יישום מסמך הליבה - שאלות ותשובות
יובל בלינקי | 22/12/2016 | הרשמו כמנויים
מסמך זה נכתב כמענה לשאלות, שעלו ממקומות וגורמים שונים בשטח, לגבי הטמעת עקרונות 'מסמך הליבה' בהכשרה במקומות המוכרים להתמחות.
1. מה היקף שעות ההדרכה?
היקף שעות ההדרכה נשאר כפי שהיה והן לפחות - 160 בפסיכותרפיה, 160 בפסיכודיאגנוסטיקה ו-30 בראיון במהלך כל תקופת ההתמחות (סה"כ 350).
2. מדוע לא השתנה היקף שעות ההדרכה הנדרש, בעוד דרישות ההתמחות הורחבו?
שעות ההדרכה מעוגנות בתקנות הפסיכולוגים ושינוי שלהן מחייב תהליך מורכב ואינו מסמכות הוועדה המקצועית. הוועדה המקצועית תומכת בהכשרה רחבה ומעמיקה ולכן הוספו שעות חובה של סמינרים, על מנת לעבות את ההכשרה ולאפשר למוסדות להרחיב את הכשרה בנוסף להדרכות.
3. האם יש דרישה למספר טיפולים (או מטופלים) בסה"כ ו/או בכל גישה (דינמית/ מערכתית/ קוגניטיבית התנהגותית)?
בהתאם להנחיית הפסיכולוגית הארצית רשום במסמך הליבה כי 2/3 מהמשרה תוקדש למגעים טיפוליים ישירים ו/או עקיפים ו- 1/3 מהמשרה תוקדש לעבודת מערכת. אין הנחייה של הוועדה המקצועית לגבי מספר טיפולים או מטופלים וכן לא לגבי היקף שעות כזה או אחר בגישה מסויימת. הוועדה מודעת לכך שבחלק ממקומות ההכשרה קיימת גישה מרכזית, ומכבדת זאת. יחד עם זאת תחום הפסיכולוגיה הקלינית מתפתח ומתרחב ובהתאם לכך על המתמחה לקבל הכשרה ביותר מגישה אחת כך שירכוש בסיס מקצועי שיאפשר לו המשך התפתחות עצמאית.
4. מה נכלל בגישות הטיפול השונות?
אין הגדרות מחייבות לתוכן ההכשרה בכל גישה. הועדה סומכת על מקומות ההכשרה שיאפשרו הכשרה משמעותית ועדכנית בכל גישה טיפולית שבה יכשירו.
5. מה הדרישות מהמדריכים?
המדריכים בתהליך ההתמחות הינם פסיכולוגים קליניים, מדריכים מוסמכים או בתהליך הסמכה להדרכה. במהלך ההתמחות יכול המתמחה לקבל הדרכה, המוכרת לתהליך ההתמחות, גם מאנשי מקצוע אחרים מומחים בתחומם בהיקף שלא יעלה על 60 ש' וזאת לאחר אישור הוועדה המקצועית. הוועדה המקצועית סומכת על מקומות ההכשרה המוכרים כי יקצו למתמחים מדריכים מקצועיים מתאימים.
6. האם יש חובה להתנסות בכל הכלים שפורטו?
הכלים שפורטו הנם רשימה מוצעת להיכרות ולהתנסות, בהתאם לאוכלוסייה בכל אחד ממקומות ההכשרה. הרורשך הנו הכלי האבחוני היחיד בו מוגדרת חובת התנסות ) 7 רורשך כחלק מאבחון מלא(. הדרישה היא כי
בכל אבחון יתייחס המתמחה לכל ארבעת התחומים:
בתהליך האבחון וההערכה המתמחה ישתמש בכלים מקצועיים לאבחון והערכת משתנים פסיכולוגיים בארבעה
התחומים הבאים: (1) תיאור פנומנולוגי והערכת תפקוד. (2) כישורים ותפקודים קוגניטיביים. (3) אישיות (בילדים כולל היבטי התפתחות והסתגלות). (4) פסיכופתולוגיה (כולל פסיכופתולוגיה התפתחותית).
על המתמחה לבדוק כל תחום (מהארבעה) בכלי אבחוני שונה. יש אם כך להשתמש בכל אבחון בלא פחות מ-4 כלי אבחון. ניתן כמובן להוסיף כלי אבחון בהתאם לצורך.
נבנתה טבלת מעקב שבה ירשמו הכלים ששמשו לבדיקת כל תחום בכל אבחון.
משמעות הדבר היא כי ניתן להישען ולהשתמש בכלים המוכרים, חשוב ורצוי להרחיב את מגוון כלי האבחון. נציין כי בכל מקרה על המתמחה לדעת להסביר את הרציונל לשימוש בכלי האבחון בהם השתמש ביחס לשאלת האבחון ומטרתו. הוועדה סומכת על מקומות ההכשרה בהפעלת שיקול הדעת המקצועי כנדרש.
7. המסמך מציין חובת שימוש בכלים הבודקים ADHD ב-4 מתוך האבחונים. מה הכוונה?
הכוונה היא כי המתמחה ידע לגזור מתוך כלי האבחון בהם משתמש, חשד להפרעה ADHD על בסיס נוירולוגי ו/או אורגני. קיימים כיום מגוון כלים שיכולים לסייע בכך שניתן להוסיף אותם במקרה כזה ע"מ לבסס השערה לאבחנה (לדוגמה שאלוני DSM, שאלון CONNORS) דהיינו, יש לשלב כלים ספציפיים כאשר עולה כוון אפשרי של אבחנת ADHD או כחלק מסיבת ההפניה או בתוך תהליך האבחון. במידת הצורך יש לערוך / לשלוח למבחנים נוספים (כמו מבחנים ממוחשבים) התומכים או שוללים את האבחנה והם מהווים כלי איבחוני משלים. בהתאם לחוזר מנכ"ל במצב של אבחנה של ADHD יש לשלוח להשלמת התהליך גם לנוירולוג או פסיכיאטר, להיבטים רפואיים ותרופתיים. יש לציין כי הדרישה במסמך לשימוש בכלים הבודקים אבחנת ADHD ופרטי הדרישה הינם בהלימה לדרישות לאבחון ADHD, כפי שנקבעו בחוזר מנכ"ל 26.12.2010 (מצורף).
יש לזכור כי כלי האבחון מסייעים בידנו לגזור אבחנה אך היא אינה נגזרת מתוצאות המתקבלות מכלי זה או אחר, אלא מושתתת על אינטגרציה בין הסימפטומים, התמונה הפנומנולוגית, ממצאי האבחון ושיקול הדעת הקליני/מקצועי.
8. ממתי תקף השינוי לגבי מבחן סיום ההתמחות?
החל מחורף 2017 ניתן יהיה לגשת לבחינה על סמך המתכונת החדשה בתנאי שהמתמחה התמחה לפחות שנתיים במתכונת זו. מחורף 2019 חובה לגשת לבחינה על פי המתכונת החדשה (מקרים גבוליים ו/או חריגים יובאו לדיון בפני הוועדה המקצועית).
9. מהו מועד החורף? באיזה חודש הוא מתקיים?
מועד החורף מתקיים מאמצע דצמבר של אותה השנה. דהיינו מועד חורף 2019 = 15.01.2020 -15.12.2019
10 . האם אפשר יהיה לגשת לבחינה עם 12 אבחונים שנעשו באמצעות ה"בטריה הקלאסית" במתכונת החדשה?
כן, זאת כמובן בהנחה שהמתמחה יוכל להסביר מדוע הכלים שהשתמש בהם הנם הבחירה הנכונה לבדיקת שאלת האבחון ומטרתו.
11 . כיצד יעמדו המתמחים בדרישות ההתמחות והבחינה מחורף 2019 כאשר נראה כי מקומות הכשרה רבים אינם ערוכים לשינוי עדיין?
כפי שניתן להבין מתשובותינו עד כה, הוועדה המקצועית לוקחת בחשבון את תקופת המעבר ולכן השאירה מרחב גדול להכשרה בהתאם להתמקצעות של מקומות ההכשרה, ביחד עם הנחיה להרחיב ולהעמיק את ההכשרה בגישות וכלים נוספים.
12 . כיצד ילמדו כלים נוספים?
מקומות ההכשרה ילמדו כלי אבחון בהתאם לנדרש. כלי אבחון רבים (כגון שאלוני DSM ואחרים) אינם דורשים הכשרה נרחבת וניתן ללמוד אותם על בסיס הידע הקיים של הפסיכולוג הקליני. הוועדה מצפה מפסיכולוג קליני מומחה בתחום האבחון כי יוכל לרכוש ולהטמיע ידע חדש כזה. ישנו תהליך שהחל כבר בחלק ממקומות ההתמחות ויתחיל בחלק אחר מהם, של רכישת ידע ולימוד של כלי אבחון הדורשים למידה מעמיקה יותר. הוועדה המקצועית מודעת לכך שזהו תהליך ארוך ולכן אין חובה ספציפית לגבי כלי אבחון חדשים. יחד עם זאת הועדה המקצועית סומכת על כך שמקומות ההכשרה יתפתחו וירחיבו את הידע שלהם בגישות וכלים נוספים במהלך השנים הקרובות.
13 . האם תהיה התחשבות במתמחים שניגשים לבחינה מספר שנים לאחר סיום התמחות או מסיבות אחרות?
ניתן יהיה להגיש לוועדה המקצועית בקשות חריגות אשר תבחנה כל אחת לגופה, כפי שנעשה גם כיום.
14. מה עמדת הוועדה המקצועית לגבי מבחן הבנדר (בנדר לעומת בנדר II)?
מזה מספר שנים הוועדה ממליצה לגשת לבחינה עם מבחן הבנדר II. יש לציין כי למבחן הבנדר אין נורמות תקפות. כיוון שהמעבר לשימוש בבנדר II מתרחש כאמור מזה זמן (גם ללא קשר למסמך הליבה), הוועדה המקצועית מיידעת כי המעבר לשימוש במבחן הבנדר II יסתיים בקיץ 2017 ; ומספטמבר 2017 חובה להשתמש במבחן הבנדר II.
15 . כיצד יובטח כי הבחינות יתאימו לאפשרות להיבחן בגישות שונות ובכלים שונים?
גם כיום נבחנים שונים ניגשים לבחינה עם טיפולים אותם עשו בהתבסס על גישות טיפוליות שונות (דינאמיות ואחרות). הועדה המקצועית אחראית גם כיום להתאים את וועדת הבחינה למידע אותו מוסר הנבחן לגבי המקרה הטיפולי והאבחוני אותו הוא מגיש, כולל גישה ואוכלוסיה ספציפית (מבוגרים/ילדים, ספקטרום הפרעות המחייב התמחות ספציפית, כגון אוטיזם) ותמשיך בכך.
16 . האם וכיצד יוקצו משאבים ליישום הנדרש במסמך?
מקומות ההכשרה הינם מקומות מתפתחים. הוועדה מאמינה ביכולתם של הפסיכולוגים הקליניים ללמוד ולהתעדכן, בגישות טיפול מגוונות וכלי אבחון חדשים, כפי שגם נעשה לאורך השנים. הדרכים לכך מגוונות: למידה עצמאית בקורסים, ימי עיון, קבוצות הדרכה במוסדות הכשרה וכמובן במקומות העבודה הדואגים להעשרת הידע ובכך גם לפיתוח השירותים הניתנים לקהל הפונים. בכל תחום מקצועי, ובמיוחד כזה העוסק בטיפול באנשים נדרש שהשירות יהיה מתפתח ועדכני ועל פי הסטנדרטים המקובלים בארץ ובעולם.
17 . האם יש דרישות/הנחיות ספציפיות לגבי התוכן שיועבר בסמינרים וההשתלמויות?
ראשית, נציין כי הכוונה היא להכשרה מקצועית בתחומי הפסיכולוגיה הקלינית.
שנית, יש להבחין בין הסמינרים (240 ש' במהלך ההתמחות) לבין ההשתלמויות (80 ש' כנ"ל). גם בעבר נדרשו מקומות ההכשרה לאפשר למתמחים 80 ש' השתלמות חיצוניות (מחוץ למוסד), שכללו למשל את ההשתלמויות למתמחים שארגנה הפסיכולוגית הארצית וכן ימי עיון מקצועיים שהמוסד הכיר בהם כימי עבודה.
בסמינרים הכוונה ללמידה מקצועית במקום ההכשרה שמתקיימת גם כיום והוועדה המקצועית רואה חשיבות
בכך שתמשיך להתקיים גם בהמשך. למידה זו הינה חלק מ 1/3 המשרה שאמור להיות מוקדש להתפתחות המקצועית של המתמחה. בדרך זו הוועדה המקצועית מבקשת להבטיח את איכות, רוחב ועומק ההכשרה המקצועית שניתנת ותמשיך להינתן למתמחים.
18 . כיצד מתיישב מסמך הוועדה המקצועית והדרישות שבו עם קיצוץ גובה המלגה למתמחה?
נושא המלגות אינו באחריות הוועדה המקצועית. נושא זה נדון בוועדה מיוחדת שהקים מנכ"ל משרד הבריאות והוא באחריותה. הוועדה המקצועית אחראית להכשרת המתמחים ולהבטחת איכות ההכשרה ורמתם המקצועית של מי שמקבלים רישיון לעסוק בפסיכולוגיה קלינית. כמי שאחראית על כך רואה הוועדה המקצועית את תפקידה כשומרת הסף של איכות, רוחב ועומק ההכשרה גם ואף במיוחד בימים אלו ועל כן היא רואה את המקומות, המבקשים להיות מוכרים להכשיר מתמחים, כאחראים למתן הכשרה ברמה ובאיכות הנדרשות.
הוועדה המקצועית בטוחה כי מקומות ההכשרה אכן יכולים, כל אחד על פי דרכו, לתת הכשרה הנדרשת על פי מסמך הליבה. נציין כי מקומות ההכשרה אינם זהים וגם לא אחידים באוריינטציה ובגישה המקצועית שהם מובילים, דבר שמבטיח כי בארץ יהיו פסיכולוגים קליניים ממגוון אסכולות היכולים לתת מענה לאוכלוסיות שונות ובגישות שונות. המתמחה המסיים את הכשרתו יוצא לדרכו העצמאית עם כלים להמשיך ולרכוש ידע קליני, ללמוד גישות ושיטות שונות במהלך חייו המקצועיים ולגבש את זהותו ודרכו האישית מתוך מחויבות ואחריות מקצועית ואתית.
בברכה,
הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית
העתק: גב' ימימה גולדברג, מנהלת תקנות ההתמחות וממונה על רישוי פסיכולוגים
