מקורות

נדמה שאין חג שמעורר רגשות סותרים כמו פורים. יש ילדים שזה החג האהוב ביותר עליהם, ואחרים מחכים בחשש עד יעבור זעם. הסיבה לכך נעוצה במנהגי חג הפורים, ובעיקר התחפושות, ששורשיהן עוד במנהגי חגים של חברות פרימיטיביות. בצורה זו או אחרת פיתחו מרבית החברות חג בו נהוג לעטות מסכות ולקחת על עצמנו זהות אחרת, לעיתים מפחידה. לא במפתיע התחושות שצפות בנו בנוגע להתחפשות נוגעות בגרעין עמוק וארכאי. ננסה להבין מה משמעות מנהגי הפורים ומדוע הם מעוררים בילדים תגובות רגשיות שונות.

 

הרצאתו של שמואל גרזי מתוך כנס בשם "השתיקה - רק סייג לחכמה?", שנערך באוניברסיטת חיפה באביב 2006 ועסק בפניה הרבות של השתיקה במעשיות, באמנות, בפוליטיקה, בפילוסופיה ובתהליך הפסיכותרפי.

 

במאמר זה סוקר המחבר את עלייתה ושקיעתה של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית במהלך המאה ה-20 ועד ימינו. לטענתו, הרלבנטיות והחיוניות שלה אינן נובעות מהפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית שקרנה ירדה כיום, אלא מתפיסת האדם ההוליסטית שהיא מציגה. התפרסם בשיחות במרץ 2006.

 

"לחיות זה הרבה יותר מאשר לשרוד" כותבת מאיה ריד במבוא לספרה ופותחת בפני הקורא צוהר אל עולמה של שורדת גילוי-עריות שבחרה בחיים. סיפורה האישי לוקח אותנו אל מעמקי-נפש שצפונותיה נעלמים לרוב מעין זר. היא מתארת בגילוי לב את מאבקה הממושך וחסר הפשרות בהשלכות הטראומה שחוותה בילדותה, ובלפיתתו המצמיתה של העבר. מפת הדרכים של מסעה העיקש אל החיים נגלית לעינינו טפח אחר טפח מבעד לרשימות שכתבה במהלך עשר שנות טיפול ואשר נוסכות חיים בתוואי הדרך המייסרת והמתגמלת - דרך של כאב ושל תקווה. מאיה ריד (שם עט) בוגרת תואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה (1987). החלה את דרכה המקצועית בטיפול בבני-נוער בסיכון ובשנים האחרונות משקיעה את מירב זמנה ומרצה בפעילות למען נפגעות ונפגעי טראומה מינית.

 

בכתבה זאת, שביעית מבין שמונה כתבות על "בטיפול", צוות הכותבים דן בפרקים האחרונים של העונה השנייה, וסוקר את התפתחות הדמויות והטיפולים במהלך הסדרה. הכותבים: פרופ' רבקה אייפרמן, פרופ' שמשון רובין, ד"ר דורית שיקיירסקי, פרופ' חנוך ירושלמי, ד"ר מאיר ברגר.

 

מרגרט ליטל, פסיכואנליטיקנית שכתבה והרחיבה תיאוריות כותבת מנקודת מבט אחרת - היא כותבת מנקודת ראות של המטופלת. שלוש אנליזות עברה מרגרט, האחרונה והמשמעית הייתה אצל דונלד ויניקוט. ואם לעתים קרובות אנשים שואלים בשביל מה זה טוב לשכב ולדבר אל הקיר, הפעם תהיה בספר התייחסות בדיוק לשאלה בשביל מה זה טוב, איך עוזרת הפסיכואנליזה, מה אפשר להפיק ממנה. מאת דן לחמן, מתוך אתר אימגו.

 

"אפס עד 15" – מאגר מטפלים ומידע לאיתור בעיות התפתחות אצל ילדים. האתר מלווה את התפתחות הילד מיום לידתו עד גיל הנעורים. האתר צמח מתוך זיהוי הקושי שיש להורים ולמטפלים, בהשגת מידע ממוקד בנושא התפתחות ילדים ובעיקר בנושא "ילדים עם צרכים מיוחדים".

 

מפגש עם פרופ' קרול גיליגן, ילידת ארה"ב, בעלת תואר ד"ר מאוניברסיטת הארוורד (1964) - מומחית בחקר פסיכולוגיית המין הנשי, מתבגרות ויחסים בין המינים. מדברת על "הקול הנשי" של ילדות ונערות שאובד במהלך ההתפתחות. מתוך הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה.

 

הרקע להקמת המרכז: בשנת 1985 נפגשו באקראי שתי פסיכותרפיסטיות באירוע של שדולת הנשים. השתיים גילו שיש להן חזון משותף – להקים מרכז לטיפול נפשי פמיניסטי לנשים. הן פעלו למען הגשמת החלום, ואירגנו אסיפה של נשות מקצוע בתחום בריאות הנפש שהיו מעונינות לשלב גישה פמיניסטית בעבודתן ויחד הן ייסדו את מרכז הייעוץ לאשה.

 

צילום וידאו של ההרצאות מיום עיון בנושא "מצוקה ודרכי התמודדות" שהתקיים בתחילת פברואר 2008. בהשתתפות פסיכולוגים מהמחלקה לפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטה הפתוחה: אביב נוף, אביב אריאן, ד"ר ערן חיות, וצבי להב.

 

מגוון הרצאות מתוך הכנס "העברה בין דורית של טראומת הקרב" אשר נערך במרכז אדלר, באוניברסיטת ת"א, במאי 2005, בהשתתפות: פרופ' תמי רונן, ד"ר מריו ארתור אדלר, פרופ' צבי איזיקוביץ, ד"ר רחל דקל, ד"ר יפה זינגר, מר מיכה שלוי, ד"ר איתן אברמוביץ.

 

רשימה בבלוג בה מתארת רחל דדון את הגישה הייחודית שד"ר כריסטיאן נורת'רופ מציעה להקשבה לגוף, לפיה הגוף לא רק משדר לנו מסרים על הצרכים הפיזיים שלו, כמו שינה, אוכל מסוג מסויים, רחצה וכו', אלא בעצם גם על צרכים רגשיים שלנו. לפי טענתה, כל תא ותא בגוף מרגיש את הרגשות שלנו ופועל בהתאם, וזה משפיע על המצב הבריאותי שלנו.