פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

אתגרים חדשים

מרים בן-דוד

להרוג את הזמן או לגלות את הנסתר

מרים בן-דוד | 10/3/2018 | הרשמו כמנויים

כשמגיעים לגיל הפרישה, יציאה לגמלאות אמורה להביא הרגשה של חופש. למרות זאת, אנשים חוששים שמא ירגישו ריקנות, ומחפשים פתרונות איך לברוח מתחושה זו ולמלא את הזמן שפתאום עומד לרשותם.

מבוגרים רבים, עוד טרם יציאתם לגמלאות, חושבים איך לפתור את הבעיה ומחפשים תכניות שימלאו את זמנם כשהשינוי הדרסטי באורח החיים יגיע. מעטים מקווים להגשים חלומות שלא הספיקו להגיע אליהם עד כה. בישראל ובחברות המערביות שאנחנו מכירים, קיימת מודעות לבעיה. תכניות תרבותיות רבות ומגוונות מוצעות לפנסיונרים והן מתמלאות במהירות מפתיעה. תופעה זו נמשכת לתוך שנות ה-80 של חיי המבוגרים. האם זה קורה תמיד רק בעקבות הבריחה מתחושת הריקנות?

המבוגרים של היום עברו את מסלול חייהם בהתאם לציפיות החברתיות - עבודה, דאגה לפרנסה, הקמת משפחה וקידום הקריירה. הגשמת ציפיות אלו מילאו את השנים ובדרך כלל לא נתנו הזדמנות לסטות מן הדרך. כיום בגיל הגמלאות מגיעה האפשרות לעצור ולהקשיב לתשוקות וליכולות שהיו חבויות. מסתבר שפעמים רבות מתגלים גם כישורים והתעניינות בתחומים שונים, אשר במהלך השנים לא ניתן כל סימן של עניין בהם.

בדיור מוגן, במתנ"סים ובכל מיני מסגרות חברתיות או תרבותיות, מתגלים צדדים חדשים של אישיות האדם, יכולות וסקרנות שלא באו לידי ביטוי במהלך חייו. זו גם הזדמנות להשלים ידע ולעשות היכרות עם תחומים אליהם הוא לא נחשף קודם לכן. בנוסף, זוהי הזדמנות גם לנסות את היצירתיות בענפים רבים של אמנויות, אומנויות ותחומי יצירה שלא הכיר.

שיכבה מסוימת של החברה הישראלית לא זכתה לרכוש השכלה בהתאם לפוטנציאל שלה, אם בגלל שנות השואה או עקב קשיי ההתאקלמות החברתית בהיותם מהגרים. בעיות הקליטה בארץ נבעו מהסתגלות לעולם החדש, מקשיים של יצירת פרנסה וסגירת הפערים התרבותיים, בין התרבות המקומית לבין התרבות בארצות מוצאם של העולים. גורמים אלה מאוד הכבידו על תהליך ההתפתחות של האוכלוסייה דאז, המהווה את רוב השיכבה המבוגרת של ימינו. חתך זה של האוכלוסייה השייך למעמד הבינוני, הפסיד את תקופת החיים שבתנאים רגילים פותחת את העולם בפני הצעירים, ומאפשרת להם להתעמת עם היבטים משמעותיים של זהותם.

החברה הישראלית העמידה דרישות מחמירות להסתגלות לסטנדרטים המקובלים. הדימוי של הישראלי הנורמטיבי לא השאיר הרבה מקום לפתח גם את הצדדים האינדיבידואליסטים החורגים מן המצופה.

היום יותר ויותר מקובל שהצעירים ממעמד הביניים לוקחים זמן להכיר את העולם ולחפש את עצמם, ולא להיכנס מיידית לדפוס של שיגרת החיים. אבל באותה תקופה בה גדל דור המבוגרים של ימינו, היה לחץ חברתי חזק ללכת בתלם ולמלא את הציפיות של החברה בכלל ושל ההורים בפרט, שעברו כל כך הרבה משברים תרבותיים במהלך חייהם. לרוב הצעירים של אותם הימים, הפנימו מאוד את הציפיות החברתיות ולא היה להם פנאי רגשי להקשיב לקול הפנימי שלהם.

עם השחרור מלחצים כלכליים וחברתיים, יש לדור המבוגרים של היום הזדמנות לשמוע גם לקול שהשתתק ולגלות את הסקרנות ואת הרצון להתנסות ולחוות, שלא יכלו להתפנות אליהם מעולם. זאת גם עקב הדימוי העצמי שהחברה הכתיבה וגם כי היא סגרה את הגישה למשאלות חבויות של האישיות. הדור שהיום הגיע לגבורות פנוי לחפש את הדרך להשתחרר מן המציאות שצמצמה את אופק האפשרויות במהלך חייו.

אנשים מבוגרים מגלים צמא לגבי מגוון של תחומים וממלאים את סקרנותם לגבי וריאציה אין סופית של נושאים - רכישת ידע שפספסו ואפשרות להוציא מן הכוח אל הפועל את היצירתיות שהייתה חבויה בהם. כתוצאה מאריכות הימים, אנשים זוכים בסיכוי להשתחרר מהדפוסים החברתיים שאותם הפנימו, אשר הכתיבו את חייהם. זה מאפשר להם גם להשלים את ההתפתחות האישית, במידה ובריאותם הפיזית והקוגניטיבית לא ניזוקה משמעותית מהתהליך הנורמטיבי של ההזדקנות. האדם המבוגר בעצם מקבל הזדמנות נוספת למלא את החסר ולתחושה של התחדשות לפני סגירת מאגר חוויות החיים.


תגיות: | |

עוד בבלוג של מרים בן-דוד

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.