מקורות

ספר זה מתאר את השינוי המרתק שעברה הפסיכואנליזה האמריקאית מפרויד ועד היום: מעבר מהעידן הפוזיטיביסטי מדעי לעידן הפוסטמודרני העכשווי. הטענה המרכזית שאציג כאן היא שהשינויים בהשקפות העולם של אנליטיקנים, כלומר בפילוסופיה בה האמינו, היו גורם מכריע בהתהוותן של תיאוריות פסיכואנליטיות חדשות.

 

"אלה גבורת הספר, מחליטה לכאורה בפתאומיות , וללא סיבות גלויות לעין לפרק את חייה המשותפים עם אמנון. הפרוק הזה גורם לשבר, למעיין התפרצות וולקנית, וגורם לטלטלה קשה. התפרצות זו מעלה על פני השטח צרכים קדמוניים בעוצמה רבה, ממש כפי שברעידת אדמה או בהתפרצות הר געש, שכבות תחתונות עולות על פני השטח, שכבות קדומות שהיו שנים רבות מוסתרות מין העין הופכות לנגלות,ולפתע נמצאות על פני השטח,והסדר הקבוע מופר..."

 

הרצאה זאת הינה פרק המתאר את התיאוריות על דימוי גוף, כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר מירית שני-סלע: "דימוי גוף וחוויית הגוף בקרב בני נוער בעלי נטיות התאבדות". דימוי גוף (Body-image) הוא מושג שכיח בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה, הוא מהווה חלק אינטגרלי מתיאוריות באישיות, נכלל בגורמים ובסימפטומים פסיכופתולוגיים, יש כלים רבים למדידתו ובשנים האחרונות הוא מהווה מוקד להתעניינות קלינית ומחקרית רבה. במרוצת השנים נתנו הגדרות שונות למושג, תוך הדגשת אספקטים שונים שלו בהתאם לגישה התיאורטית, כפי שייסקר בהמשך. דימוי גוף (Body-image) מוגדר כייצוג המנטלי של גופינו המשקף את מכלול התחושות, התפיסות, הרגשות, הציפיות, הקוגניציות וההתנהגויות הקשורות בגוף. הוא מתהווה בשנות החיים הראשונות מתוך מגוון החוויות וההתנסויות הגופניות של התנוק, הנקלטות, משוקפות ומטופלות ע"י הדמויות המטפלות, אך ממשיך להתפתח לאורך החיים והוא מאבני היסוד של מושג העצמי.

 

מצגת הרצאה "הורים מעצימים - הילדים מתחזקים" של חיים עמית ביום עיון בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מטרת ההרצאה לעזור להורים להנהיג את משפחתם בחוכמה, כך שילדיהם יתחזקו ולא יחלשו. על מנת להצליח בכך על ההורים להפנים תפישה כללית של מנהיגות הורית חכמה וללמוד דרכי העצמה ייחודיות של ילדיהם.

 

שידורי הטלויזיה של כנס איגוד הפסיכיאטריה בישראל: "סמים - תחלואה כפולה" ו "סמים כטיפול": סם האיבוגאין, על סמי הרחוב, תחלואה כפולה, טיפול גמילה בסובוטקס, סמים כטיפול עצמי בילדים ונוער, מריחואנה בשימוש הרפואה.

 

סיכום מפורט ויסודי של כל נושאי קורס פסיכופתולוגיה באתר אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה. כל ההפרעות ותרגום עברי בססי של הקירטריונים לאבחנה על פי ה DSM.

 

המחקר בדק את ההבדלים בתכונות אישיות בקרב ארבע קבוצות של אנשי מקצוע מנוסים. גרסה עברית מקוצרת של שאלון חמשת הגדולים של קוסטה ומקריי הועברה ל-236 רופאים, עורכי-דין, פסיכולוגים קליניים ואומנים בני שני המינים, שגילם הממוצע 31.19 שנים. האומנים נתגלו כניורוטיים יותר במובהק מאשר חברי שלוש הקבוצות המקצועיות האחרות וכפתוחים יותר לחוויות יחסית לרופאים. הנשים במשגם היו יותר נוירוטיות ומוחצנות מהגברים, וזאת ללא קשר להשתייכותם המקצועית. המאמר ראה אור ב-Journal of Research in Personality.

 

אתר "איגוד הפסיכיאטריה בישראל" עלה לאחרונה במתכונת חדשה. האתר מיועד לפסיכיאטרים מכל גווני הקשת המקצועית , אך עורכי האתר מביעים תקווה כי תכני האתר יימצאו שימושיים גם לבעלי מקצוע משיקים (פסיכולוגים, עו"סים, רופאי משפחה ועוד). מטרת האתר להוות מקום מפגש אינטראקטיבי בין האיגוד וחבריו. מטרה נוספת היא בניה הדרגתית של מאגר מידע נגיש, מעודכן ושימושי בתחומים הרלוונטיים לעבודה השוטפת כגון – מידע על וסיכומים של כנסים וימי עיון בארץ ובעולם, תקצירי מאמרים וסקירות ספרות רלוונטיות, מצגות שימושיות, קישורים לאתרים, המרכזים והמרפאות לבריאות הנפש בישראל ודרכי תקשורת אליהם, התוויות לתרופות פסיכיאטריות בקופות השונות ועוד. חידוש נוסף הוא הנוסח המלא של ה- Israel Journal of Psychiatry) IJP), הביטאון המדעי של איגוד הפסיכיאטריה בישראל, בעריכת פרופ' דייויד גרינברג, אשר גליונותיו יופיעו באתר מדי רבעון.

 

כיום, עם הפתיחות בנושאים הקשורים לנפש והפרעות נפשיות, הפך נושא דיכאון אחרי לידה למוכר ומדובר הרבה יותר מבעבר. אולם, קיים נושא נוסף, משמעותי גם הוא לנשים, שכמעט ואינו מדובר. כוונתי לנושא התהליכים הנפשיים שעוברים על נשים במהלך ההיריון, והפרעות פסיכיאטריות הקשורות לתקופת ההיריון. הפרעות אלה אינן נדירות, ובעלות השפעה כוללנית, הן על האישה ההרה, על העובר, וכנראה שגם על המהלך ההיריון. סוגיה נוספת היא אופן הטיפול בבעיות והפרעות מסוג זה. שאלת הטיפול התרופתי כן או לא ומתי, מתחדדת וראויה לדיון מעמיק.

 

המאמר סוקר את המצבים המוגדרים "חוויות שינה" שכוללים לדוגמה: חלומות מוחשייים, חלומות צלולים, שיתוקי שינה , הזיות היפנגוגיות וחוויות נרקולפטיות. מתואר המחקר בנושא, תוך בדיקת הקשר לתכונות אישיות, עם דגש על תכונת ה "טרנסלימינליות" . תכונה זו מוגדרת כמעבר של חומר פסיכולוגי בקלות בין סף המודע ללא-מודע . נראה כי חקר חוויות השינה הוא בעל השלכות על תחומים אחרים בפסיכולוגיה ואף בפסיכופתולוגיה. מצבי תודעה מיוחדים אלו, המתרחשים בשינה (או במעברים שבין עירות לשינה), נוטים להופיע במקבץ ומהווים תכונת אישיות יציבה. בנוסף, הם קשורים לנטייה לשינויים תודעתיים דיסוציאטיביים בזמן העירות.

 

ספר באורך מלא הרואה אור באתר פסיכולוגיה עברית. "ספר זה הוא המשך והשלמה לספרי הקודם "הפסיכותראפיה: תשבץ היגיון?" (.1966) בספרי הקודם התמקדתי בחומר המובע על ידי המטופל באופן אקראי, כביכול, ובהפיכתו של חומר זה לפרושים מפריכי חרדה. התעלמתי כמעט לחלוטין מהתהליכים הרגשיים הרוחשים בין המטפל למטופל, תהליכים שהם חלק בלתי נפרד, אולי אף יסודי, בפסיכואנליזה המודרנית ולא התייחסתי ליסוד חשוב נוסף, להדרכת המטפלים, כלומר לניטור תהליכים רגשיים אלה. בספר הנוכחי אתייחס לשני יסודות אלה."

 

פורום יעוץ לקהל הנשים בניהול הפסיכיאטרית ד"ר ורד בר - העוסק במכלול הבעיות וההשלכות הנפשיות של התהליכים הייחודיים לנשים, כגון: השפעת המחזור החודשי על מצב הרוח, הרצון להרות, הריון ,הפלות והשלכותיהן, לידה והנקה, דכאון אחרי לידה, התמודדות עם בעיות מיוחדות כמו לידת פג, טיפולי פוריות, גיל הבלות ועוד. הפורום הוא חלק מנסיון לחבר בין עולם בריאות הנפש לעולם החוויות הגינקולוגי.