דוח הממונה על השכר מקדיש פרק לפסיכולוגים, ועוד על העשייה של פורום הארגונים
יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות | 1/7/2020 | הרשמו כמנויים
"בפעם הבאה אני כבר אכעס" הייתה אומרת לי אמא שלי (יאללה פסיכולוגים, פרשנו...)
אז יאללה. העברה בין דורית:
סוף סוף נגמרו הבחירות (בינתיים). יש כנסת. יש ועדות כנסת. יהיה תקציב. אפשר סופסוף להתחיל לעבוד.
מצד אחד - טוב שלקח כ"כ הרבה זמן עד שזה קרה. זה נתן לנו שנה-שנתיים להתארגן, ליצור קשרים, לארגן חומר, להתגבש על דברים. מצד שני - די, הלשון בחוץ.
היקף היריעה שאנחנו מתעסקים בו לא נתפס.
הנה רק מהיום ואתמול (שימו לב לרכבת ההרים הרגשית) :
* מאבק על הכרה בקורסים מקוונים בזמן הקורונה לגמו"ש (באמת משרד החינוך? באמת?)
* ועדת החינוך של הכנסת תתכנס מחר להמשך דיון על הרפורמה. ומחר (בע"ה וכו') קולנו יישמע!
* שמועות על עוד מרפאת בריאות הנפש שעומדת להיסגר (5 שנים לרפורמה, אמרנו?)
* קביעת פגישות עם שני ח"כים שנשמעים רציניים, לרתום אותם למאבקנו.
* עיריות שמנסות לסחוט עובדים כדי שלא יאבקו על זכויותיהם.
***************
* דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר מקדיש פרק שלם ונפרד לפסיכולוגים! התמונה שמשתקפת שם, ומגיעה מהאוצר!!! מטרידה מאוד מאוד!
אתם מבינים מה כתבתי פה הרגע? הממונה על השכר בוחר להתמקד השנה בפסיכולוגים. אתם מבינים כמה זה פורץ דרך? ואני לא ביקשתי את זה מאף אחד, אני לא שיחדתי אף אחד בשביל זה, (אני ידעתי שזה קורה כי הם סיפרו לי את זה לפני כמה חודשים, אבל אולי זה המקום להודות שכשהם אמרו לי את זה בכלל לא הבנתי מה זה אומר. אז עכשיו אני יודעת :) ), אני חייבת לנחש שהסיבה שבחרו להתעמק בזה קשורה, איכשהו, לפעילות שלנו, לזה שהצפנו את זה למודעות. (ברצינות עכשיו, תקראו אותו. זה כולה 8 עמודים עם מעט טקסט. זה מאוד מעניין. ורק קטע קטן משם מרתיח, כל השאר סתם עצוב. עמ' 132).
***************
* הפסקת הערכות אובדנות בשפ"חים כי נגמר התקציב של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והסתתרות של המערכת מלהודות בזה ולטפל בזה (WTF?!)
* כתבה על מלונות הקורונה המתחדשים וחוסר במענה פסיכולוגי.
* דחיית 'הרפורמה בהתפתחות הילד' אבל התעקשות של המשרד לא לשנות אותה. אה, וסגירת היחידות ההתפתחותיות.
* כתבות על חמש שנים לרפורמה. כתבות לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה. ניסיון לדחוף כתבות everywhere...
* הספין החדש של טיפול ברה"ני קורונלי ב-1.90 ש"ח (3 מפגשים בזום וכולנו פנאן).
* שוב מנסים לפרק את הקונגי?
and so on and so forth...
ולמה אני מספרת לכם את כל זה?
כי אתמול בדקנו כמה חברות יש ב"תנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית".
329 חברות *פחות* ממה שהיה בשנה שעברה.
אנחנו חייבים את ה-329 האלה (שלא לדבר על עוד 200 יותר כדי להפסיק לקבץ נדבות אצל נדבנים). כדי לשלם ליח"צ (כן, אני יודעת שעוד צריך לשפר את הנראות שלנו, בשביל זה צריך כסף!), בשביל לשלם לייעוץ האסטרטגי, יודעים מה? בשביל לפרגן לפעילים שטוחנים עבודה ברמות שאתם לא מבינים, באיזה ערב פיצה זומי.
אז באמת - אני מקווה שבפעם האחרונה (כי בפעם הבאה אני אכעס) - אם לא קיבלתם מייל מהכתובת הזאת noreply@e-c.co.il בשנה האחרונה אתם לא חברים בתנועה! אתם לא תומכים בנו (חומרית לפחות) ולא עוזרים לנו (ועידוד מהיציע זה חשוב ממש! אבל לא קונים איתו במכולת).
יש 5711 פסיכולוגים ציבוריים בישראל (ולדעתי עוד אלפים שתומכים במאבק שלנו), רבאק - תירשמו לתנועה. תעזרו לנו לסחוב את כל המסע הכבד הזה. אל תשאירו אותנו לבד. זה ישתלם לכם בתלוש השכר בעוד שנה-שנתיים!
קישור להצטרפות כחברות בתנועה (או סתם למשפחה וחברים שרוצים לתמוך במאבק).
