מקורות

מהרושם הנוצר בתקשורת סטודנטים לרפואה, סטאז'רים ומתמחים סובלים מעומס הגורם להם לחצים נפשיים שהם תוצאה של תנאי הקבלה, תכנית הלימודים וההכשרה התובענית. ואולם, מסקירת מחקרים בתחום עולה שיעור גבוה מהממוצע באוכלוסייה של הפרעות נפשיות בקרב סטודנטים אלה טרם לימודיהם והן מחמירות כתוצאה מהכשרתם. הפרעות אלו כוללות דיכאון, חרדה, OCD, נזק עצמי והפרעות אכילה. ביסודם מאפיינים אישיותיים כמו פרפקציוניזם הנמצא קשור ליותר ויותר הפרעות נפשיות כמו גם התחרותיות, השאפתנות וההישגיות המאפיינות את החברה המערבית. שיטות הטיפול המוצעות כוללות טכניקות מן המזרח (בעיקר מיינדפולנס המתמקד בכאן ועכשיו), טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול פסיכודינמי להבנת היחס ההורי שהוליד תכונות אלה והטיפול הממוקד באדם של קארל רוג'רס המדגיש את היחס החיובי הבלתי-מותנה של המטפל כחוויה מתקנת לאהבה-על-תנאי של ההורים. התופעה מוצגת כמקרה פרטי של חוליי החברה המערבית.

 

פרק זה מתוך הספר החדש "הייעוץ החינוכי כיום" שראה אור בהוצאת רסלינג סוקר את גורמי הסיכון הייחודיים לאובדנות בקרב מתבגרים לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים, כפי שהם עולים ממחקרים שנערכו בתחילת המאה ה־ 21. מהמחקרים עולה שרשרת סיבתית שראשיתה בעמדות השליליות של החברה כלפי להט"ב, המשכה בהורי המתבגרים ובבני גילם המנחילים אותן למתבגרים ובהומופוביה המופנמת של המתבגרים עצמם הגורמת פרעות נפשיות, וסופה בהתנהגות אובדנית. על אף התקדמות שחלה בדעת הקהל, בחקיקה, בתקשורת ובעקבות "יציאתם מן הארון" של ידוענים המשמשים דמויות חשובות להזדהות, בייחוד בגיל ההתבגרות, לא חלה ירידה בשיעורי האובדנות. ההומופוביה המופנמת, המועצמת בסביבה דתית, היא משתנה מתווך בין העמדות השליליות שעדיין רווחות בחברה ובין הנטיות האובדניות. ניכר שהמתבגרים הלהט"ב נמצאים בין הפטיש לסדן, בין משפחה שלעיתים קרובות אינה מקבלת אותם על נטייתם המינית ובין קבוצת העמיתים ההטרוסקסואלים המגבשים את זהותם המינית, חשים מאוימים מנטייה מינית שונה ומגיבים אליה בהתנכלות למתבגר הלהט"ב. משפחה תומכת שתשמש חוף מבטחים נגד התנכלות זו, קבוצת מתבגרים להט"ב חלופית וסביבה תומכת בבית הספר עשויות לשמש משקל־נגד לגורמי סיכון אלו. לכן חינוך, הסברה והכשרת אנשי חינוך וטיפול להתייחסות לצרכים הספציפיים של מגזר זה באוכלוסיית המתבגרים נראים כצו השעה במניעת אובדנות בקרב מתבגרים להט"ב.

 

בהוקיענו את המעשה המחריד כמקרה חריג וקיצוני, אנו נאטמים מהפחד הקיים בכולנו ליפול בבור שאליו נפל משה סילמן

 

גברים נוטים להתמודד עם הדיכאון שונה מאשר הנשים. במקום לסגת מן העולם, גברים עשויים לפעול בפזיזות או לפתח עניין כפייתי בעבודה או בתחביב חדש. במקום לבכות, גברים יכולים לפנות להתנהגות אלימה. במקום להתייאש, גברים נוטים לפנות להתנהגויות מסוכנות – כמו התמכרויות, הימורים, אלימות או התנהגויות אימפולסיביות אחרות. מחקרים עדכניים, נתונים חדשים ומאפיינים של ה"דיכאון הגברי" / מאת אייל שדה

 

תארו לעצמכם שאתם פותחים את עמוד הפייסבוק שלכם ורואים תמונות של כלב שחוט ומתחתן הכיתוב: "אתה דפוק! אנחנו שונאים אותך! הלוואי שתמות!". אחרי שהפנים שלכם מאדימים מבושה ומהלם, אתם רואים שאת הסטטוס הזה שלחו לכם לא אחרים מהחברים הכי טובים שלכם. עכשיו אתם צריכים להתלבש ולהתארגן ללכת לבית הספר. מאת אייל שדה

 

מאבדים עצמם לדעת - זה מה שהגייז כותבים על עצמם, פורסם באתר גייז "נחשב" המאמר הבא, אודות התאבדות בקרב הומוסקסואלים, פורסם באתר גייז "נחשב" ביולי אשתקד. אמנם המאמר מסביר את התופעה בהומופוביה, בחוסר התמודדות של הפרט (לעומת התמודדות, כביכול, של הכלל), ועוד כהנה וכהנה הבלים רווחים. אבל הפעם, בצעד אופנתי, החלטתי לנקוט ב"לא נגענו", ולתת לדברים לדבר בעד עצמם. ההדגשים בגוף המאמר הם שלי (ההדגשים במקור הוטו לכתב איטליקס): שימו לב לדפוס החוזר על עצמו במערכת המשפחתית ולסימפטומים . רוני שור.

 

אדם נתקל במערכת הפסיכולוגית שלו באלמנטים שונים שמאיימים להטילו לדיכאון ולהרוס את הדימוי העצמי שלו. למשל, ספק עצמי, עלבון, רגשי אשם, מחשבות שליליות, מחשבות תבוסתניות, רגשות תבוסה, ייאוש וכו´ וכו´. בדרך כלל כל הרגשות הללו ´מרימים ראש´ ומתחילים ´מתקפות טרור מבפנים´.

 

המאמר מתאר את המודל התיאורטי ויישומו בגישת טיפול מבוסס מנטליזציה בהפרעת אישיות גבולית

 

סיפור חיים על חיים בצל מחלת נפש והתמודדות עימה. כולל קטעי וידאו מחשיפות בתקשורת.

 

עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נקלעה לקשיים כספיים ועומדת כיום בפני סכנת סגירה. לפרטים מלאים ולחתימה על עצומה להצלת ער"ן: http://www.atzuma.co.il...weneederan/1 * אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש - נשמח עם תציינו את מקצועכם בהערות לחתימה. מאמרים מקצועיים בנושא עזרה טלפונית והתערבות בשעת משבר ניתן למצוא באתר ער"ן- http://www.eran.org.il תודה על תמיכתכם!

 

בממוצע נרשמים בישראל 15 מקרי התאבדות של בני 15-24 בשנה, מרביתם לא בגיל העשרה • רק כשליש מהמתאבדים מוכרים בדיעבד כחולי-נפש • מחנכים ואנשי מקצוע העוסקים במניעת התאבדויות בני-נוער מפרטים כמה שיטות יעילות למניעת הטרגדיה • הכי חשוב – תשומת-לב ואמפתיה מתוך אתר YNET

 

סקירה של נושא דימוי הגוף וחווית הגוף בקרב בני נוער אובדניים. הרצאה שניתנה בשלוותה בשנת 2002 על בסיס עבודת דוקטורט בנושא זה. פורסם באתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה.