עַכְשָׁו סוּסֵי מִלְחָמָה
עלון פסיכולוגיה עברית | 14/7/2024 | הרשמו כמנויים
הדעת והנפש שלנו מופצצות תדיר. ניסיון החיסול של מוחמד דף, עם המוות וההרס הרב שהותיר, עסקה, אם עסקה, אולי עסקה, לא עסקה, הרוגים ופצועים מנפילות בצפון, ירי על טרמפ בארץ רחוקה. הדעת והנפש שלנו טרוטות מרוב אי מנוחה, מרוב סוסי מלחמה. הם דוהרים בתוכנו, ואנחנו מחפשים את הדרכים – עם אהובנו, בטבע, בחדרי הטיפול – לשמוע עוד קולות בצד הפרסות הנוקשות ללא הפסקה. לחשוב, להרגיש, לתת את הדעת ואת הלב למה שעובר על הדעת ועל הלב.
השבוע באתרנו מאמרים מקצועיים חדשים וטורים מעוררי מחשבה:
הורים רבים לתלמידים המאובחנים על הרצף האוטיסטי (ASD) בוחרים לשלבם בבתי ספר השייכים לחינוך ולדורף, בגישה אנתרופוסופית. המאפיינים הייחודיים של חינוך ולדורף, שביניהם מעברים רבים ולמידה חווייתית רב-חושית, מעלים לעיתים חשש כי תלמידים המאובחנים על הרצף האוטיסטי יחושו מוצפים ולא מוחזקים. אולם הניסיון מראה כי תלמידים עם ASD יכולים להשתלב בהצלחה בחינוך ולדורף – דווקא בזכות המאפיינים הייחודיים של התפיסה החינוכית האנתרופוסופית. במאמרה של יעל גוטר מוצגת התפיסה של חינוך ולדורף והקשר בינה לבין השתלבותם של תלמידים עם ASD, ומתוארים אתגרים והזדמנויות בהשתלבות זו, שאינה מובנת מאליה.
במאמרו בוחן אלכסנדר מושקוביץ את הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לקשיים בתפקודים ניהוליים (EF) בילדים ומציג את "קלף הקסם" ככלי התערבות חדשני ויעיל, המבוסס על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית, אימון אישי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. קלף הקסם מאפשר לילדים לפרק משימות מורכבות לצעדים קטנים וברורים, ובכך מגביר את תחושת המסוגלות והמוטיבציה שלהם.
ובפסיכובלוגיה -
ד"ר ניצה ירום כותבת על גבריות בלי מנוחה במלחמה –
"לפני ה 7 לאוקטובר ראיתי גברים לוחמי מילואים בוכים כשחתמו על מסמך שאמר שלא יילחמו תחת שלטון מפוקפק - ומיד אחריו הם אצו ואצים לנשק. גם חלק גדול מהעם נתון ברוח המלחמתית המרימה אותו כנראה מתחושות של בלבול וחוסר אונים. אבל פעולה יצרית ללא תכנון וחשיבה ברורים מובילה להרס. קונפוציוס אמר: 'בצאתך למלחמה חפור שני קברים'. משמע, לאויב ולעצמך. וכך הוא. בפוסט הזה בכוונתי להרהר על היסוד המלחמתי הגברי שנשלף בקלות כנראה, גם כאשר הוא מתרכך בגבריות החדשה וגם כשיש ערכים אנושיים ורציונליים מוערכים לכאורה אצל גבר עכשווי. אבל נקמה והשטחה - הזמנת תוקפנות ממוסדת - מתאימה כנראה ליסוד גברי מובנה, שנתהה אודותיו".
המדריך היקר של ד"ר רחל קואסטל שמפקד על המרכז לשיקום ערפי המטפל בחיילים אשר חוו טראומה נפשית, שכל את בנו בשביעי לאוקטובר בקרב במוצב פגה ליד נחל עוז. קואסטל לומדת ממנו ומלאה גולדברג על מושג הבית שנפגע כ"כ בתקופה הזו.
"מה יהיה בסופנו? שאלה המשוררת. אולי באמת כולנו דרי רחוב היום, גולים המבקשים נחמה אך ממאנים להתנחם. גולים מרצון או מאונס בארצנו, גולים מגופנו החבוט הלם וכאב. ואולי נמצא את דרכנו הבייתה בסוף כמו אודיסאוס, חבוטים אך מאוהבים שוב בחיינו. "אנו חייבים בנורמליזציה כלשהי של ההוויי שלנו" כותבת גולדברג ברשימות המלחמה שלה מלפני שמונים שנה, "ודווקא זו תלויה בזוטות, כביכול". איזו גאונה. אבל לא רק בזוטות נתנחם, אם בכלל, "הנה" היא כותבת "הדברים הקיימים לעולם ביופיים וטהרתם, הרוח האנושית במיטב תמציתה, בשיקול הדעת והרגש. ""
בבלוג 'הרצאה בנעלי בית' – זמינות לצפייתכם הרצאות הכנס החשוב 'תחביר המציאות - מהזיה להוויה | משבר חברתי כקרע נפשי' בארגוi 'אין בריאות נפש בלי דמוקרטיה'. ד"ר ענבל ברנר מדברת על טראומה הפקרה ופעולה, כרמית פלטי קציר שאמא נחטפה ושבה, ואחיה אלעד נחטף ונרצח בשבי החמאס מדברת על 'קפיצת אמונה – מהלם וצער לזעם ותקווה' וגם ד"ר מרב רוט, פרופ' יוסי לוי בלז ועוד ועוד הרצאות שעוסקות בדברי הימים האלה.
פרופ' עמיה ליבליך מבקשת לשתף אותנו גם בקצת 'דברים טובים', מפגשים משמעותיים שפקדה בזמן האחרון.
"על שפת הים לא רחוק מביתי, כתב מישהו בגדול על סלעי החוף את המילים "קורים לי רק דברים טובים." אמנם זה נכתב כבר לפני למעלה משנה, אבל בחודשים האחרונים, כשאני עוברת שם, אני תמהה בכל פעם מחדש – האם מישהו יוכל להגיד השנה "קורים לי רק דברים טובים"? קשה להאמין".
ד"ר חנה דויד עוסקת בסוגיית לימוד האנגלית לילדי גן -
"מה יש ומה אין לעשות כדי "לקדם" ילדים שהוריהם דוברי עברית ורק עברית כשפת אם, שהם צמאים לידע, כמו גם למחמאות שמגיעות עם הפגנת ידע לשוני כמו תרגום של מלים מעברית לאנגלית ולהיפך?"
וחגית חוף ברשימה על ספרה של דיתי רונן 'דברי הימים'.
"אל ספרה של דיתי רונן - 'דברי הימים' - הגעתי בעיצומם של ימים חשוכים שלא מותירים אפשרות לחיות בם אלא דרך היגון, האימה והחמלה. אנו נבלעים אל עתיד שהופך את ההווה שלנו לעוד אחד מהמיתוסים עליהם אנו גדלים ומהם אנו מוזנים. לדאבוננו, איש לא יזכור עוד את שמות החטופים, את הקורבנות משני הצדדים. אנשים, נשים וטף שאט אט הופכים לשלד ממנו נוצר מיתוס. קראתי הלוך ושוב בשירי 'דברי הימים' ולא מתוך אסקפיזם. נהפוך הוא, הספר מדייק את שכולנו זקוקים לו היום. בספרה בונה רונן אפשרות לקחת חלק בגורלנו, לשבור כללים ולא עוד להתבונן מנגד, לא עוד לקבל עלינו נרטיב שאין מה לעשות נגד הגורל, אלא לבנות מיתוס ממקום חפץ חיים שלנו ושל האחרים"
עכשיו סוסי מלחמה / רוני סומק
עַכְשָׁו סוּסֵי מִלְחָמָה
דּוֹהֲרִים
דּוֹהֲרִים
בִּבְשָׂרוֹ.
הֵם יָצְאוּ בַּחֵצִי הַשֵּׁנִי שֶׁל הַלַּיְלָה
מֵאֻרְווֹת גּוּפוֹ
לִרְמֹס בִּפְרָסוֹת קָשׁוֹת
לִרְמֹס בִּפְרָסוֹת קָשׁוֹת,
וְכָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁנֶּחְגָּגוֹת עַכְשָׁו עַל בִּטְנוֹ
וְכָל הַצַּלָּקוֹת
וּנְקֻדּוֹת הַדָּם שֶׁהִתְקָרֵשׁ בְּבֶהָלָה.
עַכְשָׁו סוּסֵי מִלְחָמָה
עַכְשָׁו סוּסֵי מִלְחָמָה.
Photo by The Cleveland Museum of Art on Unsplash
