"אל תקנה את זה, אל תשתמש בזה, אל תלמד את זה"
שפיות זמנית | 27/5/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
ה- DSM 5 בצרות. הסימנים מצטברים מזה תקופה, וגם אנחנו כבר דווחנו על כך, אבל כעת, כשהוא מגיע למדפים, הביקורות הקטלניות שאנשי מקצוע נחשבים ממשיכים להטיח בו לא מותירות הרבה מקום לספק.
לפני שבועיים ראיין מייקל מקאניק מהמגזין "מאדר ג'ונס" את אלן פרנסס, מי שהוביל את כוח המשימה לכתיבת הגרסה הקודמת של ה- DSM, אודות ספר האבחונים החדש. פרנסס גם פרסם לאחרונה ספר ביקורתי על "תעשיית האבחון הפסיכיאטרי", ובראיון הוא מסביר מדוע ה- DSM כ"כ מסוכן, וכיצד חברות התרופות קובעות על בסיס אינטרסים כלכליים כיצד יראה טיפול רפואי ופסיכיאטרי. תרגום של הראיון הופיע ב"הארץ". מאוד מומלץ לקרוא.
אתה חושב שאפשר לצפות לעוד התנגדויות לאינפלציית האבחון?
"זה מקרה של דוד וגוליית. ואולם, DSM-5 והתגובה אליו, והעובדה שתעשיית התרופות החטיאה את המטרה עד עכשיו, אם 20% מהנערים בגיל העשרה מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז ו-10% מקבלים תרופות באופן קבוע. התרופות הנמכרות ביותר במדינה הן תרופות אנטי־פסיכוטיות, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות ממריצות. אנחנו מבזבזים הון על טיפול תרופתי בילדים שאין להם הפרעת קשב וריכוז, במקום לטפל בבתי הספר.
"אני חושב שהתקווה הטובה ביותר היא דוגמת הטבק. חברות הטבק היו בעלות עוצמה אדירה לפני 25 שנים, וכיום השפעתן הצטמצמה. חשוב שמערכת אבחון המחלות תילקח מהאיגוד הפסיכיאטרי. היא חייבת להיות בידיים בטוחות יותר, משהו שמקביל למינהל המזון והתרופות, משום שאבחנות חדשות יכולות להיות מסוכנות כמו תרופות חדשות. נוסף לכך, אסור להרשות לתעשיית התרופות לפרסם, בדיוק כשם שלתעשיית הטבק אסור לפרסם. קיימת גם בעיה אדירה בתעשיית הביטוח: רופא לא מקבל תשלום אם הוא לא מאבחן משהו בביקור הראשון. רופאים צריכים לקבל תשלום בעד חמישה ביקורי הערכה. זה יהיה הרבה יותר טוב לפציינטים והרבה פחות יקר בטווח הארוך, כי מרגע שנקבעת לך אבחנה, אתה עלול לקבל טיפול עד סוף חייך".
