מקורות

מה לנגינת מוסיקה ולבריאות שלכם? הרבה, מסתבר, ומחקרים רבים כבר סיפקו הוכחות. שירלי פרקש, מורה למוסיקה בעצמה, על נפלאות הנגינה בגילאים מתקדמים ועל השיפור המופלא שחווים אנשים שהחליטו יום בהיר אחד להתחיל לנגן, גם אם מוצרט הם כבר לא יהיו מתוך אתר YNET

 

דנה מרמור מביאה סקירה עם מבט אישי של המפגש השלישי בסדרת המפגשים "כפיל קפה ומאפה". הפעם, חנן שניר בנושא "פסיכודרמה אינטגרטיבית". מתוך אתר הבית של האיגוד הישראלי לפסיכודרמה

 

סיכום פעילות קבוצת הדרכה להורים במרכז הטיפולי במתי"א המטפל בילדים עם קשיים בתחום הרגשי-התנהגותי באמצעות תרפיה במוסיקה ותרפיה באמנות.

 

על יישום דרמהתרפיה עם תלמידים חרשים וכבדי שמיעה בבית הספר מתוך אתר 'נט-שמע' - קהילת ילדים לקויי שמיעה

 

אנשים נוטים לפקפק בעצם אנושיותם של אוטיסטים הלוקים בבעיות תקשורת. סרט של אמנית אוטיסטית מנסה לפענח עבורנו את אופן התקשורת של בני מינה. מתוך אתר NRG מעריב

 

מאמר זה דן ביחוד של ההבעה האומנותית הקבוצתית. עבודה קבוצתית באומנות מבטא באופן מוחשי תהליכים בין אישיים שהם מופשטים באופיים. התוצר האומנותי של התהליך הקבוצתי מאפשר התבוננות רפלקטיבית בתוצר ואת שיחזור התהליך. מצב זה מאפשר מודעות חדשה שיכולה להניע שינוי.השינוי יקבל ביטוי בעבודה קבוצתית באומנות בהמשך. המאמר התפרסם לראשונה במגזין קהילת קבוצות, גיליון מס' 15, נובמבר 2008. כתובת האתר: http://www.igroups.co.il/form.asp

 

תוקפנות היא תופעה נורמטיבית בהתפתחות תקינה וכן גם באישיות הבוגרת. לעתים, באופן חריג, מתרחש המעבר מתוקפנות מותאמת, לאלימות. ויניקוט (1950-55) טען שאם חברה בסכנה, זה לא בגלל תוקפנות האדם אלא בשל הדיכוי של תוקפנות אישית אצל יחידים. מבחינה התפתחותית תוקפנות קיימת עוד ברחם. התינוק בועט ומניף את זרועותיו שלא על מנת לתקוף. בשלב זה תוקפנות היא מלה נרדפת לפעילות. תוקפנות מכוונת רק בשלב שההתנהגות מכוונת; כאשר כבר יש רמה מסוימת של אינטגרציה באישיות.

 

המאמר מתאר את השימוש בכתיבה כדרך להתמודד עם אירועים טראומטיים

 

אורי בן 12, מטופל מזה שנתיים בתרפיה בהבעה ויצירה במסגרת ביה"ס היסודי בו הוא לומד. הוא הופנה לטיפול כאשר אינו מדבר עם איש פרט לאימו?

 

יפי שפריר - פסיכודרמטיסטית - סוקרת את עבודתה הטיפולית בעיר שדרות מוכת הטילים. במאמר מתארת יפי את המורכבות המקצועית והרגשית לצד חווית השליחות האישית וטיפולית. בשנת תשס"ו, במסגרת פרוייקט "חדר שלווה", עבדה יפי בשמונה בבתי ספר יסודיים בעיר והנחתה 13 קבוצות של כ- 6 ילדים בכל קבוצה.

 

תאור מקרה של טיפול באמצעות הבעה ויצירה בנער מתבגר. במסגרת לימודי פסיכותרפיה יונגיאנית, מכללת עמק יזרעאל. המאמר מתאר את התהליך הטיפולי ומנתח תוצרי נפש בהמשגה יונגיאנית. מתפרסם באתר תרפיה בהבעה ויצירה

 

המעשייה "מעשה בשבעה קבצנים", עוסקת בתהליכי שבירה, תיקון וגאולה, המתחוללים הדדית בנפש האדם כמו גם בתוך עולם האלוהות. המעשייה אינה מביאה את סיפורו של הקבצן השביעי-הפיסח, שכשרונו המיוחד והפרדוכסלי הוא הריקוד ואשר בו תלויה השלמת תהליך הריפוי והגאולה של האדם והעולם. המאמר הנדון מנסה לעמוד על המשמעויות הטיפוליות הנובעות מהעובדה שסיפורו של הקבצן הפיסח נותר חסר, ושריקודו נשאר בגדר פוטנציאל לא ממומש- ריקוד שלא נרקד. לצורך כך, מתבונן המאמר בדמות הקבצן הפיסח דרך ארכיטיפ הגואל הפצוע וכן עומד על מאפייני תורת הריקוד אצל רבי נחמן מברסלב, שבאמצעות המחול, מתעל את האנרגיות המתעוררות באדם לעבר חלקיו הדכאוניים ומעוררי המחלוקת בנפשו פנימה. במקביל מפגיש המאמר בין עבודת המחול הייחודית לקבצן הפיסח, לבין תהליכים תנועתיים-נפשיים המתהווים בחדר הטיפולים, שם אנו עשויים לפגוש בריק, בשיתוק ובכאוס, כמו גם באפשרות לפרום, לרקום ולרקוד מחדש את סיפורי חיינו, בדרך לחוללות עצמית.