הַיּוֹם פּוֹנֶה, הַשַּׁעַר נִנְעָל…פִּתְחוּ, פִּתְחוּ, מִישֶׁהוּ נִלְכַּד בַּשַּׁעַר

עלון פסיכולוגיה עברית | 13/10/2024 | הרשמו כמנויים

איכשהו נכנסנו אל יום כיפור ויצאנו מצידו השני עם תפילת הנעילה. הפעם בצד אזורי קונפליקט היה אפשר למצוא יוזמות של חיבורים בתפילות ומפגשים במרחבים הציבוריים, בין קהלים שונים, בניסיון ליצור גשר היכן שנפערה תהום של פיצול. חווית 'יום הדין' הייתה עזה יותר ונוקבת - אי אפשר שלא לחשוב כמה מעט ידענו ביום כיפור שעבר על מה שעוד עתיד להתרגש עלינו, להתנפץ עלינו, להישבר בנו. כל מיני איחולים שגרתיים כמו 'כתיבה וחתימה טובה', 'כותבנו לחיים', קיבלו פתאום עומק תהומי, בין אם המאחל הוא אדם מאמין או לא - תחושת השבריריות, שנחשפה בצורה ברוטלית כל כך בשנה החולפת, תבעה בעלות על השפה. ומעבר להכל - החטופים החטופים החטופים. הרחק הרחק, קרוב כל כך, מעבר לכל גבול.

בשבוע הבא נצא להפוגת סוכות, ונפגש שוב אחרי החגים. בינתיים, תוכלו להנות ממאמרים מקצועיים נפלאים שהתפרסמו השבוע באתרנו, סקירות וספרים:

מאמרה של עדנה ויטה מציג הבנה, מנקודת המבט הדינמית, לגבי הסיבות האפשריות להחלטת המטופל לסיים את הטיפול בטרם עת. ההנחה היא שהחלטה זה מונעת על ידי חרדות לא מודעות הקשורות למושג "כפיית החזרה" שטבע פרויד ב-1915. משמעות כפיית החזרה היא שיחסי-אובייקט טראומטיים שנוצרו בראשית החיים משתחזרים מחדש בכל מערכת יחסים של המטופל. חזרתם של יחסים טראומטיים אלו נתפסת כאסון וכהתמוטטות נפשית ולכן המטופל מנסה להמנע ממנה בכל דרך. האפשרות מחזרתה בחדר הטיפולים, בקשר בינו ובין המטפל, גורמת למטופל חרדה עמוקה ומובילה לרצון שלו לקטוע את הטיפול.

אובדן הריון מאוחר הוא אירוע אובדן בעל פוטנציאל טראומטי אשר עלולות להיות לו השלכות משמעותיות על נפשה של האישה ובן זוגה. מאמרה החשוב של שירת סרטל רביב יציג בקצרה את המוקדים העיקריים בתחום הטיפול הרגשי בנשים וזוגות לאחר אובדן הריון מאוחר ולידה שקטה, תוך כדי התמקדות בדגשים ובעקרונות החשובים בעיני. מתן אפשרות למענה זוגי הממוקד באובדן, דיוק בזיהוי החוויה הרגשית הספציפית וליווי בהריון הבא על כל המורכבויות שהוא כולל, הם מרכיבים משמעותיים בטיפול. המאמר מוקדש לכל הנשים והגברים שפגשה הכותבת השנה, אשר חוו אובדן הריון מאוחר ולידה שקטה לאחר ה7.10.23 וששיתפו אותה כי עקב המצב הלאומי והאובדנים המרובים הם מתקשים למצוא מקום וזכות לכאוב ולהתאבל על אובדנם.

קלינאי/ת תקשורת
אינדקס קלינאי תקשורת. קלינאית תקשורת מטפלת בלקויות בדיבור, בהגייה, בגמגום, בהבנה ובהבעה של שפה מדוברת

במאמרה בוחנת רות נצר את 'העקידה' המהווה קומפלקס-טראומה מרכזי בנפש אברהם ובלא-מודע הקולקטיבי היהודי, המתבטאת בהיסטוריה של פרעות ושואה, שמהן עולים מוטיבים של אמונה, ציות ומרידה. המיתוס של העקידה, המשולב עם רעיונות של מוות ותחייה, מעורר שאלות על הקשר בין הקורבן לאלימות האלוהית, כפי שציין הסופר אלבר קאמי. העקידה חקוקה בזיכרון הקולקטיבי כצו הקרבת הבן, וכוללת את הקטבים המנוגדים של מוות וחיים, דין וחסד. היא מייצגת טראומה בין דורית המושפעת מהתנסויות של היחיד והעם, ומזמינה אותנו לעבור תהליך שינוי, על מנת להתמיר את האלימות בהקשבה לקול המלאך.

גיא פרל קורא לעומק בספר 'פעם בערת' מאת דנה לובינסקי. ספרה השני של לובינסקי, מבקש להשיב לאימהוּת את מעמדה כיסוד החזק בטבע. כנגד תרבות המקדשת נפרדות ואינדיבידואליזם, לובינסקי מנסחת בשפה פואטית ייחודית שיר הלל לאימהות שבבסיסו הכרעה אתית. ומהי אותה הכרעה? "שֶׁיָּנוּחוּ חַיַּי בְּסָמוּךְ אֶל חַיֶּיךָ/ וְרוֹוֵחַ חֵיקִי וְנִפְקָחוֹת מִדּוֹתָיו/ לִהְיוֹת מֵלִיץ יֹשֶׁר שֶׁלְּךָ בָּעוֹלָם"

במדור הספרים תוכלו להתוודע לספרה החדש של המשוררת קמה שיר 'מה תעשי' - ספר השירים צומח מתוך השברים ומדבר את שפתם. בלב הספר עומד משבר הכרוך בפריון, הפסקת הריונות בזה אחר זה. כתיבה על הפלות עודה נושא חדש בשירה העברית, והמשוררת נוגעת בכאב של כישלון ההריונות בישירות ובאומץ, ופותחת חלון אל מה שמתחולל בנפש כשהיא רתומה לרצון עז ונחבטת שוב ושוב. שירים מהספר ממתינים לקריאתכם.

וספר נוסף במדור הספרים - 'חגורת הרסס' מאת תום הדני נווה. שני חיילים מודחים מיחידה מובחרת רגע לפני סוף המסלול. נחושים לממש את המיומנויות שרכשו, הם צועדים לאורך קו החוף בדרכם לבצע נקמה במפקד שהדיח אותם. אולם בדיוק כמו שם הספר מדובר בתעתוע: חגורת הרסס, הכתוב כתעלומה רגשית שמחכה לפתרון, בנוי כמעין אלגוריה, ובד בבד חומק ממשמוע מכריע במסגרת פשוטה של משל ונמשל.

Photo by Fons Heijnsbroek, abstract art on Unsplash