מקורות

סקרנות מבטיחה מעורבות ופעילות. ילד סקרן הוא ילד השואל שאלות, יוזם חקירה ופועל על סביבתו. בפרק זה נראה שהפעילות היא אם הלמידה. הידע נבנה על ידי הילד תוך כדי פעולתו. מה משפיע על מידת הסקרנות של הילד? כיצד נארגן סביבה חינוכית המעודדת סקרנות? נוכל לענות על שאלות אלו אם נבין כיצד פועלת ההכרה.

 

במאמר זה מועלית השערה, כי גם אם רוב ההורים הישראלים כמהים לספק את המיטב לילדיהם, ייתכן כי "התפוקות" הממשיות שונות מכמיהה בסיסית זו. מוצעת גם ההשערה כי מסגרות חינוכיות אינן מתייחסות בצורה מספקת לשוני הרב שבין ילדים, ומתעלמות מהצרכים הרגשיים של לא מעט מהם. אף על פי שרוב ההורים הישראליים כמהים בוודאי לספק את המיטב לילדיהם, התוצאה הממשית שונה במידת מה. נראה כי לחצים בטחוניים, כלכליים וחברתיים משחקים כאן תפקיד מרכזי, ואינם מותירים די זמן, אנרגיה ומוטיבציה הנחוצים לבדיקה יסודית יותר של רמת השירותים שילדיהם מקבלים. באופן פרדוכסלי נראה כי יש פיחות בזמינות הרגשית ובנגישות הרגשית לעומת הכמיהה המוצהרת. התוצאה מכך עשויה להתבטא ברגשות אמביוולנטים של הורים. מתפרסם באתר הגיל הרך

 

"תארו לעצמכם, שכל נקישה קלה אצל השכנים, כל רשרוש מפתחות ברחוב, אתם שומעים בעוצמה גבוהה... תארו לעצמכם שאין לכם עור וכל משב רוח נוגע בבשר החשוף... אם הצלחתם, אתם מתחילים להבין מהי רגישות יתר." מאמר מאת מיכל בן טובים, מרפאה בעיסוק. התפרסם באתר הגיל הרך

 

מאמר מאת ד"ר קלודי טל המוקדש להתעמקות בנושא שלכאורה מיותר שנכתוב עליו משום שהוא מוכר לכולנו: נושא ההרגלים והקנייתם. התפרסם באתר הגיל הרך.

 

הרצאה הסיום מיום העיון לפסיכולוגים חינוכיים: "גן הילדים, המשפחה, הפסיכולוג ומה שביניהם", שאורגן ע"י פורום הגיל הרך בשפ"י, והתקיים באוניברסיטת חיפה ב-16.11.03. ההרצאה עסקה בחשיבה הדיאדית בטיפול ובהתערבויות בגיל הרך.

 

מודל מניעה ראשונית לגיל הרך, העבודה ההתפתחותית בשפ"ח ק.אתא בשיתוף מכון "חנה חושי" להתפתחות הילד רואה בהתמקדות בגיל הרך פלטפורמה להרחבת השירות הפסיכולוגי – חינוכי הניתן לצרכנים בקהילה: הילדים, משפחותיהם, ומערכת החינוך המלווה אותם. פוסטר שהוצג ביום עיון לפסיכולוגים חינוכיים: "גן הילדים, המשפחה, הפסיכולוג ומה שביניהם", שאורגן ע"י פורום הגיל הרך בשפ"י, והתקיים באוניברסיטת חיפה ב-16.11.03.

 

ממה, בעצם, נובעת תופעת העקשות והסרבנות הקיצונית אצל ילדים, על פי המודל הספרותי של "דובי לא-לא"? במקרים רבים, מתוך חרדות מוות שהילד חווה בינקותו, עת הופרד מאמו בטרם עת, יצא לאוויר העולם לפני שהיה מוכן, חיפש פיטמה זמן ממושך מדי, וכו'. הפסיכולוג אסף לוריא מסביר להורים הנבוכים את תופעת הרודנות, נועץ את מקורה בנפרדות המוקדמת, וגם מציע להורים כיצד לנהוג. מתפרסם במדור הבריאות של YNET (שימו לב לתגובות ובמיוחד ל 47)

 

מתוך ההדף הראשי של האתר: אתר זה נבנה עבורכם- הורים, אנשי חינוך ומטפלים הנפגשים עם הילד בשנות חייו הראשונות, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על כך שלאיתור בעיות התפתחותיות ולהתערבות מוקדמת יש חשיבות עליונה בסיוע לילד בהתמודדות עם קשייו, באתר המתהווה מרוכזים מאמרים, שאלונים, מקורות בביליוגרפיים, קישורים. האתר באוריינטציה מסחרית מעט, אך התכנים ברובם מאתר www.coping.org ומיועדים בעיקר לקשת הפרעות התקשורת.

 

מאת ד"ר משה רז – מכללת תלפיות כלי התקשורת השתים מדווחים לאחרונה בשכיחות ההולכת וגוברת על אירועים שונים הקשורים באלימות והתעללות במשפחה. הן של בעלים כלפי נשותיהם והן של הורים ו/או קרובי משפחה אחרים כלפי ילדים. הנפגעים, בעיקר מקרב הילדים מוזהרים על ידי המבוגרים לא לספר לאחרים על האירוע או האירועים. לשמור זאת כסוד שלנו, ולכן קשה לנו (מורים, יועצים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואחרים) לדעת שקיימת בעיה, גם כאשר הדברים עולים בתוך המשפחה, ישנה לעיתים שאיפה של חברי המשפחה לשמור זאת בתוך המשפחה ולא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. הדבר משרת את התוקפן אך לא את הקורבן. אחת הדרכים לאיתור מצוקות נפשיות בכלל והתעללות כלפי ילדים בפרט הנה ניתוח ציורי ילדים. נמחבר מפרט ומדגים את דרכים אלו. המאמר פורסם בעיתון מכללת "תלפיות" - "מסכת משפחה" חוב' מס' 1 אייר תש"ס עמ' 25-33

 

סקירה של המאמר Child Abuse and Neglect and the Brain - A Review שכתבה פסיכיאטרית ילדים ונוער דר' דניה גלזר, מהמחלקה ל Psychological Medicine בביה"ח הגדול לילדים Great Ormond Street Hospital for Children בלונדון. הסקירה עוסקת בהשפעות של child abuse and neglect על התפתחות מוחם של ילדים. הסקירה עוסקת בהשפעה של אספקטים כרוניים ולא מכוונים של הסביבה בה גדלים הילדים ולא במקרים שילד קיבל מכה על הראש ונגרם לו לנזק מוחי.

 

המאמר מציג חשיבה פסיכואנליטית למול מחקר עכשווי בילדות לקראת הבנה של מגוון המשמעויות של המונח ייצוגים מנטליים. המאמר מציע הגדרה של ייצוגים מנטליים כ- "מבנים בלתי מודעים המארגנים אינטראקציות", שתכלול אינטגרציה של גישות שונות בנושא, ומשלב גישות פסיכואנליטיות מסורתיות של ייצוג יחד עם תיקונים שהוצעו בעקבות הרחבות של התיאוריה בפסיכואנליזה ובמחקר על התפתחות. במאמר נידונים ההבדלים בין התאוריות בנושאים: הבחנה בין האני לאחר, self- object differentiation , הצמד ילד-מטפל כפוקוס של האנליזה והפוטנציאל של השנה הראשונה להופעת מבנים המאפשרים לילד לפתח ציפיות בין אישיות. מוצגת גם ההשפעה של תיאורית פיאז'ה על ייצוגים בכל גישה. מתוך : Lawrence Zelmick & Ester S. Buchholz. The concept of mental representations in light of recent infant research Psychoanalytic Psychology 1990, 7(1), 29-58. מתפרסם באתר הנפלא - הגיל הרך, לאנשי המקצוע בגיל הרך, בעריכתן המסורה של ליזי דוידי וד"ר עדה בקר: http://www.gilrach.co.il

 

בטיפול בילדים משתמש הפסיכולוג בשיטת טיפול הנעזרת באמצעים בלתי-מודעים ובמשחק. המשחק הוא שפת הילד. זהו המרחב בו הילד מבטא את עצמו ובו הוא מרגיש בטוח וחופשי יותר. המשחק הדמיוני הוא עבור הילד המרחב היחיד אשר נתון לשליטתו ובו הוא הקובע את החוקים ומשתמש בצעצועים כדי לבטא את עולמו. בגיל הרך המשחק החופשי מהווה מעין מגרש משחקים בו הילד מתאמן לקראת מגרש החיים האמיתי. במסגרת המשחק מבטא הילד את רחשי ליבו, את כאביו ואת משאלותיו ומנסה למצוא דרכים להתמודד עם קשייו. המאמר מתפרסם באתר טריאסט-שריג