מקורות

סקר אמריקאי חדש מגלה ש‭9%-‬ מהפונים לטיפול סקסולוגי חוו ניצול מיני על ידי המטפל שלהם – האיש שבידיו הפקידו את סודותיהם הכמוסים ביותר, שמולו חשפו את חולשותיהם המביכות ביותר. זו תופעה מושתקת, שרק בשנים האחרונות מתגלה בפניה המכוערות. לדברי אנשי מקצוע, כל מגע פיזי בין מטפל לפציינט הוא ניצול כוחני ומזיק והפרת החוזה הטיפולי

 

ניתוח התפקידים והאתיקה המקצועית של פסיכולוגים המופיעים כעדים כפי שעולה מסקירת פסקי דין. במסגרת המחקר נעשו נסיונות שונים לאפיין ולהציג את תפקיד הפסיכולוג. האתיקה המקצועית בהופעת הפסיכולוגים בבית המשפט נבדקה בעיקר ע"י ריכוז הערות הביקורת של בית המשפט על הופעות הפסיכולוגים וחוות דעתם.

 

במקור זה שני מאמרים: א. מאמר מאת ד"ר מיכאל שניידמן, העוסק בספר 'סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ הנפשי' בעריכת גבי שפלר, יהודית אכמון וגבריאל וייל (2003). ב. מאמר מאת ד"ר אלכסנדר מיזרוחין העוסק בספר 'עוד על פסיכותרפיה מוגבלת בזמן - תיאוריה, טיפול, הכשרה, מחקר מאת גבי שפלר (2003). מתוך אתר זמן הרפואה (כתב העת של ההסתדרות הרפואית בישראל) (2004)

 

המאמר אשר מופנה לקהל הרחב, עוסק בסוגיות פסיכולוגיות הקשורות למעורבותן של ילדות שחקניות המשתתפות בהצגה "החגיגה". ההצגה עוסקת בגילוי עריות ובתהליך חשיפתו בתוך המשפחה. מופנה זרקור לתהליכים מקבילים ומשחזרים, וביניהם לעיוורון אשר מתבטא גם בעיוורונו של הקהל לפגיעה של הילדות השחקניות.

 

המאמר בוחן ציוני דרך בהתפתחותן והתגבשותן של התפיסות האתיות בהגותם של סוקרטס, קוהוט ולוינס, תפיסות ששורשיהן נטועים בסיפור חייהם האישי, ובמפגש של שני האחרונים עם השואה, כאירוע מכונן. המאמר פורש את משנתה האתית של פסיכולוגית העצמי, תוך הדגשת עמדתה המהפכנית בהשוואה לפסיכואנליזה הקלאסית, כשבמרכזה הצבת האדם כשלם בהתהוות מתמדת, החזרת חזון הטוב ותפיסת האמפתיה כעמדה אתית, המוצאת את מימושה במטריצת הזולתעצמי. ניתן כהרצאה ביום עיון למתמחים בנושא אתיקה. פורסם באתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה.

 

במשרדו של עו"ד דניאל סרור שוכבים 18 תיקים של מטפלים שחשודים בניצול מיני. קלסר ליד קלסר מצטופפים שם עברייני מין, חלקם סדרתיים, חלקם אפילו הסכימו לשלם למטופלים במסגרת פשרה. רובם המכריע יחמקו מעונש, ימשיכו לטפל וליהנות מחיסיון מוחלט על שמם. מי יודע, אולי אתם בדרך לחדר ההמתנה שלהם מוסף סופשבוע של מעריב (מתוך אתר NRG)

 

המסקנה המתבקשת היא שבכל מערכת יחסים של מרות שעולה על גדותיה מבחינה רגשית, מומלץ לשני הצדדים במקום להיסחף למחוזות מסוכנים להיעזר באנשי מקצוע מתוך אתר מחלקה ראשונה NEWS1

 

תומאס סאס, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת ניו-יורק, נודע כמבקר קיצוני ביותר של הפסיכיאטריה המודרנית. במאמרו הראשון החשוב: "המיתוס של מחלות הנפש" שיצא לאור בשנת 1961, טען כי הפסיכיאטריה היא אמנות השקר המקצועי. מזווית ראייתו מחלת הנפש היא פיקציה שהומצאה על-ידי פסיכיאטרים והמושג "חוסר שפיות" אינו בבחינת מחלה אמיתית.

 

"כשנורית לוסטיג, מארגנת ההרצאות במרכז, פנתה אלי לגבי תאריך ההרצאה, היא שאלה אותי, האם העובדה שהמפגש מתקיים ביום השואה מפריעה לי. הרהרתי לרגע, אני בת לניצולי שואה, וליום הזה כמציין ארוע מכונן בזהותי ובחיי, יש חשיבות רבה בעיני, אולי לא נכון לקיים את ההרצאה בתאריך זה. אבל במחשבה שניה נדמה היה לי, שאולי דווקא לעובדה שאנו נפגשים היום, יש משמעות מיוחדת, הקשורה באתיקה, אותה אנסה לתאר בהמשך דברי". ניתן כהרצאה ביום העיון למתמחים בפסיכולוגיה במרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו, אפריל 2006. ומתפרסם באתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה

 

הטיפול הנפשי הוא עניין יקר, עד כדי כך שבעיני רבים הוא נחשב לפריבילגיה ופרגון של אדם לעצמו. מעניין לראות כמה כספים אנשים מסוגלים להוציא על דברים אחרים, שאמורים לעזור להם או לעשות להם טוב, וכמה קשה יהיה להם לשלם עבור עזרה מקצועית. הרבה מטפלים חשופים לזעם וכעס עקב התשלום הגבוה שהם לוקחים לשעת טיפול. "מה כל כך מיוחד בלדבר אתך שזה צריך לעלות כל כך הרבה?", "אין לי חשק שעוד מטפל יבנה על חשבוני קומה נוספת בבית שלו", אחד המטופלים הגדיל לעשות וחישב שבשנה האחרונה הוא פשוט קנה למטפל הזה אוטו. אבל כמובן שכמטפל, אתה חייב להבין שהכעס הזה הוא חלק אינטגרלי מהטיפול.

 

המפגש בין עולם המשפט ועולם הרפואה הוא מורכב, בעוד שעולם הרפואה מבוסס על דרך חשיבה מדעית ועל עקרונות מדויקים, הרי שעולם המשפט מעוגן בגישות חברתיות-פילוסופיות.מורכבות מפגש זה בישראל באה לידי ביטוי, בין היתר, בפסיכיאטריה. על הפסיכיאטר המחוזי מוטלת האחריות להחליט על אשפוז כפוי של הסובלים ממחלת נפש בהתקיים תנאים המוגדרים בחוק, תוך איזון בין שמירה על כבוד האדם וחירותו לבין שלום הציבור.מאמר זה דן בחוק הקיים בישראל בעניינם הקשורים לפסיכיאטריה, ובהתפתחותו החל בחוק העות’מאני משנת 1892, אשר עסק בעיקר בהסדרי הפעלת מוסדות לטיפול בחולי נפש וקריטריונים לאשפוז. החוק העות’מאני עמד בתוקפו עד שנת 1955 , עת שנחקק בישראל החוק לטיפול בחולי נפש, שבשעתו נתפס כחידוש, ובו ניתן לרופאים תפקיד מרכזי, ובמיוחד סמכות האשפוז בכפיה. זכויות החולים בחוק זה היו מעטות ושוליות.

 

המחקר המדעי הוא אחת הפעילויות האנושיות שמעוררות דילמות אתיות סבוכות ביותר הן בהיבטים המקצועיים והן בהיבטים המוסריים. הספר "אתיקה במחקר" בעריכתם של רות לנדאו וגבי שפלר, עוסק בהרחבה בסוגיות אלה. לכבוד הופעת הספר בהוצאת מאגנס, יתאספו בירושלים חוקרים ואנשי אתיקה מהארץ ומחו"ל שעוסקים באתיקה מקצועית בתחומי מחקר שונים לכנס שיוקדש לסוגיות אלה. בקישור זה צילום וידאו של כל ההרצאות מאת מומחים בתחום.