ואין לה קוד F, רק חור גדול שמאיים לבלוע

החופש הגדול כאן. וגם הרפורמה בבריאות הנפש. שני רעיונות מלאי יומרה הנושאים בחובם פוטנציאל ער ותקווה גדולה, אבל נדמה שגם סכנה לא פחות גדולה לשבר, פספוס ואכזבה.עם כניסת הרפורמה לתוקפה, הכריזו נציגי העו"סים והפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר על סכסוך עבודה במסגרתו הונחו המטפלים בשירות הציבורי שלא לשתף פעולה עם משרד הבריאות בכל הנוגע לרפורמה בבריאות הנפש עד להסדרת מעמד וביטחונם התעסוקתי של העובדים בתחנות הציבוריות. בפוסט מפורט ב'שפיות זמנית' תוכלו לקרוא את מסמך ההסתדרות וכן את דבריה של טלי חבצלת, נציגת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר המבקשתלהביא לציבור הפסיכולוגים שאינו מכיר את פרטי סכסוך העבודה ואת ההשלכות של הרפורמה על עובדי בריאות הנפש ועל השירות שינתן למטופלים. בדרכה הלירית, איילת וידר כהן, מבקשת גם היא לעורר את הלבבות סביב הרפורמה 'שאין צורך לייפות אותה...היא לא טובה ולא מיטיבה אבל היא מציאות ונעשה בתוכה את הכי טוב שאפשר אבל צריך להודות שהיא תפגע בכל מי שהמצוקה שלה או שלו לא מסתדרים יפה בשורה'. וידר כהן מזמינה לשיח אמיתי על המצב, ואנחנו מצטרפים לקריאתה - הרפורמה מניעה בימים אלה תהליכים על פני השטח, ומתחת הכל רוחש – אנחנו מזמינים מצדדים, מתנגדים ו'סתם' אנשי מקצוע המתבוננים במתרחש וחווים את השינוי על בשרם ועל נפש מטופליהם, לשלוח אלינו טורי דעה ומאמרים בנושא. ובינתיים- תחילת דרכה של הפסיכותרפיה הגופנית הייתה מלווה בהתנגדות לעקרונות הבסיס שעליהם התבססה הפסיכואנליזה המסורתית, שדגלה בהפרדה הקרטזיאנית בין הגוף והנפש. עם השנים, תהליך מורכב של צמיחה והבשלה הוביל ממצב של התבדלות והתנגדות לממסד הפסיכואנליטי להידברות מחודשת, שהעשירה והעצימה את שני הצדדים. מוריה הייצלר פורשת את סיפור האבולוציה של הפסיכותרפיה הגופנית שעברה דרך ארוכה מלידתה, בתחילת המאה הקודמת, ועד לפריחתה בעשורים האחרונים. בשבוע האחרון נשמעו אזעקות בדרום הארץ, שהזכירו לרגע את הקיץ המטלטל שעבר עלינו לפני שנה. ספרה של אתי בר רון, 'בוגר הגן האדום' מאפשר הצצה אל חיי הילדים ביישובי עוטף עזה וכן יכול להוות כלי עזר לעבודה ייחודית עם ילדים שנאלצים להתמודד עם האיום המרחף. גיבור הספר, ילד בגן בקיבוץ הסמוך לגבול עזה מספר על חוויותיו, על פחדיו ועל התמודדותו עםאזעקות 'צבע אדום', מבין את השגרה אך חולם לשנותה. פרופ' עמיה ליבליך כותבת על סיפורים ופרשנות וברוח החופש הגדול, אספנו עבורכם מאמרים העוסקים בחירות נפשית – החופש הגדול באמת. לסיום - 'רפורמה' קטנטנה גם אצלנו - 'פסיכולוגיה עברית' נולדה לפני יותר מעשור עם מספר מטרות מוצהרות אך בלי ידיעה לאן תוביל הדרך. ביקשנו ליצור בית ברשת לעוסקים בבריאות הנפש, וירטואלי אמנם, אבל שוקק חיים וכזה שאפשר להיות בו ביחד. ברוח הזמן, וכחלק מההתפתחות הטבעית של האתר, אנחנו שמחים להזמין אתכם למרחב וירטואלי נוסף שאנחנו פותחים - קבוצת הפייסבוק של קהילת פסיכולוגיה עברית. הקבוצה מיועדת לנשות ואנשי מקצועות בריאות הנפש, ותשמש כמרחב למפגש עמיתים, דיון בשאלות ונושאים המעסיקים את הקהילה המקצועית, שיתוף בהתלבטויות, רעיונות מקוריים, מחשבות, יצירות מקוריות או סתם הגיגים. מזמינים אתכם להצטרף לקבוצה ולהיות שותפים לעיצוב אופיה. וכן, זה המקום לשתף גם במחשבות ותחושות בעקבות יציאת הרפורמה בבריאות הנפש לפועל.

"...אישה יודעת מה בליבה ואין היא יודעת מה היא יודעת ומה מכוסה ממנה ואיך תאמר את מה שהיא רואה והוא לא רואה ומה שהיא משתכרת לא מכסה את המינוס ואין לה קודF רק בור גדול שמאיים לבלוע ועוד רגע תכרע ותרבוץ ואיך תדע את מה שמכוסה ממנה ותיטה מן הדרך ותמצא שדה או משעול ואיך תדע את עומק הנחמה" (איילת וידר כהן, מתוך הפוסט האחרון)