מה מקומם של הורים ומטפלים בתהליך גיבוש הזהות המגדרית של ילדים?
שפיות זמנית | 13/1/2016 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
דבריה של אם לילדה בת 4, שנולדה כזכר וגודלה עד לא מזמן כילד, בפני הוועדה לשוויון מגדרי בכנסת השבוע, מעוררים עניין רב ברשת החברתית ומציפים שאלות גם בקרב מטפלים/ות. בדבריה תיארה האם את הבקשות שהשמיע בנה כבר מגיל קטן מאד שיתייחסו אליו כבת, את ההתלבטויות שזה עורר בה תחילה ואת ההיענות שלה לבסוף לבקשה והאופן החיובי בו צעד זה השפיע על מצב הילדה ועל היחסים ביניהן. בהמשך לכך מתארת האם את הקשיים איתם היא מתמודדת היום בתקשורת עם אנשי חינוך וטיפול.
מחד, מעוררים דבריה תרעומת על ההתייחסות הגורפת השלילית לפסיכולוגים כמי שמבטלים ומוחקים את חווית הזהות של ילד במצב כזה, אך מאידך הם גם מייצרים הזדמנות להתבוננות עצמית ביקורתית על תגובותינו כמטפלות/ים למצב זה, וכן על המידה בה אנו מצויידים בידע המתאים כדי להתמודד איתו, או מחפשים אותו כאשר הוא חסר. בנוסף, מעורר נושא זה שאלות על האופן בו גם הורים וגם א/נשי טיפול יכולים לייצר מרחב פתוח מספיק מחד, אך מובנה דיו מאידך, כדי לסייע בתהליך גיבוש הזהות המגדרית של ילדים.
שאלות עולות על רקע המודעות הגוברת לסיכון בו נמצאות/ים א/נשים טרנסג'נדרים/ות בעקבות התמודדותם/ן עם דיספוריה מגדרית והקושי בקבלת מענה טיפולי מתאים. בהקשר זה, פרסמו הארגונים מעברים ו-פרויקט גילה להעצמה טרנסית נייר עמדה בנושא מקרי התאבדויות בקהילה הטרנסית והתמודדות הרשויות, בו התייחסו גם למערכת בריאות הנפש, ואמרו כי "כדי לסייע לטרנסג'נדרים על הרשויות, ובעיקר מערכת בריאות הנפש, להתייחס טיפולית לדיספוריה מגדרית ולא להחריפה. הכרה במגדר [בו חווה עצמו/ה האיש/ה הטרנס/ית] היא צעד ראשון ובסיסי. יש צורך בהכשרת הצוות המקצועי להכיר בקשיים של א/נשים טרנסג'נדרים, ובהתמודדות עם דיספוריה מגדרית." מחקר אקדמי בנושא הזהות הטרנסית ניתן למצוא בין היתר בדף המידע של פרויקט גילה ובדף הפייסבוק שפתחו בנושא, בו ניתן גם להתעדכן על ימי עיון לא/נשי מקצועות בריאות הנפש בתחום זה.
