מקורות

רבות נכתב ודובר על יחסה השלילי של חברת הרוב ההטרוסקסואלים ללהט'ב. הרבה פחות דובר ונכתב על המגעים הקשים בין גברים הומואים וביסקסואלים לבין עצמם. אלה סובבים סביב ציר דימוי הגוף, הכמיהה לגוף גברי, שרירי וחטוב והדרה של מי שאינו עומדים בקריטריונים מחמירים, ולעיתים קרובות בלתי-אפשריים, אלה. בפוסט זה עומד פרופ' רובינשטיין על מקומו החשוב של דימוי הגוף בדימוי העצמי, במיוחד בקרב גברים הומואים, אך גם על הנזק שבהחפצת העצמי והזולת וההשפעה השלילית שיש לכך על בריאותם הנפשית של מגזר זה באוכלוסייה ועל הגבלת היחסים הבינאישיים בין גברים אלה למין מזדמן. זאת על אף הצהרותיהם על חיפוש קשר זוגי ארוך טווח. בין ההמלצות הטיפוליות שימוש בפסיכולוגיה חיובית להעצמת היבטים חיוביים אחרים של הדימוי העצמי, שימוש בסביבות טבעיות המאפשרות הכרות הומואים כבני-אדם וטיפול הממוקד באדם/לקוח של רוג'רס שיש לו ערך מיוחד לחוויה המתקנת של ההומופוביה ההטרוסקסואלית במיוחד כאשר המטפל הוא הטרוסקסואל והמטופל הומו או ביסקסואל.

 

מהרושם הנוצר בתקשורת סטודנטים לרפואה, סטאז'רים ומתמחים סובלים מעומס הגורם להם לחצים נפשיים שהם תוצאה של תנאי הקבלה, תכנית הלימודים וההכשרה התובענית. ואולם, מסקירת מחקרים בתחום עולה שיעור גבוה מהממוצע באוכלוסייה של הפרעות נפשיות בקרב סטודנטים אלה טרם לימודיהם והן מחמירות כתוצאה מהכשרתם. הפרעות אלו כוללות דיכאון, חרדה, OCD, נזק עצמי והפרעות אכילה. ביסודם מאפיינים אישיותיים כמו פרפקציוניזם הנמצא קשור ליותר ויותר הפרעות נפשיות כמו גם התחרותיות, השאפתנות וההישגיות המאפיינות את החברה המערבית. שיטות הטיפול המוצעות כוללות טכניקות מן המזרח (בעיקר מיינדפולנס המתמקד בכאן ועכשיו), טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול פסיכודינמי להבנת היחס ההורי שהוליד תכונות אלה והטיפול הממוקד באדם של קארל רוג'רס המדגיש את היחס החיובי הבלתי-מותנה של המטפל כחוויה מתקנת לאהבה-על-תנאי של ההורים. התופעה מוצגת כמקרה פרטי של חוליי החברה המערבית.

 

רחל טלשיר, בטור השבועי על אכילה בריאה, מספרת על הביוגרפיה של סטיב ג'ובס ומאירה פן פחות ידוע באישיותו. הפרעת אכילה של אובססיביות בבחירת מזון כביכול בריא.

 

העמותה הישראלית לטיפול, חקר ומניעת הפרעות אכילה נוסדה בשנת 2002. העמותה משמשת גוף המאגד בתוכו את הפעילות הקלינית והמחקרית בהפרעות אכילה בישראל וכן משמשת מסגרת ארצית לקביעת סטנדרטים טיפוליים בארץ. העמותה מקיימת כנסים וימי השתלמות במגוון נושאים הקשורים להפרעות אכילה. העמותה מקיימת קשרים ענפים עם עמותות וארגונים בתחום והיא חברת בת באקדמיה הבינלאומית להפרעות אכילה מאז 2008.

 

זו תופעה שרבים מכירים, אבל אף אחד לא יכול להסביר למה היא מתרחשת. למרות שקשה להצביע על נתונים מדויקים, יש אנשים רבים המתעוררים באמצע הלילה ושועטים אל המקרר, כדי לאכול. ולא מדובר על נשנוש או שלוק חלב, אלא על אכילה של כמויות עצומות של אוכל ותחושה של אבדן שליטה. כתבה מאת רינה זיסמנוביץ, .onlife

 

דרך הקדמה למתכון , בכתיבה קלילה אך שנונה, מעלה הכותבת אבחנות פסיכולוגיות דקות ומלאות הומור על הנוסח המודרני, הניו אייג'י, של האמא הפולנייה, כשהיא מציגה זאת מזווית של להיות בת של אמא כזו.

 

מטרתו של חוק זה להסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם ולהגן על בריאות הציבור. בתיקון זה הוסדרו (בין היתר) המקצועות קרימינולוג קליני ותזונאי-דיאטן. התקבל בכנסת ביום א' בניסן התש"ע (16 במרץ 2010) מתפרסם באתר הכנסת.

 

על האפיונים הרגשיים הנלווים לצפיה בתכניות ריאליטי - אשר ניתן לדמותם לדפוסים של התנהגות בולמית.

 

מאמר זה סוקר את מרקם היחסים העדין בין גוף לנפש ואת שורשיו הפסיכולוגיים והחברתיים של דימוי הגוף, תוך ניסיון להבין את העלייה המשמעותית בהפרעות אכילה ובבעיות משקל, תופעה אשר ניצניה הופכים יותר ויותר בולטים בשנים האחרונות כבר בקרב ילדים צעירים בגיל הרך ובגן הילדים.

 

הפרק הראשון מתוך הספר "הפחד לתפוס מקום". אנורקסייה נרווזה היא אחת מהפרעות הנפש החמורות ביותר, והמוזרות ביותר. בלא כל הפרעה אחרת בחשיבה פרט לעיוות בתפיסת הגוף נערה אינטליגנטית, ולרוב אף אינטליגנטית במיוחד, מרעיבה את עצמה ולעיתים עד מוות. בולימיה נרווזה הוגדרה הפרעה נפרדת מאנורקסייה נרווזה רק בראשית שנות השמונים של המאה העשרים.

 

המאמר עוסק בהפרעת אכילה נפוצה ביותר- בולמוסי אכילה. המאמר סוקר את המאפיינים, הסיבות והטיפול בבעייה.

 

פרק מתוך 'יומן האנורקסיה' של רותי זוארץ המתפרסם באתר YNET