אימוץ עם קשר הוא מצב משפטי בו פרק הזמן הביורוקרטי/ משפטי של האמנה קצר.
המסמכים נחתמים בבית משפט והאימוץ הוא אימוץ לכל דבר אלא שהחלטת השופט קובעת כי הילדים ימשיכו להתראות עם הוריהם הטבעיים אחת לכמה זמן. משמע, בתהליך הרגשי – ההורים ממשיכים לחוות אומנה בקטעי זמן ארוכים יחסית גם כאשר האימוץ נחתם בבית משפט.
כיצד הורים וילדים מתמודדים באימוץ עם קשר?
מהו אימוץ עם קשר? פתרון למה? איך הוא נתפס? האם מחנכים אותנו הורים, אנשי מקצוע, לסוג אימוץ כזה? עם אילו דעות אנו: הורים אנשי מקצוע, מגיעים לאימוץ מסוג זה או בכלל אימוץ עם פתיחות לצד השני כלומר למוליד? והילדים? האם הם שותפים? האם להם יש הכנה? האם להם יש את האפשרות לבחור אם להיות מאומץ ואם כן באיזה סוג של אימוץ?
כיצד הילדים וההורים נעים בין הפנטזיה למציאות בתוך חיי היום יום. מה ההורים הבינו חשבו ודימינו כאשר נאמר להם שהם נכנסים לאימוץ עם קשר? האם יכלו בכלל לשער או לדמיין כיצד יגיבו ברגשותיהם? מה מתפתח אצלם בעקבות "האילוץ" של ההימצאות הפיזית של ההורים המולידים ממש בחייהם? כיצד הילדים מתמודדים? איך הפגישות עם ההורים משליכות על רגשותיהם, יחסיהם עם הוריהם הטבעיים והוריהם המאמצים?
האם ניתן בכלל להבחין בין פנטזיה למציאות? האם המציאות היא הפנטזיה או שמא להפך? ואיך נראה העתיד בעיני ההורה המאמץ?
| 1009 צפיות | פורסם ע"י
ארנה זמיר |
הוסף למועדפים