הרפורמה בבריאות הנפש: המאבק נמשך
שפיות זמנית | 16/11/2015 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
יותר מארבעה חודשים לאחר שנכנסה לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש, המאבק מולה נמשך, אך השאלה סביבה הוא נע כעת כבר אינה "האם תצא לפועל", אלא רק "איך תצא לפועל". בשבת האחרונה התקיימה הפגנה בקריאה לתיקון הכשלים ביישום הרפורמה, כפי שאלו נתפסים על-ידי מארגני ההפגנה. הגוף המרכזי מאחורי ההפגנה היה "בנפשנו" - ארגון המורכב בעיקרו ממתמחים בפסיכולוגיה המודאגים מהשלכות הרפורמה על שירותי בריאות הנפש הציבוריים. הבעיות המרכזיות עליהן מצביע הארגון הן היעדר הגדרה מדויקת של ייעוד התקציבים המועברים לקופות החולים ופיקוח על-כך שהם אכן מנותבים לשירותי בריאות הנפש; התניית הטיפולים באבחנה פסיכיאטרית; בעיות בשמירת סודיות ופרטיות המטופלים; העמסת בירוקרטיות שיקשו על הזקוקים לטיפול נפשי להסתייע בו; וכן דאגה מכך שאינטרסים כלכליים יהפכו להיות אלו שיקבעו את סוגי הטיפולים המוצעים לצרכנים ואת ההכשרה הניתנת למתמחים.
מנגד, קיימים ארגונים התומכים ברפורמה. כך למשל, ארגון עוצמה, של משפחות נפגעי נפש, טוען כי הרפורמה מעגנת את הזכות לטיפול נפשי ומבטיחה שיהיה מי שיספק אותו. כמו כן, הרפורמה מאפשרת לדעתם את השוואת מעמד בריאות הנפש לזו של בריאות הגוף והפחתת הסטיגמה ביחס למחלות נפשיות, בזכות טשטוש ההפרדה ביניהן לבין מחלות פיזיות. קיימים גם תומכים ברפורמה אשר הגיעו להפגין מתוך רצון להשפיע על האופן בו היא מיושמת, מתוך הזדהות עם חלק מהבעיות עליהן הצביעו פעילי ארגון "בנפשנו". בכתבה בה פורסמה סקירה של ההפגנה מנקודת מבט של צרכן שירותי בריאות הנפש הציבוריים, עולה גם ביקורת על כך שהאינטרסים של המטפלים והמטופלים בעניין הרפורמה אינם בהכרח חופפים, ולא ניתן מרחב להשמעת עמדת המטופלים:
"אני חושב שמה שבעיקר צרם לי בהפגנה והביא אותי להרהורים ולרגשות מעורבים כלפי כל העניין היה העובדה כי נישאו בה דברים ששיקפו תפיסה מתנשאת שמפרידה בין אנשי המקצוע – הפסיכולוגים, העובדים הסוציאליים, המטפלים, חברי הכנסת – לבין המתמודדים עם מוגבלויות ובעיות נפשיות (הפאסיביים שלא יכולים לדבר בעצמם). הגדיל להתנשא חבר הכנסת יוסי יונה, שנאם באירוע ואמר במפורש ש"המטפלים ואנחנו, חברי הכנסת, נמצאים כאן בהפגנה כדי להשמיע את קולם של מי שאין להם קול" – כלומר, אנשים המתמודדים עם מוגבלויות נפשיות, כלומר אני. וכולם, קהל של מטפלים, פסיכולוגים, עובדות סוציאליות [...] הריעו ומחאו כפיים. הרעש היה מחריש אוזניים ומחשבה."
מנגד, קיימים ארגונים התומכים ברפורמה. כך למשל, ארגון עוצמה, של משפחות נפגעי נפש, טוען כי הרפורמה מעגנת את הזכות לטיפול נפשי ומבטיחה שיהיה מי שיספק אותו. כמו כן, הרפורמה מאפשרת לדעתם את השוואת מעמד בריאות הנפש לזו של בריאות הגוף והפחתת הסטיגמה ביחס למחלות נפשיות, בזכות טשטוש ההפרדה ביניהן לבין מחלות פיזיות. קיימים גם תומכים ברפורמה אשר הגיעו להפגין מתוך רצון להשפיע על האופן בו היא מיושמת, מתוך הזדהות עם חלק מהבעיות עליהן הצביעו פעילי ארגון "בנפשנו". בכתבה בה פורסמה סקירה של ההפגנה מנקודת מבט של צרכן שירותי בריאות הנפש הציבוריים, עולה גם ביקורת על כך שהאינטרסים של המטפלים והמטופלים בעניין הרפורמה אינם בהכרח חופפים, ולא ניתן מרחב להשמעת עמדת המטופלים:
"אני חושב שמה שבעיקר צרם לי בהפגנה והביא אותי להרהורים ולרגשות מעורבים כלפי כל העניין היה העובדה כי נישאו בה דברים ששיקפו תפיסה מתנשאת שמפרידה בין אנשי המקצוע – הפסיכולוגים, העובדים הסוציאליים, המטפלים, חברי הכנסת – לבין המתמודדים עם מוגבלויות ובעיות נפשיות (הפאסיביים שלא יכולים לדבר בעצמם). הגדיל להתנשא חבר הכנסת יוסי יונה, שנאם באירוע ואמר במפורש ש"המטפלים ואנחנו, חברי הכנסת, נמצאים כאן בהפגנה כדי להשמיע את קולם של מי שאין להם קול" – כלומר, אנשים המתמודדים עם מוגבלויות נפשיות, כלומר אני. וכולם, קהל של מטפלים, פסיכולוגים, עובדות סוציאליות [...] הריעו ומחאו כפיים. הרעש היה מחריש אוזניים ומחשבה."
בזמן שחלף מאז כניסת הרפורמה לתוקף התפרסמו באתר מספר מאמרים שעשויים לסייע להאיר את החששות והתקוות סביב יישומה:
