החיים הם לא דבר משעמם!

עלון פסיכולוגיה עברית | 24/7/2022 | הרשמו כמנויים

יש תקופות בהן אנחנו נעים על קו מתח עדין, בין עניין והתרגשות לשעמום, כשהכל נחווה תזזיתי ודחוס מדי, אנחנו מבקשים שקצת 'ישעמם' לנו, ובכל זאת, מייחלים להשאר במרחק ביטחון מתחושות של אפרוריות וחוסר תנועה. כתמיד, ההתרחשות או אין ההתרחשות המרכזית מתחוללת במרחב הפנימי. החיים, הם לא דבר משעמם. הם עתירי הפתעות משמחות ושוברות לב, נפלאות ומחרידות. ואולי לפעמים השעמום הפנימי הוא הגנה טובה מכל העניין האין סופי המתרגש ובא לעולם?

השבוע באתרנו, לא משעמם, עם מאמרים חדשים ומעוררי מחשבה, טורים ופרק נהדר מספר חדש:

כיצד חשיבתם של עמנואל לוינס, דונלד ויניקוט וגישת ההתנגדות הלא אלימה של חיים עומר עשויות לסייע לנו להבין את תופעת התוקפנות של מבוגרים כלפי ילדים, על רקע הפגיעוּת והתלות המאפיינות את תקופת הילדות? מאמרה המרתק של רותי דותן בוחן תיאוריות פילוסופיות, פסיכולוגיות ופרקטיות להתמודדות עם רכיב התוקפנות בחיי הורים, מחנכים ומטפלים, ומציע מענה חלופי לפתרון הקונפליקט המוסרי המתעורר בין מחויבות המבוגרים להגנה על הילדים, לבין הדחפים התוקפניים של המבוגרים כלפי הילדים.

"הכי קשה לפנות אליו בלשון זכר. את מגדלת בת כל החיים ופתאום יש לך בן". זה רק משפט אחד המבטא את ההתמודדות המורכבת כל כך של הורים לבני נוער טרנסג'נדרים. ההתמודדות הופכת מורכבת עוד יותר כאשר הילד יוצא מהבית בפתאומיות, ומגיע לקורת גג חוץ ביתית, ועל ההורים "נכפה" טיפול שלא הם בחרו, וכאשר מדובר במשבר שלרוב רחוק מסיומו - זו נקודת המוצא של מרבית הטיפולים המאתגרים של עו"ס המשפחות בבית דרור, המסגרת החוץ ביתית היחידה לנוער להט"בי בישראל. המאמר החשוב והמרתק, שכתבו נגה נמרודי פירסט, יעל סיני ביבלש וליאור אמיתי גבעול, ממשיג את האסטרטגיות ואת אופן ההתערבות הייחודית של עו"ס המשפחות בבית דרור, ומדגיש את הנחיצות בהתערבות ייעודית עם משפחות, ובייחוד משפחות לנוער ולצעירים להט"בים במסגרות חוץ ביתיות.

רוח אדם - תכנית הכשרה פסיכואנליטית־בודהיסטית
מציעה אנליזות בתעריף מיוחד

ספר העיון החדש של אסתר פלד "פתיחות מלאה וספק – שיחות על פסיכותרפיה ודת", הוא לקט של שתים–עשרה שיחות. על הפרק (הראשון) עומדת האהבה הרומנטית בראי הפסיכואנליזה האינטר–סובייקטיבית, אחריו מופיעה אותה אהבה עצמה אך בגרסה שונה, מזווית זן בודהיסטית. אחריה באה האהבה שאינה תלויה בדבר, שהיא האהבה הבודהיסטית עצמה. הספר נחתם בהרצאה העוסקת ב"אהבה של הקליניקה", כלומר באהבה שנוצרת בין מטפל.ת למטופל.ת. זה באשר לאהבה.

הפרק 'יתמות', שלא כדאי לפספס, נגיש לקריאתכם –

אחרי שאיבדתי את אמי, לפני חמש שנים, נחלק העולם לשתי חלוקות, האחת אנכית והאחרת אופקית. אנכית, כי רצף החיים, מה שנקרא "הזמן", נחלק מאז ל"לפני ואחרי". אופקית, מפני שיש בזה היבט של "מעל ומתחת". כי מי שאיבד הורה אינו דומה למי שלא איבד הורה. עבורי זוהי חלוקה קטגורית: מי שאיבד הורה אינו דומה למי שלא איבד הורה. תהום נפערת תחתיך ואתה נופל, נופל. הנפילה אינה דומה לשום דבר אחר שחווית אי פעם. ואכן, היא בהחלט עונה להגדרה הידועה "טראומה".

ובפסיכובלוגיה -

יותם דלל צופה באדיקות, כמו עוד מליוני אנשים בסדרת הנטפליקס Stranger Things ("דברים מוזרים"), וכעת, כשהעונה הרביעית הגיעה לסיומה, הוא מגיש לנו סקירה של היבטים פסיכואנליטיים של טראומה בסדרה.

"בלי להיכנס יותר מדי לעלילה של הסדרה על פני ארבעת העונות המגוונות להפליא, חשבתי שיהיה מעניין להתמקד בסיפורה של אילבן ("אל"), כמייצג עקרונות פסיכואנליטיים של טראומה על פני מספר צירים, בדגש על יחסים מוקדמים, גיבוש זהות ומנגנוני הגנה. בשל אורך הסקירה, היא תתפרס על פני 3 חלקים נפרדים כאשר כל חלק ידון בהיבט אחר, אם כי כמובן והחלקים עצמם קשורים זה לזה".

הזהרו מספוילרים. כי יהיו כאלה!

״הספרות והאומנות היו כאן עידנים לפני מדעי הפסיכולוגיה, והרבה מהפסיכואנליטיקאים שאני אוהבת לקרוא, כמו תומס אוגדן או כריסטופר בולאס, פונים אליהם להשראה. האומנות, שלא כמו השפה הלוגית-אנליטית, מאפשרת דו-קיום של רעיונות פרדוקסליים ומחזיקה סתירות פנימיות בלי להידרש לתיקונים לפני פרסום״ - רחל קואסטל כותבת על האושר דרך קריאה בשלושה שירי משוררים.

פרופ' עמיה ליבליך צפתה בביקור של הנשיא ביידן, ומשתפת במחשבות על זקנה, או יותר נכון, על גילנות ועין צרה בזקנה -

"גילוי נאות: אני מבוגרת בשלוש שנים מהנשיא ביידן. כבר דיברו ודיברתי על גילנות. הגיל הכרונולוגי איננו חזות הכל. הגנת היתר שאנו מקבלים כזקנים נחווית לעיתים קרובות כהנמכה ואפילו השפלה. נכון, אני שמחה אם קמים בפני באוטובוס או ברכבת. אני מודה למי שקם או קמה, ומתיישבת. אבל אפשר לעשות את המחווה בצורה מכבדת יותר או פחות, ולא נראה לי נכון שבסיכום הרושם שעושה הנשיא ביידן תהיה המילה הראשונה: זקן."

חמש שנים לאחר שפורסם תחקיר "עובדה" שחשף שורת עדויות של נשים, מטופלות, המתארות לכאורה, דפוס כמעט זהה של ניצול מיני בידי פרופ' חנוך ירושלמי, החליטה מועצת הפסיכולוגים להמליץ למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, לשלול מפרופ' חנוך ירושלמי את המומחיות כפסיכולוג קליני.

Photo by McGill Library on Unsplash

השקת מחזור ד' של תכנית רוח אדם
תכנית הכשרה פסיכואנליטית-בודהיסטית