מקורות

למעלה מ-20% מהאוכלוסייה סובלים או סבלו מדיכאון, 30% סובלים מהפרעת חרדה כלשהי וקרוב ל-70% מהסובלים מדיכאון סובלים גם מהפרעת חרדה כלשהי (בעיקר כוללנית). על הימנעות כמנגנון המשותף לשתי ההפרעות ועל השילוב המנצח של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעה המשולבת. מוצעות גם נגיעות בודהיסטיות כהצעות לתגובות חלופיות במסגרת הטיפול הקוגניטיבי וכמה טיפים והמלצות על מדריכי עזרה עצמית לשימור תוצאות הטיפול. האזנה ערבה.

 

מאמר העומד על ההבדלים שבין הפרעת החרדה הטורדנית-כפייתית (OCD) האגו-דיסטונית, המפריעה לאדם ותגרום לו לפנות לטיפול ברוב המקרים, להפרעת האישיות הטורדנית-כפייתית (OCPD) האגו-סינטונית, שהאדם לא רק שלם אתה אלא לעיתים קרובות אף יהיה גאה בה, אך עימותים ביחסים בין-אישיים בעיקר בתרבויות שאינן מקדשות סדר ושמירה על הכללים והתלות של הסובלים מהפרעת אישיות זו בשיתוף הפעולה של הסביבה עלולים לגרום הפרעות כמו חרדה ודיכאון, אשר עשויות לגרום לאדם לחפש עזרה מקצועית.

 

ההבחנה המקובלת בין חרדה ודיכאון נעשית על ציר הזמן: האדם החרדתי חושש מפני מה שיתרחש בעתיד, בעוד האדם הדיכאוני משוכנע שאם היה רע בעבר, יהיה רע גם בעתיד. במאמר זה ננסה להקיף את קווי הדימיון והשוני בין שתי התופעות ולאפיין את השילוב שביניהן. מתח, חוסר מנוחה,קשיי ריכוז הנובעים מדאגה,פחד שדבר נורא עומד להתרחש ופחד לאבד שליטה הם, עפ"י DSM-V, אזורי החפיפה בין הפרעות חרדה ובין דיכאון. שילוב בין תרופות SSRI/SNRI וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא טיפול הבחירה הראשון ובחלוף המצב האקוטי ניתן להוסיף טיפול פסיכודינמי וטיפול עצמי תחזוקתי.

 

הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית מבטאת דפוס אישיותי והתנהגותי של עיסוק-יתר בענייני סדר, שאיפה לשלמות, שליטה ביחסים בין-אישיים, צורך בכוח על הסביבה, נוקשות, סגירות (במובן של דבקות במוכר והתנגדות לשינוי) ופגיעה ביעילות כתוצאה מרמה גבוהה מדיי של מאפיינים אלה. הגישה העומדת ביסוד מאמר זה היא שבמהלך הטיפול בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית, חשוב לזכור שאנו נוגעים בתכונות בעלות פוטנציאל חיובי במיוחד (בניגוד להפרעות המאופיינות ע"י אימפולסיביות). במאמר מספר אפשרויות, הלקוחות מגישות טיפוליות שונות בפסיכותרפיה, המוצעות במטרה למתן את מינון-היתר של תכונות חיוביות במהותן כגון דבקות במטרה, התמדה, תכנון, יכולת לדחות סיפוקים וכושר התמדה, לגייסן לצורך השגת שיתוף פעולה של המטופל (למשל, שיעורי בית בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי) ושימוש מושכל בסיבות שהביאו אותו לטיפול (לרוב חרדה ודיכאון) לצורך הגמשת הגנותיו.

 

בהרצאה זו נעמוד על המשמעות הכפולה של פרפקציוניזם, תופעה הזוכה להערכה בחברה המערבית התחרותית וההישגית, אך גם מאפיינת יותר ויותר הפרעות נפשיות. כן נעמוד על מאפייני הטיפול הפסיכולוגי בתופעה.

 

כאשר מחשבות טורדניות וספקות תמידיים באשר להתאמת בן הזוג שלנו אלינו מחלחלות אל זרם התודעה שלנו ולא נותנות לנו מנוח, אנו מדברים על הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD). הפרעה זו מאופיינת ע"י מציאת פגמים בבן הזוג, הגדלתם, התייעצות עם חברים בקשר אליו ומחשבה פרפקציוניסטית כאילו יש אי שם בן או בת זוג מתאימים יותר, למרות שאיננו יודעים דבר עליהם. מומלץ שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עם טיפול תרופתי המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) והגמשת אמונות נוקשות, בעיקר תפיסה של "הכול או לא כלום".

 

ביישנות היא סוג של אישיות המוכר לרובנו. כולנו חווינו ביישנות במידה זו או אחרת בעצמנו או שהכרנו אדם ביישן – קרוב משפחה או חבר. מכיוון שביישנות היא תכונה כל כך נפוצה, רוב האנשים לא מבינים עד כמה היא יכולה להגביל אדם. ישנן רמות שונות של ביישנות: ביישנות בצורתה הקיצונית מכונה פוביה חברתית והיא אחת הבעיות הנפשיות הנפוצות ביותר. אם עבור חלק מהאנשים ביישנות היא רק עוד סוג של אישיות עבור אחרים מדובר בקושי הפוגע בתפקוד היומיומי. למשל, מי שסובל מחרדה חברתית עלול לסרב להתנסות בחוויות חדשות, לדבר בטלפון, לקרוא או לשתות בפני זרים ולהימנע מלפתוח בשיחה עם אחרים. כיום ידוע שאדם אחד משמונה יפתח חרדה חברתית בעוצמה כזאת שכל מגע חברתי יתבטא אצלו בסימפטומים פיזיולוגיים של חרדה, דפיקות לב, הזעה, יובש בפה, קושי לדבר וצורך בלתי נשלט לברוח מהסיטואציה.

 

בצד הומוסקסואלים, הנמשכים רק אל בני מינים וביסקסואלים הנמשכים ברמות שונות אל בני שני המינים - קיימים הטרוסקסואלים לא מעטים, הנמשכים אך ורק לנשים, מקיימים יחסי מין ומערכות יחסים עמן ובכל זאת מנקר במוחם באופן קבוע ומטריד מאוד החשש שמא הם הומוסקסואלים מודחקים ואין זו אלא שאלה של זמן עד שההומוסקסואליות הלטנטית שלהם תפרוץ החוצה ותכחיד את המשיכה שלהם לנשים. לעתים נוספות לכך תחושות מוזרות כגון עקצוצים וצריבה באיבר המין למראה גברים. את התופעה מלוות בדיקות עצמיות מתמידות מול סרטים פורנוגרפיים המיועדים לעיני גייז. על הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (Homosexual OCD). מאמר החודש באתר הבית של פרופ' גידי רובינשטיין http://giditherapy.co.il

 

ריאיון קצר עם פרופ' גידי רובינשטיין על איידספוביה.

 

ריאיון קצר עם פרופ' גידי רובינשטיין באתר אסקימו.

 

מאמר חדש באתר הבית של ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il הבוחן את הרצף בין מופנמות למחוצנות לאור דוגמאות מהפרק הראשון בעונה הנוכחית של תכנית הריאליטי "היפה והחנון". במרכז המאמר - מה בין הפרעת אישיות סכיזואידית לחרדה חברתית? עד כמה ניתן להפוך פרטים מופנמים למוחצנים יותר ועד כמה יש לעודדם לקבלם את מופנמותם? מוחצנות כמקדם ביטחון לרווחה נפשית סובייקטיבית ומופנמות כגורם סיכון לפסיכופתולוגיה.