לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
"פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" – סקנדל מתמשך?

"פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" – סקנדל מתמשך?

שפיות זמנית | 11/2/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

ביום שישי האחרון פרסמה עמליה רוזנבלום ב"הארץ" מאמר דעה חריף כנגד העמדות המוצגות בספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" (אליצור, טיאנו, מוניץ, נוימן, הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב, 2010) ומגדירה אותם "סכנת נפשות" משום שסטודנטים רבים נחשפים אליהם. רוזנבלום מצביעה על כך שהעמדות אותן מציג הספר ביחס לנושאים שונים, הן מקוממות ומהוות, לכל הפחות, סטייה מן האמת. "דוגמה לכך", כותבת רוזנבלום, "היא הפרק המסביר, כי גילוי עריות בין אב לבת הוא בעצם אשמת האם, הנמנעת מקיום יחסים עם בעלה, או תוצאה של פיתוי האב על ידי בתו. בעניין אחר נכתב, כי רוב הילדים המוכים הם חריגים ובעייתיים. כלומר, לפי הספר, ילדים 'נורמליים' לא מוכים".
מאמר זה מגיע לאחר שלפני כחודש וחצי פורסמה עצומה עליה חתמו אנשי חינוך וטיפול, הקוראת לתקן את הפרק בספר העוסק בהומוסקסואליות, או להפסיק את השימוש בספר לאלתר (כתבנו על זה כאן).
מה דעתכן? האם ראוי להמשיך ללמד מהספר?


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: תיאוריה והמשגות תיאורטיות, תוכניות הכשרה, חינוך, זהות מינית, מגדר, פסיכיאטריה
רינה ברקוביץ'
רינה ברקוביץ'
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
תמר אדם רביב
תמר אדם רביב
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
רעות עזרן
רעות עזרן
עובדת סוציאלית
כרמיאל והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה
דנה בן מנשה
דנה בן מנשה
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון
מיכל נעים פריד
מיכל נעים פריד
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, כפר סבא והסביבה, פתח תקוה והסביבה
אוריאל רוס
אוריאל רוס
עובד סוציאלי
רמת הגולן, טבריה והסביבה, צפת והסביבה

עוד בבלוג של שפיות זמנית

פרופ' אהרון בן-זאב פרסם לאחרונה מאמר ב'אלכסון' המנתח את טבעה האמביוולנטי של האהבה כאחד המרכיבים הדומיננטיים...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אייל שדהאייל שדה14/2/2012

למרות הכל, התעלמות מרגיזה של אנשי המקצוע. אף שקמה לה עצומה של אנשי טיפול, כאמור, ושהדברים זכו לביטוי ציבורי (לטעמי דל ביחס לדברים החמורים הכתובים בפרק), נראה כי מאז הסערה שככה כמעט לחלוטין. למעשה, היא כמעט שלא קמה במרבית הסקטורים.

כך למשל, בקרב הפסיכולוגים הסטרייטים הרוב המשיכו בשגרת יומם. בקרב הפסיכיאטרים לא ניכרה אף פעילות ערה. והסערה היחידה שנצפתה היא בקרב הפסיכולוגים ההומוסקסואלים ובקרב חוגים מסוימים באקדמיה, בעיקר בחוגי סוצוילוגיה מסוימים - אך גם סערות אלה נדמה ששככו.

המחברים, כמו שכותבת רוזנבלום, משכו בכתפם והתנצלו רפות. ובכך נגמר העניין מבחינתם. לפחות ברמה הציבורית.

על הדעות המקוממות שנכתבו שם על טרנסג'נדרים לא נכתב בשום מקום, ורוזנבלום היא הראשונה שכותבת בעיתונות על נושא גילוי העריות והגישה הפטרנליסטית והפטריארכליות כלפי הקורבנות ("הבת פוגשת את אביה על בסיס מיני וגופני, ולא פעם משתפת פעולה בהנאה").

יש לזכור כי המהדורה הזו היא ספר לימוד במוסדות מוכרים.

אני עצמי כתבתי על כך לפני חודש - וגם המאמר שלי לא זכה להתעניינות ניכרת.

מי שמעוניין - הנה הלינק:
http://psychotherapyisr...%D7%91%D7%A8/