מקורות

מחקר מלא ומפורט על "הערכת אפקטיביות של שיחות ער"ן: נקודת מבט של פונים ושל תורנים" של צוות המחקר של ער"ן בראשות יצחק גילת, מתפרסם באתר ער"ן.

 

סיכום המאמר: "A Critical Review of Psychotherapy Outcome Studies with Adolescents: 1978-1988" B.J. Mann and C.M Borduin (1991). Adolescence, 26:505-541. המחברים בדקו, דרך מחשב, מאמרים שהופיעו בספרות ושסקרו תוצאות של פסיכותרפיה עם מתבגרים. כדי להיכלל במחקר הזה של המחברים המאמרים היו צריכים לבדוק/לאבחן איזשהו סוג של פסיכותרפיה עם מתבגרים (גילאים 12-17). למטרות המחקר הגדירו המחברים פסיכותרפיה כפעולה שעוזרת להקלת המצוקה ו/או עוזרת לשנות דפוסים לא בריאים/יעילים. מדובר על פסיכותרפיה ולא על מעקב תרופתי, ביבליותרפיה או יעוץ-חינוכי. מתפרסם באתר מכון סאמיט

 

מחקר הבודק את התרומה המשותפת של מאפייני האם ומאפייני הילד לאיכות ההתקשרות ביניהם. התפרסם באתר הגיל הרך.

 

הפרק הראשון בעבודת גמר של תמר מר, האוניברסיטה העברית. מטרת המחקר לבחון מהם אותם מרכיבים בתוכנית ההכשרה המקצועית של המטפל, הדרושים להכשרת מטפלים הרגישים לצרכי הילדים. מתפרסם באתר הגיל הרך.

 

מאת: עמר אילן, נכתב בהנחיית: ד"ר משה ישראלשווילי, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן. מטרת המחקר היא לבחון את ההבדלים בנטייה להתמכרויות והיכולת להתאושש ממצבי לחץ (resilience) בין תלמידים המאובחנים כ ADHD לבין תלמידים הנעדרים לקות זו. המחקר נערך בקרב 44 משתתפים בסה"כ (N=44); 20 תלמידי כתה ט' המאובחנים כ ADD/ADHD והלומדים במסגרת המיועדת לתלמידים אלו, ו 24 תלמידי כתה ט' נוספים שאינם מאובחנים כלל, המהווים קבוצת ביקורת למחקר. כל המשתתפים שייכים לשני מוסדות חינוך דתיים: ישיבה תיכונית רגילה וישיבה תיכונית, שש שנתית, המיועדת לתלמידים המאובחנים כ ADD/ADHD – ללא תנאי פנימייה.

 

הפונקציות השונות של ההומור, חשיבות ההומור בהוראה ולמידה. מאת ד"ר חיה אוסטרובר

 

תיזה מאת ד"ר חיה אוסטרובר

 

כיצד מוגדרת התמכרות, האם ישנה הפרעת התמכרות לאינטרנט, מדוע האינטרנט ממכר. מאמר מאת חלי פרץ שפורסם באתר טכנולוגיות המידע הממשלתי.

 

מחקר, שנערך על ידי נטע ענבר-סבן באוניברסיטה העברית, בא לבדוק האם ניתן לשנות את התנהגות האכילה של בעלי משקל עודף דרך שינוי ערכיהם ועמדותיהם. המחקר מתפרסם באתר "מענה".

 

מטרת הסקירה הנוכחית היא לבחון את העבודה המחקרית שנערכה בישראל, בשני העשורים האחרונים, בנושאים הנוגעים לרווחת המשפחה ולרווחתו של הפרט במשפחה. מובן מאליו, שסקירה זו אינה מקיפה את כל העבודות המחקריות הרלבנטיות, אולם אנו מקווים שהיא כוללת את רוב הממצאים החשובים, נוגעת במרבית הנקודות החשובות ונותנת תמונה מלאה ככל האפשר של מצב הידע הנוכחי. (המאמר גדול ויש להמתין זמן מה לירידתו במלואו)