מקורות

הפסיכולוגית נעמה בר-שדה מתארת את הגורמים לתופעת גילוי עריות בתוך המשפחה, תוך התמקדות במאפייני האב, האם, והדינמיקה המשפחתית.

 

הספרות התיאורטית ההתפתחותית והפסיכודינאמית מצביעה על התפקיד המכריע שממלאים שני ההורים בדרמה, שבסופה ייעשו הצעירים למבוגרים. מתעוררת השאלה, כיצד יושפעו המטלות ההתפתחותיות של גברים צעירים בבגרות המוקדמת, במשפחה בה תחת הטריאדה הקלאסית של אם - אב - ילד, חובקת מערכת היחסים אם וילד בלבד. קונסטלציה משפחתית מעין זו, מתהווה בכורח הנסיבות המשפחתיות במשפחות גרושות, בהן חיים הילדים בחזקה אימהית. עבודה זו מנסה לעמוד על ההבדלים האיכותיים בין מערכות היחסים של בנים מבוגרים צעירים ממשפחות גרושות והוריהם לבין כאלו ממשפחות שלמות. לפניכם פרק המבוא מתוך עבודת הדוקטורט של ד"ר עמרי כהן.

 

במחקרה ביקשה ד"ר עירית יניר לבחון כיצד קשורה מערכת היחסים בין ההורים לבנם או בתם, ליכולת של הבן או הבת למלא אחר הציפיות החברתיות הרווחות כלפי צעירים בשלב "הבגרות הצומחת" - אלה שכבר אינם בגיל ההתבגרות אך עדיין לא הקימו משפחה.

 

כיום משפחות רבות מוצאות עצמן בפני ההחלטה לעבור לגור מספר שנים בחו"ל (Relocation) בין אם בעקבות עבודת אחד מבני הזוג או עקב רצון לנסות את מזלם בחו"ל. החלטה זו משפיעה על כל רבדי החיים ומכאן חשיבות ההכנה לקראת שינוי משמעותי זה. המאמר דן בסוגיית ההכנה ל Relocation ומעלה את הצורך בהכנה המתיחסת להיבטים הרגשיים משפחתיים.

 

תקציר עבודת תיזה איכותנית שכתב אלון אורן. המחקר בוחן את ההבניה החברתית של מודל ההורות המשותפת (Co-Parenting) עם אישה, בקרב זוגות של גברים.

 

הספר מתאר את הקשיים, המכשולים הרגשיים והדילמות האופייניים לשלב זה במציאות הישראלית, עוזר לשני הצדדים להבין את תהליך היציאה מהבית, ומספק כלים ודרכי התמודדות אפשריים המבוססים על מודעות, שיקול דעת, דיאלוג, מחוייבות הדדית ונכונות להשקיע מאמץ.

 

המאמר מציג מספר תיאוריות מרכזיות המסבירות את תופעת האלימות של גברים כלפי בנות זוגם, מציע סיווג הגברים על פי מאפייניי אישיות ודן בסוגי הטיפול השונים.

 

פרק המבוא, התמודדויות הוריות וטיפול בהורות מאת אסתר כהן והפרק על הורים במפגש עם 'המוח המיוחד' של ילדם, מאת נטע עופר-זיו ואסתר כהן המציג מודל תאורטי אינטגרטיבי להבנת הקשיים הבין-אישיים, הרגשיים והתפקודיים של הורים לילדים בעלי 'מוח מיוחד' ומפרט את השלכותיו להתערבות טיפולית.

 

מאמר זה הוצג כהרצאה בפני חברי האגודה לטיפול משפחתי ביום העיון השנתי "משפחה וזוגיות בעידן האינטרנט", שהוקדש להשפעת הרשת על המשפחה. המאמר סוקר את השימושים שעושות אמהות ברשת, ואת השפעת האינטרנט על אמהות ועל היחסים בין אמהות ואנשי המקצוע המסייעים לאמהות כיום

 

מצגת המפרטת את ההגדרה, המודלים השונים להבנה והתייחסות, המשמעויות הפסיכולוגיות ואת דרכי הטיפול והמניעה להתעללות רגשית בילדים. המצגת מופיעה באתר מכון סאמיט.

 

הספרות האנתרופולוגית, הפסיכולוגית והמשפחתית המועטה המתייחסת לסוגיית יחסי חמות-כלה, נוטה לראות יחסים אלו, כמעט אפריורית, כבעייתיים (Bryant, Conger & Meehan, 2001). הבעייתיות ביחסים תועדה כקשורה לבעיית גבולות בין התא המשפחתי החדש למשפחה המורחבת, וכמטילה את האשמה בעיקר על החמות (Duvall, 1954; Spielrein, 2001). עבודת מחקר זו מהווה ניסיון לבחון את תופעת היחסים הבעייתיים בין חמיות לכלות מתוך האזנה לסיפוריהן, כנראטיב של התנגדות מוסרית של נשים במצבי קונפליקט . מתוך מרחב תיאורתי חדשני זה, נבחנו יחסי חמות-כלה כיחסים בין "אחרות" ("Others") בחברה ובמשפחה.

 

כשמדברים על גבולות בהקשר אישי, מתכוונים לכך שלכל אדם ישנו מרחב משלו, שבתוכו מתקיימת אישיותו הייחודית. כמו מדינות העולם, הכוללות טריטוריה ומרחב מוגדר המתוחם על ידי גבול, כך גם בני האדם. הגבול הוא אותו קו מופשט, מדומה, שמבדיל כל אדם מסביבתו האנושית. גבול זה הוא משמעותי ומכריע בקיומו של האדם, שכן הוא מאפשר לו להגדיר את הצרכים הנפשיים והפיזיים שלו, ולהגן עליהם באמצעותו. בניית אותו גבול הנו תהליך המתמשך לאורך כל חייו, תוך כדי הכרה ובדיקה של רצונותיו, צרכיו, יכולותיו, מגבלותיו.