מקורות

גישה ומודל בין-תחומיים המשלבים מתחומי הטיפול, החינוך והאקולוגיה ופועלים מתוך הקשר והדיאלוג שבין אדם לטבע. באתר רשימת כנסים וימי עיון, סדנאות, תכניות הכשרה בשיתוף עם מכללת לוינסקי ומכללת תל-חי, עקרונות התמודדות דרך טבע, תוכנית לפיתוח משאבי התמודדות הפועלת מתוך הקשר והדיאלוג שבין אדם לטבע, תוכניות מיוחדות (למשל קבוצת התפתחות משותפת להורים וילדים, מעברים = טקסים בטבע), ומאמרים.

 

תקציר: בימים שבהם השתייך האדם לשבטים וחי בטבע נודע לטבע מקום מרכזי בטקסים של ריפוי והחלמה של הפרט. טקסים אלה נועדו לעזור לשבט ולאדם הפרטי להתמודד עם תחושות אי-ודאות קיומיות ועם תהליכי שינוי שכללו מעבר ממעמד חברתי אחד לאחר. במשך השנים, בד בבד עם התרחקות האדם מהטבע, נוצרה מסגרת טיפולית חדשה אשר תיעלה מקצת אותם מושגים לתוך חדר הטיפולים המודרני, בהשאירה מושגים כמו שבט וטבע מאחור. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בעולם בשימוש במרחבי הטבע כ"מערך" (Setting) לקיום עבודה טיפולית-חינוכית. טבע-תרפיה היא אחת מדרכי טיפול חדשניות אלו. מאמר זה מתמקד בהיבטיה הטיפוליים של הגישה, ומציג את ארבעת המודלים הנכללים בה. המאמר משלב תאוריה בעבודות שטח של המחבר. מטרת המאמר להציג את טבע-תרפיה כגישה טיפולית ולפתח דיון ודיאלוג עם הנושאים הישירים והעקיפים שהיא מעלה.

 

"אל תדון את חברך עד שלא הלכת מאה מייל במוקסינים שלו.." אימרה אינדיאנית תקציר: המאמר עוסק בהתפתחות היכולת לאמפטיה ולהתנהגות פרו-חברתית אצל ילדים בגיל הרך. המאמר מנסה לגעת, מאספקט אחד, בשאלה הידועה: האם "יצר לב האדם רע מנעוריו" או שתינוקות מרגע לידתם הם "תינוקות נדיבים" (BRIDGEMAN 1983). המאמר מציג את אופן התפתחותן של תגובות אמפטיות והתנהגויות פרו-חברתיות אצל ילדים, מלידה ועד גיל הגן, בוחן הבדלים אינדיבידואליים ביכולת להענות אמפטית ואת הדרך בה מאפיינים מולדים בשילוב השפעות של הקשר של ילדים עם הוריהם, אחיהם ועמיתיהם מעצבים את היכולת שלהם לאמפטיה ולהתנהגות פרו-חברתית. פורסם בשנתון סמינר הקיבוצים "החינוך וסביבו", כרך כ"ו, תשס"ד 2004 עמ': 91-108 . מופיע באתר הגיל הרך

 

תיאור ודיון בעקרונותיה של הפסיכולוגיה ההומינסטית של שנות השישים

 

תקצירים קצרים מהסדנאות ביום העיון של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. חילוץ "האם כסובייקט" מתוך "קביעות האובייקט האימהי" – משימה אפשרית? מאת ד"ר ענת פלגי - הקר. הפניית העין העיוורת- לא לדעת מציאות ידועה, מאת דוד אוהד. הגוף כעוגן בעין הסערה או הגוף כמגבלה בעולם של אפשרויות בלתי מוגבלות, מאת ברכה הדר. טיפול ומיניות ופרות קדושות, מאת דניאל ווייסהוט . פסיכותרפיה כמקצוע בעולם משתנה, מאת פרופ' גבי שפלר. מתפרסם באתר האגודה - http://iapp.org.il

 

בלוג של פורום - שכולו מוקדש לנושא האימוץ, מהווה אוצר בלום, עדכני ומרגש מאוד.

 

מאמר זה מתאר את תופעת התעללות רגשית בילדים מתוך תפיסה מערכתית-אקולוגית

 

דיון בעבודתו של הסוציולוג ארווין גופמן

 

שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם: תהליכים ודילמות הקשורים למשולשים שונים בתחום האומנה, מאת חיים דויטש – מנהל מכון סאמיט הרצאה זו תעסוק במשמעותו של השלישי והמשולש וביישום הבנות אלו לתחומי: תפקיד מנחת האומנה, תפקיד עו'ס הקהילה, תפקידו של הגברי, על יחידת ההנחיה בקבוצות, ועל המשולש: רשות מקומית – עמותה – ילד. ההרצאה מיום עיון של מכון סאמיט באוניברסיטת באר שבע, – 24.2.04. מתפרסם באתר סאמיט.

 

המאמר של פסיכיאטרית לילד ונוער, מנהלת מרכז טל' בב"ש, מתייחס אל הילד באומנה לאורך הספקטרום שבין משפחה ביולוגית לבין משפחה אומנת, בהתבסס על הספרות הקיימת בתחומים אלה, מתוך התמקדות על מקומה הייחודי של האומנה בחיי הילד, מנקודת מבטו. ההרצאה מיום עיון של מכון סאמיט באוניברסיטת ב'ש, ביה'ס לעו'ס – 24.2.04. מתפרסם באתר סאמיט

 

SWOT הוא אחד משיטות הניתוח הנפוצות ביותר בתחום הניתוח העסקי. SWOT מתמקד בגורמים ובהשפעות הסביבה הפנימית והסביבה החיצונית של הארגון, ובוחן את ההשלכות של היתרונות (חוזקות) והחסרונות (חולשות) הפנימיים ואת ההזדמנויות והסיכונים החיצוניים המשפיעים על הצלחתו. חלק חשוב מניתוח SWOT הוא הכנה של רשימת היתרונות, החולשות, ההזדמנויות והסיכונים, והערכתם, וזאת במטרה להתאים את המשאבים והיכולות של העסק לסביבה התחרותית שבה הוא פועל. נמצא בקובץ PDF . מתוך הפורטל החדש של חברת Smartandbetter

 

המאמר מתוך מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית מס' 17 (מרץ 2003) עמ' 44-9 [קול קורא - http://www.hebpsy.net/a...s.asp?id=234] תקציר: מטרת פרק זה היא לבחון דרכי התמודדות עם אלימות במערכת החינוך. תוך סקירה של הספרות המקצועית בתחום, אנו מתארים התערבויות מקובלות שונות ומתמקדים בעיקר בהתערבויות שהוכחו כיעילות או כמבטיחות בצמצום ממדי האלימות. בהמשך אנו מנסים לזהות מאפיינים של התערבויות שהוכחו כלא יעילות ושל התערבויות שיש מידע אמפירי המצביע על יעילותן בהפחתת התנהגויות אלימות בבית הספר. אחת המסקנות המרכזיות שלנו מהסקירה היא שבתי ספר חייבים לבחור בדרך התערבות המתאימה למצבם ולצורכיהם הייחודיים. לכן חיוני לבחור בהתערבויות על סמך מידע אמפירי מעודכן על בית הספר, וללוות את יישום התוכניות בניטור מתמשך המאפשר להתאים את אופי ההתערבות ולהעריכה. חלקו האחרון של הפרק מציג תהליכי ניטור כמותיים המבוססים על סקרים חוזרים, וכן תהליכי ניטור איכותניים המשלבים "מיפוי" של מקומות מסוכנים בבית הספר ומידע מקבוצות מיקוד של תלמידים המתייחסים למאפייני האלימות בבית ספרם.