פסיכולוג – דבר עברית!

שפיות זמנית | 12/1/2015 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

היום, כ"א טבת, יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה, הוא גם יום הלשון העברית.
שני מונחונים יצרה האקדמיה ללשון עברית בנושא פסיכולוגיה, הראשון הורכב בשנים תש"ב עד תשי"ב (1942–1952) עוד כשהאקדמיה נקראה "ועד הלשון העברי", והשני בשנת תשנ"ד (1994). בשניהם הפסיכולוג הוא פסיכולוג וכך גם הפסיכולוגיה, אבל ב-1942 הקליניקה היא "תחנה". המילה קליניקה עדיין רווחת מאוד, אבל כולנו מכירים תחנות לבריאות הנפש.
עיון במונחונים היא עיסוק מרתק שמגלה עד כמה השפה דינמית ומשתנה, ולמעשה תלויה לא במוסדות, אלא באנשים שחיים בה ויוצרים אותה בתנועה היומיומית שלהם.
במיוחד בשבילכם דלינו כמה פנינים, אולי תחליטו לאמץ לכם מילה עברית:
על המונח "אסוציאציה" נכתב כך במונחון תשי"ב: "סְמִיכוּת [הוועדה בחדשה את המונח הזה דוחה את המונח "שיתוף (רעיונות)" שפשט שימושו במקצת. המונח הנ"ל לא זו בלבד שאינו מדויק כל צרכו, הרי הוא אף בלתי נוח בצירופים, וקשה לגזור ממנו צורות אחרות כדוגמת: הַסְמך, היסמך, נסמך". אז כיצד נאמר "אסוציאציה חופשית"? סמיכות שממילא.
אבסורד הוא תפל, לימינלי הוא בַּסַּף או סִפִּי, טרנס הוא חֶרְגּוֹן, דיפרנציאציה היא רַבְנִימִיוּת ב-1942, אבל ב-1994 היא בידול, אינטראקציה דיאדית היא פעילות גומלין בטנדו, אנטגוניזם הוא נגדנות, ואנורקסיה היא חוסר תאבון ב-1942, אל תאבון ב-1994 וב-2006 צַיְמָנוּת.
לסיום הנה כמה מילים ממונחוני הפסיכולוגיה של האקדמיה שכן נכנסו לשימוש ומתגלגלות לנו על הלשון בחופשיות רבה: אומללות, יגון, חביבות, מדגם, תפיסה, תחושה, תהודה, מיון, זיקה, חביון, הזדהות, התגוננות, הסתגלות.

יום עברית שמח!