שנה חדשה, שלושה שירים / מאת אודט דמרי

חברי הקהילה | 24/9/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

עד כי

לשנה טובה

שבה נלבש מחלצותינו,

את לובן בגדינו

ונמתין.

נמתין לרגע בואה,

נמתין עד כי לא נחוש

שהעבר חלף, וההווה

אט לו ונמוג,

ותחושתנו שמחה,

אנו כבר בתוכה

*

ר ק

זה לא רחוק

זה קרוב

זה כאן

זה אפילו ירוק, בהיר

פורח, צומח

לא צריך לקום

לא להתאמץ

רק לראות.

*

שנה טובה לך אמא

ובסוף היום,

כשכולם חוזרים מתפילת החג,

הנך ישובה בכורסא,

בשמלה הפרחונית שתפרת,

ובידך בקבוק מים,

למלא את גופך, שנטף כנהר,

ואור פנייך מחייך,

ואת מתבוננת בשולחן הלבן,

ובזוהר השקוף והבהיר,

ואינך קמה מהכסא,

אלא אנו מתקרבים ומנשקים

וחיוכך עולה על כולנה.

וכעת אני במטבח, משחקת עם סכינים ומזלגות

ורוקחת את טעמייך לכבוד אותו החג,

ואין בי הידע או המיומנות

לתבשילייך,

וכל ספרי נעוריי נעלמו,

והתבונה של הימים החולפים רק מעיקה,

וידיי אינן עושות דרך נכונה אל

הריחות והצבעים,

ואותך אני רוצה,

ואני קוראת לך,

שמא תלחשי באוזניי את כמות הקינמון או

הכמון,

ואולי תכיני את ריבת החבושים

כמו גם את הלב, הריאה, והדלעת,

ופנייך נראות לפני,

ושוב שאלתי הנצחית,

למה לא הייתי שותפה למטבחך?

למה נשארתי בין הדפים והמלים?

ואיך זה שהתעוררת בארבע לפנות בוקר,

כשהבית אפל וקריר,

ומטבחך בוהק ונוצץ

והאדים מרקדים סביבך

ופיך מרנן

ורגלייך רוקעות למנגינה בלתי נשמעת,

ואת שולטת על הסירים והמחבתות,

ועוברות להן השעות,

וגופך הופך לנחלי מים,

והנך רעבה, צמאה ועייפה,

אך אינך מפסיקה,

ורגשותייך הן אושר ושמחה,

עד לסיום התבשילים והכנת הבית

לקבלת החג והשנה החדשה.

אמא יפה שלי

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

תמיד תחסרי לי,

בכל רגע,

ובמיוחד כעת, כשאני נדרשת

למלא את

מקומך

ולהכין את החג

בדרכך.

שנה טובה לך

אמא