גליון ספטמבר 2008
עלון פסיכולוגיה עברית | 1/9/2008 | הרשמו כמנויים
לחברות וחברי קהילת פסיכולוגיה עברית שלום,
קבוצת הדיון "מטראומה לחוסן", העוסקת בנושאים הרלוונטיים במיוחד לחברה בישראל, נפרדת מגל תמים-סיקולר שהנחתה אותה מאז פתיחתה. את גל מחליף הוד קציר. כולנו מודים לגל ומאחלים לה המשך פעילות יוזמת והשתתפות פוריה. חברים המעוניינים להצטרף לדיונים מוזמנים לעשות כן:
http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=200
פסיכוקפה - psychoCafe אנו משיקים בימים אלו יוזמה חדשה שתהווה מקום לרב שיח בנושאי אקטואליה וחברה. פסיכוקפה תשמש מקום לדיון בכתבות סוף השבוע, בנושאים שעל סדר היום הציבורי וכן לדיון במאמרי דעה אישיים. מוזמנים להצטרף כבר כעת, הפתיחה בסוף השבוע הקרוב
http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=267
טיוטאת אמנת פסיכולוגיה עברית הוצגה להתייחסויות הגולשים. כדי לאפשר התייחסות גם למי שבילה בחופשה בחודש האחרון, ניתן להעביר הערות עד יום א' הבא - 7 בספטמבר. אמנה זו תהווה קוד התנהגותי המונחה לפי: ערך כבוד האדם קודם לחופש הביטוי. אימוץ אמנה זו יאפשר את שמירת האתר כמרחב בטוח ומפרה לכל משתתפיו.
http://www.hebpsy.net/a...CDfOBJ60.pdf
ולכל ההורים, שלוחה ברכת שנת לימודים ברוכה ומוצלחת.
מערכת פסיכולוגיה עברית
לפניכם מקבץ מאמרים חדשים שהובאו לפרסום באתר:
"מסבל להחלמה"- הצלחות וחוסר אונים בטיפול בנפגעי טראומה מכורים לסמים / עמיר פירני
אחת מהטכניקות המובילות בתחום הטיפול הנפשי בטראומה ופוסט-טראומה הינה הטכניקה שפותחה ע"י פרופ' פואה ונקראת "חשיפה ממושכת" (Prolonged Exposure , פואה 2004, 2007). גישתה של פואה מניחה כי הימנעות ממצבים מעוררי חרדה משרתת שמירה על הסימפטומים הפוסט-טראומטיים. טכניקת "החשיפה הממושכת" מניחה כי חשיפה חוזרת ונשנית ב"חשיפה חיה" למצבים או גורמים שהפונה נמנע מהם בשל חרדות או לחץ הקשורים לטראומה תקל על תחושתו ודפוסי התנהגותו של הפונה. במאמר מתוארת התנסות ראשונית בקרב נפגעי טראומה, מכורים לסמים, בעזרת הטכניקה של "חשיפה ממושכת". במאמר מוצגות מספר התערבויות, בקבוצות קטנות, של מכורים נקיים מסמים הסובלים מסימפטומים פוסט-טראומטיים בשל טראומות שחוו בחייהם. המאמר מתאר את יתרונות הטכניקה המקצועית של "חשיפה ממושכת" בקרב אותם פונים. כמו כן מתוארות במאמר תחושות תסכול וחוסר אונים, בהם נפגש הצוות המטפל, בניסיונו להקל על נפגעי טראומה מכורים לסמים.
http://www.hebpsy.net/a....asp?id=1809
תרומת תהליכי העיבוד החזותי, שטף השליפה המילולית, תהליכי העיבוד הפונולוגי והמורפולוגי על יכולת הקריאה והפענוח באורתוגרפיה הערבית בקרב קוראים / היתאם טאהא
המחקר הנוכחי בחן את תרומת התפקודים הקוגניטיביים בתחום העיבוד הפונולוגי, החזותי, קצב השליפה והמודעות המורפולוגית על יכולת הקריאה והפענוח בקרב קוראים באורתוגרפיה הערבית הן תקינים והן מתקשים. במחקר הושוו ביצועיהם של נבדקים מתקשים בקריאה לעומת נבדקים תקינים במטלות הבודקות את הביצוע של הנבדקים בהתאם לתחומי התפקוד שהוזכרו לעיל לצד בדיקת הביצוע במבחני קריאת מילות נטולות הקשר ומילות תפל. ממצאי המחקר הראו כי תפקודי העיבוד החזותי משחקים תפקיד חשוב בקריאה לצד תפקודי העיבוד הפונולוגי, הן בקרב נבדקים מתקשים בקריאה והן בקרב נבדקים תקינים. כמו כן נראה כי התפקוד החזותי של נבדקים מתקשים נמוך מזה של נבדקים תקינים.
http://www.hebpsy.net/a....asp?id=1808
Substance abuse and dependence within the gay/lesbian community / Chen Zohar
This paper examines the prevalence and risk factors of chemical abuse and dependence within the gay and lesbian community. From an extensive review of published literature concerning the gay and lesbian community of the different stressors that may lead to substance abuse as well as the related risks of HIV transmission and infection, this paper concludes that further research and better education are necessary. They are necessary in order to acknowledge the unique experiences, stressors, and confusion that homosexual men and women suffer from as they go through life. These experiences of growing up gay in a homophobic society build a unique history and influence one's interpretation of the world; better education may lead to improved treatment and prevention.
http://www.hebpsy.net/a....asp?id=1804
אחרית דבר מתוך הספר "על הליריות של הנפש" מאת דנה אמיר
מהי הליריות של הנפש? האם מדובר בתכונה המייחדת את נפשם של משוררים בלבד, או שמא באיכות נפשית המצויה בכל אחד מאתנו, אולי אף מתנה את עצם קיומו של מרחב נפשי? ספר זה מנסה לבחון את משמעותה של הליריות האנושית כפונקציה הנפשית המאחדת את חוויית העולם כמשתנה ללא הרף עם חווייתו כצפוי וכקבוע. שני אופני החוויה הללו אינם רק מתקיימים במקביל אלא גם כרוכים זה בזה. ליחסים ביניהם נודעת משמעות הנוגעת ליצירתיות האנושית.
