ממצאים חדשים בחקר הפסיכופתיה - אבחון וטיפול
שפיות זמנית | 9/3/2022 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
החודש עלתה במגזין Monitor של אגודת הפסיכולוגיה האמריקאית (APA) כתבה שעוסקת בממצאים חדשים שחקר הפסיכופתיה, ובעיקרם – שישנן רמות שונות וסוגים שונים של ההפרעה – ושניתן לטפל בה. להלן סיכום של עיקרי הכתבה בעברית.
אנשים עם פסיכופתיה מציגים אוסף של נטיות דומות – כמו רמות נמוכות של אמפתיה וחרטה, נטיה לגרנדיוזיות, אימפולסיביות ולעתים התנהגות אגרסיבית או אלימה. ״פסיכופתיה היא מצב שגורם לאנשים לעשות דברים שמקטינים את החמלה שלנו כלפיהם, ולכן יש התנגדות למימון ולטיפול בהם״, מסבירה חוקרת המוח והפסיכולוגית ד״ר אביגיל מארש (Marsh) מאוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, ומייסדת שותפה של PsychopathyIs, ארגון שמקדם הכרה בפסיכופתיה ומציעה תמיכה ומשאבים למשפחות. ״אבל כקהילה מדעית, אנחנו צריכים להכיר בפסיכופתיה ובמאפיינים שלה כדי לעזור לכולנו – לאנשים עם פסיכופתיה, למשפחותיהם ולקהילה בכלל״.
בכתבה נכתב שלפי הנתונים של מארש, לכ-30 אחוזים מהאוכלוסייה יש רמה מסוימת של אמפתיה מופחתת, נטייה ללקיחת סיכונים ונטייה אנוכית, אך רק אחוז פעוט מציג רמה גבוהה של התכונות האלה. מארש משווה זאת להפרעות של הקשת האוטיסטית, ומסבירה שיש רמות גבוהות ונמוכות של תכונות אוטיסטיות, וכי באופן דומה, התערבות מוקדמת יכולה לעשות שינוי משמעותי בתוצאות שיגיעו מאוחר יותר.
כיום אין אבחנה של פסיכופתיה ב-DSM, בין היתר בגלל מחלוקת בין חוקרים ומטפלים, והאבחנה הקיימת היא הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית שמתמקדת בהיבטים ההתנהגותיים של פסיכופתיה, והפרעת התנהגות שמכונה ״callous unemotional״ (קשיחות נעדרת רגש, CU) שבה מופגנים העדר חרטה, אמפתיה ואכפתיות כלפי האחר.
ד״ר כריס פטריק מאוניברסיטת המדינה של פלורידה הציע מודל משולש שמורכב משלושה צירים של תכונות, שנפרדים אחד מהשני, ומרכיבים את הסימפטומים הפסיכופתיים: ציר היעדר עכבות (disinhibition), שכולל נטיות לאימפולסיביות, חוסר אחריות וקושי בוויסות רגשי; ציר רשעות (meanness) שכולל קושי באמפתיה, בוז וחוסר יכולת ליצור קשרים עם אחרים ונצלנות; ציר תעוזה (boldness), שכולל בולטות, חוסן רגשי והרפתקנות. מכיוון שאלה צירים נפרדים, המודל פותח דלת להבנת המאפיינים הפסיכופתיים בצורה יותר גמישה, ומאפשר לסווג אנשים בצורה מדויקת יותר, למשל אנשים שמציגים סגנון ״נועז ונעדר אינהיביציה״, לעומת אנשים שמציגים סגנון ״מרושע ונעדר אינהיביציה״, ומאפשר למדוד גם את התהליכים המוחיים שקשורים לכל תת-סוג של ההפרעה.
מה גורם לפסיכופתיה?
ד״ר פול פריק (Frick) מאוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה וחבר בקבוצת העבודה של ה-DSM-V, חקר אלפי ילדים צעירים שאובחנו עם CU אך מצא שמרבית הילדים בבגרותם לא גדלו להיות פסיכופתיים. לכן, הוא מסביר, אם יש גורם לסיכון לפסיכופתיה, חשוב להציע התערבויות מוקדמות בילדות. מחקר נוסף מצא שהן הסביבה והן הגנטיקה משמעותיות מאוד: מחקר זה עקב אחרי 561 ילדים מאומצים בילדותם המוקדמת, ומצא שהילדים שאמותיהם הביולוגיות דיווחו על התנהגות אנטי-סוציאלית חמורה יותר הציגו יותר תכונות כמו היעדר אשמה וחרטה, היעדר אמפתיה וכדומה. יחד עם זאת, ככל שההורים המאמצים התנהגו בצורה חיובית ומתגמלת, הם הצליחו למנוע כמעט לחלוטין את הנטייה הגנטית.
טיפולים מבטיחים בפסיכופתיה
עד כה טיפולים במבוגרים עם פסיכופתיה לא הצליחו במיוחד, בעיקר מכיוון שההתערבויות לא התמקדו בבעיות הנכונות, מציעה ד״ר אריאל בסקין-סומרס (Baskin-Sommers) מאוניברסיטת ייל. כיום יש כמה מחקרים שמראים שישנם טיפולים שיכולים לסייע, כמו למשל מחקר שבדק 103 אסירים אלימים עם הפרעות אישיות, כולל פסיכופתים, ובו נמצא שאסירים שנעזרו בטיפול בסכמה תרפיה במשך שלוש שנים, שעסק בצרכים הלא מסופקים שלהם, בסוגיות בהתקשרות ובניסיון לעזור להם למתן מצבים רגשיים קיצוניים – הראו שיפור ניכר בסימפטומים לעומת מי שלא קיבלו טיפול או קיבלו טיפול אחר.
במחקר נוסף שבו נעשה שימוש באימון הורות התנהגותי, שמטרתו לעזור להורים לטפל טוב יותר בצרכים של ילדיהם הצעירים שאובחנו עם CU. במהלך הטיפול, ההורים לומדים איך להדגיש חיזוקים חיוביים כדי לשנות את ההתנהגות של הילד, איך להיות חמים ותגובתיים יותר כלפי הילד, ואיך לאמן את הילד שלהם לשים לב לרגשות של ילדים אחרים. במחקר נמצא שהטיפול היה יעיל מאוד, אם כי עדיין לא נערך מחקר RCT (randomized controlled trial) גדול יותר.
בכתבה מצויינים מחקרים נוספים, והמסקנה שנגזרת בה היא שעבור ילדים, נערים ובוגרים עם סיכון לפסיכופתיה יש צורך ביותר מ״מנה אחת״ של פסיכותרפיה. יש ליצור טיפול שמותאם בצורה נכונה לבעיות של האדם ולמשך זמן מספיק כדי להבטיח שהשינויים מוטמעים. במקרה של ילדים, מציעים החוקרים, כדאי לחשוב על טיפול במונחים של חיסון וזריקות בוסטר לאורך החיים.
