אסתטיקה של הנפש | רוני זליכוב-לסרי
שפיות זמנית | 22/11/2018 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
באוגוסט חם ומהביל, לפני מספר שנים, זכיתי לתור את רחובותיה המהפנטים, המסעירים, המפתיעים של העיר הגדולה - the big apple - על השתי וערב הארוג בתוכה. אתנחתא מפתיעה בקיץ סוער, קשה ועצוב.
בעודי פוסעת כמי שקסם נושא אותה, מצאתי עצמי מדקלמת בקצב מדוד שוב ושוב את ההרצאה אותה היה עלי לשאת בכנס, למנוע תקלות ומבוכות של אחת שאינה דוברת מבטן ומלידה את השפה האנגלית.
מסתבר, שכשאינך עסוק בהגנה והישרדות (מנת חלקנו, הישראלים, באותו הקיץ) או ליתר דיוק- כאשר הצרכים ההישרדותיים הבסיסיים של האדם מסופקים באופן מיטיבי, מתפנה לו לאדם זמן לעסוק בעניינים שברומו של עולם - אינטלקטואליים, מדעיים ואפילו אסתטיים (Maslow, 1954).
בעקבות המאורע החגיגי - כנס העוסק באסתטיקה אמפירית, נפתח בפני עולם שלם של מחקרים וחוקרים הבוחנים את היכולת של בני האדם לזהות, להעריך וליהנות מאסתטיקה מכל סוג שהיא. רוב המחקרים עסקו בקשר שבין פסיכולוגיה ובין אסתטיקה, אומנות ויצירתיות.
אחת מהדיסציפלינות הפסיכולוגיות, אשר בבסיסה התייחסות למשמעותה ולהשפעתה של האסתטיקה על רווחתו הנפשית של העצמי, היא הפסיכולוגיה החיובית. זו מניחה, כי ישנן מגוון התנהגויות המציגות דפוסים חיוביים באישיותו של האינדיבידואל, אשר דרכן תיסלל הדרך לחיים בעלי משמעות ורווחה נפשית טובה יותר. דפוסים אלה כוללים בין השאר התנהגויות דוגמת: אומץ, רגישות, היכולת לאהוב ולסלוח, יכולות בינאישיות, מקוריות, חכמה וגם רגישות אסתטית (Seligman, 2002)
נראה כי Seligman וחוקרים רבים נוספים, הם לא הראשונים בהיסטוריה שעמדו על הקשר הטבעי כנראה שבין אסתטיקה לנפש. אחד מהמקורות העתיקים ביותר אשר קשר בין השניים הוא המקור המקראי הגורס כי '...כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם' (מסכת ברכות נ"ז).
מקדמת דנא אם כן, ההנחה כי דבר אשר מוגדר כאסתטי מרחיב את הלב, את הנפש ואת הדעת, הייתה טבעית ומתבקשת.
המונח אסתטיקה ככזה הקשור לרגשות ותחושות, הוגדר לראשונה ב-1735 ע"י הפילוסוף הגרמני Baumgarten בספרו.'Reflections on poetry'
אסתטיקה, לשיטת Baumgarten מוגדרת כחוויה אשר ממוקמת בין הרגש ללוגיקה (Baumgarten, 1735; Shiner, 2001). האסתטיקה אם כן, נמצאת אי-שם בתפר שבין חומר לרוח, גוף לנפש. בין הפיזי, הממשי לבין הרגשי. שילובם של אלה, מייצר מצב בו חוויות אסתטיות כאמור הן סובייקטיביות ותלויות הקשר.
נדמה כי דווקא בעידן הנוכחי, בו העולם כולו פרוש על כף היד במרחק נגיעה, היכולת ״לברוא מציאות אסתטית״, שלא לומר לברוח אל עבר אחת כזו - מעין דמיון מודרך אסקפיסטי למפלט הנמצא ממש מעבר לפינה - גדלה אולי אפילו יותר מבעבר.
בלוגים מוקפדים, רשתות חברתיות, אפליקציות צילום ואתרי השראה רובם ככולם, פותחים צוהר לרגעי קסם אסתטיים, כביכול פשוטים, אגביים ויומיומיים שנתפסו בעדשת המצלמה. נדמה לפעמים כי אלה, הם מעין תשובה מודרנית לאומנות האימפרסיוניסטית המנציחה את מה שהעין רואה באותו רגע ומתעדת אותה (אם בכתיבה ואם בתמונה) במטרה להביע את אותו רגש, המתבטא ברגע אחד חולף.
החוויה המועברת הינה לעיתים כל כך יומיומית ופשוטה מחד, ומאידך, דווקא דרכה ניתן להפיח רוח בחומר ונוצר איזה קסם.
נראה כי החיבור הקל והנגיש כיום, בין המדיומים הוויזואליים והאודיטוריים, מצליח לייצר חוויה אסתטית רגשית, חזקה ונגישה. כל אלה הינם רק קצה הקרחון, מעין סימפטומים המייצגים הלך רוח של תקופה בה הולכת וגוברת המודעות וההתכווננות ל-wellbeing, אשר רבדים רבים מתוכו נשענים על התמקדות באלמנטים המייצרים נעימות, מרחיבים את הלב ושואפים לייצר תחושת רוגע ודיאלוג נכון בין גוף-נפש. ייתכן שזו מעין תגובת נגד לעידן בו קצב החיים מכתיב מרוץ בלתי פוסק, הצפה של גירויים, ונעדר נשימה ושהות בתוך הרגע.
לאור אלה, אך טבעי ומתבקש אותו חיבור בין הפסיכולוגיה, לעניין הגובר סביב האסתטיקה, היצירתיות והמשקל של צורה - בבואה לשרת תוכן.
ואין כמו הסטינג הטיפולי והשיח הפסיכולוגי בו תוכן וצורה משיקים, מתכתבים ומשרתים האחד את השנייה, בכדי לתת מקום לאסתטיקה: זו המחזיקה את שני המרחבים גם יחד ואשר בדרכה עשויה להרחיב את היריעה, את ההתבוננות ואת החוויה הרגשית והמחשבתית.
נדמה כי שווה לנסות ולהבין לעומקם של דברים, האם וכיצד, רוחות אלה משפיעות על רווחתו הנפשית של הפרט והחברה בכלל.
ייתכן כי ההתעסקות באסתטי, במובנים מסוימים, מצטיירת ככזו המנוגדת ל"אינסטינקט" הטיפולי הקלאסי, זה הנשען על תיאוריות פסיכואנליטיות מבוססות ועתיקות יומין אשר בבסיסן התעמקות דווקא סביב חלקים מוחשכים, מודחקים ולא בהכרח נעימים (מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, 2006), כאלה אשר אינם מתיישבים באופן טבעי עם האסוציאציה שהמושג אסתטיקה מייצר.
ובכל זאת, מתעוררת בתוכי התהייה, האם חשיפה לתכנים אסתטיים יכולה להיות בעלת ערך טיפולי. איזו השלכה רגשית עשויה להיות לחוויית הצפייה, ההתבוננות, השיח והחשיפה לאסתטיקה בכלל ובפרט מגיל צעיר?
העובדה כי לאסתטיקה תפקיד אבולוציוני - ראשוני בהתפתחות האדם (Tooby & Cosmides, 2001) אינה חדשה, וכבר ידוע כי היכולת להעריך אסתטיקה, לחוות אותה ולהיתרם ממנה הינה תלוית גיל ומידת חשיפה (Parson, 1987).
אם נביט במחקרים העוסקים בתחום זה, נראה כי ניתן כיום כבר להתחיל ולהצביע על קשר בין אסתטיקה לבין רווחה נפשית, וכן נוכל לראות כי קיימת הבנה בנוגע להשפעתו החיובית של מיקוד בגירוי אסתטי ונעים על נפש האדם.
דוגמא אחת לכך (מתוך רבות), אפשר למצוא במחקר אשר מצא קשר חיובי בין דפוסי אישיות ומזג המכילים בתוכם היבטים של קשיבות והתמקדות (נבחן באמצעות Five Factor Mindfulness Questionnaire) לבין היכולת לחוות חוויה אסתטית. מה שמעיד אולי, כי התכווננות החושים לאסתטיקה דורשת רכיבים אישיותיים מסוימים, רמת מודעות כלשהי, ודפוסים שמכילים בתוכם אלמנטים מצמיחים וחיוביים אשר ייתכן כי ניתן ללמוד ולסגל אותם (Harrison, N.R. & Clark, D.P.A. , 2016).
אם כך, כיצד ניתן לגייס את כוחה של חשיפה ולמידה של אסתטיקה ובתוכה את האלמנטים הנגזרים ממנה כמו: יצירתיות, הרמוניה וסנכרון למשל, על מנת להרחיב את ההתבוננות על החיים, בייחוד בגילאים הצעירים? כיצד ניתן ללמד ולסגל עבור דור העתיד נקודות מבט ייחודיות יותר, אשר בהמשך החיים ייתכן כי יוכלו לסייע ולהקל על ההתפתחות הרגשית ודרכי ההתמודדות עם קשיים אשר החיים מזמנים לנו?
הרי המושג אסתטיקה טומן בחובו, מעבר ליופי - אשר לעיתים נופל למרחבי השטחי או הפריבילגי (אי-שם במעלה הפירמידה, כי למי יש זמן להתעסק עם זה ובואו נהיה יעילים ונתעסק בתכלס) - פילוסופיות חיים אשר נדונו עוד ביוון העתיקה, אלמנטים רגשיים, התבוננות ייחודית והשפעה על רבדים רבים בעולמנו.
כמה יוכל ילד להרוויח, אם ייחשף מגיל צעיר לעקרונות אסתטיים כחלק מדרך חינוך: חשיבה יצירתית, ראייה ביקורתית על העולם, תפיסה של גשטלט שלם המוגדר כהרמוני, התבוננות אותנטית, ראשונית, כזו המאפשרת מרחב להטלת ספק, מקום לדיון ומתן אפשרות לשאילת שאלות.
הרי אלה יכולים בתורם להשפיע השפעה של ממש, על האופן בו יתפוס הילד את עצמו ואת האחר. את האופן בו יחווה את העולם ויפרש אותו.
והנה, האסתטיקה נוכחת בכל פינה - אם רק נכוון את עיני הילדים, את ההורים ואת עצמנו כמטפלים להתבונן בהן בעיניים פקוחות, להיתרם ולהיעזר באלה.
כי בסופו של יום, ליופי יש מקום של ממש בתוך הלב והנפש, אם רק נשכיל לאתר אותו בתוך החיים עצמם.
מקורות
Baumgarten,A.(1735/1954). Reflections on poetry. Berkeley: University of California Press. Beebe, B., Lachmann, F. L., & Jaffe, J. (1997). Mother-infant interaction structures and presymbolic self and object representations. Psychoanalytic Dialogues, 7, 133-182.
Harrison, N. R., & Clark, D. P. (2016). The observing facet of trait mindfulness predicts frequency of aesthetic experiences evoked by the arts. Mindfulness, 7(4), 971-978.
Maslow, A. H. (1954). Motivation and Personality. New York: Harper and Row
Parson, M. J. (1987). How we understand art: A cognitive developmental account of aesthetic experience. New York: New York, NY, US: Cambridge University Press.
Seligman, M. E. (2002). Positive psychology, positive prevention, and positive therapy. Handbook of positive psychology, 2(2002), 3-12
Shiner, L. (2001). The invention of art: A cultural history. Chicago: University of Chicago Press.
Tooby, J., & Cosmides, L. (2001). Does beauty build adapted minds? Toward an evolutionary theory of aesthetics, fiction, and the arts. SubStance, 30(1), 6-27.
פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית/ מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, תל-אביב: תולעת ספרים, 2006.
