושה יותר את הדברים האלו?
אלינור: לא. הגיל עשה את שלו במקרה שלי – האינטרסים שלי השתנו, וכך גם ההתנהגויות שלי. לפחות לבנתיים מצאתי דברים הרבה יותר מעניינים לעשות.
מאור: אמרת שהפעם הראשונה שראית פסיכולוג הייתה בגיל 3. למה בדיוק?
אלינור: אין לי כל כוונה לענות על זה בכנות.
מאור: הממ... תגידי, האם הטיפולים הפסיכולוגים עזרו?
אלינור: לפי מה שאני חושבת או לפי מה שהפסיכולוגים חשבו?
מאור: זה גם לא אותו הדבר...?
אלינור: Lol!
מאור: תימרנת אותם? זה לא היה קשה? אחרי הכל פסיכולוגים.
אלינור: טיפול פסיכולוגי מבוסס על אמון לכן זה היה כל כך קל שזה היה משעמם. אבל, אני בן אדם שתמיד מנסה להשיג את המיטב מכל סיטואציה, אז הקשבתי להם. למדתי הרבה על עצמי, איך הם ראו אותי, ואיך להשפיע עליהם. הם לימדו אותי להכיר אנשים יותר טוב ולמצוא דרכים אחרות להשיג את הדברים שרציתי במקום הדרכים שהכניסו אותי לצרות כל הזמן הזה. לכך מתכוונים שפסיכופתים לא לומדים מטעויות ואסונות. אני כן לומדת. פשוט לא אכפת לי.
מאור: תגידי איך עושים את זה? איך בדיוק מתמרנים אנשים?
אלינור: 'תעשה רק את זה ואז אני אעזוב אותך, אני אחזיר לך מחר, אני אחשוב על זה', אתה לא מכיר את המשפטים האלה? אנשים רגילים אומרים את זה אחד לשני כל הזמן. יש מניפולציה בכל אספקט של החיים; הורים אומרים לך כל מיני דברים שהם מניפולציה, בתי ספר עושים את זה, החברה עושה את זה, פרסומות עושות את זה, מערכות יחסים עושות את זה, בראיונות עבודה עושים את זה, אפילו החתולים שלי עושים את זה. אין דרך אחת לעשות את זה.
מאור: הממ... אני לא מכיר את המשפטים האלה, אבל כן, אני שומע אנשים אומרים אותם לפעמים. חוץ מזה יש הבדל בין שכנוע למניפולציה, אז איך פרסומת זה מניפולציה? ואיך אפשר להימנע ממניפולציה?
אלינור: מניפולציה היא מילה טעונת רגשות לשכנוע. פשוט תשאל את עצמך מה יש לאדם מולך להרוויח.
מאור: הגיוני... תגידי, מה יש לך להרוויח ממני?
אלינור: אתה מעביר לי את הזמן ואני מדברת על עצמי. אני לא תמיד חושבת על איך לתמרן או לשקר לאנשים. חייב להיות משהו שאני רוצה ויכולה להרוויח. 'אני רוצה' זה כוח מניע עבורי, אבל זה לא יכול להיות כל דבר. מניפולציה דורשת מאמץ ותכנון אז זה חייב להיות משהו ששווה לצאת מהמיטה בשבילו.
אני חושבת שזה בלתי הגיוני לשער שמישהו משקר כל הזמן מבלי לדעת למה הוא משקר, או מה השקר הזה יכול להיות.
מאור: לפי רוברט הייר אחד הסימפטומים של ההפרעה הוא שקרנות פתולוגית...
אלינור: רוברט הייר בכלל לא חושב שיש לי הפרעה.
http://www.independent....7025706.html
מאור: אבל האם המסיכה היא לא שקרנות פתולוגית? אמרת בעצמך שלא אכפת לך מאנשים מתים, אבל את בכל זאת מתחזה.
אלינור: זה לא פתולוגי בגלל שיש אנשים שרואים אותי ללא המסיכה, ואני לא מאמינה שהיא אמיתית. אני לא באמת מאמינה שאני עצובה, אמפתית, או אכפתית אם מישהו מת. זו צורה של מניפולציה, כן.
מאור: האם את לובשת את המסיכה עכשיו?
אלינור: כן.
מאור: אז עכשיו את בעצם מתמרנת אותי?
אלינור: Give me a break, man. אתה פשוט לא מבין איך מניפולציה עובדת. הנה דוגמה: יש לך אגס. אני רוצה את האגס. אני מבקשת בצורה נחמדה. אתה אומר לא. אני מבקשת בצורה נחמדה יותר, ומשקרת ואומרת שלא אכלתי כל היום והאגס הזה הוא כנראה הדבר היחידי שאני יאכל. אתה בן אדם טוב לב אם אתה נותן לי את האגס ולכן אני אהיה חייבת לך. אתה נותן לי את האגס.
מאור: האם את יכולה להוריד את המסיכה למען השיחה הזו?
אלינור: למה שאני ארצה לעשות את זה? המסיכה לא עובדת ככה.
מאור: אז למה בכלל ללבוש מסיכה אם אין שום דבר להשיג?
אלינור: בגלל הדיסוננס הקוגניטיבי שיהיה ביננו בלעדיה. הדברים שסיפרתי לך עד עכשיו ואמשיך לספר לך הם לא שקר. השיחה הזו מעבירה את הזמן בצורה יעילה. האמת היא שאתה לא תצליח להתמודד איתי ללא המסיכה.
מאור: הייתי רוצה לראות, וללמוד. אני מאוד סקרן עכשיו.
אלינור: סקרנות זה טוב, מאור. אנשים חכמים לומדים דברים חדשים כל יום. אתה נשמע כמו איש חכם.
מאור: הממ... את יכולה לפחות לתאר איך את מתנהגת ללא המסיכה?
אלינור: זה לא בהכרח אומר התנהגות אגרסיבית, פשוט יש אישיות אחרת מתחתיה. אם עד עכשיו שמעת או ראית טון של רגשות בעיניים ובמילים שלי, זה יעלם. בלעדיה אני מדברת ללא פילטרים, ולא אכפת לי איך זה יגרום לאחרים להרגיש. לפי מה שבת הזוג שלי מספרת לי זה הכי גרוע בוויכוחים. המסיכה היא הכרחית – הסכמתי ללבוש אותה כשהסכמתי להשתתף בעולם הזה.
מאור: אוקיי... תגידי, האם זה פעם קרה? הסיפור הזה על האגס?
אלינור: לא.
מאור: ...מה אם לא נותנים לך את האגס? היית יורה לו בראש או משהו?
אלינור: למה שאני ארצה לעשות את זה? כולם יודעים מה קורה אם אתה יורה למישהו בראש. זה פשוט לא מעניין.
מאור: ...אז על מה את חושבת בדרך כלל?
אלינור: אתה מתכוון באופן כללי? אוכל, סקס, ומוזיקה.
מאור: מה עם כוח או כסף? את לא חושבת על הדברים האלה?
אלינור: אני כבר מאוד מצליחה בחיים. מה שמניע אותי הוא אינטרס עצמי – להיות בראש הפירמידה זה לא חשוב לי, אני מעדיפה להיות ברקע ולהיות הבן אדם שלוחש דברים באוזניים של אנשים. שם נמצא הכוח האמיתי.
כסף הוא חסר משמעות אם הוא לא יכול להשיג לך את מה שאתה רוצה אבל הוא כלי מינוף יעיל במיוחד.
מאור: מה את חושבת על הספר של רוברט הייר 'נחשים בחליפות'? האם את שטן או מלאך על הכתפיים של אנשים?
אלינור: לא קראתי את הספר הזה. אני לא חושבת שאני שטן אבל אני בהחלט גם לא מלאך. אני פשוט אני.
מאור: תגידי, אכפת לך אם אני אפרסם את כל השיחה הזו באתר פסיכולוגיה עברית?
אלינור: תעשה מה שאתה רוצה.
מאור: איך תרגישי אם אנשים אחרים היו מנתחים את המילים שלך?
אלינור: אני לא יודעת, ולמען האמת, לא אכפת לי.
מאור: רגע, יש לי עוד משהו לשאול... יש לך אולי איזו עצה...? סתם משהו כללי כן? משהו שיסדר אותי להרבה זמן.
אלינור: לך תשדוד בנק.
מאור: או-קיי... איך בדיוק זה יסדר אותי?
אלינור: פשוט. אם אתה מצליח, אתה מסודר לכל החיים ומיסים הם כבר לא בעיה עבורך. ואם אתה לא מצליח, אז אתה גם מסודר לכל החיים ומיסים הם כבר לא בעיה עבורך. כך או כך אתה תישאר מסודר להרבה זמן.
מאור: ROFL! אבל אני מפחד מכלא, אני לא רוצה לפגוע באנשים ואני גם מפחד למות.
אלינור: אבל אתה עדיין לא שם אז ממה יש לפחד? תתחיל לפחד שתגיע לשם.
מאור: את לא מפחדת מהכלא?
אלינור: ממה יש לפחד? זה בסך הכל מקום עם אנשים.
מאור: בסך הכל מקום עם אנשים...? זה כל מה שזה עבורך? אני לא חושב על כלא ככה, אני חושב עליו כמקום מאוד מפחיד...
אלינור: אתה פשוט רואה אותו כמקום מפחיד? איך יכול להיות. זה רק בני אדם, אתה יודע. כמוך וכמוני. יש הרבה יותר בני אדם בעיר. יותר פושעים, ואפילו יותר פסיכופתים.
מאור: אבל בכלא לוקחים לך את החופש... הרבה אנשים, וגם הרבה פושעים מאוד מפחדים להיות כלואים בתא.
אלינור: אם אתה מגיע לכלא זה כנראה בגלל שאתה פושע בעצמך. אז זה יהיה כמו לפחד מעצמך. בכלא עדיין יש פעילות, ואני בטוחה שאפשר לעשות הרבה דברים מעניינים.
מאור: את לא חרדתית לגבי זה...?
אלינור: איך חרדה מרגישה?
מאור: אני לא בטוח... אני חושב שזה מרגיש כאילו משהו רע עומד לקרות. לפעמים זה גם מפחיד לדבר עם אנשים בגלל שאת מפחדת שישפטו אותך, או יגידו עלייך דברים רעים.
אלינור: אני לא מבינה את הפחד שאתה מתאר.. פחד לדבר עם אנשים? מאיזו סיבה?
מאור: הממ... תגידי, איך זה מרגיש לא להרגיש חרדה?
אלינור: איך אני יכולה לתאר משהו שאף פעם לא ראיתי? זה כמו לשאול אותך, האם אתה יכול לתת דוגמאות לפעמים בהם לא הלכת דרך קירות?
אני חושבת שחוסר החרדה מגיע מהקבלה של יקרה מה שיקרה. עדיף ללכת עם הזרם, מאשר להתנגד לו.
מאור: הממ... ללכת דרך קירות... זו אנולוגיה טובה, אני חושב. האם פסיכופתיה הופכת אותך ליותר יצירתית?
אלינור: מאיפה לי לדעת? האם הנורמליות שלך הופכת אותך לאדם יותר יצירתי?
מאור: נקודה טובה. האם ישבת פעם בכלא?
אלינור: במעצר בית 24/7.
מאור: היה משפט בסוף? מה עוד גזרו עלייך?
אלינור: סנקציות, טיפול פסיכיאטרי פעמיים בשבוע, עבודות שירות ללא תשלום, הערכה של שלושה רופאים כל 60 יום.
מאור: איך הרגשת אחרי שגזרו עלייך את כל זה? הם לא הצליחו להוכיח שאת אשמה?
אלינור: שזה לא משנה דבר, אבל כדאי לשמור על פרופיל נמוך. ברור שהם הצליחו, אחרת למה שיגזרו עלי את כל זה? אבל כשדיברתי אז דיברתי בקול רם, דיברתי ברור, דיברתי הרבה, דיברתי בצורה מקסימה וכולם ידעו שאני בחורה מתפקדת, אינטליגנטית, וגם אחת שיש לה הפרעה.
מאור: הממ.. ובטיפול פסיכיאטרי? מה הרגשת ששלחו אותך לשם?
אלינור: חשבתי שהקפה שהם הכינו היה נהדר.
מאור: *sigh* אז חוץ מללכת לשדוד בנק... איזו עצה פרקטית את יכולה לתת לבן אדם רגיל?
אלינור: אתה צריך להיות יותר ספציפי. איזה עצה אתה בדיוק רוצה?
מאור: אני מנתח דברים יותר מדי, ואני חושב יותר מדי על דברים רעים שיכולים לקרות.
אלינור: מחשבות הם כולם בתוך הראש שלך, מאור. חיוביות, שליליות, רציונליות, ציניות – אין להם שום השפעה על שום סיטואציה בחיים שלך. הדבר היחידי שמשנה משהו זה המעשים שלך. חוויות מהחיים האמיתיים ינצחו כל מחשבה שיש לך בראש. זה הרבה יותר קל לעשות מאשר לחשוב.
מאור: הממ... כן, נראה לי שאני יכול להשתמש בעצה כזו. אני רוצה להודות לך על הסבלנות, ואני מקווה שהשאלות שלי לא הציקו לך יותר מדי, והצליחו להעביר לך את הזמן.
אלינור: Ciao amore mio.

מאור אלבקמאור אלבק16/12/2017

מה היא באמת ההגדרה של פסיכופת? (לל"ת).

דביר עירשידביר עירשי14/12/2017

מספר הערות לגופו של עניין.. שמי דביר, אני עוסק באבחוני אישיות והערכות מסוכנות לאלימות במסגרת עיסוקי כפסיכולוג בשב'ס.
מקריאת התגובות נדמה כי יש כאן 3 שאלות מרכזיות קשורות אך מובחנות זו מזו: מהי הגדרה של פסיכופתיה? איך מודדים פסיכופתיה? ומה המשמעות של אדם העונה על הקריטריונים להערכת פסיכופתיה? כל השאלות הללו שנויות במחלוקת בספרות גם כיום, ונראה כי העניין ימשיך להיות כך בעתיד הנראה לעין.
כידוע, בגרסאות הנוכחיות של ה-DSM (או ICD) אין התייחסות לפסיכופתיה כלל כהפרעה, אלא רק להפרעת אישיות אנטיסוציאלית. בהגדרה של פסיכופתיה Cleckley התמקד בעיקר במאפיינים של נועזות וחוסר עכבות או חרדה, Hare שם דגש על רשעות, מניפולטיביות והתנהגויות סוטות, Lilienfeld מדבר על קרות לב, אימפולסיביות וחוסר פחד וישנם עוד מודלים. הגדרות אלו חושפות דמות של פסיכופת מוצלח ושאנן מצד אחד או מרושע ועבריין מצד שני. כלומר, מעצם הגדרתה תופעת הפסיכופתיה שנויה במחלוקת, וברור שפיתוח כלי הערכה והממצאים שנובעים מכך ישתנו על פי ההגדרה המקורית. בנוגע לאוכלוסיה הכללית HARE עצמו כתב ספר ( The psychopaths in suits) המנסה לאפיין פסיכופתים המשמשים בתפקידים בכירים, עו'ד אנשי עסקים וכד'. כלומר, לא כל 'פסיכופת' הופך מיידית למסוכן לסביבתו. גם בעיסוק בעבריינים קיימת שאלה האם מדובר בתופעה נפרדת, כלומר שפסיכופתים שונים מהותית מאנטי-סוציאלים, או שמדובר בקצה של רצף. הניסיון בשטח מלמד שכן קיים צורך בכלי אבחון שיתנו מענה לאבחנה אישיותית ובין היתר גם ה-PCLR נכנס לתוך מרחב קליני זה.
ה-PCL פותח, נבדק ותוקף על אוכלוסייה פורנזית (ובשל כך באמת פחות מתאים לאוכלוסיה הכללית), והיעוד המקורי שלו היה להעריך תכונות אישיות להערכת אישיות פסיכופתית. נכון הדבר שזהו כלי המתבסס על שיפוט קליני מונחה, אך זוהי שיטת עבודה שנמצאת בבסיס כלי הערכה ואבחון לא מעטים, לרבות ה-DSM (רשימת קריטריונים מתוכה הקלינאי בוחר), וזוהי אינה סיבה מספקת לפסול כלי זה או אחר. על מנת לנטרל במידה מסוימת השפעה של הטיה, נהוג לקבל אבחנה על בסיס השוואה בין שני שופטים בלתי תלויים (וכך אנו עושים גם בשב'ס). כמו כן, קיימת מחלוקת היכן לקבוע את הרף (cut off) לקביעת פסיכופתיה, כאשר יש חוקרים הסוברים שהחתך הוא מעל 25, ואילו יש הסוברים שמעל 30 (בין היתר גם לאור הממצא המחקרי שהוזכר בתגובה למטה על פער מובנה בין ההגנה לתביעה בשימוש בכלי).
במשך השנים נעשה שימוש נרחב ב-PCLR גם לצורך הערכות מסוכנות לאלימות, מתוך הנחה מבוססת מחקר, שפסיכופתיה מנבאת עבריינות ואלימות (למשל, אחד הפריטים ב-HCR היה 'פסיכופתיה', והתבסס על ה-PCLR. בגרסה הנוכחית פריט זה הוסר). במשך השנים ה-PCL, על גרסאותיו השונות, הפך לכלי הערכת פסיכופתיה הנפוץ ביותר בשימוש והנחקר ביותר. כלים של דיווח עצמי (כדוגמת ה-PPI), כשמם, הם חשופים להטיות, וכאשר מדובר על אוכלוסיה פורנזית, עם מאפיינים אפשריים של מניפולטיביות ושקריות, השימוש צריך להיות זהיר. למיטב הבנתי יצאה גרסה עדכנית של PPI, אך טרם זכיתי לראותה. עם זאת יש להם מקום, ובהחלט יתכן שבעתיד כלים אלו יתפסו את הבכורה. MMPI (שאגב, נמצא בשימוש נרחב באבחונים שלנו) אינו עונה בצורה ישירה על שאלה של פסיכופתיה, ולכן יכול רק לשמש כתימוכין למספר מאפיינים ספציפיים. בתחום של חקר המוח ידוע לי באופן כללי על ממצאים אודות לקויות מבניות שונות ואזורים בעלי הפעלת יתר במוח, שנמצאו ברמת תפקוד שונה אצל פסיכופתים. עם זאת, עוד רבה הדרך שממצאים הנוגעים למבנה המוח יוכל לקבל תרגום קליני ברור בתחום האישיות.
לצד הפופולריות של ה-PCLR, לאורך השנים הייתה גם ביקורת רבה עליו. עם זאת, בשנים האחרונות נראה שהגיע מידע מחקרי מכריע מתוך מטה-אנליזות בתחום של הערכת מסוכנות שבחנו כלים שונים, ובניהם גם ה-PCLR. הממצאים הראו שכוח הניבוי של ה-PCLR השתווה לכלי הערכת מסוכנות אחרים, רק כאשר נבחן הפקטור השני של הכלי. פקטור זה עוסק באורח חיים סוטה ובהתנהגויות עבר עברייניות. מנגד, הפקטור הראשון המתבסס על מאפיינים של אפקט ונושאים בינאישיים (למשל, חוסר פחד, מניפולטיביות וכד') נמצא כבעל כוח ניבוי נמוך. המשמעות היא שכאשר באים לגזור משמעויות אופרטיביות מתוך ה-PCLR (כמו לדוגמא, להחליט על מתן חופשות לאסיר) אזי יש לנקוט משנה זהירות. שכן, ככל הנראה בתוך המבנה האישיותי המורכב, הנקרא פסיכופתיה, ועל פי ההמשגה של ה-PCLR, המאפיינים ההתנהגותיים העברייניים בעבר הם המנבאים התנהגות דומה בעתיד, ואילו מימדים יותר אישיותיים מנבאים פחות. מדובר בממצאים שמעלים שאלות על תוקף הניבוי של הכלי ובכלל על יעילותו, שכן חלק מהותי של העבודה איתו בשטח מתבסס על היותו מנבא עבריינות או אלימות. אני לא מצאתי התייחסות של HARE לביקורת מבוססת זו (וכאמור, כחלק ממגמה זו ה-HCR כבר אינו מתבסס על ה-PCLR).
לצד כל זאת, ועל אף הביקורת שהוזכרה, עדיין אין כיום בנמצא תחליף ראוי לPCLR, והוא עדיין כלי מקובל הן במחקר, הן בתחום המשפט והן בשטח. כמו שצוין באחת התגובות, הוא עדיין משמש למחקרים עדכניים גם כעת. ביחס לשימוש קליני, כל מאבחן יודע שלעיתים המציאות בשטח מכתיבה פשרות (למשל, הגרסא העברית של הווכסלר איננה הגרסא העדכנית, אך במרבית המקרים אין תחליף ראוי בעברית). כך גם באבחון של אנשים בעלי מורכבות אישיותית, לעיתים מאבחן נאלץ להיעזר במה שיש, כל עוד הוא נחשב קביל ומקצועי. בשל כך, נראה שה-PCLR על אף מורכבותו ישאר דומיננטי בתחום, עד אשר כלי טוב יותר יוכל להחליפו.

לסקירה יחסית מקיפה והפניה למקורות נוספים ניתן לקרוא:
Skeem, J. L., Polaschek, D. L., Patrick, C. J., & Lilienfeld, S. O. (2011). Psychopathic personality: Bridging the gap between scientific evidence and public policy. Psychological Science in the Public Interest, 12(3), 95-162.

מטה-אנליזה שהוזכרה בנוגע לכלי הערכת מסוכנות:
Yang, M., Wong, S. C., & Coid, J. (2010). The efficacy of violence prediction: a meta-analytic comparison of nine risk assessment tools. Psychological bulletin, 136(5), 740.


אני פסיכו-לוגיתאני פסיכו-לוגית26/11/2017

אני לא מתווכחת, אני מסבירה למה אני צודקת. לגבי כל השאר – זה לא מעניינך. הסברתי כיצד מבחן PPI מועבר. אני יודעת איך PCL-R מועבר, הוא תמיד היה מעט מרומה. מה שכלי האבחון של רוברט הייר בודק הוא פקטורים היסטוריים, תוך כדי הישענות על התנהגות אנטי-חברתית או פלילית. תוצאה גבוהה יותר אולי בוחנת רצידיביזם אבל לא פסיכופתיה.
לא רשמתי שרוברט הייר לא מפרסם נתונים, אין לי מושג מאיפה שלפת את זה.
נראה כאילו הגענו להסכם לגבי PCL-R והשימוש שלו על האוכלוסייה הכללית. בשביל זה יש את PCL:SV, CAPP, PPI.
תנחש מה? גם אני גם יודעת לצטט מחקרים. כל דבר עם השם של הייר עליו הוא בזבוז זמן. זה כמו שאני אבקש ממך להוכיח שאלוהים קיים ואתה תביא לי את התנ'ך. הוא חסר אובייקטיביות. הפרשנות של קוק וחבריו מעניינת, אבל היא לא מוכיחה דבר. הנה ההוכחות:

PCL-R Field Validity in Prison and Hospital Settings
https://www.researchgat...Settings?pff
In contrast to reliability statistics described in the PCL-R manual'
and in most controlled research studies, PCL-R scores that
raters assign as part of routine clinical or forensic practice, appear
to be considerably less reliable, based on recent field studies
conducted mostly in North America. Research focusing on rater
differences in applied settings has focused primarily on two nonmutually
exclusive explanations for these differences: adversarial
allegiance and individual differences across raters.'

'Although adversarial allegiance appears to be a significant
source of concern in contested legal proceedings, the relatively
poor reliability of PCL-R scores in applied settings cannot be
explained solely as a function of mental health examiners being
retained by competing sides of the same case. Research into this
topic suggests that individual examiners who conduct numerous
PCL-R evaluations in the field may show large differences in the
average scores that they tend to provide for the individuals they are
assessing.'

'There is growing evidence (e.g., DeMatteo et al., 2014a; Edens,
Cox, Smith, DeMatteo, & Sorman, 2015; Lloyd, Clark, & Forth,
2010; Murrie, Boccaccini, Johnson, & Janke, 2008; Murrie et al.,
2009) that PCL-R scoring is affected by the evaluation context,
with adversarial settings such as contested criminal or civil commitment
cases producing scores that diverge much more so than
would be expected based on the ICC statistics reported in the
professional manual (Hare, 2003). It has been argued that this is at
least in part due to adversarial allegiance in legal proceedings,
where opposing experts are retained by different sides of a case
and the subsequent scores they produce are biased by a pull to
affiliate with the legal party who retained the examiner. Much of
this research has been conducted in sexually violent predator
(SVP) trials in the U.S., where the first studies (Murrie et al., 2008;
Murrie et al., 2009) reported IRRs for PCL-R total scores ranging
from .39 to .42 (ICCA,1) between opposing evaluators (prosecution
vs. defense). A more recent case law review (DeMatteo et al.,
2014a) reported a somewhat higher value (ICCA,1 .68 and'


Murrie, D. C., Boccaccini, M. T., Caperton, J. and Rufino, K. Field Validity of the Psychopathy Checklist–Revised in Sex Offender Risk Assessment. Psychological Assessment.
https://www.researchgat...k_Assessment

'Overall, these predictive validity findings were striking because the PCL-R apparently failed to predict the type of outcome (i.e., sexually violent reoffense) for which it was administered in this context'

The Role and Reliability of the Psychopathy Checklist-Revised in U.S. Sexually Violent Predator Evaluations: A Case Law Survey by DeMatteo, D., Edens, J. F., Galloway, M., Cox, J., Toney Smith, S. and Formon, D. (2013). Law and Human Behavior
המחקר בדק 29 תיקים בהם הציונים ניתנו על ידי מספר מאבחנים. בממוצע, הציונים אותם נתנו מומחי התביעה היו 5 נקודות גבוהות יותר מהציונים שנתנו מומחי ההגנה. מבחינה סטטיסטית זה הבדל מאוד גדול ולא יכול להיות מוסבר על ידי מקריות.

בנוגע לג'יימס פאלון – אשרי המאמין ש...? שהוא לא קרימינל? אני תוהה אם הקהילה המקצועית גם מאמינה שכל האנשים השחורים הם בריונים, וכל הנשים שלובשות מכנסונים הם באמת זונות. לפי דעתי הדעות האלו אומרות עליהם הרבה יותר משהם אומרות על ג'יימס פאלון.
אני הייתי נזהרת מהכללות. אני חושבת שהשאלה שהקהילה המקצועית צריכה לשאול היא מדוע חלק מהאנשים מסוגלים לחיות כך, וחלק מהאנשים לא.

אנונימיתאנונימית25/11/2017

צר לי אם אתה מאור נפגעת ממני. מכיוון שאני זו שנפגעתי מהסגנון כתיבה שלך, למרות שהודעתך לא הייתה ממוענת אלי- אני חושבת שאני עשיתי ראשונה את הטעות בכך שהגבתי להודעה שלך.
צר לי מאוד שעשיתי זאת, ולהבא, אשתדל מאוד שלא להגיב להודעותיך באתר הזה. זה באמת לא ענייני אם אתה כותב דברים פוגעניים לאחרים.
אבקש ממך שלא להגיב אלי יותר ואני מצידי אשתדל לא לקרוא את הודעותיך על מנת שלא להיפגע מהן.

אני מקווה שאתה
תכבד את בקשתי

מאור אלבקמאור אלבק24/11/2017

התגובה שלי היא לא ביקורת בהסוואה אבל אם מישהו נפגע אני מאוד מצטער..
אכן כן, זהו לא ממקומי לאבחן אנשים דרך האינטרנט או בכלל... אני עומד על טעותי.
אני רוצה להוסיף ולהגיד שאם מישהו שמע קמצוץ ביקורת במילים שלי אני מאוד מצטער כי זו לא הייתה הכוונה שלי בכלל.
ועם יד על הלב: אני לא אוהב שמבקרים אותי. יש לי עור יחסית דק, ואני נוטה לקחת דברים באופן אישי.

אנונימיתאנונימית24/11/2017

יופי מאור. לנתח אישיות לפי כינוי, לא הגזמת בכלל??. יש מישהי שחושבת אחרת ממך, זאת לא סיבה לרדת על הכינוי שבחרה לעצמה.
שלום מאור. מה שמפריע לי זו בעיקר הדרך שבה בחרת להתייחס לדבריה.
אם היית רוצה לדעת מה היא אמרה, היית יכול לשאול אותה במסר פרטי באתר הזה, או באופן גלוי.
אלא שלא זאת הכוונה שלך - לדעתי. אתה מעביר ביקורת במסווה של שאלה תמימה.
וזו מאור, בעיני, התחכמות. שלא לומר היתממות. אתה לא נשמע טיפש בכלל.

היית יכול להציג את עמדותיך מבלי לתת ניתוח לאדם שבחר מטעמיו שלו להישאר אנונימי.
אולי מכיוון שגם אני אנונימית אני מקווה שאנשים שבחרו להיות אנונימיים יקבלו כבוד גם כאנונימיים ללא חובת הוכחה.
היום אתה המבקר - מחר תהיה המבוקר..
ועם יד על הלב, כדאי שתתן את הדעת איך אתה היית מרגיש במקומה.

יש אנשים שאיכפת להם מאור. והם לא צריכים להתנצל על כך. וגם לא להחשף, וגם לא להסביר את הכינוי שהם בחרו לעצמם.
הם יכולים, והם יכולים באותה המידע לבחור להימנע מכך.
וגם במצב כזה, לטעמי, מגיע להם כבוד כבני אדם.
ואם היה בך כבוד כלפי הכותבת האנונימית- אני כקוראת אקראית במאמר הזה, לא הרגשתי בכך.
ויתכן- שאינני היחידה.

מאור אלבקמאור אלבק22/11/2017

איזו שכלתנות.... הממ. היי. אני אורח קבוע כאן באתר אבל לא יכולתי שלא להשים לב לויכוח המתנהל כאן אז בחרתי להירשם.
'אני פסיכו-לוגית'.. איזה כינוי מסקרן ומעורר חשד בחרת לעצמך. זה מין משחק מילים כזה, נכון?
בעברית המילה 'פסיכולוגית' זו מילה אחת, למה בחרת להפריד כך את המילים?
אני רוצה לשער משהו - במידה ואני טועה, אנא קבלי את התנצלותי העמוקה.
ביוונית המילה 'פסיכה' היא נפש, 'לוגיה' היא תורה. המילה 'לוגית' בכלל מתארת צורת חשיבה, והיא קיצור של המילה 'לוגיקה'.
פסיכולוג/ית = אדם העוסק בתורת הפסיכולוגיה.
כפי שאת בטח יכולה לראות רוב המשתמשים פה בוחרים להזדהות לפי שמם, לא לפי המקצוע שלהם.
ממילותייך עולה שפסיכופתיה היא מצב ולא הפרעה; זהו לא דבר מאוד פסיכולוגי להגיד... תקנו אותי אם אני טועה אבל למיטב הבנתי בעולם הפסיכולוגיה יש הסכמה מוחלטת שפסיכופתיה היא הפרעת אישיות.
ביוונית המילה 'פט' או 'path' משמעותה מחלה, סבל או פתולוגיה.
הייתכן שכוונתך לומר: אני נפש, לי אין כל סבל או מחלה, לי יש לוגיקה?

איני יודע דבר על הויכוח המתקיים כאן, ואני גם לא רוצה להתווכח עם אף אחד מכם (רק זה חסר לי) אבל אני כן למדתי שכמו בכל דבר – יש דעות לכאן ולכאן.
מה שאני כן יודע (ואני יודע דבר או שתיים) הוא שהגדרות המדיה השונה הם בדר'כ לא נכונות, וגם שפסיכופתיה מתאפיינת באגוצנטריות פתולוגית, או בשפה יותר עממית: 'אכפת להם רק מעצמם'. לכן השאלה מהרהרת בי – מדוע שמישהו כמוך (במידה ואת באמת פסיכופתית) יבחר לשלוח פה הודעה? מה אכפת לך בכלל מהסטריאוטיפים שקיימים על פסיכופתים?

מאור אלבק
סטודנט למדעי המחשב ומתמטיקה
לא, אני לא מזוכיסט.

גיא בקרגיא בקר22/11/2017

תגובה לאני פסיכו-לוגית. שלום פסיכולוגית(?) אנונימית,
בקשה לשם וזהות מקצועית נראית לי מתבקשת כאשר אדם עוסק בהשמצות אישיות ומכנה את אחד החוקרים המוערכים בתחום ״גנב״ ו-״שקרן״. ללא זהות כזו אנו נמצאים בעולמם של גיבורי המקלדת באתרי החדשות המרגישים אומץ בחסות המסתור הווירטואלי לכנות כל אחד בכל שם. התקווה שבפורום מקצועי הדברים הם שונים.
ביחס להערותיך, אני חושב שאת מבלבלת בין מבחנים למילוי עצמי וכלי הערכת מומחה (שה-PCL:R הוא אחד מהם). בכלי הערכת מומחה, ההערכה מתבצעת לא על ידי שאלון שממלא הנבדק אלא על ידי הערכה משולבת של מקורות מידע מרובים וסגנון אישי המוערך בביצוע ראיון. כלים כגון MMPI2 משמשים פעמים רבות כתוספת חשובה וחלק ממערך ביצוע ה-PCL:R. גם כלים אחרים (ובעתיד גם אמצעי דימות מתקדמים) משמשים כחלק מההערכה.
מי שמבצע את ה-PCL:R על פי כללי ההעברה המפורטים בכלי (ומהווים גם מגבלה חוקית לרכישה של הכלי ולשימוש קליני בו) הם בעלי:
- תואר קליני מתקדם במדעי ההתנהגות (המדריך מכוון לדוקטורט אולם מאפשר גם תואר שני בתחומים רלוונטיים).
- היכרות עם אוכלוסייה אנטי חברתית ואוכלוסיית היעד של ביצוע הכלי (אסירים, מאושפזים).
- הכשרה מסודרת בביצוע PCL:R.
- ניקוד מקרי מבחן מתוקננים עם משובים.
- ניסיון תחת הדרכה במספר מקרים של PLC:R
המדריך גם מאוד ממליץ על ביצוע ה-PCL:R בצוות כדי לאפשר ראייה רחבה יותר של המוערך.
ביחס לטענות האחרות שכתבת:
ה-CAPP ממש לא מתבסס על תכונות של פסיכופתיה משנית אלא רק על תכונות אישיותיות ללא כל קשר לפשיעה או עבריינות. ניכר שמעולם לא השקעת את הזמן לבחון את הכלי.
ה-PCL:R מכוון לאוכלוסיית עבריינים במוסדות פורנזיים – אסירים וחולי נפש. הנורמות שלו הם של שתי קבוצות אלו. יש כלים אחרים לפסיכופתיה באוכלוסייה הכללית (PCL:SV CAPP ואחרים). יש גם כלים למילוי עצמי המבוססים על ה-PCL:R וניתן להעביר אותם במקביל.
קנט קיהל עושה גם מחקרים על אוכלוסיות לא פורנזיות (הייתי במרכז שלו בניו-מקסיקו וראיתי את המחקרים שלו בעצמי). במחקרים כאלו הוא משתמש בכלי אבחון אחרים כפי שציינתי.
הרשימה של הייר כוללת כאמור חלקים ניכרים מהרשימה של קלקלי (אגב, משום מה בחרת להשתמש ברשימה ממהדורה מאוד ישנה של קלקלי. במהדורות החדשות התכונות מופיעות בצורה שונה). החידוש של הייר הוא לא בפריטים עצמם אלא ביצירת תפעול (אופרציונליזציה) המאפשר לבחון כל פריט ולכמת אותו. הכימות של הפריטים אפשר מחקר בנושא (ששלל לדוגמה את התפיסה של קלקלי על אינטליגנציה גבוהה) ואפשר הערכת פסיכופתיה מהימנה – דבר שלא התאפשר מהרשימה של קלקלי. ההערכה שמספק ה-PCL:R היא רצפית (מ-0 עד 40) ולכן מאפשרת התייחסות לעוצמות ומתארים שונים של פסיכופתיה. שימוש בחלוקות המשנה של ה-PCL:R (כמו מודל שני הפקטורים או ארבע הממדים/שטחות) מאפשר יצירת תתי סיווגים היעילים מאוד למחקר ולקליניקה. אפשר להשתמש בציון הכולל של הרצף, להתייחס לתתי קבוצות (כמו שממליץ מדריך ה-PCL:R), לקבוע ציוני סף, או להשוות לנורמות של אוכלוסייה.
ביחס למסחריות של כלי האבחון, זו שאלה כללית ורחבה. רוב הכלים שהתייחסת אליהם הם כלים מסחריים –PPI, MMPI וגם כלים רבים נוספים.
נעשו מחקרים רבים גם בתקופה האחרונה על ה-PCL:R, מספיק לכתוב את הכלי ולהגביל שנים בכל מסד נתונים אקדמי. דוגמאות רלוונטיות מכתבי עט מובילים הן:
Blais, J., Forth, A. E., & Hare, R. D. (2017). Examining the interrater reliability of the Hare Psychopathy Checklist—Revised across a large sample of trained raters. Psychological Assessment, 29(6), 762-775.
שבוחן את שאלת המהימנות שהעלית ומדגים מהימנות גבוהה בציון הסופי בין מנקדים.
Hare, R. D. (2016). Psychopathy, the PCL-R, and criminal justice: Some new findings and current issues. Canadian Psychology/Psychologie canadienne, 57(1), 21-34.
של הייר עצמו ככותב ראשון (אשר לטענתך לא מפרסם נתונים) ומציג ממצאים מעניינים.
Storey, J. E., Hart, S. D., Cooke, D. J., & Michie, C. (2016). Psychometric properties of the Hare Psychopathy Checklist-Revised (PCL-R) in a representative sample of Canadian federal offenders. Law and Human Behavior, 40(2), 136-146.
של הארט וקוק אשר לא נמנים על מעגל החברים הקרוב של הייר (בלשון המעטה) ובכל זאת מסכם:
We examined the distribution of PCL-R scores, classical test theory indices of its structural reliability, the factor structure of test items, and the external correlates of test scores. The findings were highly consistent with those typically reported in previous studies. We interpret these results as indicating it is unlikely any sampling limitations of past research using the PCL-R resulted in findings that were, overall, strongly biased or unrepresentative.
בנושא ג׳יימס פאלון – אשרי המאמין (יש מעט מאוד כאלו בקהילה המקצועית).

אני פסיכו-לוגיתאני פסיכו-לוגית19/11/2017

תגובה לגיא בקר. איני רואה מדוע אני צריכה להגיד לך את שמי, הכשרתי בתחום, או את הכשרתי המקצועית. מילותיי צריכות להיות מוערכות על פי התוכן שלהם, הרי שכך התייחסת לתגובתי הראשונה ואם תרצה כך תוכל להתייחס גם לשנייה.
PCL-R הוא כנראה כלי מצוין לאבחון התנהגויות אנטי-חברתיות. הסממנים אותם הוא מציג אינם בלעדיות לפסיכופתיה בשום דרך, ולא יכול לזהות בבירור בין ההבדלים הפתולוגיים והקוגניטיביים שקשורים בין ההפרעות השונות, ומה שפסיכופתיה מסתכמת בו.
א'ס ופסיכופתים משקרים. מה הנקודה שלך? PPI-R וגם PPI-2 הוא מבחן שצריך להינתן על ידי קלינקאי מומחה בפסיכופתיה, ולא מישהו שקרא את אחד מספריו של רוברט הייר או לקח את אחד הסמינרים השבועיים שלו 'זהה את הפסיכופת.'
אלו מבחנים שצריכים להינתן כפי שמבחן MMPI ניתן. המאבחן אמור לשבת ליד המטופל בזמן שהוא ממלא את המבחן. הוא מעביר את זה אליהם והם, או מומחה אחר מחליטים על ציון ויסיקו מסקנות על סמך התשובות שניתנו. הוא בדרך כלל ניתן מספר פעמים ונמשך כשעה. הסיכויים שהתשובות יישארו עקביות, פעם אחר פעם, במבחן עם מאות שאלות שחוזרות על עצמם בווריאציות שונות הם נמוכים בצורה יוצאת מן הכלל.
לא רק זאת, גם דרוש לעשות ראיונות נרחבים עם המטופל, להסתכל על עברו, מבדקים נוירופסיכיאטריים, ומבחן MMPI שנעשה מספר פעמים, בזמנים שונים.
כמו כן אדם נוסף שעושה את האבחנה מהיבטיה השונים יכול לעזור מאוד על מנת להימנע מהטיית אישור.
מי הם אותם חוקרים? תוכל לגבות את טענותייך בעבודתם העדכניות (5> שנים) שלא נעשו בכלא שמסכימים שלמרות הישענות הכלי על התנהגויות אנטיסוציאליות הוא עדיין הכלי המהימן ביותר לאבחון פסיכופתיה בכל המסגרות?
מדען המוח ג'יימס פאלון גילה בטעות כי יש לו מוח פסיכופתי; ביחד עם הגנטיקה, ברגע שיצא עם ההצהרות החוצה נתקל בהאשמות שהוא מזויף כי אין לו את 'הקרימנליות' שבדרך כלל קשורה למצב. הוא כלל וכלל לא מתאים להגדרות הקדושות והסופניות של רוברט הייר או הקהילה הפסיכולוגית/פסיכיאטרית; מכאן שפסיכופתיה קיימת על ספקטרום והתייחסות לכל כלי אבחון כאל 'סטנדרט הזהב' היא בעיניי מגוחכת. יש עוד דרך ארוכה.
CAPP הוא חסר עומק, ונשען בדיוק כמו PCL-R על ההיבטים השליליים של פסיכופתיה, זאת אומרת, בעיקר על תכונות אופי של פסיכופתיה משנית. בסך הכל עוד בזבוז להנצחת מיתולוגיות.
כלי האבחון של רוברט הייר הוא סובייקטיבי. מאבחנים שמעבירים את האבחנה יכולים לשנות איך התוצאות ייראו, הם יכולים לגרום לאדם לקבל תוצאה גבוהה יותר או נמוכה יותר על סמך הקלט, הדעות והרגשות שלהם. זאת אומרת שאי אפשר להגיע למסקנה טבעית וחד משמעית באמצעותו והוא רק מדויק כמו האדם שמעביר אותו. הלייבל 'פסיכופתיה' הוא קצת רגיש מדי מכדי שיהיה תלוי ברגשותיו של מישהו. על מנת שהוא יהיה מדויק, הוא צריך להיות אחיד בתוצאותיו ללא כל קשר לדעותיו ורגשותיו של המאבחן. זה במיוחד נכון באבחנת תכונות אופי מגורם 1, שדרך אגב, יש רק 8 כאלה ברשימתו של הייר. פחות מחצי. הפריטים בגורם 1 הם גם פחות אמינים מהפריטים בגורם 2. זה חשוב כי יש גדילה של מחקרים שמראים שיש במאבחנים הטיה מודעת או לא מודעת לגבי הציונים שהם נותנים בין אם הם (או חושבים שהם) עובדים עבור ההגנה או עבור התביעה.
קנט קיהל עובד עם אוכלוסייה מורשעת. ברור שירצה להשתמש ב PCL-R, הרי הוא פותח עבור האוכלוסייה הזו.
אני לא יודעת מה הפרקטיקה בישראל אבל בימינו סריקות fMRI יחד עם Emotive Imagery הם קצת יותר מרעיון מעניין ומבטיח, אבל אני מסכימה שפסיכופתיה צריכה להיות מאובחנת על ידי הערכות קליניות . היו לי מספר דיונים עם אנשים בתחום מחקר הרדיולוגיה והם מסכימים שלמרות שהסריקות מראות את ההבדלים במוח, בשלב הזה השימוש בסריקות כאבחון תהיה שגיאה. כרגע משתמשים בהם רק כאישור סופי לאבחנה, למרות שבמקרים מסוימים, הם כל מה שדרוש.
רוברט הייר כתב שרשימתו מבוססת חלקית על רשימתו של קלקלי אך כל בר דעת יכול לראות שהרשימה הזו היא 90% קלקלי, ו-10% רוברט הייר עם בלבולי המוח שלו. הוא מיתג את הרשימה, והדביק עליה זכויות יוצרים. רוברט הייר הוא איש עסקים ויש לו עסק למכור, זה יהיה כישלון עגום מצידו להגיד כל דבר אחר.
מה במילותיי נראה לך 'פראי'? מילותיי הם אובייקטיביות, עובדתיות, אבל זה כל מה שהם.

גיא בקרגיא בקר15/11/2017

תגובה ל-מיושן רוברט הייר. אין לי מושג מה מניע את המתקפה הרחבה הזו על ה-PCL:R והמתקפה האישית על היוצר שלו, וגם לא ברורה לי מה הניסיון וההכשרה המקצועית של הכותבת אשר בחרה להישאר אנונימית. נראה לי שאם מישהו יוצא בהתקפות אישיות על חוקר מן הראוי שיציג את שמו, השתייכותו המקצועית והכשרתו בתחום חקר הפסיכופתיה בצורה שתאפשר מתן תגובה הולמת.
לעניין הביקורת המקצועית – אין ספק של-PCL:R (כמו לכל כלי אבחון אחר) יש יתרונות וחסרונות. אחד החסרונות של ה-PCL:R (אשר נדון בהרחבה ע״י דיוויד קוק - David Cooke), הוא הישענותו על התנהגויות בכלל והתנהגויות אנטי-חברתיות בפרט במקום סמני אישיות. מגבלה נוספת היא המעגליות בהגדרת הפסיכופתיה תוך שימוש בסעיפי כלי האבחון.
למרות הנאמר, ה-PCL:R הוא כלי מוביל בתחום אבחון וחקר הפסיכופתיה, ויש מאות מאמרים המאוששים את התוקף והמהימנות שלו בין קבוצות שונות ושופטים שונים. הרציונל של הכלי ככלי הערכת מומחה ולא מבחן אישיות למילוי עצמי הוא משמעותי גם במסגרות קליניות וגם במסגרות מחקריות. אין ספק שמרבית החוקרים המובילים בתחום רואים ב-PCL:R את ״סטנדרט הזהב״ בתחום אבחון פסיכופתיה.
ביחס ל-״אפשרויות האחרות״ אותן בחרה הכותבת המסתורית להביא,
- PCL:SV הוא גרסה מקוצרת של ה-PCL:R ומשתמשת באותו רציונל וכמעט אותם סעיפים.
- MMPI הוא כלי הערכת אישיות כללי ולא כלי הערכת פסיכופתיה. יש לו מספר סעיפים שנמצאו כבעלי מתאם מסוים לפסיכופתיה (בעיקר באמצעות השוואה ל-PCL:R).
- PPI הוא כלי למילוי עצמי שגם בגרסת ה-R שלו (שאגב, בדיוק כמו ה-PCL:R היא גרסה מסחרית עם זכויות יוצרים) סובל מבעיות מהימנות מול אוכלוסיה א״ס.
- בדיקות fMRI הם רעיון מבטיח ומעניין. גם הסמכות המובילה בעניין, קנט קיהל (Kent A. Kiehl) לא טוען כי הם תחליף מתאים ל-PCL:R ועושה שימוש שוטף ב-PCL:R במעבדת המחקר שלו באוניברסיטת ניו-מקסיקו.
אם כבר, אפשרות לכלי בעל ערך מוסף מעניין ל-PCL:R הוא ה-CAPP של קוק אשר מתבסס על קטגוריות לשוניות אישיותיות (https://www.gcu.ac.uk/c...davidcookeuk/). אגב, גם קוק בביקורת שלו על ה-PCL:R לא מציע להחליף את הכלי אלא להוסיף כלים נוספים שיבדקו ממדים נוספים של פסיכופתיה.
ביחס להאשמות האישיות הפראיות כי הייר ״גנב״ את הסעיפים של ה-PCL:R מעבודתו של קלקלי (שהייר כמובן נשען עליה וגם נותן לה קרדיט אקדמי מלא תוך שהוא בוחן את הסעיפים אמפירית ומשמיט כמה מהם) ושהוא ״שקרן״, ״מעכב מחקר״ וכיוצ״ב, בחרתי להתעלם מהם בעצמי, לתרגם את ההאשמות באתר לאנגלית ולשלוח להייר עצמו. אני בטוח שהוא יוכל להגיב בצורה מתאימה.

ד״ר גיא בקר
קרימינולוג קליני
מעביר סדנאות בתחום הערכת פסיכופתיה

אני פסיכו-לוגיתאני פסיכו-לוגית11/11/2017

מיושן.. רוברט הייר.
הידעת שהרשימה מבוססת על עבודתו של הרווי מ. קלקלי, אותה כתב בשנת 1940? כפי שאתה בטח יודע תחום הפסיכיאטריה התפתח רבות מאז, אבל הרשימה הזו דווקא הלכה בכיוון ההפוך. לא רק שגנב את רעיונותיו משם, אלא גם מהטאוטולוגיה האנטי-הגיונית של ג'ואן מק'קורד ובעלה וויליאם מקסוול מקורד.
עבודתו של הייר מסתמכת יתר על המידה על פשע כתכונה. בזכות הסיבה הזו הצליח לקדם סטריאוטיפים רבים לא רק על פסיכופתים, אלא גם על פסיכולוגים, והאט בפועל את ההבנה של תכונות פסיכופתיות.
רוברט הייר בעצמו אמר שהרשימה תלויה יתר על המידה בהיבטים הפליליים אבל כשהיה צריך להכיר בכך בפומבי, לאחר שקלינקאים כתבו ביקורת על דבריו, רוברט הייר תבע אותם כדי שעבודתם לא תוכל לראות את אור היום.
הוא נכשל, אבל הוא עדיין השקיע ברשימה מאוד פגומה, עד כדי כך שהוא לא הסכים לקבל שום אי-הסכמה עם דבריו. לרוברט הייר יש המון סיבות מדוע לא לבחון מחדש את הרשימה שלו, אחרי הכל, הוא מרוויח ממנה תמלוגים בכל פעם שמשתמשים בה. הידעת שהכלי מוגן בזכויות יוצרים?
הוא פיספס בענק פסיכופתים פרו-חברתיים. אם אי פעם תהיה הבנה מלאה על המצב שנקרא 'פסיכופתיה', היא לא תוכל להתבסס על פי הרשימה הזו. כל שהרשימה הזו מסוגלת לבדוק היא תכונות אנטיסוציאליות, נרציצסטיות, ופסיכופתיה משנית של האוכלוסייה אליה היא נועדה מלכתחילה – אנשים בכלא.

https://www.researchgat..._reliability

The psychopath: An essay on the criminal mind, (An Insight book, no. 18)

http://cda.psych.uiuc.e...response.pdf

----------------
https://www.scientifica...d-by-lawsuit/

לאחר התביעה הצליח הייר לעכב את פרסום המחקר בשלוש שנים.

http://www.straight.com...wsuit-threat
ואז שיקר ואמר שלא התכוון לתבוע.

אבל השקרים הקודמים שלו אמרו שלא רק יתבע את הכותבים, אלא גם את ההפצה עצמה.
http://mindhacks.com/20...-sue-critics/

ואז כמובן אמר שיכתוב עבודה שתגן על העבודה הבלתי ניתנת להגנה שלו. אחרי 7 שנים כולם עדיין מחכים לזקן בן 80 שיבצע את האיום שלו.
בינתיים, כלי האבחון האמיתים אותם אתה מחפש נקראים MMPI, PCL-SV, PPI-R, וסריקות Fmri. הם כולם מציגים דעה פחות משוחדת מזו של רוברט הייר לבדו.
Hervey Cleckley’s List of Psychopathy Symptoms:
1 Considerable superficial charm and average or above average intelligence.
2 Absence of delusions and irrational thinking.
3 Absence of anxiety. Considerable poise, calmness and verbal facility.
4 Unreliability, disregard for obligations, no sense of responsibility.
5 Antisocial behavior which is inadequately motivated and poorly planned, seeming to stem from an inexplicable impulsiveness.
6 Untruthfulness and insincerity.
7. Inadequately motivated antisocial behavior.
8. Poor judgment and failure to learn from experience.
9. Pathological egocentricity. Total self-centeredness and an incapacity for real love and attachment.
10. General poverty of deep and lasting emotions.
11. Lack of any true insight; inability to see oneself as others do.
12. Ingratitude for any special considerations, kindness and trust.
13. Fantastic and objectionable behavior: vulgarity, rudeness, mood shifts, pranks, entertainment.
14. No history of genuine suicide attempts.
15. An impersonal, trivial, and poorly integrated sex life.
16. Failure to have a life plan and to live in any ordered way.

אמליץ לכם לקרוא את ספריו ומחקריו של Kevin Dutton וגם את אלו של James H. Fallon. הם מעולים והם מסתכלים על פסיכופתיה מנקודת מבט אחרת.

גולן שחרגולן שחר24/6/2007

מצויין, דניס. תבוא על הברכה!
ג

דניס ברנשטייןדניס ברנשטיין24/6/2007

PCL-R. גולן, רז וכולם
אני שמח כי יש עיניין בכלי ושמח להודיע כי אנו עובדים עליו בימים אלו וצפוי לצאת לאור בעברית גרסה רשמית בעוד כחודשיים. בנוסף אנו בקשר עם ד"ר האר עצמו ומקווים להביא אותו לארץ בשנה הקרובה. שאלות לגבי לו"ז, תמחיר,ותוכן אפשר להפנות אל: custserv@psychtech.co.il

רועי סמנהרועי סמנה23/6/2007

תרגום לעברית. היי גולן, חיפוש מהיר ברשת העלה כי ד"ר הליין וולך (אוניברסיטת חיפה/מכללת עמק יזרעאל) תירגמה את הכלי לעברית לצורך מחקר שערכה. מקווה שזה עוזר... רועי

גולן שחרגולן שחר23/6/2007

סליחה - רועי ולא רז....

גולן שחרגולן שחר23/6/2007

רז: מרתק-. תודה על הסקירה. כבר הרבה זמן אני שוקל להשתמש בכלי זה. האם הוא תורגם לעברית ותוקף?
בברכה ובכבוד רב
גולן