30 שנה לנפילת חומת ברלין - איך נראתה פסיכותרפיה בגרמניה המזרחית?

שפיות זמנית | 9/11/2019 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

היום לפני 30 שנה נפלה חומת ברלין, וגרמניה אוחדה ושבה להיות מדינה אחת. הפערים בין מזרח למערב גרמניה קיימים ורוחשים מתחת לפני השטח גם היום, משום שבמשך 45 שנים הן היו שתי מדינות נפרדות - האחת קפיטליסטית וקרובה לארה"ב, והשניה קומוניסטית בשליטת ברית המועצות. אולם פסיכולוגים ואנשי טיפול היו תמיד בשתי המדינות, וזו הזדמנות לשאול - כיצד נראתה הפסיכותרפיה במזרח גרמניה לפני נפילת חומת ברלין, ואחריה.

ההיסטוריה הרשמית של מזרח גרמניה מלמדת שלא היו פסיכולוגים בגישה פסיכואנליטית במדינה, מכיוון שהתיאוריה הפסיכואנליטית התנגשה בתיאוריה המרקסיסטית והסוציאליסטית. הפסיכולוגיה הייתה צריכה לתמוך בסוציאליזם - כלומר לסייע ביצירת אדם חדש, עם "אישיות סוציאליסטית" - האדם הזה יישא איתו את האידיאולוגיה, את התרבות ואת הערכים החברתיים של המדינה. הפסיכולוגים במזרח גרמניה התייחסו לבעיות פסיכולוגיות כאל בעיות מטריאליסטיות וביולוגיות בעיקרן, ופחות התייחסו למאפיינים הקוגניטיביים שלהן. רעיונות פסיכואנליטיים כמו הלא-מודע נתפסו כאיום פוטנציאלי על התיאוריה המרקסיסטית, שהתבססה על תפיסות רציונליות ומטריאליסטיות.

זו ההיסטוריה הרשמית, אולם במאמר שפורסם ב-Journal of the History of the Behavioral Sciences, על ידי כריסטין לונברגר מאוניברסיטת קורנל, מובאת היסטוריה אלטרנטיבית, כפי שזו מתוארת על ידי הפסיכותרפיסטים שפעלו באותן שנים במזרח גרמניה; הם מספרים שבאותן שנים נלמדו תיאוריות פסיכואנליטיות באופן לא רשמי - חלקם קיבלו מידע לא רשמי במהלך ההכשרה שלהם וחלקם זכו לגישה לא רשמית למומחים ולספרות מערבית. אחד המטפלים שרואיין למחקר הסביר זאת כך: "תמיד היה הבדל בין הדעה הרשמית, זו שפורסמה באופן רשמי ופומבי, לבין מה שבאמת נעשה בפרקטיקה. העבודה האנליטית תמיד נעשתה. קראנו לזה 'טיפול דינמי פרטני', 'טיפול דינמי קבוצתי' - מבעד למילה דינמי הייתה מחשבה פסיכואנליטית, פשוט בשם אחר".

תכנית לימודים רשת לאקניאנית - הרשמה כעת
הרשת הלאקאניאנית היא מוסד הוראה שנועד ללימוד הפסיכואנליזה על פי זיגמונד פרויד וז׳אק לאקאן

לאחר שחומת ברלין נפלה וגרמניה הפכה למדינה מאוחדת, נשאלה השאלה - מהי ההכשרה של הפסיכותרפיסטים במזרח גרמניה? המדינה הכירה בהם כפסיכולוגים, אבל לא ככאלה שמוכשרים לבצע פסיכותרפיה אנליטית. מטפלים רצו שיכירו בהם ככאלה שיכולים לבצע פסיכותרפיה אנליטית, משום שהכרה זו אפשרה להם לקבל פחות מטופלים באופן יותר תכוף ולתקופות זמן ארוכות יותר. חלק מהמטפלים ממזררח גרמניה איתגרו את המדינה וטענו שהטיפולים שביצעו לפני נפילת החומה ייצגו שימוש "יצירתי" בפסיכואנליזה, ולכן יש להכיר בהם כפסיכואנליטיקאים.