מקורות

לא רבים מודעים לכך שאׇרוֹן בֶּק, אבי הטיפול הקוגניטיבי, לא זו בלבד שהיה פסיכואנליטיקן במקורו, אלא שהוא פיתח את המושגים "מחשבות אוטומטיות" ו"עיוותים קוגניטיביים" של הסובלים מדיכאון מתוך שימושו בטכניקת האסוציאציות החופשיות של פרויד. בפוסט שלפנינו סוקר פרופ' גידי רובינשטיין את העיוותים הקוגניטיביים השכיחים במחשבותיהם של הלוקים בדיכאון ובחרדה.

 

מחקרים רבים ומעמיקים בני זמננו מצביעים על כך ששיעור ההפרעות הנפשיות הגבוה יחסית בקרב להט"ב הוא תוצאה של היחס השלילי של החברה ההטרו-נורמטיבית ושל הפנמת יחס זה. הומופוביה היא פחד של הטרוסקסואלים מהומואים ולסביות המתבטא החל מגילויי לעג, סלידה ונידוי, דרך אלימות פיזית ועד לכדי פשעי שנאה. הואיל והומואים נולדים לחברת הרוב ההטרוסקסואלית ואינם מכירים הומואים אחרים לרוב עד סוף גיל ההתבגרות (הנמשך לפי ההגדרות החדשות בגיל 24), חלק גדול מהם נוטה להפנים יחס זה ואף להשליכו על הומואים אחרים בבגרותם. המאמר עומד על מקורות ההומופוביה ומתמקד במרכיבים שניתן לאמץ מהגישות הטיפוליות השונות כדי לעזור להם לקבל את נטייתם המינית. דגש מיוחד מושם על הגמשת תפקידי המגדר המסורתיים, שכן במרכז ההומופוביה וההומופוביה המופנמת עומדת הנון-קונפורמיות המגדרית.

 

הבידוד שנכפה עלינו כדי למנוע את ההדבקה בקורונה מחזיר אותנו לשלב הינקות, שבו לפחד להיות לבד הייתה משמעות הישרדותית. האם נצליח להיות חברים של עצמנו?

 

צפייה בתכניות הטלוויזיה  עלולה ליצור רושם חיובי מוגזם, לפיו הומוסקסואליות היא ה'טְרֶנְד' או ה'בּוֹן טוֹן' החדש. מספר הורים שפנו אליי לייעוץ בניסיון לערער על הנטייה המינית של בניהם המתבגרים או הצעירים שיצאו מהארון אף הביעו חשש שמא בנם הוא בעצם הטרוסקסואל "נורמלי", שהושפע ה'טְרֶנְד' החדש הזה. בצד הפופולאריות של הומואים וביסקסואלים באמצעי התקשורת, מצביע מחקר חדש על שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בקרב סטודנטים הומואים וביסקסואלים כתוצאה מהסטיגמה שהייתה ועודנה מנת חלקם בעבר ובהווה. עוד עולה מתוצאות המחקר שסטודנטים שתיארו את עצמם כ"נשיים" סבלו אמנם מיחס שלילי יותר מצד החברה ההטרוסקסואלית אך הסתירו פחות את נטייתם המינית, בעוד אלה שתיארו את עצמם כ"גבריים". על הפער בין הפופולאריות של כוכבי תקשורת הומואים וביסקסואלים ובין המציאות היומיומית מחוץ ל"בועה התל-אביבית" ועל ביטויי "נשיות" כגורם שעשוי לחשל או לחסל. דרושים עוד חינוך והסברה רבים כדי להגיע לנורמליזציה של הומוסקסואליות ולהגמיש את התפיסות בדבר גבריות ונשיות ועיבוד נושאים אלה בטיפול הפסיכולוגי בהומואים וביסקסואלים.

 

» על אף שכיום עלול להתקבל הרושם שאנו חיים בעידן ליבראלי יותר בכל הקשור ליחס להומוסקסואליות וכמעט בכל תכנית ריאליטי או טלנובלה מוצג "הומו תורן" (לכאורה בטבעיות), בקרב מגזרים רחבים של הציבור עדיין קיימות לא רק דיעות קדומות נגד הומוסקסואלים אלא הומופוביה שהיא פצצת זמן מתקתקת. מניסיוני הקליני וממפגשים עם מטופלים הומוסקסואלים ומשפחותיהם, כולל אלה החיים בת"א, אין כמעט כל קשר בין הנושא כפי שהוא מוצג בתקשורת ובין מה שמתרחש בדל"ת אמות. ביטוי לכך אפשר למצוא גם בפניות הקשות מאוד המצטברות בפורום "שרינק פרנדלי" באתר דוקטורס. » עם כל החשיבות הפוליטית שיש ליציאה מהארון במלחמה בדעות החשוכות, יש לזכור שמדובר בתהליך אינדיבידואלי מאוד ולמעשה, מספר סיפורי היציאה מהארון כמספר סיפורי החיים האישיים של ההומוסקסואלים והלסביות שיצאו בארון או נשארו בתוכו. ליציאה מהארון פוליטיקה משלה הדורשת לצאת מהארון הרבה ומהר ופסיכולוגיה משלה הדורשת התחשבות בקצב האישי של הפרט, ברמת המוחצנות שלו, בצנעת הפרט שלו, ברקע המשפחתי שלו ועוד כהנה וכהנה משתנים אינדיבידואליים רבים מאוד.

 

האתר של ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית מומחית ופסיכותרפיסטית, כולל מידע ומאמרים על דיכאון אחרי לידה, ההבטים הרגשיים של טיפולי פריון, סיפורי אימהות הקשורים לחווית האימהות, ופורום לתגובות ושאלות.

 

ילדים רבים מגיעים לבדיקת הפסיכיאטר תחת הכותרת "ילד קשה". מאחורי מושג עממי ולא-מדעי זה מסתתרות תיסמונות פסיכיאטריות מרכזיות שהעיקריות בהן הן הפרעת קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, הפרעות במצב הרוח ותיסמונת בתר-חבלתית. במאמר ייסקרו ההיבטים הקליניים השונים של ההפרעות הללו, האבחנות המבדילות שלהן, התחלואה הנילווית והפרוגנוזה. מדובר בהפרעות שכיחות מאוד, בעלות השלכות מרחיקות לכת על תהליך התפתחותו של הילד. היכרות עם ההפרעות הללו, איבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים למנוע סיבוכים ולשפר את הפרוגנוזה. המאמר מתוך "הרפואה" – כרך 144, חוב' א', ינואר 2005. מופיע באתר הר"י

 

חוברת שמתפרסמת בשיתוף השרות הפסיכולוגי ייעוצי ואגף מנהל חברה ונוער בנושא ההתנתקות. החוברת כוללת הצעה לשיחות עם ילדים ונוער בנושא זה, בכתות ובקבוצות חברתיות. הנושאים: לקיים דיאלוג בנושאים הנתונים במחלוקת, להכיר את דמויות המפונים וחייהם ביישובים המפונים, להרגיש ולהבין את חוויית הפינוי ולהיות קשובים להד שבתוכי, לנהל רגשות ולשלוט בהם בעיצומם של אירועים סוערים, להיות פעילים בעת משבר, מושיטים יד – פעילות מותאמת לילדים צעירים, לבטא עמדות ולשמור על חוסנו של עם ישראל, אשנב להורים

 

המצגות המלוות את הקורס בפסיכולוגיה אבנורמלית שננו על ידי ד"ר יורם יובל באוניברסיטת בר אילן. נושאי המצגות על פי מספרי השיעורים: הרצאה 1: פסיכופתולוגיה, הפרעת אישיות גבולית והגדרות הפרעה נפשית הרצאה 2: נורמה, סיווג, אבחון ויתרונות וחסרונות ה DSM הרצאה 3: אבחון על-פי DSM-IV הרצאה 4: הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) הרצאה 5: טראומה וזיכרון הרצאה 6: פסיכוזות וסכיזופרניה הרצאה 7: סכיזופרניה ותרופות אנטיפסיכוטיות הרצאה 8: הפרעות מצב רוח, דכאון ואבל הרצאה 9: הפרעות דיכאון ודחק הרצאה 10: דיכאון, אובדנות, התאבדות הרצאה 11: הפרעות דו-קוטביות הרצאה 12: הפרעות חרדה הרצאה 13: הפרעת טורדנות-כפייתיות (OCD) הרצאה 14: הפרעות אישיות

 

הכחשה, כעס וביטויים רגשיים אחרים, התמקחות, דיכאון, השלמה, קבלה והתארגנות מחודשת. חמשת השלבים בתהליך הנורמאלי, הממלא תפקיד הישרדותי בהסתגלות של האדם לשינוי המשמעותי כל כך שנכפה עליו על ידי הנסיבות. במאמר מתוארות גם תגובות לא הסתגלותיות ופתולוגיות.

 

במשבר ושינוי טמון סיכון, אך גם סיכוי. אנו מאמינים כי ניתן לצמוח ולהתחזק מתוך התנסויות הללו. אנו מציעים ייעוץ ליווי ותמיכה, לכל אדם המרגיש שיוכל להפיק תועלת מתהליך זה, תוך מתן כלים שיסייעו בהתמודדות יעילה ופונקציונלית עם הקשיים שהוא חווה. צוות המכון מנוסה מאד וערוך לטפל במגוון רחב של מצבי חיים מורכבים, מקצתם מופיעים באתר ומפורטים בדפים חינניים במוטיבים ספרותיים עם דגש על עליסה בארץ הפלאות. באתר גם מספר מאמרים: עמדות הוריות לחץ הורי וביטחון בקשר בין אמהות לבין ילדיהן שנולדו לאחר הפריה חוץ גופית מאת: גלית לזר. ילד יקר: בעיות בתחושת הבטחון בקשר שבין אם לתינוק, שנולד לאחר מחזורים רבים של טיפולי הפריה. מאת: גלית לזר. סיוע לנפגעות אונס - הישרדות או שינוי חברתי? מתוך: חברה ורווחה - רבעון לעבודה סוציאלית מאת: גלית לזר וג'ולי צוויקל Interpersonal Peer Attraction in Childhood מאת: אמירה דור

 

אתר העוסק בבעיה שיש סביבה קשר שתיקה, למרות שהיא נפוצה יותר ממה שנהוג לחשוב: פציעה עצמית. מדוע אנשים מסויימים פוגעים בעצמם אם לא כדי להתאבד? נסיון להבהיר את טיב הבעיה למי שאדם קרוב לו פוגע בעצמו. דיון בהתנהגות, מידע, אתרים וחוויות אישיות.