מקורות

סיפור חיים על חיים בצל מחלת נפש והתמודדות עימה. כולל קטעי וידאו מחשיפות בתקשורת.

 

כבר עבר יותר מחודש מאז שהסתיים מבצע "עופרת יצוקה" ועדיין הדי הפצמ"רים, הקסאמים והפגזות צה"ל מהדהדים במרחבי מועצה אזורית אשכול. וגם בקרבי מהדהדות בעוצמה השאלות – מה המציאות הלא נורמאלית, המתמשכת למעלה מ-8 שנים, מחוללת לנפשי, לנפש ילדי ולנפשותיהם של אלפי ילדים, נוער ומבוגרים בישובי עוטף עזה? כיצד הפגיעה המתמשכת בתחושת הביטחון הבסיסי נחרטת בגוף ובנפש ויוצרת תשתית סמויה וגלויה של חרדה ונגזרותיה?

 

לא חייבים להיתקע מול הטלוויזיה: במצבי חירום כדאי לשחק עם הילד, כדי לעזור לו לחשוף את הרגשות שלו ולהתמודד עם החרדה מתוך אתר NRG מעריב

 

מה היינו אנחנו עושים אילו הופצצו ערינו יומם ולילה במשך שבוע, בתוך מצור ממושך הכולא אותנו בבתים חשוכים וקרים? מתוך מדור 'דעות' באתר ynet

 

הלילה היתוספו הרבה ילדים בדרום למעגל החרדה. גם בתוך תחושת ההפתעה, חוסר השליטה והפחד שלכם ההורים - חשוב שתשדרו לילדיכם מסרים של ביטחון ושליטה, תוך שמירה על שיגרה קבועה. פרופ' עמוס רולידר עם טור מיוחד להורים בדרום מתוך אתר YNET

 

לא כל בעיית קשב קשורה לתסמונת ADHD. ישנן בעיות קשב הנוצרות במצבי משבר ואם הן לא מקבלות יחס ראוי - הן עלולות להישאר גם לאחר החזרה לשיגרה. לפניכם מספר עצות להורים לילדים בטווח הטילים מתוך אתר YNET

 

יפי שפריר - פסיכודרמטיסטית - סוקרת את עבודתה הטיפולית בעיר שדרות מוכת הטילים. במאמר מתארת יפי את המורכבות המקצועית והרגשית לצד חווית השליחות האישית וטיפולית. בשנת תשס"ו, במסגרת פרוייקט "חדר שלווה", עבדה יפי בשמונה בבתי ספר יסודיים בעיר והנחתה 13 קבוצות של כ- 6 ילדים בכל קבוצה.

 

מאמר זה מסכם חוויות אישיות של המנחה בביקור בצפון בתקופת המלחמה ולאחריה ומציג מודל התערבות שנעשה עם מטפלים בזקנים בישובי הצפון. נערכו שני מפגשים שבהם דנו המטפלים בחוויות האישיות והמקצועיות שלהן בתקופת מלחמת לבנון השנייה וכן הוצעה "ערכת חירום פסיכולוגית" להתמודדות עם מצבי חירום

 

סיכום התערבות עם ילדים ונוער בעקבות אירוע טירור רב נפגעים באלי סיני בשנת 2001. מודל העבודה ישים גם לנוכח האירועים היום. הייחוד בעבודה זו מתייחס להתערבות תוך כדי התרחשות האירועים עצמם והעבודה נעשת במשולב על פנים וחוץ- מה קורה לנו בחוץ ומה קורה לנו בפנים, כאשר הקבוצה מהווה מיכל רחב לתחושות הילדים.

 

המצב הביטחוני בארצנו חושף את התלמידים למצבי לחץ וחירום מתמשכים. מחקרים שונים הראו, שכתגובה לכך אחוז התלמידים שסובלים לאחר מכן מסימפטומים של פוסט-טראומה גבוה בהשוואה לבני גילם בעולם המערבי. עובדה זאת מציבה בפני הפסיכולוגים והיועצים החינוכיים אתגר- למנוע עד כמה שאפשר התפתחות של תסמינים פוסט-טראומטיים. לצורך כך בנה הפורום של שפ"י "מטראומה לחוסן", בריכוזה של דר' מזל מנחם, סדנא המיועדת לחדר מורים על התמודדות במצבי לחץ וחירום מתמשכים. הסדנא מסתמכת על מחקרים מהארץ ומחו"ל ונסיון שהצטבר מאז פרוץ האינתיפדה האחרונה, ומתבססת על ההנחה שהמורים מעצם היותם דמויות תומכות בתלמיד ובהוריו, הם הדמויות המשמעותיות ביותר בבניית החוסן ומניעת מצבים פוסט-טראומטיים.

 

התערבות בזמן משבר צריכה להיות ממוקדת וקצרה. היא ניתנת לאנשים בריאים על פי רב, המצויים בשלב של תגובה לאירוע מעורר חרדה. יש לזכור כי במצבים אלו גם תגובות של חרדה יכולות להחשב כתגובה נורמלית למצב לא נורמלי. מכאן, ההתערבות מבוססת על ההנחה כי ההתערערות שמציג הפרט הינה מצבית ואינה פתולוגית וכי הסיוע היעיל ביותר לזמן זה אינו דורש עיסוק מעמיק בדינמיקות וקונפליקטים אישיים אלא מתמקד ב"כאן ועכשיו" ומטרתו העיקרית הפחתת החרדה, והחזרת מידה מסויימת של שליטה. את זאת ניתן לעשות על ידי הרגעה, חיבור אל מקורות הכח הפנימיים והחיצוניים, חיזוק כושר ההתמודדות של הפרט ונירמול התגובה. בקובץ המצורף הנחיות תהתערבות בשישה שלבים.

 

כתבה מYNET שערכה אריאנה מלמד עם פרופ' מיקולינסר על השפעת העליה במוחשיות המוות על דפוסי החשיבה וההתנהגות שלנו.