מקורות

השראה: כולנו מופרעים המרירות היא מחלת נפש, טוענים פסיכיאטרים אמריקאים, ומעוררים דיון סוער על גבולות הנורמליות. למה הפסיכיאטרים המשפיעים בעולם מתעקשים להגדיר התנהגויות טבעיות כהפרעות נפשיות, וכמה כסף מרוויחות מזה חברות התרופות? הצצה אל תעשייה שיוצאת מדעתה

 

למרות ההכרה והמודעות הרבה הקיימת בגישות הלא קונבנציונאליות לרפואה לגבי מערכת היחסים הטיפולית והתקשורת הבין אישית והשפעותיה, ענף מחקר זה הוזנח לטובת בחינת השפעותיהם הביו רפואיות של שיטות אלו. בכדי להדגיש את החשיבות שבמחקר ההיבטים הללו, מוצעות מספר הנחות יסוד אשר יכולות להוות בסיס משותף המאפשר גישור על השוני המהותי של תפיסת העולם הרפואית הקונבנציונאלית והלא קונבנציונאלית ובכך, לאפשר השאלה של המחקר האקדמאי לצורך הדגשת נקודה זו. ניתנת סקירה ספרותית עדכנית של המחקר האקדמאי בנושא ומוצע, שהמחקר הקיים יכול להוות בסיס ממקד לגבי נושאי מחקר רלוונטיים ושפיתוחו של ענף מחקר זה, במסגרת הרפואה הלא קונבנציונאלית, יוכל להביא להבנה טובה יותר לגבי המפגש הרפואי והשלכותיו על תוצאות הטיפול, על החולה ועל נותן השירות הרפואי ובכך, לאפשר את ייעולו של הטיפול.

 

מה עושים בני אדם שמנסים להתמודד במסגרת של תחרות עם סטודנטים אחרים בחוגים לפסיכולוגיה או למנהל עסקים ומתקשים לעמוד בתחרות? מה עושים אנשים שמנסים להתמודד עם שעות עבודה ארוכות או עם תחרות במקום העבודה? איך אפשר להצליח להתמודד עם הציפיה של החברה שבה אנחנו חיים שאנחנו נהיה כל הזמן ברמת תפקוד מקסימלית? מתוך אתר "thingsonmymind" יש כל מני דרכים ואחת מהן, שדווקא מקובלת אצל סטודנטים, היא להשתמש באופן קבוע בתרופות שונות שניתנות בדרך כלל לאנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). כמובן שמדובר כאן באנשים שאין להם הפרעות קשב וריכוז, והם לרוב מתפקדים בצורה לא רעה בכלל בחיי היומיום, אבל בגלל סיבות פסיכולוגיות ולחצים חברתיים הם מרגישים שהם לא מתפקדים מספיק טוב. אז הם לוקחים באופן קבוע תרופות כמו ריטלין (Ritalin) ו- אדארל (Adderall) , שהם בעצם סוג של סטימולנטים בתקווה שהתרופות יסייעו להם לתפקד טוב יותר ולא לאבד ריכוז או לרדת בתפקוד. בארצות הברית גם יש טרנד שבו אנשים שמרגישים חסרי אנרגיה בזמן העבודה, משתמשים בתרופה בשם Provigil, שמיועדת לאנשים שסובלים מנרקולפסיה (התקפי שינה פתאומיים).

 

האישה החולה נמצאת בחזית המאבק במחלת סרטן השד. יחד איתה נמצאים הסובבים אותה, משפחתה, חבריה, ילדיה ובן זוגה. המחלה וההתמודדות עמה הם אירוע לחץ מתמשך וחריף עבור הסביבה הקרובה, בכלל זה עבור בן הזוג. ממחקרים עולה כי עוצמתו של הדחק ומשכו, יחד עם ביטויים של דיכאון וחרדה הדומים לאלה שחווה האישה החולה, שכיחים גם אצל בני הזוג. מתוך אתר DOCTORS.CO.IL

 

מאמר על האישה בחדר הטיפול הפסיכולוגי. המאמר ניכתב בסיוע דר' שלומית סייג רופאת משפחה בכירה. במאמר מובאים חומר ונתונים הלקוחים מגוף ידע רפואי חדשני מתחום רפואי שמתפתח בעשרים השנים האחרונות והוא "בריאות האישה". מובאות המלצות כלליות לטיפול בנשים ומתבגרות כפי שגובשו במחלקה לרפואת משפחה בקורס בריאות האישה. ההמלצות מבוססות על מחקרים מהתחום. מתוך האתר "לרפא את יצירי כפיך" מאת יששכר עשת

 

מחקר חדש קובע שאדם שמטפל בבן הזוג החולה שלו זוכה לחיים ארוכים יותר

 

בהיפנוזה רפואית המטפל משתמש בטכניקות של הרפיה ודמיון מודרך כדי להעביר למטופל השאות (סוגסטיות) שבעזרתן ילמד לשלוט בנעשה בגופו ויוכל להביא לשינוי גופני או נפשי. במהלך התהליך ההיפנוטי המטופל מפנה את יכולת הריכוז והקשב שלו כלפי פנים, נמצא בקשר עם התת־מודע ומשפר את התקשורת בין המוח לגוף. כתבה ב Ynet

 

בעבודה מתוארים מאפייני מחלת האלצהיימר והשפעתה על המטפלים מקרב המשפחה הקרובה. כן נסקרים בעבודה מחקרים הבודקים השפעת קבוצות תמיכה על המשתתפים.

 

גוף ונפש שלובים להם יחדיו, ומחקרים רבים כבר הראו כי טיפול המשלב בין השניים מביא לשיפור רב יותר מטיפול הממוקד רק בגוף. הכירו את הרפואה ההתנהגותית

 

המפגש בין עולם המשפט ועולם הרפואה הוא מורכב, בעוד שעולם הרפואה מבוסס על דרך חשיבה מדעית ועל עקרונות מדויקים, הרי שעולם המשפט מעוגן בגישות חברתיות-פילוסופיות.מורכבות מפגש זה בישראל באה לידי ביטוי, בין היתר, בפסיכיאטריה. על הפסיכיאטר המחוזי מוטלת האחריות להחליט על אשפוז כפוי של הסובלים ממחלת נפש בהתקיים תנאים המוגדרים בחוק, תוך איזון בין שמירה על כבוד האדם וחירותו לבין שלום הציבור.מאמר זה דן בחוק הקיים בישראל בעניינם הקשורים לפסיכיאטריה, ובהתפתחותו החל בחוק העות’מאני משנת 1892, אשר עסק בעיקר בהסדרי הפעלת מוסדות לטיפול בחולי נפש וקריטריונים לאשפוז. החוק העות’מאני עמד בתוקפו עד שנת 1955 , עת שנחקק בישראל החוק לטיפול בחולי נפש, שבשעתו נתפס כחידוש, ובו ניתן לרופאים תפקיד מרכזי, ובמיוחד סמכות האשפוז בכפיה. זכויות החולים בחוק זה היו מעטות ושוליות.

 

אמינות המידע והיקפו בשנת 2000 היו שונים בתכלית ממצבור הידע המדהים הקיים כיום אונליין. עם זאת נותרו שאלות רבות כשהיו. למשל, כיצד מבחינים בין מידע אמין המתאים למצבו של מחפש המידע, לבין מידע שאינו כזה? כיצד מבחינים בין סוגי המחקרים השונים? כיצד להתייחס לחוות דעת של רופאים שונים ממדינות שונות? סוגיית רופא-חולה עוברת מהפכה. ה- www הוא בן 17, ומהפיכה זו מתאפיינת בשינויים חדשים המאפיינים את גיל ההתבגרות. יש לבחון מקרוב את מאפייני צריכת המידע הרפואי ברשת, האינטראקציה רופא-חולה, העצה הרפואית המקוונת, וכן את מגוון סוגיות האתיקה העולות מן התמהיל החדשני הקרוי רפואה אונליין. ההרצאות עוסקות בשאלות הבאות: האם נגישות החולים למידע תביא לשיפור הרפואה? כיצד תשפיע השונות הרבה באיכות המידע ברשת? האם האינטרנט ישפר את הקשר בין הרופא לחולה או ירע אותו? מתוך אתר מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט.

 

על סמך מחקרים מדעיים של השנים האחרונות, מתברר כי טיפול בהיפנוזה במעי הרגיש הוא הטיפול המומלץ ביותר על-ידי רופאים המומחים לבעיות מערכת העיכול. דר' שאול נבון, שהשתלם בטיפול בהיפנוזה במעי הרגיש מוסיף מידע על הטיפול בהיפנוזה וכיצד ניתן להשתמש בו כדי לטפל בתסמונת המעי הרגיש (IBS) ומצבים תפקודיים של מערכת העיכול.