מקורות

צחוק איננו רק "הו הו הא הא הא", תרגילי יוגה צחוק או התגובה לבדיחה מצחיקה. צחוק הוא גם היכולת שלנו להתמודד מול הפתעות החיים, להתעלות ולוותר על ציפיות ולדעת לא להתאכזב. לציפיות ואכזבות השפעה על המימיקה של הפנים והפיזיונומיה - כשאלו משפיעים על הביוכימיה של הדם (לטוב ולרע). חוסר צחוק פנימי מושפע מאוד מציפיות שלא מתממשות, מאכזבות בחיים וכל אלו ניכרים בשפת הפנים שלנו, בתנוחת הפנים, בזוית הלחיים והשפתיים וכן בהליכה. המאמר עוסק בתחום המרתק והקשר בין "צחוק" ברמתו הפילוסופית לשחרור מציפיות ואכזבות ומה יותר משתלם בסופו של דבר למערכת החיסונית ולמערכת הפסיכונוירואימונולוגית...מאזוכיזם מול בחירה בצחוק....

 

מאמר הכולל דיון עקרוני בשאלה האם שמאל וימין בחברה הישראלית יכולים ללכת יחדיו אחרי כל כך הרבה שנים של איבה, של פעולות כוחניות זה כלפי זה. בחלק השני של המאמר פואמה של שמאל וימין הבאים לטיפול זוגי אצל המטפל הממושקף. בחלק השלישי מתקיים דיון ובו הצעות לפיתרון על ידי טיפול במאבקי כוח אלו באמצעות ראייתם כפעולות של אקטניג אאוט מן העבר ההסטורי העכשווי והעבר הרחוק המיתולוגי. המאמר מציע תהליך טיפול לריפוי הכאב שיוביל לאפשרות לשלב זרועות למען שלום בין שמאל לימין שיוביל לרעיונות חדשים לשלום עם שכננו הערבים מחוץ ועם אזרחי ישראל הערבים מבפנים.

 

דו"ח זה מסכם עבודה העוסקת בבחינת היחסים המורכבים בין נבחרים ופקידוּת בכירה ברשויות המקומיות. הוא בוחן את יחסי הגומלין, מוקדי החיכוך המרכזיים, תפיסותיהם ההדדיות וכן מנגנונים שאומצו להתמודדות עם הקונפליקט המובנה בין התפקידים. נערך על ידי משרד הפנים, האגף למינהל מוניציפאלי. מתפרסם באתר מכון צפנת

 

המאמר עוסק בשאלות כגון מה כולל תוכן העצמי, כיצד נוצר המנגנון הניהולי, כיצד אפשר להסביר גמישות והשתנות של העצמי, מה טבען של מוטיבציות, כיצד העצמי מתמודד עם קונפליקטים וטראומות? מתוך אתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, באדיבות המחבר.

 

This paper demonstrates how the original Freudian concept of working through was widened to apply to socially traumatic experiences arising from inter-group conflict situations, emphasizing the ability of the person to learn to live with the painful events of one's past while developing an ability to listen to the pain of the "other." From Dan Baron's webpage.

 

מערכת מורכבת על פי תיאוריות המורכבות כוללת מספר רב של סוכנים (agents) הנמצאים באינטראקציות רבות ומקומיות ואין סדר על המכתיב התנהגות המערכת. המערכת נתונה במצב תמידי של התהוות (emergence) באופן בלתי ליניארי ולרוב בלתי וודאי, שאיננו ניתן לחיזוי. בחיינו עתירי המורכבות, אנו נדרשים להבנה חדשה של האינטראקציה שלנו עם האחר ועם סביבתנו. מתוך אתר "סולחה" העוסק בגישור.

 

מודל ההסלמה של גלאסל הוא לא רק כלי ניתוח (diagnostic tool) יעיל מאד למטפל בסכסוכים, אלא גם אמצעי בעל ערך רב לעורר את רגישותם של אנשים למכניזם של הסלמת סכסוך. רגישות כזו תגביר את המודעות לצעדים שיש לנקוט, אם רוצים, בכדי למנוע, אבדן שליטה בהסלמת סכסוך. מבחינה אקדמית, מספק המודל תיאוריה על הסלמת סכסוך המדגישה את הלחצים הנסיבתיים (situational pressures) הפועלים על המעורבים בסכסוך. במקום לחפש סיבות באנשים, מדגיש המודל שיש הגיון פנימי ליחסי קונפליקט (conflict relationships), הנובע מהכישלון של דרכים "מטיבות" להתמודד באינטרסים נוגדים ונקודות מבט סותרות. נדרש מאמץ מודע, בכדי להיות מסוגל לעמוד מול המכניזמם של הסלמה, שנראה כאילו יש לו תנועה משל עצמו. מתוך אתר "סולחה" העוסק בגישור.

 

להלן תוצג עבודה ייעוצית המתקיימת בארגון המתמודד עם היבטים שונים של המצב הביטחוני הנוכחי, לרבות אירועי טרור, אסונות ופגיעות חוזרות ונשנות. ביסוד מאמר זה כמה הנחות: למצב הביטחוני והחברתי של איום חוזר ונשנה על הגוף יש אפקט גם על הנפש וגם על העבודה, וחיוני להתייחס אליו. התמודדות טובה תאפשר את העברת הדברים למישור של שיח ארגוני. האתגר הוא לפעול נגד נטייה להתרגלות יתר למצב, שיש בה אפקט מקהה ואף מרדים, ועם זאת – לאפשר את העבודה הנדרשת. כמבוא לדיון בנושא אשתמש במושגים תיאורטיים פסיכואנליטיים לאקאנייניים. מושגים אלה מכוונים לסייע בהבהרת הרעיונות. עקב מורכבות התיאוריה ומושגיה אקדים ואבהיר מספר מושגי מפתח.

 

מטרת יום העיון טי-פול-טי היתה להעלות למודעות את ההשפעות הפוליטיות על המקצועות הטיפוליים בחברה הישראלית, ולהזמין התבוננות למרחב שבו המטפל/ת והמטופל/ת שותפים לאותה מציאות פוליטית. ליום העיון הוזמנו מרצים, אנשי טיפול ואקדמיה מישראל, ערבים ויהודים, משני צידי הקשת הפוליטית, וכן מרצים פלסטינים מעזה. מטרת יום העיון היתה ליצור מרחב בטוח לדיאלוג, בו אפשר יהיה לתת ביטוי למגוון של קולות. ביום העיון השתתפו כ-150 אנשים, ולאורך היום כולו האולם היה מלא, עם קהל קשוב, מגיב ומתדיין. במאמר תמצית ההרצאות וסיכום של הדיונים בקבוצות הקטנות.

 

בקורס מרוכז של תלמידות פסיכולוגיה חברתית להערכתי, מאת ענת הורוביץ ואיריס קרשבסקי