מקורות

עד עתה, הספרות המתחקה אחר החוויה הבית ספרית של נוער לסבי, הומוסקסואלי וביסקסואלי (להט"ב) בישראל ובמדינות מערביות אחרות התמקדה במידה ניכרת במצרף של גורמי סיכון, בעוד שגורמי חוסן פנימיים וחיצוניים המסייעים למתבגרים להט"בים להתמודד ביעילות עם בריונות הומופובית בין כותלי בית-הספר, זכו להתייחסות מחקרית מועטה בלבד. על-מנת לגשר על פער זה, החוקרים ערכו מחקר איכותני המתבסס על ראיונות עומק מובנים למחצה עם עשרים תלמידים הלומדים בחטיבה העליונה ומגדירים עצמם כלהט"בים. ממצאי המחקר והשלכותיו מדגישים את מרכזיותם של גורמי חוסן סביבתיים בחייהם של בני-נוער להט"ב. אלה אשר רגישים לצרכיו הייחודיים ומסייעים לו לפתח ולחזק מנגנוני התמודדות תוך-אישיים ובין-אישיים עם גילויי הומופוביה במרחב הבית-ספרי. המחקר נערך ע"י אייל בן עמי, ופרופ' רחל ארהרד, אשר מילאה את תפקיד ראש המגמה לייעוץ חינוכי בבית-ספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב וראשת היחידה למחקר ופיתוח בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך. כיום מכהנת כיועצת נשיא האוניברסיטה לשוויון מגדרי ולמניעת הטרדות מיניות. המאמר בדפוס ועתיד לראות אור בכתב העת האקדמי אשר משמש כאכסניה מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת למחקר בתחום ההומוסקסואליות- Journal of Homosexuality

 

שיעור הנשירה מהלימודים במדינת ישראל עומד על ממוצע ארצי של כ-5% בקרב תלמידי כיתות ט'-י"ב. שיעור זה משתנה בקרב בני אוכלוסיות שונות; בקרב העולים החדשים למשל, שיעור הנשירה עומד על 8.7% בממוצע בגילאי החטיבה העליונה (מערכת החינוך בראי המספרים, 2003), שיעור שהוא גבוה בהשוואה לשיעור הנשירה של ילידי הארץ (3.9%).העבודה הנוכחית עוסקת בנושא הנשירה, אולם בניגוד למרבית המחקרים אשר מתמקדים בנושרים, מתמקדת העבודה הנוכחית בתלמידים שאינם נושרים, לאמור, אותם תלמידים אשר משקיעים מאמצים בלימודים ומתמידים בהם.

 

מאמר מאת ד"ר איריס קרסין מסקירת הספרות העוסקת בתחום ההשכלה לנוער הנושר עולה, כי עיקר המאמץ בתחום זה הופנה לבדיקת יעילותן של תוכניות ההשכלה. זאת, בלי שניתנה תשומת לב ראויה לחקירת פרופיל המורה המלמד בני נוער אלו. כמו כן, לא ניתן מענה מחקרי לזיהוי משאבי המורה של הנוער הנושר ולבדיקת השפעת המשאבים על אפקטיביות עבודתו ועל שביעות רצונו. בעבודת מחקר זו נעשה ניסיון ראשון מסוגו להציע מודל המשרטט את דמותו של המורה המצליח של הנוער הנושר ולבחון את המודל. במחקר השתתפו מורים ממרכזי השכלה הנמצאים ביחידות לקידום נוער של המגזר היהודי ומלמדים בתוכנית היל"ה (תוכנית להשלמת השכלה לנוער הנושר).

 

נער קריאה/ נער החידות, קולנוע של נערים, מה זה אומר? נערים בעלי תום ונוטפי תשוקה לאהוב/ה. שיר משנות השישים "as the years go by, true love will never die" מעמיד את הפירוש האוניברסאלי לאהבה על-פי גיל, עם קריטריונים ליחס המיני.

 

"הרגע היקר הזה, כאשר מתוך מעטה הסטריאוטיפ של 'המכור', 'המסומם', בוקעים לפתע פני אדם. פני נער, כמעט ילד, ומשהו במבט משווע אליך: תביט בי, תראה אותי. באחת עשרה בלילה הוכרז על כיבוי-אורות ב'מגל', מרכז הגמילה בליפתא, שבמערב ירושלים. המטופלים, שנים-עשר נערים ושלוש נערות, היו במיטותיהם, שקטים, מתחברים למכשירי ה-MP3 שלהם ונרגעים מסערות היום. "הם מותשים," אמר לי משה קרון (61), מייסד המרכז ומנהלו זה שבע-עשרה שנה, "יש פה אנשים שבחיים שלהם לא היו בקשר אינטימי עם חבר, עם בן זוג, עם כל אדם אחר, בלי להיות לפני-כן מסטולים או שיכורים. פתאום הם בלי הקביים וחליפת המגן פתאום הרגשות שלהם עולים, והם חשופים לגמרי, וזה מציף אותם ומתיש, והם כמעט לא מסוגלים לעמוד מול זה לבד."

 

היבטים פסיכולוגיים של נוהל ההרחקה של תלמיד פוגע מן הכיתה או מבית הספר לאחר פגיעה בין שני תלמידים. מתוך אתר READER.CO.IL

 

בממוצע נרשמים בישראל 15 מקרי התאבדות של בני 15-24 בשנה, מרביתם לא בגיל העשרה • רק כשליש מהמתאבדים מוכרים בדיעבד כחולי-נפש • מחנכים ואנשי מקצוע העוסקים במניעת התאבדויות בני-נוער מפרטים כמה שיטות יעילות למניעת הטרגדיה • הכי חשוב – תשומת-לב ואמפתיה מתוך אתר YNET

 

רבעון הסתדרות הפסיכולוגים גיליון עם זרקור לפסיכולוגיה התפתחותית: חרדות ופחדים נורמליים וחריגים בילדים ומתבגרים מאת יונתן קושניר ופרופ' אבי שדה; אימהות וילדיהן מדברים על רגשות מאת פרופ' דוד אופנהיים וד"ר נינה קורן-קריא;התפתחות ייצוגי העצמי של ילדים מאת אורית רזי; עצמאות ועצמיות: הורים, ילדים והתפתחותה של אוטונומיה בגיל הרך מאת ד"ר דנה ארהרד-וייס; טיפול אם-ילד, אב-ילד, כאן ועכשיו: גישה דינאמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים מאת פרופ' יהודית הראל, רעיה אבימאיר-פת וחיותה קפלן

 

רקע תיאורטי ותיאורי מקרה על טיפולים קבוצתיים בנערים "בישנים" - נערים אשר עקב נסיבות חיים ונתונים שונים אינם משתלבים בחברתם של בני גילם, נשארים לעמוד בצד חרדים ומתוסכלים. הנסיון מראה שקבוצה טיפולית עשוייה לשמש כמסגרת חיים מיוחדת מוגנת, שבה הנער/ה הבודד והחרד יכול להבין טוב יותר את צרכיו וצרכיהם של אחרים, לחזק את תחושת האונים (אגו) שלו ולגבש את זהותו העצמית, כל זאת באינטראקציה חברתית בונה ומתקנת עם בני גילו. מתוך אתר משרד החינוך - מנהל חברה ונוער

 

תאור מקרה של טיפול באמצעות הבעה ויצירה בנער מתבגר. במסגרת לימודי פסיכותרפיה יונגיאנית, מכללת עמק יזרעאל. המאמר מתאר את התהליך הטיפולי ומנתח תוצרי נפש בהמשגה יונגיאנית. מתפרסם באתר תרפיה בהבעה ויצירה

 

דיימונד ודיימונד מציעים במאמר, המהווה פרק בספר, יישום של תורת ההתקשרות לקליניקה של הטיפול המשפחתי. גם מאמר זה משתמש בידע המתעדכן על אפשרויות תרפויוטיות לדפוסי ההתקשרות של האדם, דרך קשר מיטיב. הטיפול מבוסס-ההתקשרות Attachment Based Family Therapy משתמש בחמש מטלות טיפוליות המאפשרות התבוננות משותפת של הורים וילדים על פצעי ההתקשרות ביחסים שלהם. מתפרסם באתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה

 

המאמר מתאר קבוצה טיפולית לבני נוער שחוו אובדן. המודל ההתערבותי מבוסס על גישות מילוליות וגישות הבעתיות, ביניהן הפסיכודרמה של לוי מורנו. הכלים הפסיכודרמתיים המרכזיים לעיבוד האבל המיושמים בקבוצה הם "המפגש האחרון", "העניינים הבלתי פתורים" ו"הכיסא הריק". הוויניאטות הטיפוליות שעלו בקבוצה מתוארות תוך פרישת התהליך הפנימי של המפגש הפסיכודרמתי ושלבי הקבוצה על פי בק. המפגש הטיפולי איפשר לבני נוער שלא העזו להיפגש עם רגשות כואבים או שרצו לסגור מעגלים ביחסים עם האדם שאבד, להיפגש עם האדם "כאן ועכשיו", להידבר איתו ולהשלים עם האובדן. ציפי פאוסט היא עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות ופסיכודרמטיסטית ב"מענה"- מרכז ייעוץ לנוער של החטיבה לקידום נוער בעיריית ירושלים. המאמר פורסם לראשונה ב"מקבץ", כרך 7, גיליון 2חורף 2002.