מקורות

שקרים שספרתי לעצמי הוא רומן המבוסס על יומנה האותנטי של תמר, אשה צעירה בשיאו של משבר נפשי. בשנה שבה כתבה את היומן, בהיותה בת 33, טופלה על-ידי פסיכולוג שעודד אותה להעלות על הכתב את חלומותיה, והשתתפה בקבוצת תמיכה של אכלני יתר אנונימיים (OA).

 

ההפרדה בין סגנונות חיים נון-קונפורמיים והפרעות נפשיות ממלא תפקד מרכזי בטיפול ההתנהגותי, המדגיש את הגדרת הפונה את בעייתו ובגישות אקזיסטנציאליסטיות והומאניסטיות, המעודדות את האינדיבדואליות שלו. במחקר זה, שפורסם בכתב-העת Journal of Sex & Marital Therapy, דירגו 621 מטפלים וסטודנטים למקצועות טיפוליים את מצבו הנפשי של גבר הסובל מפוביה חברתית הקשורה למצבים מבחניים. מחצית הנבדקים קראו תיאור מקרה של מתמחה במשפטים (נשוי למורה), הסובל מפוביה זו בבחינות לשכת עורכי-הדין. המחצית השנייה קיבלה את תיאור המקרה כשהוא מופיע אצל סטודנט בסמינר למורים (נשוי לעורכת-דין) והסובל מהפףוביה כשהוא צריך להעביר שיעור מבחן בפני תלמידי כיתה א'. מצבו הנפשי של האחרון הוערך כחמור יותר באופן מובהק מאשר זה של הראשון. הבדל זה בתפיסה לא היה קשור למין הנבדק, לניסיונו המקצועי ולשכיחות של מקרה דומה בפרקטיקה שלו. התוצאות נידונות בהקשר של העמדות הפוליטיות הליבראליות וסגנון החיים החילוני של המשתתפים.

 

מיכאל ואילנה הכירו בצבא. הוא היה המפקד שלה. מיד אחרי שחרורם התחתנו ונולדו להם שני ילדים. כבר מתחילת הקשר, שניהם חשו קושי גדול בתחום היחסים עם משפחות המוצא. אילנה הרגישה כל השנים שמשפחתו של מיכאל מתנכרת לה, ומעדיפה את הכלה האחרת, אשת אחיו, על פניה. מיכאל הרגיש מעט אבוד במשפחה הגדולה של אשתו. מאמר של יעל דורון מתוך ערוץ "יחסים" של Y net

 

אמצע החיים הוא שלב התפתחותי נורמטיבי. למרות שלא מספיק נחקר, קיימת הסכמה לגבי הקונפליקטים העיקריים, השינויים והמטלות האופייניות לשלב זה בחיים, במיוחד קיימת תורה מגובשת לגבי אופי המעבר למחצית השנייה של החיים או מה שנהוג לקרוא "משבר אמצע החיים". הגישה הפסיכותרפאוטית הדינמית למטופל באמצע החיים אינה שונה מהותית לזו המאומצת כלפי מתבגר או אדם קשיש. הצעת המחבר היא כי התמקדות בנושאים קיומיים וגישה פסיכותרפאותית קיומית, על בסיס גישה דינמית, תואמים במיוחד פסיכותרפיה של אנשים במעבר למחצית השנייה של החיים. בחיבור שלהלן יוצגו הנושאים המרכזיים של הפסיכולוגיה של אמצע החיים. בהמשך תידון הרלוונטיות של הגישה הפסיכותרפאוטית הקיומית סביב ארבעה נושאים יסודיים של ה"שיח הקיומי": מוות, בדידות, חרות ומשמעת.

 

מתוך יום עיון שנערך לתורני ער"ן ביום 22.6.06 - כעת באתר "שרינק פרנדלי" (http://giditherapy.com/shrink-friendly)

 

"דר' קינסי היה זואולוג במקצועו אשר במחצית המאה העשרים עבר מחקר בעלי-חיים לחקר ההתנהגות המינית של בני אדם. מחקרו שפורסם תחת הכותרת "דו"ח קינסי" חולל מהפכה תפיסתית במחצית המאה העשרים והשפיע באופן עמוק על תפיסת המיניות בתרבות המערבית." מאמר מאת אלברטו פיאצ'וטקה המופיע באתר התחנה הפסיכואנליטית לקליניקה ולמחקר.

 

מאמר מאת חיים עמית על מקומם של מבוגרים, מורים והורים, במניעת אלימות של ילדים. במאמר מתוארים שלושה מאפיינים משותפים לתוכניות חינוכיות יעילות למניעת אלימות, כפי שנמצאו בסקירת תוכניות עיקריות כאלה, בארץ ובעולם. המאפיינים הם הצבת גבולות תקיפה, הקניית מיומנויות חברתיות ושותפות חינוכית רחבה.

 

אחד התחומים המרכזיים בחיי ההורה, המושפעים בצורה משמעותית על ידי הורותו, הוא תחום היחסים הזוגיים. חיים עמית מתאר בספרו: "הורים כבני אדם", את השפעתה הכפולה של ההורות על הזוגיות: דלדול הזוגיות מצד אחד, והעשרתה מצד אחר.

 

ד"ר ציון בן אלי וחני סגמן מציגים סרטי וידאו של "שבעה שעורים בזוגיות", הסרטים שודרו בשנה האחרונה בערוץ קארמה בכבלים ומוצגים באתר מרכז יהלום. באתר ניתן למצוא מאמרים וסרטי וידאו בנושא זוגיות, טיפול זוגי ומשפחתי בהיפנוזה, טיפול גוף נפש, מסעות אישיים, טיפול רוחני ועוד.

 

מעשה בעפעף שצנח. במאמר החודש באתר הבית שלו (http://giditherapy.com) ממחיש ד"ר גידי רובינשטיין את הסיכונים הפסיכולוגיים שבניתוחים פלסטיים בעזרת סיפורו האישי על ניתוח להרמת עפעפיים שעבר לאחרונה לתיקון ליקוי ראייה. בסיפור האישי משולבים ממצאי מחקרים המצביעים על חרדה, דיכאון ואכזבה של רוב המנותחים ועל הצורך בייעוץ פסיכולוגי מקצועי למניעת נזקים אלה. דגש מיוחד מושם על ההחמרה שעלולה לחול בהפרעת גוף דיסמופרית כתוצאה מניתוח קוסמטי ועל ההבדל בין הצורך בניתוח לתיקון פגמים ובין הצורך בייעוץ פסיכולוגי למתקשים לקבל את גילם ולהשלים עימו.

 

צאתו לאור בעברית של כבלי האהבה הוא ללא ספק חגיגה בנוף הפסיכואנליטי הישראלי, ונקווה שגם ספריה האחרים יוכרו לקורא העברי. הספר שיצא ב- 1988 כבר ספוג בתודעה הקולקטיבית שלנו ולכן יכולה התיזה הגדולה שלה לגבי הכניעות הארוטית ביחסים בין הגבר והאשה להחשב כמשהו שכבר מוכר לנו. אולם מכיון שהמאבק בין המינים הוא מאבק יומיומי של כל אחד - הוא נצחי - אנו זקוקים לתאוריה שלה. מדובר במאבק עם האוביקט המיגדרי הממשי, המופנם והפנטזמטי, על מאבקו של כל אחד להתחבר אל ו/או להפטר מרישומי ההזדהויות וההפנמות שלנו אוביקטים נשיים וגבריים, על מאבקם הבלתי ניתן להתרה של גברים ונשים כאוביקטים וכסוביקטים.

 

"פשרה", מונח לגיטימי בכל תחום אחר בחיים, נתפסת כמעט כמילה גסה כשמזכירים אותה בהקשר הרומנטי. כך טוען ד"ר גידי רובינשטיין במאמר בו הוא מנסה להעלות הסברים מה גורם לגברים ולנשים לדחות את מי שמעוניין בהם ולהימשך למי שדוחה אותם. נשמע מוכר? "קשה להשגה" הוא שם המשחק בעולמנו ההישגי...