והדיבר השנים עשר: השתנה, תשתנה
עלון פסיכולוגיה עברית | 27/6/2014 | הרשמו כמנויים
עוד שבוע חלף לו, מה נשתנה השבוע באתרנו?
בלה סוסבסקי השתתפה בפאנל בארגונו של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, שעסק במושג הטרנספורמציה בפסיכואנליזה. מהי טרנספורמציה? מהו השינוי שאפשר לייחל לו במסגרת הטיפול האנליטי ואולי בחיים בכלל? ארבעת הדוברים הציגו את גישותיהם של פרויד, קליין, וייניקוט וקוהוט למהותו של שינוי. מומלץ ומחכים. ואם בשינוי עסקינן, מן הידועות היא ששינויים מרחיקי לכת מטלטלים את עולם הפסיכולוגיה בפרט ואת עתיד שירותי בריאות הנפש בישראל בכלל - ב'שפיות זמנית' מובא קישור לכתבתו הטריה והטעונה של הילו גלזר ממוסף 'הארץ', המבקש לשרטט תמונה של זירות המאבק השונות על שיתרחש בשלבי ההכשרה ובמערכת הבריאות הציבורית. מה עומד מאחורי תחושת ה'קרב', והאם זו דווקא הזדמנות ליצירת מגע ותנועה אל עבר איחוי הפיצול? מזמינים אתכם לקרוא את הכתבה ולהעלות מחשבותיכם בתגובות לפוסט. כמו כן - קראתם ונשארתם עם הרהורים נוקבים ומנוסחים? - מוזמנים לשלוח אלינו טורי דעה ותגובה בנושא.
עוד השבוע באתר - שני פרקים מספרה של ד"ר חנה דויד "The gifted Arab child in Israel", המתאר את מצבם של ילדים מחוננים ערבים בישראל, את התוכניות החינוכיות הקיימות עבורם ואת האתגרים הניצבים בפניהם ובפני מערכות החינוך המלוות אותם. לאחר ששמואל ברנשטיין הקדיש פוסט לפני מספר שבועות לניתוח יונגיאני של הסרט 'נימפומנית' של לארס פון טרייר, גם רות נצר נחלצת למשימה ומציגה ניתוח מעמיק ומרתק להתנהלות המטרידה של הגיבורה, ליחסים בין הבמאי לשחקניותיו וליחסי ה'מטפל-מטופלת' המעורערים המוצגים בסרט. גיא פרל כותב בעמקות על 'גג החשיכה' - ספר שיריו של רפי וייכרט, המעמיד אל מול האבסורד הקיומי את האהבה והשירה, וד"ר ארנון רולניק מזמין אכם לשיר יחד. כן, ממש כך. וכדי לשכנע כותב על סגולותיה התרפויטיות של השירה המשותפת ועל ההזדמנות לסנכרון הטמונה בניגון.
שבת שלום!
"אחר כך הפנה את פניו אלי בפעם האחרונה
כמו ביום שבו מת בזרועותי ואמר: אני רוצה להוסיף
שנים לעשרת הדברות:
הדיבר האחד-עשר, "לא תשתנה"
והדיבר השנים-עשר, "השתנה, תשתנה"....
(יהודה עמיחי, מתוך 'אבי היה אלוהים ולא ידע', 'פתוח סגור פתוח', שוקן)