פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.
 

שפיות זמנית

שפיות זמנית

ילדודס

שפיות זמנית | 12/8/2017 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

אחרי זמן רב אבא שב מהמלחמה,
אבל דברים כבר לא היו כפי שאני זוכרת.
הוא לא שמח, לא השתובב
הכול היה כבד כל כך  
הכול היה אחרת.

פעם בכמה זמן מתעוררת סערה תורנית ביחס לשיר ילדים כזה או אחר. מדוע נורית כל-כך אכזרית, גם אכלה התפוח, גם הפרח זרקה בחצר?! ומי זו האמא הזו שאומרת לבנה "ילדי לא יבכה אף פעם כפתי קטון"? למה אריה שרוצה לאכול תות הוא "טיפש"? ומה כל-כך מפחיד באבא פיל שבא הביתה? כל הורה מוצא את עצמו במצב כזה או אחר מצנזר, מייפה, מחליף מילים, מדלג על בית בשיר... 40 שנה אחרי שנחשפנו לנפתלי בתהליך הגמילה שלו, הוא חוזר (לא השתנה הרבה) כדי ללמוד (ועל הדרך ללמד את ילדנו) כיצד באים ילדים לעולם. ההסברים די גרפים והרשת שוב כמרקחה- כמה מידע זה יותר מדי? מה ילד לא אמור לדעת? מתי חשיפה הופכת לחשיפת יתר?

ומאידך- כל מי שפגש ילדים יודע כמה סוער עולמם הפנימי, ולעיתים אף החיצוני. עד כמה הם חשופים לדחייה חברתית, כמו "דני גיבור". עד כמה בחלקם מוטחים עלבונות קשים בהרבה מ"טיפש", ועד כמה גם הנורמטיבים שבהורים לא יעצרו את ארוחת הערב כדי לחפש תות בבית שיש בו הכל חוץ מתות. לעיתים קרובות מדי התכנים שאנחנו נמנעים מלחשוף את ילדינו אליהם משקפים במקרה הטוב נאמנה את מציאות חייהם, ובמקרה הפחות טוב- לא מתקרבים בכלל להעניק מילים לחוויות הקשות איתן נאלצים להתמודד ילדים צעירים.

לתוך הפער הזה נכנס למשל יהודה אטלס, שכתב לאחרונה שירים בסגנון "הילד הזה הוא אני" עבור ילדים בסיכון. ונכנסת אליו גם ד"ר תמר כהן, שמבחר משיריה יצא באתר זה, "ילדודס- שירים להורים וילדים". תמר היא פסיכולוגית התפתחותית. בשנת 87׳ היא הקימה את אגודת מיט"ל- מרכז ישראלי לטיפול בפגיעות מיניות בילדים. כיום תמר היא גימלאית, אם לארבעה וסבתא לתשעה, שעוסקת בעבודה התנדבותית וכאמור- בכתיבה.

כמי שמצויה בטיפול בילדים שעברו פגיעה מינית, תמר נותנת מקום והכרה למקומות ולרגשות הפחות מדוברים שמאכלסים את עולמם הפנימי של ילדים צעירים. בין השירים ניתן למצוא שיר על חוויה של גניבה ("הלב עדין הולם חזק, הידיים שלי עדיין רועדות, אם מישהו יתפוס אותי עכשיו, הלך עלי לדורי דורות"), על הקנאה שמתלווה ללידת אח חדש, על חוויה של אב שהלך למלחמה (מופיע בראש הדף), וחוזר- אבל אחר.

בספרו "קסמן של אגדות" טוען הפסכואנליטיקאי ברונו בטלהיים שהקשות שבאגדות מדברות את הקונפליקטים הפנימים הסוערים עמם מתמודדים ילדים. קריאה בהן מציעה לילד הד לקולו הפנימי כמו גם פותחת מחשבה על אפשרויות לפתרון. במובן זה שירים וסיפורים המשקפים את חוויותיו הפחות מדוברות של הילד מאפשרים לו לעבד אותן והן כלי חשוב עבורו.

תמר פונה באתר להורים, שאולי לא בטוחים עד כמה נכון לתת מילים לכל חוויה, וממליצה כמי שניכר שעולם הילדים ורווחתם קרובים לחוויתה ולליבה:

"לאימא ולאבא :
כשתקריאו את השירים האלה לילדיכם
זכרו כי
כל שיר הוא בעצם סיפור.
ולא תמיד לשיר יש לקח.
 
גם אם החריזה איננה מושלמת
והמשקל קצת מקרטע
הילד שלכם תמיד שומע,
לכל מילה הוא מאזין
גם אם לפעמים אינו מבין.
 
אז מהשירים תיהנו גם אתם
אך בעיקר מילדיכם".

מוזמנים לקרוא, להקריא ולהנות.   


תגיות: |

עוד בבלוג של שפיות זמנית

לרובנו קשה להמנע מלבצע ניתוחי "פוסט מורטם" של סיטואציות חברתיות בניסיון (נואש לעיתים) להעריך "איך...
סולומון אש, שנולד בורשה ב-1907 והיגר עם משפחתו לניו יורק בגיל בר מצוה, הוא אחד מפורצי הדרך בחקר הפסיכולוגיה...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.