אודות ד"ר ורד בר און
ד"ר ורד בר-און, פסיכולוגית קלינית מומחית.
מקבלת מטופלים ברמת חן ובירושלים.
מטפלת במבוגרים. בעלת ניסיון רב בעבודה על שיפור הדימוי העצמי, קשיים בקשרים זוגיים וקשיים ביצירת קשרים, קשרי הורים-ילדים.
גישתי הטיפולית היא פסיכודינמית, שמה דגש על מיצוי הכוחות והעצמתם, התמודדות עם מגבלות תוך הכרה בהן.
ליצירת קשר: 055-6688594
baron.vered@gmail.com
השכלה אקדמית:
פוסט דוקטורט במסלול הבין תחומי בפסיכואנליזה, אוניברסיטת חיפה. מנחה: פרופ' דנה אמיר.
חוקרת עמיתה במרכז לחקר ההתקשרות Attachment של אוניברסיטת The New School for Social Research, ניו-יורק.
פוסט דוקטורט המחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת The New School for Social Research במנהטן, במעבדה לחקר ההתקשרות Attachment מנחים: פרופ' מרים סטיל ופרופ' הווארד סטיל.
התמחות בטיפול למשפחות בהן ההורים סבלו מטראומה קשה שפגעה ביכולות ההוריות שלהם. טיפול קבוצתי חדשני שפיתחה פרופ' אן מרפי Group Attachment-Based Intervention (GABI). המרכז לגיל הרך בבי"ח אינשטיין, ניו-יורק.
Ph.D אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה ללימודי פרשנות ותרבות. עבודת הדוקטורט עסקה בתופעת 'הפציעה העצמית' וניתחה אותה דרך פרספקטיבה פילוסופית - תרבותית. מנחים: פרופ' אבי שגיא ופרופ' ענר גוברין.
.M.A אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לפסיכולוגיה, המגמה הקלינית של הילד. את עבודת המאסטר כתבתי על התפתחות תהליכי הויסות העצמי אצל פגים ברמות סיכון שונות, מנחה: פרופ' רות פלדמן.
.B.A אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לפסיכולוגיה ולפילוסופיה.
עבודות קודמות:
האוניברסיטה העברית, "שרותי היעוץ לסטודנט".
בי"ח 'איתנים', מחלקת מתבגרים.
עבודה במחקרי פגים בבי"ח שערי-צדק ובבי"ח שניידר, ומחקר בנושא אימוץ ילדים מטעם אוניברסיטת בר-אילן.
הדרכת קבוצות מתבגרים בנושא : מיניות, גיבוש הזהות, פגיעה מינית ואובדנות.
פירסומים:
מטונימית החתך והפירוש המטאפורי: ניתוח תופעת 'הפציעה העצמית' בהשראת אבחנתו של רומן יאקובסון. 'שיחות' כ"ה(3): 265-275, 2011
פציעה עצמית - בין משחק השפה הקליני למשחק השפה של הפרימיטיביים המודרנים. 'שיחות' כ"ז(2):172-181, 2013
'לעיתים רק ריטואל גופני יכול לפתור בעיה נפשית'/ ריאיון עם פקיר מוספר על פציעה עצמית כמשחק בגוף .'מרחבים' ד', 2013.
Bar-On, V. (2014) It Cuts Both Ways: An Analysis of the Psychological Discourse on Self Injury from a Linguistic Point of ViewPsychoanalytic Review 101(5), 701-734