מקורות

אחד החששות הגדולים ביותר של הורים העומדים בפני האפשרות לעבור לגור מספר שנים בחו"ל הוא כיצד יגיבו הילדים לשינוי וכיצד יסתגלו אליו. המאמר הנוכחי דן בשאלות מתי, איך ומה לספר לילדים לקראת נסיעה משמעותית זו.

 

גבולות הם יסוד חשוב והכרחי להתפתחות בריאה של ילדינו. הצבת הגבולות שומרת עליהם מפגיעה פיזית ומאפשרת להם התפתחות רגשית תקינה. המאמר מציג את חשיבותם של הגבולות וסוקר את המרכיבים המרכזיים בהצבתם תוך הבאת דוגמאות מחיי היום-יום.

 

ילדי ישראל נמצאים במצב בו הם רואים פחות מבוגרים בהשוואה למדינות אחרות בגלל הורים עסוקים וכיתות גדולות. מורה מצופה ללמד בכיתה עמוסה הרבה מעבר למה שנהוג בעולם המערבי, ואילו ההורים מצופים לעבוד בימי עבודה ארוכים ביותר, לעיתים גם בערב ובסופי שבוע. המצב הזה הוא קשה במיוחד עבור ילדים עם טמפרמנט פעלתני, קושי בקריאה, נטייה לחולמנות או קושי בהתארגנות. הם זקוקים לעבודה פרטנית והתיחסות אישית הן בבית והן בבית-הספר. כאשר צרכיהם אינם נענים התסכול שלהם גדל והם מגיבים במצוקה וחוסר שקט. במצב כזה חוסר הריכוז שלהם גדל ושיתוף הפעולה שלהם עם המורים הוא מוגבל. סימנים דומים של עומס, שחיקה, ועצבנות ניתן לראות גם אצל המורות וההורים.

 

פרק המבוא, התמודדויות הוריות וטיפול בהורות מאת אסתר כהן והפרק על הורים במפגש עם 'המוח המיוחד' של ילדם, מאת נטע עופר-זיו ואסתר כהן המציג מודל תאורטי אינטגרטיבי להבנת הקשיים הבין-אישיים, הרגשיים והתפקודיים של הורים לילדים בעלי 'מוח מיוחד' ומפרט את השלכותיו להתערבות טיפולית.

 

מצגת הרצאה בשם: "ילדים בעקבות הוריהם" - על מנהיגות הורית בזמן משבר ולאחריו, שניתנה על ידי חיים עמית ביום עיון מטעם עמותת מיט"ב, בכפר בלום, ב-27.3.2007. בהרצאה הוגדרה מנהיגות הורית, הובאו מאפייניה במצב שגרה ומשבר, והוצג מודל מנהיגות הורית. בהמשך הוצגו שתי מיומנויות הוריות עקריות הרלוונטיות להתמודדות בזמן משבר ולאחריו: דוגמה אישית וחשיבה אסטרטגית.

 

המדריך הישראלי להורים נועד לסייע להורים להתמודד עם אינספור השאלות המתעוררות בשש השנים הראשונות לחיי ילדם: מלידתו ועד כניסתו לכיתה א'. בשפה פשוטה וקולחת, בגובה העיניים ומתוך כבוד רב להורים ולילדיהם, משלבים המחברים בין ניסיונם המקצועי העשיר, תיאוריות התפתחות קלאסיות וממצאי מחקרים עדכניים. בכך הם נותנים מענה לצרכים היומיומיים הרבים של ההורים, והכול באופן שמותאם היטב למציאות החיים הישראלית.

 

קצב עיבוד מידע בתהליכי קריאה נתפס כגורם איכות בתהליכי קריאה.המחקר הנוכחי בודק את התפקוד ותרומת קצב עיבוד המידע בילדים ליקויי קריאה,ילדים בעלי קשיי קשב וריכוז.במחקר נבדקו מדדים הקשורים בקריאה: תהליכים פונולוגיים ,אורטוגרפיים,שילוב אופנויות(חזותי-שמיעתי) ונערכה מניפולציה. המניפולציה כללה האצת קצב בקריאה.

 

הילדים נחשפים למושג האובדן בגיל צעיר מאוד – עבור ילד צעיר התמודדות עם אובדן של חפץ בובה,כדור ועד חית מחמד הינה התמודדות עם אובדן. בעידן המדע והטכנולוגיה המציאות היומיומית מתועדת באמצעי התקשורת :טלוויזיה,רדיו ,אינטרנט,עיתון יומי, מספקת לילד מגוון גירויים סביב הנושא ומעלות בנפש הילד הרהורים שונים בנושא. מלבד ההרהורים והשאלות שצצות אצל הילד מתפתחת חוסר ידיעה כיצד להתייחס אל האבלים.(האם להתנהג כרגיל האם לשוחח ולדבר על הנושא..) ולמרות החשיפה העצומה לנושא המוות קיימת עדיין תפיסה נורמטיבית של "טאבו" ואפילו אמונות טפלות שעל נושא המוות לא מדברים באופן ישיר ואם בכלל במיוחד לא עם הילדים.

 

פחדים וחרדות הם תגובות טבעיות והכרחיות, המלוות את תהליך התפתחותו של כל ילד. אחד מכל עשרה ילדים סובל במהלך התפתחותו מחרדות קשות. בסביבה תומכת ובטוחה יכולים ילדים ומתבגרים להתמודד עם הפחד ולהפוך אותו למקור עוצמה, שיסייע להם בתקופות של קושי ומשבר.

 

הפרעה דו קוטבית בילדים מעוררת עניין רב, מחקרים שונים מראים הבדלים גדולים בשכיחותה ויש החולקים על קיומה בילדים. ההרצאה מפרטת סוגי ההפרעה הדו-קוטבית, האבחנה בילדים, השאלות והקשיים האבחנתיים והטיפול המוצע. ההרצאה של דר' אילנה פרבשטיין, פסיכיאטרית ילדים ונוער, היחידה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, בי"ח "זיו" צפת, הוצגה בכנס "אבחנה מבדלת", חנוכה 2006.

 

שירים מתוך ספר ילדים חדש. הספר, פרי שיתוף פעולה בין המשוררת עדולה (סבינה מסג) לבין הפסיכולוג, פרופ' עמירם רביב, מציע שילוב של שירים הלקוחים מעולם הרגשות של ילדים, עם תובנות פסיכולוגיות. מעבר להנאה מקריאת השירים או מהאזנה להם, הם יכולים לשמש גם פתח לדיאלוג עם המאזינים. ליד כל שיר מופיע טקסט פסיכולוגי, המציע הסבר והרחבה לשירים. הטקסטים הפרשניים הנם בגדר הצעה לא מחייבת. בחלקם מובא ידע פסיכולוגי התפתחותי שיועיל להורים ולמחנכים, ומספר רעיונות להבנת השיר והילד.

 

מה קרה לילד? מאת בנדיקט קאריי, ניו יורק טיימס, מתורגם ומפורסם באתר עיתון "הארץ". המחלוקות בתחום רפואת הנפש של ילדים מחריפות במקביל לעלייה במספר המטופלים. חלק מהמומחים טוענים שהאבחנה הרווחת ביותר, הפרעה דו-קוטבית, נשמעת לעתים קרובות מדי. אחרים סבורים כי ההפרעה עדיין לא מאובחנת דיה. ההורים מבולבלים