לגעת בכאב הנפשי - בטיפול, בזוגיות ובמשפחה
הרצאה בנעלי בית | 14/2/2019 | הרשמו כמנויים
יום העיון "לגעת בכאב הנפשי בטיפול, בזוגיות ובמשפחה" של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, לרגל השקת המשחק 'מדברים גירושים', מצע חוויתי טיפולי לתקשורת הורה-ילד התקיים במרכז לימודי ישראל יפה בע"מ, פארק הירקון, ת"א, בתאריך 24.6.2018
ד"ר רבקה דוידוביץ אפשטיין | דברי פתיחה
[תקציר אודות ההרצאה]
'נקודת אי-ההפרעה' כנקודת מישען למפגש עם כאב נפשי בטיפול פסיכואנליטי | סמדר שטיינבוק
כאב נפשי שמקורו ברובדים עמוקים של הנפש מתגלה לפנינו בחיים ובטיפול בדרכים שמזמינות אותנו לבחון מחדש את אופני המגע האפשריים עמו. היבט חשוב של מגע זה הוא היכולת לאי-הפרעה. התייצבותו של מטפל ב'נקודת אי-ההפרעה', היא התייצבות מתוך דעת במרכז שקט, יציב ונגוז של תודעתו, אשר מהווה מקור השראה ואפשור למטופל להינתן בעצמו אל תוך מרחב של פוטנציאליות והתהוות. מתוך כך, תיתכן התרתו של הכאב לתוך מצב טרנספורמטיבי בעל ערך ריפויי.
משפחה טובה, משפחה מצמיחה - רגשות, תנועה וחיות במשפחה | שמואל גרזי
ההרצאה תעסוק במשאלה ליצור משפחה טובה מחוסרת כאב ,שיכולה להימנע ממצבים קשים ומרגשות מכאיבים ,בזכות הניסיון להיצמד למה שנכון, ולסיפוק כל צרכי האחר. החיפוש אחר משפחתיות טובה יכול להחוות מחד כמשאלה מאוד שובת לב ,ומאידך כחוויה מתסכלת משום שבעצם מהותה היא חוויה סטטית, חסרת חיוניות ואיננה נענית להשתנות המתמדת של בני המשפחה ושל הרוח הנוצרת בין חבריה. המפגש עם חוויות מאכזבות ומכאיבות ובלתי מובנות לנוכח הרצון הטוב של בני המשפחה ליצור מערכת מאוד מספקת, מביא את המשפחה לחפש אחר אפשרויות אינסופיות של דינמיקה שהיא חיה, חיונית, ומשתנה. האינטראקציה הבין אישית יכולה להיענות באופן חי והמשכי להשתנות המתמדת והמזערית של כל אחד מבני המשפחה ,תוך מפגש הכרחי עם כאבים רגשיים ועם כאב של פרידות המהווה בסיס להיווצרות ניפרדויות. בנוסף לכך נוצר צורך להקשבה ולהתבוננות בשדה המשפחתי, שהוא התוצר המתהווה בהתמדה של המשפחה כיחידה אחת המכילה את הפרטים השונים והנפרדים. שדה זה אף הוא לא נותר קבוע, והוא עובר טרנספורמציות הן בתוך המערכת ,והן ביחס למערכות ) משפחתיות ואחרות( שמשיקות למשפחה. הדינמיקה הנוצרת מאפשרת חיפוש משותף אחר את מרכיבי ההשתנות החיוניות והחיה של החוויה המאפשרת צמיחה והתפתחות מתמדת, תוך יצירת מיכלים המאפשרים ומעודדים מפגש עם רגשות מגוונים כולל רגשות של כאב. ננסה להתייחס גם לאפשרות של מפגש עם רגשות של חוסר ,ועם חוויות שהיו צריכות להתרחש אך לא קרו, שהם במהותם חוויות שקשה מאוד לראותם ולהכילם, אך אלה חוויות אשר מבקשות התייחסות מיוחדת בתוך המשפחה המוכנה לגעת בכאב.
מה מאפשר לזוג להכיל יחד כאב של אובדן, אכזבה ואין? | ד"ר מיטשל בקר
ניתן לטעון שאין לשני אנשים אפשרות להכיל ביחד ובמשותף כאב של אובדן ואכזבה. ביסוד הטענה הזאת ישנה הנחה שהחוויה של רגש, במיוחד הרגש השלילי, אינה חוויה שניתן להתחלק בה. ידוע לנו היטב איך אובדן ואכזבה יכולים להתקיף את הביחד עד כדי פירוקו של הזוג. בהרצאה נדון במנגנון שבו האחד מנסה לקחת על עצמו את העול הרגשי של השני עבורו. וכמו כן ,שאחד מוסר לשני את העול הרגשי. אנו מכירים את המנגנון הזה בתור מהלך של פסיכופתולוגיה, אך זאת גם פעולה של אהבה והתמסרות. האם חרדה או פחד או דיכאון יכולים להימסר? ואם כן, אז אולי גם זוג יכול להירתם להכלה משותפת. מה כל כך מקשה על זוג כדי להכיל רגשות קשים? מה התמות הזוגיים החוסמים האפשרות להכלה זוגית? ומה מאפשר לזוג להכיל ביחד כאב אובדן ואין? ננסה להשתמש במושג 'הכלה' של ביון יחד עם המושג 'יצירה' של ויניקוט כדי לתאר מהלך של התמסרות זוגית. אשתמש בנרטיב מטיפול ובנרטיבים מיוחדים של דוד גרוסמן מתוך 3 ספריו, 'האישה הבורחת מבשורה', 'נופל מחוץ לזמן', ו'סוס אחד נכנס לבר', כדי להדגים המאבק האדיר ששניים עוברים מול כאב אובדן ואין.
גירושים כשבר במשפחה- הכאב הנפשי של ההורה, של הילד, והשלישי שביניהם | ד"ר דרור אורן
החוויה הרגשית של הגירושים כטראומה, משבר או שינוי קשורה בין השאר לעמדה כלפי התפרקות הזוגיות, בקרב כל חברי הבית. סיום ומות הקשר כתהליך פנימי של פרט, שונה מהאבל ומהטלטלה שיחווה מי שנעזב, שננטש, שמסגרת משפחתו פורקה למרות רצונו/ה. על הילדים בדרך כלל נכפית הפרידה והשרירותיות על יצוגיה והשלכותיה, עשויות לעורר חוסר אונים, הכחשות, הסתגרות וביטויים עקיפים של כעס. נראה כיצד התפיסה העצמית כ 'עוזב' או 'נעזב' משפיעה ואף מעצבת את אופני הכאב הנפשי ואת מידת היכולת לעבד את העבר והווה ולתת לו מקום בקשר הורה-ילד. יוצג תהליך טיפולי של אישה שנתיים לאחר גירושים. כהדגמה של האפשרויות הטמונות בקשר הורה-ילד כדרך להתמודדות ולעיבוד הכאב הנפשי במשפחה. טיפול שהתחיל בעיסוק עצמי בתחושות הכאב והחרדה, בשאלות של ערך עצמי ודימוי עצמי והרהור על תפיסות החיים. המשיך בעיסוק באחר, בצער ובאשמה סביב הילדים והגיע לשיח בין אישי, דרך הסתייעות ב*"מדברים גירושים" כמצע מאפשר ליצירת מרחב שיח עם ילדיה.
