ועדת ביקורת המדינה היום - על בריאות הנפש ומניעת אובדנות
יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות | 6/7/2020 | הרשמו כמנויים
אז עלינו היום, שוב, לירושלים. הפעם לדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה. הדיון נקבע על רק שני דוחות מבקר שפורסמו לפני מספר חודשים - האחד על (כשלון) הרפורמה בבריאות הנפש והשני על ההתנהלות (הכושלת) של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות (קישור לדו"ח המאוחד על נושאים אלו שהוצג היום בוועדה).
אנו מודים לח"כ עופר שלח שנעתר לבקשתנו לקיים את הדיון החשוב הזה.
בפתח הוועדה סיפרנו למשתתפי הדיון את סיפורו של עידו (שם בדוי), ילד שהמערכת הציבורית לא פספסה הזדמנות לפספס את ההזדמנות לטפל בו, החל מגיל הינקות, דרך בי"ס ומניעת אובדנות ועד למערך ברה"נ. הדגמנו לוועדה כיצד המדינה משלמת מחירים כלכליים כבדים על חוסר הטיפול בתחום בריאות הנפש, במסגרות טיפול לגיל הרך, כאשר התוכנית הלאומית למניעת אובדנות לא מופעלת ברשויות המקומיות (בשל אי סדרים וחוסר תיאום שנמשך כבר שנים בין משרדי ממשלה, באי העברת התקציבים באופן שצבוע רק עבור התוכנית, ועוד).
כך מידרדר עוד יותר מצבם הנפשי של ילדים שהיו יכולים להיות מאותרים ומטופלים מוקדם הרבה יותר. הזנחת תחום בריאות הנפש במדינה משפיעה גם סביב סוגיות חיים מורכבות כגון ליווי נפשי סביב מחלות, חינוך מיוחד, אבטלה, עבריינות, ועוד.
בהמשך העלינו את הדרך הבעייתית ביותר בה יצאה לדרך הרפורמה בבריאות הנפש לפני חמש שנים, ועל כן חוסר היכולת שלה לתת מענה מספק לקהילה. במקום, משרד הבריאות שוב ושוב משתמש בתוכניות אד-הוק קצרות טווח, כגון התוכנית החדשה שהציע בימים אלו שכוללת 3 פגישות טיפוליות מרחוק לכל מי שנתקל בקושי נפשי בעקבות משבר הקורונה. התכנית הזו, הדגש החדש של טיפולי סיביטי-עצמי שהמשרד דוחף *כתחליף!* לטיפולים אחרים, כל אלה הם "פלסטרים". מנסים לסתום עוד ועוד חורים בסכר! הפלסטרים הללו הם חלקיים (במקרה הטוב) ולעיתים אף לא יעילים ולא מקצועיים, ולאחריהם נותרים האזרחים ללא מענה כאשר הם מופנים להמשך טיפול בתחנות לבריאות הנפש, שם הם ממשיכים לחכות בתורי המתנה בלתי נגמרים לטיפול פסיכולוגי.
הגיע הזמן שמשרד הבריאות יחליט להנשים מחדש את מערכת בריאות הנפש במדינת ישראל, על מנת לאפשר לה לתת את המענה הנפשי הנחוץ לאזרחיה, ועל מנת לחסוך למדינה עלויות גדולות הרבה יותר.
החוויה בוועדה הייתה לא פשוטה. משרד הבריאות מפזר מסרים על השקעות ועל פסיכותרפיסטים (ממתי משרד הבריאות דוחף לכך שהציבור יקבל טיפול ע"י מטפלים לא מורשים? מה קרה לבעלי המקצוע המורשים שעובדים בברה"נ?), מדבר על הצורך ברגולציה (לא המשרד אמור לעשות רגולציה?). קופות החולים מנסות להסתתר מאחורי מחסור בפסיכיאטרים (נכון, אבל יש עוד מקצועות ואין בהם מחסור) ומתהדרות בעלייה במספר המטופלים (כמה מהם מקבלים טיפול בחינם וכמה במסלול העצמאים?).
לצד זאת, גם בשיח על הרפורמה וגם בשיח על התכנית הלאומית, היה ברור לחלוטין - כשלים ברורים ורציניים של המשרדים האחראים. המעקב אחר הכסף, התיאום, הרגולציה, המשכיות התהליך.
ח"כ שלח סיכם בסוף - לא סביר שיחכו 12-16 חודשים לטיפול. לא סביר שתכנית כ"כ זולה שמונעת אובדן חיי אדם לא מופעלת כראוי. דווקא בגלל הקורונה יש כאן הזדמנות!
הוועדה תכנס דיון המשך, אנחנו נהיה שם להמשיך ללחוץ ולא לוותר.
* ניירות העמדה שהגיש פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית לח"כים לקראת הוועדה: על כשלון הרפורמה בבריאות הנפש, ועל הכשלים בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות.
* ראיון בערוץ 20 של חנה שטרום כהן, נציגת פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית, בעקבות הוועדה.
