נפש | אביגיל וענונו

אנונימית26/9/2017

תודה גלית. קראתי את ההודעה שלך בבלוג הזה ובמסר הפרטי.
חשוב לי לציין דבר נוסף שאולי לא ברור מהכתיבה שלי, שבמסרון האזהרה האחרון ששלחה אלי המטפלת לגבי המסרונים
היא גם ביטלה באופן חד צדדי את המפגש הקרוב שלנו שאמור להיות השבוע
לא זו בלבד שהיא לא מוכנה שאסמס לה בין המפגשים (כשבמידה מסוימת הבקשה הזו לגיטימית מכיוון שהסכמנו עליה מראש), היא אף מבטלת באופן רשמי את האפשרות שלי להעזר בה במהלך הפגישה השבועית שלנו.
המטפלת שלי סימסה באותה ההודעה שאני יכולה ליצור איתה קשר במסרון אחרי מועד הפגישה על מנת שנקבע מה יהיה לגבי המשך הטיפול.
לאור העובדה שזה מנוגד להסכם שלנו, ולאור העובדה שכתבתי לה שאני במצוקה נפשית ולכן מלכתחילה סימסתי
אני מוצאת שההודעה הנ"ל מעבר היותה פוגענית בחוסר ההוגנות שלה כלפיי, משאירה אותי במצוקה נפשית וללא אפשרות לסיוע אפילו בזמן הפגישה שלנו.
חשוב לי להבהיר לגלית ולכל מי שקורא.
אני לא מחפשת מישהו שבאופן אישי יחשוב שאני צודקת או לא. ישנו הסכם מסודר ביני לבין המטפלת. חסר בעיני גורם מקצועי שיקח אחריות ושיהיה מעין מתווך ביני לבין הפסיכולוגית.
לכם המטפלים יש אפשרויות להדרכה , יש פורומים ליעוץ (יש כמה באתר הזה ואף אחד מהם אינו פתוח למי שאינו נרשם כאיש מקצוע), מורים להעזר בהם במהלך הקשר הטיפולי, למטופלים אין אף אחד מלבד המטפל שלהם, וגם הוא לא תמיד זמין ואין כל אלטרנטיבה למטופלים.
אני לא חושבת שהמצב הזה תקין, או שהוא יכול להימשך. גם כשלא מדובר בפיקוח נפש, מטופלים זכאים ליותר.

גלית ארד26/9/2017

אל מערכת פסיכולוגיה עברית ואל אנונימית. אל מערכת פסיכולוגיה עברית:

בעבר ניתן היה לקרוא את תגובות כל הקוראים תחת כותרת זו כשגולשים באתר. לאחרונה ניתן לקרוא רק תגובות של קוראים מהקהילה המקצועית ואם לא נכנסים לבלוג או למאמר, לא רואים למעשה שיש גם תגובות של קוראים שנחשבים כ"לא שייכים לקהילה המקצועית". כך קורה שזעקה לעזרה כמו זו שכתבה אנונימית תחת בלוג זה ולפני מספר ימים תחת בלוג אחר, אולי אפילו לא הגיעה לעיני רוב הקוראים.

ניראה לי קריטי.

אנונימית יקרה, חייך יקרים. שלחתי לך מסר בפרטי. אנא שימרי על עצמך.

אגב, גם תיבת המסרים "מתעקשת" להראות מסרים ישנים ואם לא מתעקשים איתה בחזרה לא ניתן לקרוא מסרים חדשים.

בתודה על טיפולכם.

גלית

אנונימית26/9/2017

מקסים. שום דבר לא נמשך לנצח
ביטחון יש רק במוות
אני כל הזמן תוהה אם הייתי מתאבדת אם זה היה איכפת למישהו מכם.
האם למטפלת שלי שאיימה עלי שאם אסמס לה היא תפסיק איתי את הקשר? בסך הכל כתבתי לה שמדובר בפיקוח נפש, ואולי מוגזם לצפות ממטפל שיהיה איכפת לו מחייו של המטופל..
ביקשתי עזרה מאוד ספציפית מהקוראים כאן - במאמרה האחרון של פרופ. עמיה ליבליך (מחזוריות והמשכיות) שמופנה אליה וגם לקוראים, שמישהו יעזור לי על ידי תיווך בקשר בינינו מכיוון שאני במצוקה והמטפלת לא מעוניינת לשמוע ממני ישירות. האם לאף אחד מהקוראים כלל לא איכפת?
או אולי נדרש ממני להציע לקוראים יותר ממילים כדי שמישהו יוכל לתרגם את המושג 'פיקוח נפש' למשהו מובן יותר.