מקורות

ניתוח התפקידים והאתיקה המקצועית של פסיכולוגים המופיעים כעדים כפי שעולה מסקירת פסקי דין. במסגרת המחקר נעשו נסיונות שונים לאפיין ולהציג את תפקיד הפסיכולוג. האתיקה המקצועית בהופעת הפסיכולוגים בבית המשפט נבדקה בעיקר ע"י ריכוז הערות הביקורת של בית המשפט על הופעות הפסיכולוגים וחוות דעתם.

 

במרכז הארץ נמצא בית מעבר לתינוקות לפני אימוץ. זהו מקום ייחודי בארץ המהווה בית לילדים שהוצאו על פי חוק ממשפחותיהם הביולוגיות, ומשמש מקום שיקומי, אבחוני, טיפולי בעבור הילדים עד לסיום התהליכים הארוכים והתנגחויות הרווחה ובתי המשפט. בניגוד למקובל במקומות מתוקנים רבים, הילדים יכולים לשהות שלוש שנים ויותר בבית הילדים, ללא אם ואב וללא דמות קבועה אחת, כשהנזק הפסיכולוגי המצטבר ולעיתים הבלתי הפיך נחשב כמשמעותי פחות מצורכי ההורים האומלליים, המקבלים הזדמנויות חוזרות ונישנות לשיקומים כושלים (בדרך כלל). זוהי כתבה בערוץ 2, המעניקה הצצה נדירה למקום.

 

הרצאה המציגה מחקר בתחום תחום האימוץ בין-גזעי בישראל, מאת ד"ר יעל גולן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

 

בלוג בנושא ספרי אימוץ ילדים. "כאן תמצאו ספרי ילדים, נוער ומבוגרים. ספרי הדרכה, ביוגרפיות, יומנים ובלוגים. סרטים, הוצאות לאור... ועוד ועוד הכל בנושא אימוץ ילדים"

 

מאמר זה מבקש לבחון את השאלה האקטואלית של ההכרעה בין הורים ביולוגיים למאמצים, כפי שהופיעה בתקשורת לאחרונה, באמצעות שתי שאלות: שאלת הכמיהה של ההורים לילד, והשאלה של גורם הזמן בפתרון המחלוקת.

 

אימוץ עם קשר הוא מצב משפטי בו פרק הזמן הביורוקרטי/ משפטי של האמנה קצר. המסמכים נחתמים בבית משפט והאימוץ הוא אימוץ לכל דבר אלא שהחלטת השופט קובעת כי הילדים ימשיכו להתראות עם הוריהם הטבעיים אחת לכמה זמן. משמע, בתהליך הרגשי – ההורים ממשיכים לחוות אומנה בקטעי זמן ארוכים יחסית גם כאשר האימוץ נחתם בבית משפט. כיצד הורים וילדים מתמודדים באימוץ עם קשר? מהו אימוץ עם קשר? פתרון למה? איך הוא נתפס? האם מחנכים אותנו הורים, אנשי מקצוע, לסוג אימוץ כזה? עם אילו דעות אנו: הורים אנשי מקצוע, מגיעים לאימוץ מסוג זה או בכלל אימוץ עם פתיחות לצד השני כלומר למוליד? והילדים? האם הם שותפים? האם להם יש הכנה? האם להם יש את האפשרות לבחור אם להיות מאומץ ואם כן באיזה סוג של אימוץ? כיצד הילדים וההורים נעים בין הפנטזיה למציאות בתוך חיי היום יום. מה ההורים הבינו חשבו ודימינו כאשר נאמר להם שהם נכנסים לאימוץ עם קשר? האם יכלו בכלל לשער או לדמיין כיצד יגיבו ברגשותיהם? מה מתפתח אצלם בעקבות "האילוץ" של ההימצאות הפיזית של ההורים המולידים ממש בחייהם? כיצד הילדים מתמודדים? איך הפגישות עם ההורים משליכות על רגשותיהם, יחסיהם עם הוריהם הטבעיים והוריהם המאמצים? האם ניתן בכלל להבחין בין פנטזיה למציאות? האם המציאות היא הפנטזיה או שמא להפך? ואיך נראה העתיד בעיני ההורה המאמץ?

 

הדילמה המרכזית בסוגיית האומנה הנה הצורך שהאומנה גם תקדם ילד שזקוק לניתוק מסוים מהוריו, וגם תקדם את ההורות שעד עכשיו נכשלה. אני מציע כאן דרך לגשת לדילמה הזאת באמצעות חשיבה על רמת המובחנות של ההורות שנכשלה. אני מנתח את המערכת המורכבת ואת התפקידים המורכבים שבמכלול האומנה, ומציע הבנה לצרכי המשפחה הביולוגית. אני מעלה תכנית אומנה שדואגת להטיב עם המובחנות של המשפחה הביולוגית תוך תשומת לב מקצועית לרמת המובחנות של המערכת המטפלת. תכנית כזאת תיקח בחשבון את מערכת היחסים של ההורים הביולוגיים עם ההורים האומנים, עם הבן שנמסר לאומנה, ועם העו"ס של האומנה. אני מדגיש את ההקשר המקצועי שיכול לאפשר לעו"ס האומנה לפעול בצורה זו. הרצאה מיום עיון של השירות לאומנה במכון סאמיט - 24/2/2004 בבאר - שבע. מתפרסם באתר סאמיט

 

המאמר של פסיכיאטרית לילד ונוער, מנהלת מרכז טל' בב"ש, מתייחס אל הילד באומנה לאורך הספקטרום שבין משפחה ביולוגית לבין משפחה אומנת, בהתבסס על הספרות הקיימת בתחומים אלה, מתוך התמקדות על מקומה הייחודי של האומנה בחיי הילד, מנקודת מבטו. ההרצאה מיום עיון של מכון סאמיט באוניברסיטת ב'ש, ביה'ס לעו'ס – 24.2.04. מתפרסם באתר סאמיט

 

שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם: תהליכים ודילמות הקשורים למשולשים שונים בתחום האומנה, מאת חיים דויטש – מנהל מכון סאמיט הרצאה זו תעסוק במשמעותו של השלישי והמשולש וביישום הבנות אלו לתחומי: תפקיד מנחת האומנה, תפקיד עו'ס הקהילה, תפקידו של הגברי, על יחידת ההנחיה בקבוצות, ועל המשולש: רשות מקומית – עמותה – ילד. ההרצאה מיום עיון של מכון סאמיט באוניברסיטת באר שבע, – 24.2.04. מתפרסם באתר סאמיט.

 

בלוג של פורום - שכולו מוקדש לנושא האימוץ, מהווה אוצר בלום, עדכני ומרגש מאוד.

 

אסופת מאמרים ( בקובץ PDF ) הכוללת את סיכומי ההרצאות: • הממשי הסמלי והמדומיין באימוץ – פרופ' גבי שרייבר • בין אי ידיעה לידיעה – הרגשת ה"אין" ד"ר אביגיל גולומב • סיפורה של מאומצת – דבריה של רונית, ילדה מאומצת • "לדבר אימוץ" – דליה לוי מתול יום העיון של ת.ל.מ. ב 2.10.2003 בנושא "סודות ושקרים - בין אי ידיעה לידיעה" . מופיע באתר ת.ל.מ.

 

הרצאה מאת: איווה ארבל. מתוך יום עיון בנושא אימוץ שנערך ב ת.ל.מ אורנים. 15.03.2004. סיפור האימוץ הוא המהלך הראשון בו נוקטים הורים מאמצים, על מנת לקרב את ילדם לאירוע המשמעותי ביותר שהתרחש בחייו. האם גיל הילדים? אישיות ההורים? או שמא התמורות בעולם, הם אלו הגורמים לסיפור האימוץ להשתנות. המרצה: איווה ארבל. עו"ס, מטפלת משפחתית מוסמכת בת.ל.מ. מרצה ומנחת קבוצות הורים. התמחות מקצועית - אימוץ. מתפרסם באתר ת.ל.מ.