Mandala Symbolism / C. G. Jung
קריאה מודרכת | 4/9/2019 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
Mandala Symbolism, מאת קרל גוסטב יונג, הוצאת Princeton University Press, 220 עמ'. תרגום לאנגלית: R. F.C. Hull
ממליץ על הספר: מרדכי גלדמן, פסיכותרפיסט בגישות פסיכואנליטיות ומשורר זוכה פרס ביאליק למפעל חיים בשירה. פרסם 17 ספרי שירה ושישה ספרי עיון שהאחרון שבהם הוא 'מראות וכפילים: שקספיר כפסיכואנליטיקן' (קשב לשירה, 2019).
התמחיתי בפסיכותרפיה במכון פסיכואנליטי מסוים במשך כשבע שנים. הפסיכולוג הבכיר במכון היה בעל ידע מוגבל בתאוריות פסיכואנליטיות חשובות והבנתו את נפש האדם הייתה לקויה, אבל הכריזמה שלו, האינטליגנציה היצירתית שלו ואמונתו המגלומנית בעצמו הסתירו זאת. ככל ששהייתי במכון הזה התארכה, כך נתדרדר מצבי הנפשי. צללתי בהדרגה לדיכאון, שהודיע לי שאני פוסע בדרך רעה, וחדלתי לגמרי מכתיבת שירים. שאלתי את נפשי להימלט מהמסגרת הזאת, אבל הרגשתי לכוד והתקשיתי בכך. הייתי נתון ללבטים שונים ומשונים עד שבא לעזרתי הלא-מודע.
מכיוון שגם מאסתי בישיבות ההדרכה הארוכות שנוהלו ביד רמה על-ידי אותו פסיכולוג, נהגתי להביא אתי לכל ישיבה דף בריסטול קטן (חצי A4) וקלמר מתכת דק שהיו בו שישה עפרונות צבעוניים. בישיבות נהגתי לשרטט עיגול באמצעות מאפרה ובתוך העיגול ציירתי באורח כפייתי - שמיים, אדמה ועץ. לעתים ניתך משמי הציור גשם של טיפות אור. סיפרתי לעצמי שאני משכלל את יכולתי לצייר בקומפוזיציה טובה. הציור נעשה בהקפדה מדיטטיווית על כל קו זעיר וכתם קטן והתוצאה הייתה לרוב יפה. עד היום אני שומר אתי כמה מהציורים האלה באהבה מיוחדת.
בתקופה הקונפליקטואלית הזאת חלמתי ברציפות שני חלומות שהרשימו אותי כחלומות חשובים. בראשון, עבדתי בחממה כלשהי והעברתי חול מעציץ לעציץ עד שבאחד העציצים ראיתי שדה שלם של רקפות זעירות קורנות יופי. סביבי היו עובדים נוספים, והצבעתי להם על שדה הרקפות המיניאטוריות, אבל איש מהם לא יכול היה לראותו. בחלום שנחלם למחרת, הראה לי פסיכולוג בן גילי, שהערכתי מאוד בשעתו בגלל עומק רגשותיו, מגילת קלף דמוית צלב שעליה נכתב בכתב יד משפט כלשהו בשפות רבות מאוד. לא יכולתי לדעת מהו המשפט הזה, אבל לעיני התרחש מעין פלא: האותיות של כל שפה בכל שורה היו "מתחברות" עם האותיות בשורות הסמוכות שמעל ומתחת ויוצרות שפות חדשות, שאף הן הביעו את אותו משפט סודי.
החלומות הללו ניתנים לפירושים סובייקטיביים ואובייקטיביים רבים, אבל מעבר לכך, סמוך למועד החלימה הם הקנו לי חוויה של ערך עצמי מיוחד במינו. בחלום הרקפות גיליתי יופי סודי שאיש מלבדי לא יכול היה לראות – ניחנתי בראות מיוחדת במינה. בחלום המשפט הסודי הייתי עד לקיומה של אחדות אוניברסאלית מקיפה. את החלום הזה גם פירשתי באופטימיות כהבטחה לכך ששיריי יתורגמו לשפות רבות. עם הזמן הם אכן תורגמו לשפות רבות; ספרי שירתי תורגמו לאנגלית, פורטוגלית וצרפתית.
בניסיון להבין את חלומותיי התחלתי לקרוא את ספרו של יונג על המנדלה. הספר מפרש מנדלות מהיבט יונגיאני ומדגים שימוש בהן למטרות דיאגנוסטיות ותרפויטיות כאחד. יש בו הרבה תצלומים של מנדלות יפות, שחלקן צויר בידי מטופליו של יונג, והוא מסביר את המנדלה ואת הסמלים שמצוירים בה כהתרחשויות בתהליך האינדיווידואציה. בעזרתו קשרתי את חלומותיי לציורי העיגול שקדמו להם, שאותם ציירתי בישיבות ההדרכה המשמימות. הספר הסביר את הסמלים בחלומותיי ואת המנדלות המטרימות כייצוגים ארכיטיפיים של העצמי. העצמי כמו התעצם בנפשי ותמך בהגדרה עצמית חדשה ובנטישת המסגרת שתבעה הסתגלות למה שצריך היה למרוד בו. העצמי תמך באינדיווידואציה.
באותה תקופה יונג הפך לגביי, לזמן מה, למטפל חליפי לאותו הפסיכולוג ולעמיתיו. העיונים בספר על המנדלה ובספרים אחרים של יונג פתחו לי שערים לשני עניינים נפשיים רבי חשיבות: חזרתי לחקור את הספירה הדתית ממנה נפרדתי בגיל 16, אבל מהיבט אוניברסלי, ולא כחוזר בתשובה; ובמקביל, העמקתי בחקר תהליכי האינדיווידואציה וקראתי הרבה על מסלולו של "הגיבור" המיתולוגי גם בספריו של ג'וזף קמפבל.
המודעויות הללו אפשרו לי, אחרי היסוסים רבים, להיפרד מהמכון ומקהילתו מתוך נאמנות לעצמי שהבליח באופן פיוטי מהאגו הסתגלן. במקביל לכך, האינדיווידואציה הפכה לנושא מרכזי בעבודתי הטיפולית. גם רעיונותיהם של ויניקוט וקוהוט תרמו לכך. מאוחר יותר העמקתי בסוגיות של יחסי-אובייקט, והאינדיווידואציה חדלה להיות תהליך מבודד – הכרת הזולת הפכה דרך לצמיחה נפשית ולהכרת העצמי כאחד. היו לכך כמובן גם השלכות חשובות על עבודתי הטיפולית. אני מאמין שמי שמשתמש בייצוגים אמנותיים בעבודתו הטיפולית ועדיין אינו מכיר את הספר, ימצא בו שלל רב.
