מקורות

ראיון עם פרופ' יורם יובל, פסיכואנליטיקאי, פסיכיאטר וחוקר מוח, לרגל תוכנית טלויזיה חדשה, שבה אנשי תקשורת ובידור שופכים את הלב (מתוך אתר NRG מעריב)

 

פעוטות נולדים עם המוכנות, הסקרנות והיכולת ליישם למידה. לכן כאשר אנו מבקשים לבנות "תוכנית חינוכית" עבור תינוקות ופעוטות חשוב שנתכנן אותה תוך התבוננות מעמיקה ב"תוכנית האישית" של כל ילד. כפי שמוכיחים מחקרי המוח, תקופת הינקות היא קריטית להתפתחות שכן בשלב זה מתפתחים הקשרים העצביים במוח המאפשרים למידה והתפתחות. מאמר זה מתמקד בילדים בשנתיים הראשונות לחייהם. המאמר מדגיש מרכיבים ייחודיים של תקופת חיים זו ונותן המלצות לדרך בה יש לגשת בילדים ולטפל בהם. טענתנו היא כי יש לטפל בפעוטות באופן שונה מילדי הגן וילדים בוגרים יותר, כאשר מתייחסים למרכיבים כמו הדרכה ומשמעת, בחירת תוכנית חינוכית, יחסי מטפלת-ילד ומוכנות לבית ספר. מתוך "אתר הגיל הרך"

 

עמותת חומש היא אגודה מקצועית של עובדים סוציאליים העובדים בשיקום. חברי העמותה הם עובדים סוציאליים במסגרות שונות ,ציבוריות ופרטיות, בתחום השיקום. באתר רשימת השתלמויות בתחום, בטאון ומאגר מידע

 

אחת המשימות ההתפתחותיות המרכזיות עימן מתמודדים תינוקות וילדים בשנות החיים הראשונות היא וויסות עצמי. הוויסות מתבטא בכל תחומי ההתפתחות ומשפיע עליהם: תהליכי התפתחות חושיים - מוטוריים, קוגניטיביים, ותקשורתיים, כמו גם רגשיים, התנהגותיים וחברתיים. הוא מושפע ומשפיע מהקשרים הראשונים אותם יוצר הילד עם הקרובים לו, וכן משפיע על תהליכי הסתגלות ראשונים: שינה, אכילה, ועצמאות בחיי יום יום. במאמר זה, אסקור את המערכות השונות המעורבות בהתפתחות היכולת לוויסות עצמי, את משמעות הטיפול ההורי בוויסות התינוק, ואת החשיבות הרבה של איתור מוקדם של קשיי וויסות אצל התינוק והפעוט והתערבות או טיפול תומך מותאם ומארגן לילד ולמשפחתו.

 

ראיון זה שהופק עבור לה-נאסיון על ידי ויג'יניה ארכה ובשיתוף פעולה עם ססיליה דיוואן, התפרסם בעיתון היומי הארגנטינאי ב-9 ליולי 2008. אריק לוראן מבקר את הרוח המדעית והמכניסטית של תקופתנו. הראיון מופיע באתר "דור a" פסיכואנליזה בעיר

 

הטיפול הפמיניסטי, כגישה בפסיכותרפיה, התפתח במהלך שנות ה- 70’ כתגובה של נשות מקצוע ומטופלות לטיפול המסורתי שלדעתן לא שיקף דיו את החוויה הנשית והמעיט בצורכיהן הייחודיים, הפסיכולוגיים והרגשיים, של הנשים עצמן . הטיפול הפמיניסטי אינה עוד אסכולה טיפולית נוספת – כמו האסכולה הפסיכואנליטית, קוגניטיבית או התנהגותית אלא גישה המשתלבת בכל שיטה טיפולית. אין לו עמדה תיאורטית אחת או מערכת אחת של טכניקות טיפוליות. ממאמר זה מציג סוג טיפול זה ואת העקרונות העומדים בבסיסו. מתוך האתר של "מרכז ייעוץ לאשה"

 

מאמר זה עוסק בסינתזה והתרומה ההדדית שיש לתרפיה באומנות ולתרפיה בטבע להציע זה לזה.הוא כולל סקירה קצרה של שתי שיטות הטיפול והשילוב בניהם. המאמר מתאר מקרים בהם השילוב בין התחומים יצר מנוף לשינוי אישי ושיוני באיכות הדינאמיקה הקבוצתית. מתפרסם באתר תרפיה בהבעה ויצירה http://www.artherapy.net

 

" ביום קיץ חם שבו השמש מייבשת את כל מה שחשוף בפניה, אדם צמא למים עובר תהליך ארוך ומורכב עד שהוא מרווה את צימאונו. גם אם הוא נמצא באזור מיושב שלא חסרים בו המים, הוא מדמיין במחשבתו את התהליך שבו ישיג את המים. הוא יפתח את המקרר, יפתח את הבקבוק, ימזוג את המים לכוס, יוסיף קוביות קרח וכו' וכו'. האדם מתאר לעצמו במחשבתו את כל התהליך, את כל מרכיביו לפני שהוא עושה את הצעד הראשון. המציאות מתרחשת קודם כל במוחו ואחר כך במציאות. לאדם יכולת מיוחדת לחשוב על ידי ייצוג המציאות במוחו. למעשה האדם חי יותר במחשבות מאשר במציאות, והייצוגים ממלאים תפקיד מרכזי בחייו. מחשבה היא פעולה מוחית בייצוגים. והאדם כל הזמן חושב, כל הזמן מתייחס אל המציאות דרך מחשבתו. הוא איננו פועל באופן אינטואיטיבי ומיידי, אלא בתיווך של המחשבה. כאלה הם לא רק תיכנוני פעולה לעתיד ונתוחי העבר, אלא גם מיבני מחשבה מורכבים יותר כמו רעיונות, טכסים, פעולות אמנותיות וכו', שהם ביטויים למחשבתו על המציאות...."

 

במהלך מלחמות העולם ולאחריהן נוצר צורך לטפל במספר רב של אנשים בזמן קצר. המקרים הקשים והצורך בעזרה ממוקדת יצרו שינוי באווירה האינטלקטואלית ששררה בגישות הטיפול, והדגש עבר מהאמונה בחשיבות הנסיבתיות והניטרליות האובייקטיבית של הצופה המשקיף, לאחריות אישית של המטפל לתהליך המתרחש בהווה. כחלק מנטייה זו, גבר העניין בגישות טיפוליות אשר יאפשרו למטפל לקחת חלק אקטיבי יותר ומתן תמיכה פעילה באמצעות התערבות קצרת מועד. מתוך אתר READER

 

זה קורה בלא מעט סרטי מדע בדיוני: בספינת חלל, המשייטת במרחק עשרות שנות אור מכדור הארץ, מתערער לפתע מצבו הנפשי של אחד האסטרונאוטים. במקרה הטוב, הוא מתקשה לתפקד ולתפעל את ספינת החלל; במקרה הפחות טוב, הוא מנסה לרצוח את אנשי הצוות. עד היום, מצבים מסוג זה העסיקו בעיקר סופרים ובמאי קולנוע. אולם עתה, לקראת המשימות ארוכות הטווח שמתכננת נאס"א, החלה סוכנות החלל לגבש צוותי פסיכולוגים, העוסקים בניסיון לחזות בעיות נפשיות, שעלולות לצוץ בחלל. אחת מהדרכים המוצעות היא תוכנת מחשב, שתתפקד כפסיכולוג ותאפשר לאנשי הצוות "לשוחח" עמה על מצבם הנפשי. כתבה בקפטן אינטרנט

 

תקציר הפרק השלישי מתוך ספרה של ד"ר אורניה יפה ינאי "לכל אדם יש שביל". "אמא מעולם לא הפסיקה לדבר עליו. ככל שחלפו השנים, הלכה דמותו של סבא שלה, והפכה למיתוס משפחתי שאין מערערים על אמיתותו. ברוך מנדל-קרוק היה שייך לעולם הולך ונעלם. על פי הסיפורים, הוא היה סוחר עצים עשיר בפולין, רוח המשיט גזעי עצים במורד נהר הוויסלה, ועוטף את בני משפחתו בכל טוב, בזמן שיהודי העיירה התחבטו מדי יום, מאין יביאו את לחמם. ברוך מנדל היה כמו סלע שעליו אפשר להישען בביטחון ובשלווה. יותר מזה, הוא היה ההבטחה. הוא היה "סוחר ממולח", ולכולם היה ברור כי בדרך זו ילכו בניו ובני-בניו. כך, בשנות העשרים של אירופה המשגשגת והפורחת, נראתה שושלת "שר-קרוק" בטוחה מתמיד. אבל איפה שהוא במהלך הדרך, השתבשו הדברים."

 

שיחה עם ד"ר דנה אמיר על מחקרה בנושא המימד הלירי של המרחב הנפשי, בעקבות ספרה "על הליריות של הנפש" שיצא בהוצאות הספרים: מאגנס, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית.