טיפול ממוקד סכמה
טיפול קוגניטיבי אינטגרטיבי
רקע תיאורטי ותיאור מקרה*
אפרת רובין
לחצו לפתיחת ההרצאה
______________________________________________
* ההרצאה ניתנה בפורום איט"ה בתאריך 4.6.2004
טיפול ממוקד סכמה
טיפול קוגניטיבי אינטגרטיבי
רקע תיאורטי ותיאור מקרה*
אפרת רובין
______________________________________________
* ההרצאה ניתנה בפורום איט"ה בתאריך 4.6.2004
חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.
דמות המטופל. כפי שעולה מתוך תיאור המקרה נגעה לליבי, והעבודה הטיפולית שעשית עימו נשמעת חשובה ומשמעותית לאין שיעור
דמות המטופל. כפי שעולה מתוך תיאור המקרה נגעה לליבי, והעבודה שעשית עימו נשמעת משמעותית וחשובה לאין שיעור
תודה רבה. שמחה שנתרמת, אפרת.
מאמר כתוב היטב, מעניין ומעשיר. יישר כח. מאמר כתוב היטב, מעניין ומעשיר. יישר כח
חידושים בעבודתו של יאנג. למירי,
תודה מקרב לב על התגובה החמה, ולגבי שאלתך:
יאנג כל הזמן ממשיך ומפתח את המודל. באפריל האחרון הייתי בסמינר בהדרכתו באיטליה. בסמינר הוא הציג בין היתר את השאלון של ה-"SCHEMA MODES" (יצוגי סכמה), שמיועד בעיקר למטופלים גבוליים ונארציסטיים, או מטופלים שהם מאד תנודתיים מבחינה רגשית או להפך שהם מאד, מאד, מוגנים. עבור מטופלים אלה יאנג פיתח את מודל "יצוגי הסכמה" ואת השאלון הנ"ל. זהו מודל שמתמקד יותר בעבודה רגשית ופחות קוגניטיבית, וזאת, מאחר שגישה קוגניטיבית לא יעילה עם מטופלים אלה.
לדעתי, זהו מודל יפיפה ונגיש מאד לעבודה. את יכולה למצוא חומר לגבי זה בספר שלו למטפלים, ואת השאלון את יכולה למצוא באתר של תרפיית סכמה.
בינתיים, עד כמה שידוע לי, יאנג לא מגיע לארץ. ניסו להביאו, אבל לא הצליחו להגיע איתו להסדר כספי.
בברכה,
אפרת
טפול ממוקד סכימה. אפרת שלום.נפגשנו בכמה כנסים של איטא. האם יש חידושים בקשר לעבודתו של יאנג בתחום המחקר,הכלים הטיפוליים , השאלונים? האם את יודעת מתי הוא מגיע לארץ? הצגת המקרה שלך ,בעיני כמטפלת, היא אחת הטובות ביותר בתחום הפסיכותרפייה ושימשה לי השראה רבה!
תודה רבה.
טיפול ממוקד סכמה. שלום אפרת רובין נהנתי מאד לקרוא את הצגת המקרה המלומדת שכתבת. המאמר מעניין, מארגן חשיבה טיפולית והתהליך הטיפולי המשתקף ממנו יפה. מיכל
תודה.
תודה רבה.
לשאול תודה, ותשובה לשאלה. אין לי אישית ניסיון רב בעבודה עם מטופלים ברמה קוגניטיבית לא גבוהה. להערכתי מטופלים אלה יהנו יותר מגישה התנהגותית, או מהכלים ההתנהגותיים של תרפיית ממוקדת סכמה.
עם זאת, ככלל נראה לי שרצוי לנסות, ואם זה לא עובד לעשות דברים אחרים.
לגבי מטופלים בטיפול סמכותי: מה, לדעתך, עלול להקשות על שימוש בגישה זו בטיפול סמכותי.
אני לא נמצאת במערכת יחסים כזו עם המטופלים שלי, אך בהחלט נראה לי שהגישה עשויה להתאים גם בהקשר זה. אשמח לשמוע ממך מה לדעתך עלול להיות הקושי, ולהגיב ספציפית לכך.
חג שמח, אפרת
תודה על התגובה החמה, ותשובה לשאלה: התאמת הגישה לפגוע ראש. קודם כל תודה על תגובתך האוהדת והנדיבה.
לגבי שאלתך, חסרים לי פרטים, על מנת לענות:
האם הכעסים והאלימות הם תוצאה של האירוע, או שהם היו גם קודם לכן? כלומר, האם אתה חושב שהתגובות האלה הם תוצר של סכמה או של הפגיעה האורגנית?
האם המטופל מודע לבעייה ורוצה לשנותה? האם יש לו יכולת כלשהי לשלוט בכעסים? האם לעיתים הוא מצליח? אני מציע לעשות אנליזה התנהגותית למצבים אלה: לזהות טריגרים, מחשבות אוטומטיות, רגשות, התנהגות, ולבדוק אם אפשר בשלב כלשהו לעשות שינוי בשרשרת.
אפשר לתרגל את השינוי גם בדימיון. לדמיין את עצמו במצבים שגורמים לו להתפרץ ולראות בדימיון איך הוא מצליח להתנהג אחרת.
מקווה שיעזור,
חג שמח, אפרת
שאלות אלה רלוונטיות לתשובה לשאלתך.
יופי של הצגת מקרה ,סגנון טיפול והחיבור בניהם..
התאמת הטיפול לאוכלוסיות שונות [ל"ת]. המאמר כתוב בצורה בהירה ומעניינת מאוד.
האם מטופלים ברמה קוגניטיבית לא גבוהה ייוכלו להתאים לשיטה זו?
ומה לגבי מטופלים בטיפול סמכותי (כמו בשירות המבחן)?
שנה ועשרה חודשים.
טיפול ממוקד סכמה. תודה על מאמר מרתק. לאחר שלמדתי לפני שנים גשטלט וגם טיפול קוגנטיבי - החיבור בין הראיה התאורטית מצד אחד לתאור מקרה והעשיה המעשית מוסיף המון להבנה של דרכי השימוש בתאוריות במציאות. אקרא עוד מספר פעמים כדי להבין המאמר יותר. כי בקריאה הראשונה קרתי ברצף ולא יכולתי להתנתק אבל גם קשה היה להעמיק.
שאלה: האם את חושבת שאדם פגוע ראש - פגיעה מסוימת במערכות זכרון עקב אירוע של דום לב - יתאים לנסות לעבוד איתו בדרך זו. בעיקר על נושאים של תיעול כעסים ומניעת התפרצויות אלימות.
התרשמתי מהעבודה המקצועית והמעמיקה.
משך. כמה זמן לקח כל התהליך הנ"ל?
תודה לך.
הדימיון בין הגישות הקוגניטיבית והדינמית. לרוני
ראשית תודה על התגובה. שנית, אני בהחלט מאמינה שההבדלים בין הגישות הם בעיקר תוצר של הבדלי המשגה ולא הבדלים מהותיים. ניתן להערכתי להרוויח יותר משימוש בניואנסים והדגשים השונים של כל גישה, בשביל להעשיר את התפיסה הטיפולית, ובדרך שהמטופלים ייצאו נשכרים ממנה ולא להפך.
אפרת
מאמר כתוב היטב, מעניין ומעשיר. תודה.
ליעל, תודה על התגובה.
מעניין מאד, תודה. מעניין כמה קווי דמיון יש בין הגישה הקוגנטיבית שהצגת, לבין החשיבה האנליטית הקלאסית. גם פרויד (ב"דינמיקת ההעברה") ממשיג את הנוירוזה כ"גלופה" (סכמה) שמשתחזרת בעקשנות, ושיש להבין את מקורותיה ואת תפקידיה בהפחתת חרדה, ולבחון אופציות חלופיות, מותאמות יותר למציאות העכשווית, כדי להסירה. אני מאמינה שהפער בין הפסיכולוגיה הדינמית והקוגנטיבית קטן מכפי שמקובל לחשוב, ומונח בעיקר על הבדלי המשגה. היה לי מעניין מאד לקרוא, ומושך להשתמש בכלים שהצגת.
רוני
תאור מצוין של תהליך מובנה. מאד נהניתי מהצגת הטיפול בגיא. אני מעריכה מאד את הבהירות בהגדרת המטרות והטכניקות הממוקדות. זוהי לדעתי דרך אופטימלית לטיפול בגיא. והתוצאות מוכיחות זאת.
לצערי פסיכולוגים קליניים בודדים בלבד מתמסרים לגישה יעילה מעין זו שהיצגת. הם מתיחסים בהתנשאות לטכניקות כאלה וחוזרים לסובייקט אובייקט הנצחיים. שמשום מה נתפסים כיוקרתיים יותר.
יופי !