מקורות

המאמר סוקר בקצרה כמה מעקרונות שיטת ד"ר שטרן, שיטה לטיפול לא מילולי. הטיפול על פי שיטה זו עושה שימוש בסמלים מתווכים מן העולם התפיסתי (perception) לטיפול בעולמו הדינאמי של הילד דרך ביטויו. המאמר נכתב ע"י רחל שמיר ועירית בן-עזר, פסיכולוגיות קליניות מומחיות המטפלות בשיטה זו.

 

מתוך הפרק התשיעי בספר "הורים כבני אדם", מאת חיים עמית, הוצאת ספרית פועלים, 1997. הפרק מתאר את צורות ההתמודדות של הורים עם הצורך להתקשר לילדיהם ולהיפרד מהם בעת ובעונה אחת, במיוחד ככל שהם גדלים.

 

סיכום סדנא בנושא התערבות בשעת משבר של פגיעה מינית. הסדנא הועברה על ידי רן לוי לקהל אנשי הטיפול במסגרות הקליטה של הסוכנות היהודית. רציונל: ילדים, ילדות וכן נערות נערים ומבוגרים, לפגיעות מיניות שונות במהלך שהותם במסגרת כלשהי ומחוצה לה. מסגרות גדולות כגון פנימיות, בתי ספר, מרכזי קליטה וצבא מתפקדות לצורך העניין כגוף מאתר ממיין ומפנה לטיפול בקהילה. עקב מאפיינים פסיכולוגים שונים הקשורים בפגיעה מינית קיים קושי הן באיתור והן בטיפול בנוער נפגע תקיפה מינית. בושה, תחושת סוד, איומים ותחושת חוסר אונים מונעים מנפגעות רביות לפנות לעזרה. מופיע באתרו של רן לוי: http://www.yassan.com/ranylevy

 

תיסמונת טוראט מאופיינת בהופעת טיקים מוטוריים וקוליים כאחד, בתדירות גבוהה, ואשר מישכם הוא למעלה משנה. ההפרעה גורמת למצוקה רגשית ניכרת או להפרעה משמעותית בתיפקוד, ומלווה בשכיחות גבוהה של תחלואה התנהגותית, לימודית ופסיכיאטרית. לאחר סקירה על התיסמונת, תוך הדגשת ההיבטים המצריכים התייחסות רב-תחומית, אנו מדווחים על המאפיינים הקליניים של 60 ילדים הלוקים בתיסמונת טוראט (ת"ט), 11 בנות ו-49 בנים, בגילאי13 (±3.6) שנה, שהיו בטיפול ביחידה לנירולוגיה של הילד בבית-החולים "שערי צדק" טרם פתיחתה של מירפאה רב-תחומית לטיפול בתיסמונת זו. לנוכח מורכבות ההסתמנות הקלינית וריבוי התחלואה הנלווית, הטיפול המיטבי בחולים מחייב פעילות של צוות רב- מקצועי הכולל נירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים, מטפל משפחתי ופסיכולוג. שיתוף-פעולה בין המומחים השונים מאפשר יישום של גישה כוללנית לילד הלוקה בת"ט, תוך התייחסות להיבטים הנירולוגיים והפסיכיאטריים של התיסמונת ושל ההפרעות הנילוות, ולהתמודדות הרגשית של הילד ומשפחתו עם הקשיים הנובעים מהם. מתוך כתב העת הרפואה, אפריל 2006

 

דיכאון של גיל הילדות וההתבגרות הוא הפרעה נפוצה, נשנית ומשפחתית, הנוטה להמשיך לגיל המבוגר. הוא מלווה פעמים רבות בפגיעה משמעותית בהתפתחות הפסיכו-חברתית ובתחלואה נוספת כמו צריכת חומרים ממכרים, ירידה בתיפקוד או הפרעה דו-קוטבית, ויכול להיות מלווה בסכנת התאבדות. גורמי-הסיכון לדיכאון מוקדם הם גנטיים, ביולוגיים, פסיכולוגים וסביבתיים, ויחסי-גומלין בין גנים לסביבה. הטיפולים שהוכחו כיעילים כוללים פסיכותרפיה קוגניטיבית או בין-אישית וטיפול במעכבי משאבת סרוטונין. רשות התרופות האמריקאית פירסמה לאחרונה אזהרה המגבילה את הטיפול בתרופות אלו לדיכאון בילדים. מחקר נוסף דרוש לבירור יעילותם ובטיחותם של טיפולים אלו, ולשיפור ההבנה של הגורמים האטיולוגיים. מתוך כתב העת הרפואה, אפריל 2006

 

נעסוק כאן בסיפור חייו של אדם אחד, אליעזר גרינבוים, אשר סיפור נפתוליו עם הגורל, עם החברה ועם יצריו שלו, פורש עולם של מאבקי כוחות וסערות בחברה הישראלית – מאז היווסדה. סיפורינו מזמין עיון קצר בשאלת מקומם של הקאפוס בתודעת השואה בישראל. נבחן שאלה זו על רקע ההתפתחויות ביחסה של החברה הישראלית לניצולים בכלל. כותב עוז אלמוג: "האסון הנורא שאירע ליהודי אירופה חידד עבור היישוב הוותיק בארץ את הבדלי האישיות והאופי בין היהודי הגלותי שהובל כביכול 'כצאן לטבח', ובין היהודי החדש (החלוץ והצבר), בעל הגאווה והכבוד העצמי, שעמד בגבורה מול צוררי ישראל ואף יכול להם".

 

שרשור פורה המערב ידע נרחב, הומור סרקסטי וביקורת מציאות תקינה, אחד מהמשחקים היומיים בפורום סטודנטים לקראת תואר שני באתר פסיכולוגיה עברית ברשת.

 

מאמר מאת רולו בראון מאוסטרליה, מציג עבודה סוציודרמטית עם קטינים העצורים בגין עברות חמורות ביותר. התפרסם באתר האיגוד הישראלי לפסיכודרמה

 

אתר הבית של יוסי מאירסון, פסיכולוג קליני המטפל באמצעות היפנוזה. באתר הוא מציג רקע מקצועי, תחומי פעילות המרפאה וכן שעות פעילות ואפשרות לקביעת תורים. ניתן למצוא באתר גם קישורים נוספים לאתרים/מאמרים בנושאי היפנוזה

 

מסמך שהתקבל ופורסם על ידי ה-APA – ארגון הפסיכולוגים האמריקאים ומתורגם כעת לעברית כשירות לציבור, על ידי פסיכולוגיי - ארגון מטפלות/ים לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בישראל.

 

תיאורי המטופלים של פרויד מראים עד כמה היה אמיתי ואישי עם מטופליו ולא התחבא מאחורי כללים - עד כדי כך שהפסיכואנליטקנים אחריו השתדלו להחביא את המידע המשמעותי הזה.

 

לא מלחמת לבנון הביאה לדיכאונו של ראש הממשלה מנחם בגין אלא להיפך, דיכאונו הקליני הביא לוואקום השלטוני שלתוכו שעט אריאל שרון. זו התזה של ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני ובעצמו נצר למשפחה הלוחמת. בביוגרפיה חדשה "מנחם בגין, דיוקנו של מנהיג" (רסלינג), מתחקה גרוזברד אחרי שורת המשברים הנפשיים של בגין, שליוו אותו מילדות, ולא מצליח להבין איך במשך שנים, גם כשראש הממשלה המיוסר בהה ושתק בישיבות ממשלה, הצליחו להסתיר את מחלתו מהציבור.