חוויית צפיה בסרט "גחליליות": על אובדן, פסיכוזה, ומסע חיפוש
רננה אלרן | 26/4/2020 | הרשמו כמנויים
כל שנה לקראת יום הזיכרון גילי מייזלר פותח לצפייה את הסרט הדוקומנטרי "גחליליות" (2009), שהוא כתב, ביים, ערך, ומצולם בו בתור אחד מגיבוריו. הסרט מתחקה אחרי דמותו של אחיו הגדול של גילי, גיורא, שנעדר מאז מלחמת יום כיפור ועקבותיו לא נודעו עד היום. גילי מראיין חברי ילדות של גיורא, חברים מהצבא, מפקדים, חברים של הוריו, ובני משפחה של נעדרים אחרים שנקלעו אל תוך הדרמה המשפחתית של היעלמותו של גיורא. גיורא בן ה-19 היה חלק מצוות של טנק שנפגע בימי הלחימה הראשונים בסיני, ופרט לניצול אחד שנפל בשבי המצרי, שאר שלושת חברי הטנק הוכרזו כנעדרים. אלא שישנה עדות של חבר ילדות של גיורא, כעשרה ימים לאחר מכן, שמעידה על כך שהוא נותר בחיים. העלמותו המתוקשרת של גיורא (אמו דיברה ברדיו, אביו חיפש אחריו ארוכות) מצאה את עצמה במוקד של אחד מהספרים המדוברים של א.ב. יהושע, "המאהב", שעסק בנושא שעד אז לא היה מוכר לחברה הישראלית – חיילים נעדרים. אובדנו של הבן, ללא קבר, ללא מענה, נשאר כפצע פתוח בלב משפחתו וחבריו.
מאחורי סיפורו של גיורא מהבהב סיפורו של גילי, אחיו הצעיר של גיורא, שהיה בן 12 כאשר האח נעלם. מדי פעם אחד המרואיינים בסרט שואל את גילי האם הוא היה נוכח בזמן שיחה זו או אחרת שהתקיימה סביב החיפושים אחר גיורא. ובכל זאת, איפה היה גילי, מי דאג לו? מתעקשת אחת המרואיינות, והאם עונה: גילי הסתדר לבד. אחד המרואיינים ממשיך ואומר שהשאלה היותר מעניינת משאלת היעלמותו של גיורא, היא השאלה מדוע גילי עושה סרט על היעלמותו של גיורא. ובהדרגה, גילי עצמו אכן הופך להיות במוקד הסרט, כאשר הוא מתאר טיול שעשה למזרח בגיל 24 ביחד עם חבר, ובמהלכו נטל פטריות הזיה. תחת השפעת הסם, גילי נכנס למצב פסיכוטי – "טריפ" - ויוצא למסע חיפוש אחרי האח האבוד, כשהוא משוכנע שגיורא נשאר בחיים והוא גר הרחק, על איזה חוף בודד, מגודל שיער. הפסיכוזה של גילי מחזירה אותו הישר אל נקודת השבר האישית והמשפחתית, אל הספק המקנן תמיד לגבי האח הנעדר.
אחד הדימויים הויזואליים החזקים בסרט מצליח ללכוד משהו מתוך החוויה הפסיכוטית. בזמן הטיול גילי מצלם שקופיות של מקומות בהם ביקר ושל אנשים אותם פגש. הוא מצלם את הסרט האחרון בנפאל, אולם כשהוא חוזר לירושלים הוא חושב שסרט הצילום ריק ומצלם עליו שוב תמונות בישראל, מבלי להיות מודע למעשיו. התוצאה שיוצאת על גבי סרט הצילום האחרון מהטיול של גילי נקראת בשפה הצילומית "סופראימפוזיציה", כאשר תמונה אחת מוצבת על גבי השניה והן מופיעות יחד בו זמנית. הצילומים האחרונים משקפים נופים סוריאליסטיים, מזיגה של נופים זרים עם מקומות מוכרים, דמותו של גילי שקופה ומטושטשת, מרחפת בתמונות כמו הד רחוק או רוח רפאים. תמונות אלו יוצרות מטפורה ויזואלית מצמררת של החוויה הפסיכוטית, שבה תכנים פנימיים מן הדמיון מתלבשים על גבי אירועים מהמציאות, ומייצרים מציאות חדשה, הזויה ומתעתעת. תמונה ומאחוריה תמונה. סרט דוקומנטרי על חייל נעדר ומאחוריו סרט אחר על מסע למזרח. אח גדול שנעלם ומאחוריו אח צעיר אבוד. מציאות של מלחמה ושכול ומאחוריה מציאות של כאב נפשי בלתי נגמר.
לצפייה בסרט "גחליליות": https://tinyurl.com/yb9b62mx
